התאריך בכתובה
יום, חודש ושנה בתאריך ממלאים את היום בשבוע, היום בחודש, שם החודש, ומספר השנה.לדוגמא: בחמישי בשבת ארבעה ועשרים יום לחדש טבת
שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושבעים ושמנה.
יש לדייק באיות ולכותבו בדקדוק כפי שכתוב בתורה,
אם מלא ואם חסר, וכדלהלן.
* ימי השבוע שלישי, רביעי, חמישי - בשני יודי"ן.
שני, ששי - ביו"ד אחת. (א שיז)
יום ראשון - חופה הנערכת ביום ראשון לפני השקיעה, כותבים באחד בשבת.
ואף על פי שלפי כללי הדקדוק,
היה לנו לכתוב: בראשון בשבת,
בכל זאת מפני חביבות לשון תורתנו הקדושה שאמרה "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד",
כותבים באחד בשבת. (א שיז)
* ימי החודש
א' לחודש - ביום הראשון של החודש [שהוא תמיד ראש חודש]
כותבים: "ביום אחד" לחדש... ואם כתב "באחד", גם כן טוב.
ואין צריך לכתוב "שהוא ראש חודש...". (א שלז, שמ)
לדוגמא: ברביעי בשבת ביום אחד לחדש שבט שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושבעים ושמנה.
בהרבה פסוקים בתורה מצאנו שכתוב "באחד לחדש",
ובמיעוט פסוקים כתוב "ביום אחד לחדש",
וכיון שהלשון מבוררת יותר כשכותב,
"ביום אחד לחדש", הנכון לכתוב כן, וכמבואר בשלחן ערוך (סימן קכו ס"ד).
ובפרט אם חל יום א' לחודש ביום ראשון בשבוע,
שאז יצא שכותב "באחד בשבת באחד לחדש",
שזו כתיבה פחות מבוררת, על כן יכתוב, "באחד בשבת ביום אחד לחדש",
שאז הלשון מבוררת היטב.
ל' לחודש - ביום השלושים של החודש [שהוא גם כן ראש חודש],
כותבים: "ביום שלשים לחדש פלוני שהוא ראש חדש פלוני".
לדוגמא: "בחמישי בשבת ביום שלשים לחדש שבט שהוא ראש חדש אדר".
וישים לב למלאות תיבות 'ביום שלשים' קודם תיבת לחדש הכתובה בנוסח הכתובה,
ואחריה יכתוב, 'שבט שהוא ראש חדש אדר'. (א שנג, שנח)
לשון זכר - כיון ש"יום" הוא לשון זכר, על כן יש לכתוב את ימי החודש בלשון זכר,
כגון: יום אחד, שני ימים, שלשה ימים, אחד עשר יום, שנים עשר יום,
אחד ועשרים יום, שנים ועשרים יום.
ומכל מקום, אם טעה וכתב בלשון נקבה,
כגון: שתי ימים, אחת עשרה יום, אחת ועשרים יום, הכתובה כשרה,
כיון שאנחנו מבינים בבירור את התאריך הנכון. (א שמא, שמז)
סדר הכתיבה - בימי החודש כותבים תחילה את האחדים ואחר כך את העשרות [מהקטן לגדול],
כגון: אחד ועשרים יום, שנים ועשרים יום.
ואם טעה והקדים את העשרות לאחדים,
כמו: עשרים ואחד יום, עשרים ושנים יום, הכתובה כשרה.
כתיב חסר - יש לכתוב את ימי החודש כפי שכתובים בתורה בכתיב חסר,
כגון: "שלשה", "שמנה" [ללא ו'], חמשה, ששה, שבעה, תשעה [ללא י'].
וכן שלשה עשר, חמשה עשר, שלשה ועשרים, חמשה ועשרים.
ומכל מקום, אם טעה וכתב בכתיב מלא, שלושה, שמונה, שמונים,
הכתובה כשרה ואין צריך לתקן. (א שמח. ועי' שמא)
'ב' החיבור - ביום א' לחודש כותבים 'ביום אחד' בבי"ת,
וכן ביום ל' לחודש 'ביום שלשים', [כי כך הוא לשון התורה].
אבל בשאר הימים לא כותבים 'ב', אלא שני ימים, שלשה ימים.
ומכל מקום, אם שינה, הכתובה כשרה לכתחילה. (א שלט, שדמ)
כגון: בחמישי בשבת 'שני' ימים לחדש טבת, ולא יכתוב: 'ב'שני ימים לחדש.
יום או ימים - עד עשרה ימים לחודש כותבים 'ימים',
אבל מאחד עשר כותבים 'יום'.
ואם טעה ושינה, אין זה מעכב. (א שמט)
* שם החודש
יש לכתוב את שמות החודשים בדקדוק האותיות כראוי.
ואם טעה, הכתובה כשרה, כל שאנו מבינים בוודאות באיזה חודש מדובר. (א שסח)
שמות החודשים - ניסן [מלא י']. אייר [שני יודין]. סיון [י' אחת, ו' אחת].
תמוז [מלא ו']. אב [ולא מנחם אב, שאין זה שם החודש אלא איחול וברכה].
אלול [מלא ו']. תשרי [י' אחת. ולפי המסורת קוראים תשרִ י ר' בחיריק ולא בצירי].
מרחשון [במילה אחת, כי זהו שם החודש. ו' אחת]. כסלו [ללא י']. טבת. שבט. אדר. (א שסח - שעט)
שנה מעוברת - בחודש אדר א', יכתוב: אדר הראשון.
ובחודש אדר ב', יכתוב: אדר השני. (א שעט)
אם טעה וכתב 'אדר' בלבד, אזי באדר א' - הכתובה כשרה.
ובאדר ב' - הכתובה פסולה וצריך להחליפה, כי סתם 'אדר' הוא אדר א',
ונמצא שהשטר מוקדם ופסול. (א שפב)
ל' לחודש אדר א' -
כותב למשל: בחמישי בשבת ביום שלשים לחדש אדר הראשון שהוא ראש חדש אדר השני שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושבעים ותשע.
* השנה
יכתוב את מספר השנים מלא, ולא בראשי תיבות כפי שנהוג לכתוב תשע"ח.
לשון נקבה - כיון ש"שנה" היא לשון נקבה,
על כן ישים לב לכתוב את מספר השנים בלשון נקבה,
כגון: אחת, שתים, שלש, אחת עשרה, שתים עשרה, עשרים ואחת, עשרים ושתים.
ואם טעה וכתב בלשון זכר,
כגון: אחד, שנים, אחד עשר, עשרים ואחד, הכתובה כשרה,
כיון שאנחנו מבינים את התאריך הנכון. (א שצא)
סדר הכתיבה - במספר השנים כותבים תחילה את האלפים ואחר כך את המאות,
העשרות והיחידות, [מהגדול לקטן].
כגון: שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושבעים ושמנה.
ואם טעה והפך, [שנת שמנה ושבעים ושבע מאות וחמשת אלפים],
הכתובה כשרה. (א שצא)
ו' החיבור - ישים לב לכתוב ו' החיבור בין כל פרטי הספרות,
כגון: ושבע מאות ושבעים ושמנה.
כי המשמעות היא: אלפים, ובנוסף עליהם מאות, ובנוסף עשרות, ובנוסף יחידות. (א שצד)
כתיב חסר - יש לכתוב את מספר השנים כפי שכתוב בתורה בכתיב חסר,
כגון: שלשים, חמשים, ששים, שבעים, שמנים... וכן שלש, שמנה.
ואם טעה, אין זה מעכב. (א שצג)
שידוכים לחרדיםמתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 159-161