שני שמות עריסה
קוראים שם אחד - מי שקראו לו שני שמות בלידה, אך בפועל קוראים לו רק בשם אחד,
וגם הוא עצמו משתמש רק בשם זה, אין לכתוב את השם האחר.
ואם כתבוהו בתור שם שני, הכתובה כשרה.
כי סוף סוף במציאות ניתן להכירו בשם זה,
כי כך קראו לו בעריסה שם המורכב משני שמות יחד. (ב סא, סב)
ואף שהתבאר לעיל שאם קראו לו שם אחד והשתקע שם זה וכתבוהו,
הכתובה פסולה, כי עתה אין זה שמו,
ולכאורה למה לא נכשירה מטעם זה שניתן להכירו בשם זה, כי כך קראו לו בעריסה?
התשובה היא,
כי מאחר וסוף סוף במציאות לא נכתב בכתובה שמו האמיתי,
ונמצא שקר כתוב בה.
לא כן במקרה שקראו לו בעבר שני שמות,
סוף סוף נכתב שם אחד אמיתי שמשתמשים בו היום,
אלא שהוסיפו לכתוב לו עוד שם,
על כן כל שניתן להוכיח שהיה לו שם המורכב משני שמות,
כתובה זו כשרה בדיעבד.
ומעשה באחד שקראו לו שני שמות, ונקרא בשניהם בכל תקופת ילדותו,
אבל אחר כך השתקע השם השני לגמרי,
ומסדר הקידושין הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל לא כתבו בכתובה כלל.
אולם בטרם שחתמו על הכתובה,
התעקש האב לכתוב שם זה, כי זה פוגע בזכרון הוריו,
והסכים הרב והוסיף את השם השני בכתובה,
וביאר מעשיו שגם אם יכתבוהו, אין זה פוסל ואין זה נחשב שינוי השם,
כי אף שעתה אין זה שמו,
מכל מקום מאחר ורואים גם את השם הנכון,
יבינו שהשם השני נכתב מחמת שכך קראו לו בעבר, וניתן להוכיח שכך קראו לו. (ב סב)
הרוב קוראים שם אחד -
מי שיש לו שני שמות,
ובמשך הזמן רוב הציבור הורגלו לקרוא בשם אחד ומיעוט קוראים אותו בשני שמות,
כותבים את שני השמות דמתקרי שם אחד.
למשל: מי ששמו "יעקב חיים" ורובם קוראים לו "יעקב",
או כלה ששמה "הודיה שולה" ורוב חברותיה קוראות לה "הודיה",
יכתבו: "החתן יעקב חיים דמתקרי יעקב",
"הכלה הודיה שולה דמתקריא הודיה". (ב נו)
כן היה מעשה רב,
כאשר זכינו שמרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל סידר לנו חופה וקידושין,
וכששאלני לשמי המדוייק,
אמרתי לו 'דוד שלום', ושאלני האם אני משתמש בשני השמות,
אמרתי לו שרוב החברים קוראים לי בשם אחד 'דוד',
אבל מעטים קוראים לי 'דוד שלום', וכתב מרן בכתובה: "החתן דוד שלום דמתקרי דוד".
שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 171-172