הזמנת רחוקים מתורה

מותר להזמין לחתונה קרובי משפחה ושכנים,
אף אם יש לשער שיאכלו בלי נטילת ידים וברכה,
כי אם לא יזמינם יראה הדבר שמזלזל בהם,
ושמא יבואו לידי סכסוך וזלזול בתורה,
ונמצא שמכשילם בעוונות חמורים יותר.

וטוב שבעלי השמחה יזכו את דברי המאכל למוזמנים,
שאז נמצא שאוכלים הם מהמאכלים שלהם, ויש אומרים שבדברי מאכל שלו,
אין איסור מסייע בידי עוברי עבירה. (רפז)

 כתב הגרש"ז אוירבך, הן אמת שצריך כל אדם לשום דרכיו ולכוון מעשיו לשם שמים,
מכל מקום, חושבני, שמי שבא אליו אורח חשוב אשר איננו שומר תורה ומצוות,
אבל עדיין יש לו אהבה לבני תורה, וגם תומך במוסדות תורה,
ואם בעל הבית לא יתנהג עמו בנימוס המקובל לכבד אותו במאכל ומשתה,
יתכן שבגלל זה יתרחק חס ושלום מהתורה והמצוות,
וגם יבוא לידי כעס ושנאה על ההולכים בדרך התורה.

על כן, הנכון לכבד אותו באכילה ושתיה ולא לחשוש לאיסור "לפני עיור לא תתן מכשול",
שאף שאין אומרים לאדם לעשות איסור קטן כדי להציל אחרים מאיסור גדול,
מכל מקום בנידון זה, הואיל וכל האיסור של הנותן לאכול הוא רק עבירה של נתינת מכשול,
וכיון שיש חשש שעל ידי מניעת כיבודו,
יבוז לבני תורה ותיגרם שנאה על ידי כך לשומרי התורה,
נמצא שיכשילו באיסור גדול יותר, על כן אין כאן נתינת מכשול, אלא אדרבה,
הסרת מכשול שלא יבוא לעוון חמור יותר.

ועל פי זה יש להתיר גם לילדים שהוריהם אינם שומרים תורה ומוות,
וניסו בדרכי נועם לשדלם לברך, ולא עלה בידם, שרשאים להגיש להם,
שעל ידי התנהגותם עימהם בנימוס המקובל, אולי תתקרב דעתם,
ובמשך הזמן יקיימו תורה ומצוות.

וכיוצא בזה כתב הגאון החזון איש.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 146