התנגדות לכתיבת שם האב
כאשר ישנה סיבה מוצדקת להתנגדות כתיבת שם האב בכתובה,די לכתוב את שם החתן או הכלה והמשפחה.
אך יותר טוב לכתוב את שם האב כהלכה,
ולהראותו לעדים בחשאי, ולא יקראוהו ברבים. (ב קנז)
בדורנו הירוד בעוונות הרבים,
באו כמה פעמים שאלות בדבר חתן או כלה המתנגדים בכל תוקף
שיזכירו את שם האב בכתובה,
עד כדי שאינם מוכנים להכנס לחופה אם שמו יוזכר או יקרא ברבים.
או מפני שהושפלו על ידו בהיותם ילדים או נערים,
או מפני שהוא עזב את האמא להתגורר אצל אשה אחרת והאם לבדה גידלה
אותם ומכניסה אותם לחופה,
או שהאב כועס ואינו משתף פעולה עם נישואין אלו ואינו בא לחתונה, וכיוצא בזה.
ראשית, יש להיזהר מלהסכים בקל לטענת הבן או הבת,
ולפעמים האמא, שלא לכתוב את שם האב,
כדי שלא לתת חיזוק הלכתי למסוכסכים שלא בצדק עם הוריהם מגאוות נפשם.
ודבר זה מצוי קצת לצערנו,
ואין לנו לתת יד להעביר קטטות אלו אל הכתובה.
אולם אם טעמי הבן או הבת נכונים באמת,
אין לנו סיבה לכפותם שיכתבו דווקא את שם האב.
ולכן יכתבו שם ומשפחה בלבד, ובכך יוכלו לידע האמת מי החתן או הכלה.
אך אין לכתוב את שם האם,
כי אז מוציאים לעז עליו שהוא שתוקי [שלא ידוע מי אביו],
או שאביו גוי, וכיוצא בזה.
ומעשה באב ביולוגי שנתן כסף לנישואין, ועמד על זה שיכתבו את שמו,
והמאמץ הודיע שאם יכתבו את שם האב,
הוא לא יבוא לחופה,
והבת היתה קשורה אל המאמץ יותר ודרשה בכל תוקף שהוא יבוא.
והורו להם שיכתבו את שם האב הביולוגי כדין,
ויראו זאת בחשאי רק לשני העדים קודם החתימה,
אבל בקריאה ברבים ידלגו מילות אלו, ובזה התפייסו הצדדים.
שידוכים כהלכהמתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 174