איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
והנה בגמרא מסכת קידושין (כט ע"ב) דנו, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם,
האם ללמוד תורה ואחר כך לישא אשה, או לישא אשה ואחר כך ללמוד תורה.
ומבואר בבית יוסף (יורה דעה סימן רמו ס"ב, ושלחן ערוך אבה"ע ס"א ס"ג),
שלכל הדעות, מי שאינו לומד תורה
[דהיינו שאינו עוסק בתורה כל היום, אלא עובד וקובע עיתים לתורה, כמו הרבה בחורים יראי שמים], בודאי שישא אשה מיד, שמאחר והגיע זמנו לקיום המצוה,
אינו רשאי להתעכב יותר, והגיע זמנו להצעות השידוכים ,
ולבחירת אישה מתאימה לחיי נישואיו.
אבל מי שעוסק בתורה, כאן תלוי הדבר, אם יודע שכאשר ישא אשה תחילה,
לא יהיה באפשרותו ללמוד מחמת טרדות הפרנסה, אז ילמד תורה תחילה ויאחר הנישואין,
ובלבד שיודע בעצמו שבינתיים לא יהיה בהרהורי עבירה, אבל אם חושש שיהיו לו הרהורים,
ברור שנושא אשה תחילה.
אמור מעתה, לפי המצב בימינו, שכל בחור ישיבה רציני, כאשר נושא אשה,
הוא לומד בכולל ומקבל משכורת, והרבה פעמים אשתו עובדת,
אם כן לא שייך לומר לו שילמד תחילה, כדי שלא יהיו לו אחר כך טרדות הפרנסה,
שהרי גם לאחר הנישואין תהיה לו פרנסה בעזרת השם, ומי יעכב בעדו שלא ללמוד.
ואף אם יודע שמשכורתו תהיה דלה, עדיין מוטל עליו לישא אשה קודם,
מאחר וכל מה שאמרו חז"ל שאם חושש שיהיה טרוד בפרנסתו,
ילמד תחילה ואחר כך ישא אשה, היינו לזמנם שהיו עובדים בפועל לאחר החתונה,
וממילא יתבטל מלימוד תורה כמה שעות ביום, לכך ילמד קודם.
אבל כיום שאברכים רציניים יודעים שבכל מצב הם ילכו ללמוד בכולל ולא יעבדו,
ומוכנים להצטמצם ולמסור חייהם לעסק התורה,
באופן שביתם בנוי על הידיעה ששכר גדול צפון להם לעתיד לבוא,
והקב"ה אינו מבזבז ממנו לאוהביו לתת להם אותו ברווחה גשמית פשוטה,
ומתחתנים על דעת שתהיה להם משכורת כולל זעומה,
כי כך חונכו שדרך אנשי התורה שמשקיעים כוחותיהם לטפח את חיי העולם הבא,
ואינם מביטים להשקיע כל כך בפרוזדור אלא בטרקלין, אשריהם ישראל.
אם כן, אין שום סיבה לעכב את הנישואין לאחר עשרים, כי בין כה לא יתבטלו וימשיכו ללמוד.
וכן מבואר בבאור הגר"א שכתב (יורה דעה סימן רמו סק"ט),
דוקא כשריחיים בצווארו ולא יוכל לעסוק בתורה, אז ילמד תורה ואחר כך ישא אשה,
מה שאין כן אם אין צריך לטרוח לפרנסה, שישא אשה קודם, וכן מוכח בגמרא. ע"כ.
ואדרבה, כאשר ישא אשה, ימשיך ללמוד תורה ביתר שאת וביתר עוז בקדושה וטהרה,
וכידוע אצל בחורים רבים,
שעיקר הלימוד אצלם בהתעלות יתירה נעשה יותר בכולל מאשר בישיבה
[אלא אם כן הוא רגיל בבטלה], ולא לחינם אמרו חז"ל (מסכת יבמות סב ע"ב):
"כל אדם שאין לו אשה, שרוי בלי תורה".
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 93