שלא לעשות שידוך לשם כסף :
ראה במשנה שכיר(עמוד שכרט),
[ושמעתי לספר כי בעיר סיגעט היה
דר הגביר ר׳ נפתלי
האלפערט גביר ועתיר נכסין וקצין,
והי׳ רוצה לפזר
הון רב לשדך אחת מבנותיו עם בן רבינו הייטב לב,
והוא כ בו הסכים
לזה, רק אשתו הרבנית לא הסכימה לזה,
ואמרה אליו כך בכל שידוך
שעושין עבור ממון צריך להתבונן
ולהביט אלמלא לא הי׳ כאן ממון אם
השידוך הי׳ נרצה לפניו אז ראוי לעשותו,
ואם בלא ממון ל א תיזז
עושה שידוך זה אז אין ראוי ליכנס בזה אפילו בכל ממון שבעולם,
ע״ב
דברי פי ח כמה של אשה ה צדקת הנ״ל.
ועל כן מן הראוי לאיש שברכו השם בהון ועושר ורוצה להשיא
בנו,
שאדרבה ימאס בממון ורק יחפש אחר בת עניה צנועה
במעשיה
שיהי׳ בטוח שתהיי לעזר ל בעלה שיגיע להשלימות האמיתי,
ואז יראה
זרע ויאריך ימים בהצלחת הנפש והצלחת הגוף ויעלה זווגם יפה.
האת
אנו למדים מסיפור נשואי יצחק אבינו,
שאם שהיה בן גדולים ועשיר
עצום ובטוח
שהרבה גדולי הדור היו רוצים לדבק ולשדך א תו ובמו
שפרש״י(
בראשית ט־ז אי) והגר שפחת שרה שהיתה בת מלכים ואמרה
מוטב להיות
שפחה בביתו של אברהם מלהיות גבירה בבית אתר
(ביי
מיה א׳) א״כ בטח שכמה וכמה גדולי עולם היו רוצים לשדך
עם יצחק׳
אבל אברהם הי׳ מואס בכל זאת ואמר איני רוצה בהם ולא בממונם,
רק
אני מבקש את האשה מצד עצמה שתהיי ראויה ליצחק בני ולביתו
שתהיי תחת שרה,
אף שהיתה עניה מבלי שום נדן כלל וכלל, ו באמת
הי׳ עולה זווגם יחד,
וזכו חוץ מגדולתם בקדושה גם לגדולת עוה״ז
כידוע מהעשירות של יצחק אבינו,
וזכו לתורה וגדולה, וכן ראוי ל כל
אדם הישראלי להלוך בדרך זה ואז יזכו ג״כ לתורה וגדולה,
תהו
תכלית היוצא מסיפור נשואי יצחק אבינו ע״ה.
א ה סיפרה לנו התורה הקדושה מעשה יעקב אבינו ע״ה,
איך שהי׳
ג״כ בחור עני, כי אף שאמו העניקה לו ביציאתו ב כל מכל טוב,
הקב״ה
סיבב הדבר שנטלו ממנו הכל ונשאר אך במקלו ותרמילו,
כמו שאמר
ע ל עצמו(בראשית ליב יי)
כי במקלי עברתי א ת הירדן,
וכמו שפירש ג״ב
החסיד רבי יוסף יעבץ בספרו מאמר האחדות(פ-ז)
על פסוק(שם כיח י־א)
ויקח מאבני המקום שהעני כל כך עד שלא היה בידו אפילו
איזה
פרוטות לשלם ב בית מלון לינת לילה,
עד שהוכרח להסתבן וללון בחוץ
במקום גדודי חיות רעות עיי״ש. ו
יעקב אבינו בהתבוננו על רוע מצבו,
באמת לפום ריהטא נרתע לאחוריו וחרד חרד גדולה ואמר מאין יבוא
עזרי,
היינו עפ״י מ ה שידוע שאשה נקראת עזר, ואמר מאין יבוא עזרי,
איך אוכל לישא אשה ולבנות בית בלי משען ומשענה מאין אתפרנס,
ואמר אליעזר בשעה שהלך ליקח א ת רבקה הי׳ בידו
עשרה גמלים כר
וכל טוב אדוניו בידו, וכפרש׳׳י שטר דייתיקי,
אבל אני אין בידי כ לום
ומאין יבוא עזרי לישא אשה וליסד בית,
אבל לא שהה הרבה בקלקולו
כי תיבף התחזק עצמו ובטח בה עזרי מ עם ה׳,
כי הוא המשגיח ובודאי
יהי׳ בעזרו ליתן לו פרנסה ו לכלכל ביתו בכבוד.
וביקש ונדר לאלקיו וכה היו דבריו,
אם יהי׳ אלקים עמדי ושמרני
בדרך הזה אשר אנכי הולך,
וידוע מאמר ח דל כי דרך מורה על שידוך,
כמו שפירשו על דרך גבר בעלמה(משלי לי י־ט)
עיין ריש קידושין(דף ב׳ עיב) היינו שיהיה לו סייעתא דשמיא
בדרך הזה היינו בשידוך הזה אשר אנכי
הולך,
כי עיקר הילוכו הי׳ בשביל זה שדד יסבב לו שידוך הגון כראוי
לערכו למבחר שבאבות כמוהו, וגם מ פאת קדושת אבותיו,
ונתן לי לחם
לאכול ובגד ללבוש,
היינו שאני איני מבקש איזה הצלחה יתירה להשיג
על ידי
ליקוחי אשתי ליקח בת עשיר גדול, מבלי להביט על תכונתה א ם
היא צנועה ובעלת יראת שמים,
שאוכל להיות שלם על ידה,
כידוע שאין
הבעל נקרא שלם עד שנושא אשה שהיא משלמת אותו,
ע ל בן אמר
שאני אסתפק עצמי בההכרחיות בלחם לאכול ובבגד ללבוש,
ואין אני
מבקש מותרות להיות אוכל מאכלי מעדנים,
רק בלבושים פשוטים
וממאכלות פשוטים, על כן אין אני נושא
נפשי אל הקצינים ועשירים רק
בקשתי שתזמין לי אשה ועניה ופשוטה ע ם יראת השם.
כתב המאירי(משלי י-ד א׳)
ח״ל אמרו חכמי המוסר א ל תקח אש ה
לממץ א ו ליופי,
בי ה בל ילך וישאד אך הדופי, ואמר אחד,
בחר ב ת
המעשים ע ל ילידת מתייחסים,
בי האשז באבותיה בטוב מפעלותיה
ואביה ואמה וטוב טעמה,
ואל תקח אשה לרוב חילה פן ת חשב לעבד
לה,
משכלת במסכנות טובה מאיוולת במלכות,
כי המשכילה ת בנה
ביתה במעבדיה, ואולת תהרסנה בידיה.
מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים יט - כב