לשאול עצת המורה:


ספר בקרן לדוד עה״ת פרשת שופטים 
עה״פ על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך 
תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל כתב ודל, 
יש לפרש על פי מה ששמעתי מהגה״ק מראזלא זי״ע 
שאמר לאחד שבא אליו לשאול עצה בענין שידוך, 
אשר לא ידע מה לעשות. 

ופירש לו מאמר חז״ל
(ברכות דף ד׳ ע׳מ)
שנכנסו חכמי ישראל אל דוד המלך ע״ה, 
ואמרו לו וכר עמך ישראל צריכין פרנסה וכר, 
א״ל לכו ופשטו ידיכם בגדוד, 

מיד יועצין באחיתופל ונמלבין בסנהדרין ושואלי! 
באורים וחומים.

והקשה דכל חני למה אטו לא סגי בחד ומיד,
היו יכולין לשאול באורים וחומים, 
ואמר ז״ל ר אם יש לפניו ענין לעשות, 
למשל שידוך או משא ומתן 
ואינו יודע אם לעשות או לחדול, 
צריך להשגיח על שלושה דברים. 

מתחלה יש לידע אם ע״פ דרך הטבע לפי השכל האנושי הוא נכון. 

ואם הוא נכון צריך לחקור אם הוא נכון ע ל פי התורה, 
כי לולא זאת אין לעשות דבר קטן או גדול. 

 וכאשר נתברר לו שני ענינים אלו, 
עוד לא נודע לו אם יצליח בזה הדרך, 
דאולי לא יהיה להצלחתו, 
ע״כ שוב שואלין באורים וחומים אם באמת יצליח. 

אלא דבאמת אמרו חז״ל (יומא דף ע״א ע״ב)
 דאין נשאלין באורים ותומים אלא למלך ולאב בית דין, 
ולמי שהציבור צריך בי׳ ואדם פרטי אין לו מקום לשאול באורים ותומים. 

מהיות הן אין לו מקום אלא לבטוח בשופט ומנהיג אשר יהיה בימים ההם, 
אשר יותז לו דרך ישכון אור, שהוא יאמר לו את הדרך ילך בה, 
אם הוא על פי התורה והשכל הישר, ושוב יבטח בה׳ שעי״ז יצליח. 

וזה שאמר הכתוב על פי התורה אשר יורוך 
ועל המשפט כלומר שכל הישר אשר יאמרו לך תעשה, 
לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל עב״ד. 

לשאול עצת המורה בספר בקרן לדוד עה״ת 
פרשת שופטים עה״פ על פי התורה אשר יורוך 
ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך 
ימין ושמאל כתב ודל, יש לפרש על פי מה ששמעתי מהגה״ק .

 מראזלא זי״ע שאמר לאחד שבא אליו לשאול עצה בענין שידוך, 
אשר לא ידע מ ה לעשות. 

ופירש לו מאמר חז״ל
(ברכות דף ד׳ ע׳מ)שנכנסו חכמי ישראל אל דוד המלך ע״ה, 
ואמרו לו והכר עמך ישראל צריכין פרנסה וכר, 
א״ל לכו ופשטו ידיכם בגדוד, 
מיד יועצין באחיתופל ונמלבין בסנהדרין ושואלי! 
באורים וחומים. 

והקשה דכל חני למה לי אטו לא סגי בחד 
ומיד היו יכולין לשאול באורים וחומים, 
ואמר ז״ל ר אם יש לפניו ענין לעשות, 
למשל שידוך או משא ומתן ואינו יודע אם לעשות או לחדול, 
צריך להשגיח על שלושה דברים. 

מתחלה יש לידע אם ע״פ דרך הטבע לפי השכל האנושי הוא נכון. 

ואם הוא נכון צריך לחקור אם הוא נכון על פי התורה, 
כי לולא זאת אין לעשות דבר קטן או גדול. 

 וכאשר נתברר לו שני ענינים אלו, 
עוד לא נודע לו אם יצליח בזה הדרך, 
דאולי לא יהיה להצלחתו, 
ע״כ שוב שואלין באורים וחומים אם ב אמת יצליח. 

אלא דבאמת אמרו חז״ל (יומא דף ע״א ע״ב) 

דאין נשאלין באורים ותומים אלא למלך ולאב בית דין, 
ולמי שהציבור צריך בי׳ ואדם פרטי אין לו מקום לשאול באורים ותומים. 

מהיות הן אין לו מקום אלא לבטוח בשופט ומנהיג 
אשר יהיה בימים ההם, אשר יותז ל ו דרך ישכון אור, 
שהוא יאמר לו א ת הדרך ילך בה, 
אם הוא על פי התורה והשכל הישר, 
ושוב יבטח בה׳ שעי״ז יצליח. 

וזה שאמר הכתוב על פי התורה אשר יורוך 
ועל המשפט כלומר שכל הישר אשר יאמרו לך תעשה, 
לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל עב״ד.

מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים כז'-כח'