מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

היום המסוגל לשידוכים
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
תפילה
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
בני ספרד
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הבטחת הקב"ה לאשה
הדרך הקצרה לשידוך
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
גדולי רבני אשכנז
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
האשה - חומה לבעלה
שם משפחה בכתובה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
אומנות הקבלה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
האשה היא הבית!
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
רודף שלום...!
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
וידוי ביום החופה
מסר לבעל היקר!
המקום
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
ענין השידוכין
על ה' יזעף ליבו
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
תאריך מוקדם
בנחת ומתינות
לא עשו קנין
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
הוספת שם - בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
חופה בבין השמשות
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
מקוה ביום החופה
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
ערך חיי הנישואין
השתתפות בחתונה
קביעת חתונה בשנת האבל
איסור שינוי מנהג
השתתפות בשבת חתן
שמחת הלב
שבע ברכות בבית האבל
התרפאה המשפחה
השבועה בכתובה מקורות טהורים
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
ובחרת בחיים
חוץ לארץ
אלמן ובתולה
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
שינויים בשם- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
כל גדולי עולם
יב. תשובה למערערים
ביקורים
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
המערערים
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מרוקו
ח. ביאור הנוסח
ט. צורת השבועה
מעט מדיני אבלות בנישואין
יא. טענות המערערים על השבועה
אלמן ואלמנה
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
ה. השבועה בקהילות מרוקו
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ספרדי אצל חתן אשכנזי
בחור ובעולה מאחר
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
נשיאת חן
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
המצוה הראשונה
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שני שמות יהודי וגויי
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שידוכים בידי שמים!
עזר כנגדו
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
מסר לרעיה יקרה!
חרם על הבחורים
עצות והנהגות טובות לאשה
צדקה לעניים
מנהיגות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
אל תחטאו בילד
שם נוסף לאבא
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
תמונות משפחתיות
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שני שמות עריסה
הכתובה בארמית
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
בירורים מוקדמים
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
נוסח הקיום
בושה ובזיון מצד ההורים
ענוה
טבעת לאיש
לבוש צנוע
יציאה לחוץ לארץ
צביעת השיער
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
שני אחים לשתי אחיות
פגישה מוקדמת
משך זמן הפגישות
מידע בעייתי על המשודכים
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בת אחיו או בת אחותו
צילומים
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
הפרדת תמונות
לעזוב את הוריו
פגישה במקומות אסורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
שידוכים מיוחדים שמות שווים
התנגדות ההורים לגיורת
לשון הרע ורכילות
התערבות ההורים
קודם יראת שמים
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
די באמירה
חלופת מכתבים
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
בין האירוסין לחתונה
בין האירוסין לחתונה
שינויים בנוסח
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
בשמים לכלה
אל תלחץ
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
וידיאו
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
בן תורה
שבירת צלחת
לא לבייש בת ישראל
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
כתיבת התנאים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
מקום הפגישות
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
כספי מעשר
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הוחלפו הכתובות
גר צדק
בעל תשובה
העיקר שתהיה ברכה
חול המועד
תפילין רבנו תם
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
מוצאי שבת
שידוך לזוג שאינם שומרים
חתונה בימי העומר
שידוכים לחרדים
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
האירוסין כיום
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
פסוקים ומאמרים
תעניות
חול המועד
הוא לא בן אדם
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
תיקון בתאריך מוקדם
חודש אלול
עצה טובה לבני הזוג
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
תקנה טובה
קבלת רשות
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
מתנות
איך מוצאים את האישה הנכונה
חֵ נָ ה
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
גיל נישואי הבת
כתובה לכתחילה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
קיום לתיקון
האירוסין במקורות
מילוי חלל - טיוט
זמן מילוי הכתובה
כסף
סוגריים
טבעת
ברכות הקידושין הזמנת העדים
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
ברכות ברמקול
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
תזמורת
אופן המחיקה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
אין להקל
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
שתיקה
שכח טבעת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
הגעה לאולם
סימן טוב
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
ערב שבת
הזמנת רחוקים מתורה
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
כוונה בברכות
דמי שדכנות בחסד
תיבה תלויה
זמן התשלום
ללמוד ולהבין
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
הכלה
מנין עשרה
ברכות בפני פריצות
יין אמיתי
יין לבן
באור ברכת האירוסין
שבת קודש
טעם הקנין
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאה נכונה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
בסימנא טבא
איסור הסתכלות בכלה
אחיזה בימין
ידיעת הסכום
כולם עומדים
פרישת הטלית
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
קריאה בניגון
כיצד משמחים את החתן?
אחיזה בימין
מהתורה או מדברי חכמים
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
עטיפת הכוס
טבעת הקידושין
הכתובה
טעימת הכוס
קריאת התורף
איסור יחוד
אשכנזי אצל חתן ספרדי
טעות בסדר הברכות
אחיזה בימין
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
פסק זמן של התבוננות
כוס היין
ריקודים מעורבים
הרהור תשובה
בני אשכנז
כיסוי פני הכלה
חתימת החתן
יד ביד לא ינקה
הגבהת הכלה
חדר יחוד - בני ספרד
תמונת הכלה
לא ברבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
ניגון הברכות
יחוס
זריקת סוכריות?!
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
עדי יחוד
מה לך נרדם
מסירת הכתובה לכלה
תחת כיפת השמים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
בכל החתונות
הכרת החתן והכלה
תפילה בציבור
אשורר שירה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עשיית מלאכה
ליווי החתן והכלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
שותפות בחנות
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
יסודתו בהררי קודש
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
ללא אבנט
ירידת הדורות
ישיבה מעורבת
איסור נגיעה
גילוח ותספורת
הברכה הגדולה ביותר
לא אכל כזית
ריקוד במטפחת עם הכלה
ריקוד לפני הכלה
כיסוי פני הכלה
חתן וכלה בשמחה אחרת
בגדי כבוד
כיסוי ראש
"מנהג" אותיות "גהנם"
חלוקת הברכות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
הפרדה מליאה
כבודה בת מלך פנימה
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
החתן קובע
ברכת חתנים בעשרה
ממהר ללכת
מזיגת הכוס
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
צילום אחיזת הכתובה
כזית פת
טעימת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
החתן עם הכלה יד ביד
לימוד תורה בליל הנישואין
שבע ברכות
כבוד הבריות
זמן ברכת המזון
החתן דומה למלך
שתי כוסות
ימי שמחה. ימי ברכה.
בקול רם
לא לדבר
תענית אסתר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
חופה ביום ויחוד בלילה
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אין טעויות
מטרת צניעות האישה
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
בטוב טעם ודעת
מלאכה. וידוי.
שבת חתן - בית מלון
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
העליה לתורה
"היום היה לי יום של ישועות"
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
מיהו עבד נאמן?
קבלת היסורים בשמחה
"אשר ברא" עם בני ביתו
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
משקפי האמונה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
להתעטף בציצית
שבע ברכות עד השקיעה
המברך אוכל פת
בחור ובעולת עצמו
מחיצה
הכל נשאר במשפחה
שבעה מלאים
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
שבעה אכלו פת
ז. נוסח השבועה
שבת - היום השביעי
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות בליל הסדר
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
הרם קולך
טבעת המלך
"ואברהם זקן"
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מחלל שבת
כיבוד לקהל
העיקר שהיא שומעת
סעודה שלישית
מילויים שונים - כלה בעולה
עורו ישנים משינתכם
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
השתתפות החתן והכלה
כזית פת לחתן ולכלה
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
צדקתך
כאילו היא לא חולה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
חכמת לב
העצבות היא בידי האדם
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
ביטול שידוכין
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
מי יודע איזה שכר עצום?
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
ספר התורה ממקום למקום
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
תעודה משלמה המלך
חופה בבית כנסת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
כלה גרושה
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
החופה - הפרדה בחופה
איפה מגיע כח הרצון?
שם ומשפחה
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
שכר שדכנות
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
"אשת חבר הקני"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
הכל בסדר, הכל טוב...
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
לדבר אל הרובד הגבוה
שידוכים לדתיים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
סוף דבר:
תורת חסד על לשונה
גדול כח הרצון
סוד הבחירה של אליעזר
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
חינוך במחשבה תחילה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הלימוד משליחות אליעזר:
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
העצבות היא בידי האדם
גודל האחריות בשידוכין:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
כסף שדכנות
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
להזהר מלשון הרע בשידוכים
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
לשאול עצת המורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
25/06/2024
471

פרק כו:  כתיבת שטר תנאים :


 
א. בתקופת הפוסקים הי׳ המנהג לכתוב שני שטרות, 
בשעת גמר השידוך כתבו שטר ראשי פרקים או הנקרא זכרון דברים, 
[והחילוק ביניהם שבשטר זכרון דברים לא עשו קנק וחותמק רק
המחותנים ובשטר ראשי פרקים עשו קנק], 
ואק כותבים בו רק פרטי התחייבות בק עניני ממונות ובק שאר הנהגות, 
ולא שפלוני ישא את פלונית ולא זמן החתונה ואק קוראק בשטר ברבים, 
וכתבו בר״פ שבמשך זמן יכתבו תנאים, 
 משא״ב בשטר תנאים עושים כל אלה הדברים. 

אך בדורות אחרונים שהנהיגו לכתוב בשטר ראשי פרקים כל הפרטים, 
והחילוק ביניהם שבראשי פרקים לא כתבו קנם ותקנות שו״ם, 
רק בתנאים כותבים והוסיפו גם דברי ברכות ואיחולים א). כ. 

ברוב מקומות באונגארק היו כותבים שטר תנאים בשעת השידוכים ב), 
ובדורות אחרונים הנהיגו כמה קהלות בפולין וגאליציה 
 א) נתבאר בנחלת שבעה סי׳ ח׳ ובמראה מקומות באות ג׳ ודי.

וראה בספר 
בנין שלמה ליקוטים תלפיות, 
ערך זווג שהרה״ק ה פנחס מקאריץ זצ״ל אמר, 
רהראשי פרקים התנאים והכתובה זה חוט המשולש שלא במהרה ינתק זווגם עכד״ק.

ואמר על זה הרה״ק ר׳ אברהם יעקב מסאריגורא זצ״ל, 
דגם בלא התנאים יש חוט המשולש, 
דהיינו הראשי פרקים הכתובה והתקיעת כף,
כי כן היה בקבלת התורה, עשרת הדברות הראשי פרקים
 תורה שבכתב הכתובה, ותורה שבע׳׳פ התקיעת כף.

ב) כן הי׳ המנהג הישן ברוב תפוצות ישראל, וכן נתקבל המנהג באונגארן,
וראה לעיל פי״ד אות י״א שעשו תנאים של הרה׳׳ק רבי אהרן הגדול מקארלין
בבית המגיד ממעזריטש. וכ״כ שו״ת מנחת יחיאל ח״ג סי׳ י״ד.

שברוב ישראל מקפידים לכתוב תנאים כמנהג מקדם,
רק מעט ההולכי קדימה אין כותביין תנאים,
ולכן כ״ז שלא כותבין התנאים אין חשש לחזור יאיז כאן ביוש,
כיון שמנהגינו שדרך השידוך להגמר רק בכתיבת התנאים ממילא
ב״ז שלא גכתב ליכא ביוש ולא קנם ולא חרם עיי״ש.

וכ״כ בספר מזכרת פאקש מכתב ב״ו שכתב הגאון בעל בית שערים
להגאון בעל עט סופר ברכת מזל טוב לכתיבת התנאים של בתו עם בם אחיו ז״ל עיי״ש
 וכ״כ בספר כתר שם טוב עמוד תקצ״ב, 
בא״י וסת״מ ואשכנז וערי המערב נוהגים ביום השידוכים לכתוב שטר התנאים, 
ואבי הכלה מזמין לחתן והוריו וקרוביו בלילה, 
ואחר שכתבו התנאים אשר התנו הב׳ צדדים, כותבים סך הקנס, 
על צד בי אחד מהם רצה לבטל השידוך, 
לשלם להצד שכנגדו הקנס׳ ומחזירים זה לזה המתנות.

הרב קורא השטר בקול רם לפני הנאספים, 
ואח״כ מקבל קנין משניהם, מאכי החתן ואבי הכלה, 
והסופר כותב שתי העתקות, 
ואחרי שחתמו העדים בשניהם נותן הרב אחד לאבי החתן, 
והשני לאבי הכלה. 

ובמצרים ובעיר נא אמון קשרי השדוכין נעשים בפני הב״ד, 
ותנאי השדוכין נכתבים בפנקס מיוחד וחותמים בו הארוס זאבי הכלה
(או אחד מקרוביה, אס היא יתומה, או אם יש לה אח גדול ממנה). 

ונוהגים שכל שידוך הנעשה חוץ לב״ד אפי׳ אם געשה כמשפט, 
השטר אין לו שום ערך והב״ד אינם גטפלין בו, עכ״ד. 

וכ״כ שו״ת הילולא דרבי ח״א סי׳ י״ט שמנהג ישראל לכתוב תנאים, 
וכן י שמעתי מגדולי רבנים. 

וראה בספר ילקוט עבודת ישראל החדש עמוד רנ״ה שכתב 
וקשר את עצמו בקשר תנאים עם נכדו עיי״ש, 
מוכח שבזמנם היו עושין שטר תנאים. 

וכן מנהג סיגוט לערוך תנאים. 

וכ״כ לקוטי מהרי״ח על עניני גשואין שכתב שצדיקים 
הקפידו שיכתוב תנאים עפ״י טעמים הבמוסיס בידם עיי״ש.

ויש לבאר עפ״י דברי ספר שלחן העזר סי׳ ב׳ ס״ב בשמל״צ סק״א,
שכתב ת״ל ושמעתי מת״ח אחד ששמע מפ״ק של 
הרב הצדיק מראצפערט הטעם שהרבה שידוכים שנתפדדו, 
ע״י שנעשו בלא כתיבת תנאים, משום דאם נעשו בכתיבת תנאים, 
המנהג לכתוב בו, 
המגיד מראשית אחריתי היא יתן שם טוב ושארית לאלה דברי הברית והתנאים וכר, 
א״ב נראה דסומך עצמו על הסכמה מן השמים ומד׳ יצא הדבר וע״כ נתקיים, 
אבל כשאינו כותב א״כ נראה שעושה הדבר מעצמו ולא מדעת עליון, 
ע״כ מראין לו מן השמים באמת כי לא הסכימו, ונתפרדה החבילה, 
ועי׳ במ״ר פ׳ ויצא במעשה ששאלה מטרנותא אחת לר״י דע׳׳י 
שאמרה שיש בידה ג״כ לזווג זיווגים לכן לא הצליחה עיי״ש״עכ״ל. 

עוד כתב בשלחן העזר דהרי מבואר במטה משה עמוד גמ״ח ח״ג 
בדיני הכנסת כלה אות א׳, 
שכתב וז״ל כל המנהגים של חתן וכלה אנו למדין ממ״ת שהשם 
היה מראה עצמו כחתן נגד כלה שהם ישראל כמש״כ התשב״ץ בסי׳ תם״ד תס״ו, 
ולכך מכניסים אותם תחת החופה כויתיצבו תחת ההר וכר עכ״ל, 
והנה הלא ידוע מפי ספרים דבמ״ת היה נמי כתיבת תנאים, 
ונדפס נוסח כתיבת תנאים הנהוג לקרוא אצל כמה צדיקים ביום א׳ דשבועות, 
לכן כל ירא שמים יתאמץ לקיים מנהג אבותינו עיי״ש. 

וכ׳׳ב בספר נפש נחמיה עמוד ק״פ שהגאון רבי מרדכי ארי׳ 
הורוויץ אחיו של בעל שו׳׳ת צור יעקב שעשה שידוך עם בתו 
כתב תנאים ושברו צלחת ועשה סעודת תנאים, 
ובשעת הסעודה אסף אחד מהנוכחים כסף לצדקה. 

ועוד טעם לכתיבת תנאים, 
דהנה קיי״ל בשו״ע סי׳ כ׳׳ו סי״ד דאם קידש אשה בלא שידוכין לוקין מכת מרדות, 
והגם דקיי״ל שאין מכין, 
מ״מ מודי דפריצותא עביד וכמ״ש בשו״ת 
מהרש״ל סי׳ כ״ה והגהות עזר מקודש אה״ע שם, 
א״כ ע״י שכותבין תנאים הוי כשידך. 

קל״ח שדן במה דמבואר בשו״ע סי׳ כ״ח ס״ב וראה בשו״ת מהרי״ט ח״א סי, 
והרמב׳׳ם פ׳׳ה קדשה בגזל וגנבה וכר אם קדם 
ביניהם שידוכין ונטלה ושתקה הרי זו מקודשת, 
ואם לא שדך אותה מעולם אע״פ ששתקה בשנתן 
לה דברים אלו בתורת קידושין אינה מקודשת עכ״ל. 

ומספקא לי בשידוכין. הללו. 

הנהוגים שם שקורין להם קניינין, 
אם טעמא דשדיך הוא משום איקרוביה דעתה דאמרינן 
משום דניחא לה הוא שהרי עומדת היא להנשא לו וכבר 
מושבעת היא שלא תמירנו ואף הוא נשבע לה,
 הילכך ניחא לה להתקדש לו, 
או טעמא דילמא שידוכין היינו שדיבר עליה כדרך כל הארץ 
וארצו קמה שתתקדש לו ונתרצית להתקדש לו, 
ועמד ונתן לה כסף זה בתורת קידושין ושתקה מסתמא ניחא 
לה דלא חיישינן דהדרה בה ממה שנתרצה קודם, 
לכן בנידונו, שידוכין הללו שלא נתרצו בתחילה לקדש אלא בשעת החופה, 
ואדרבה מעשיהם ניכר שבורחים מן קידושין שלא לבא 
לזיקת יבום ולא לידי מיאונין וכותבין בשטר שהיא מחוייבת 
להתקדש וליכנס עמו לחופה לזמן פלוני, 
אם כן כי נתן לה דבר שהוא שלא בתורת קידושין 
והיא שתקה אין הוכחה מהשידוכין שמתרצית להתקדש 
לו כדי שנאמר דאחולי מחלה גביה ממון דידה שתתקדש לו, 
שהרי לא נוחה דעתה שהיא מתרצית להתקדש לו עיי״ש.

 וכן גתבאר בספרי הפוסקים שדגו שאלות שונות בדיני תנאים, 
שראינו שכן המנהג לכתוב שטר תנאים בשעת גמר השידוכים. 

וראה בפכ״ה ס״ט וכ״כ שו״ת בית יצחק אה״ע ח״א סי׳ קי״ב, 
שנכון לכתוב תנאים לחוש לשיטת החמודי דניאל שבלא כתיבת 
שטר תנאים אין מועיל ספירת ד נקיים, 
וכ״כ שו״ת מהרש״ם ח״א סי׳ צ״ה בשם הגה״ק מכוטשאטש
 ומי נדה להגרש׳׳ק סי׳ קצ׳׳ב ופתחא זוטא סי׳ קצ״ב סק״א.

 אכן מדינא אם התחילו מצד החתן להתעסק בצרכי 
החתונה או אם שלח החתן מתנות 
להכלה או שכבר נרשמו כגשואין אצל הממשלה, 
מהני אפי׳ כלא קנין שידוכים. 

וכ״ב שו״ת גור אריה יהודה אה״ע סי׳ ט׳, 
שו״ת פני מבין יו״ד סי׳ קמ׳׳ו ופסקי דינים להצ״צ סי׳ קצ״ב. 

וכ״כ שו״ת חסד לאברהם מהדורא תנינא יו״ד סי׳ מ״ו, 
וז״ל אשר דרשת כאיש ואשה שנדברו זמ׳׳ז 
שישאו זל״ז ביום פלוני ולא הי׳ שום קישור תנאים 
והתחייבות בכתב באופן שיש בידם לחזור, 
והאמינו זל״ז כדיבור בעלמא והתחילה לספור ד נקיים, 
אי מהני ספירה זו אי נימא דלא סמכה 
דעתא אדיבורה בעלמא ונולד אח״כ חימוד חדש. 

הדבר פשוט בעיני דבל שסמכה רעתה אדיכור בעלמא לספור דג סגי, 
וכן שמענו מסוגיא שלימה , 
יומא דף י״ח ע׳׳ב דרב ור״ג מכרזי מאן הוי ליומא, 
ומקשה והא״ר תבעוה להנשא ונתפייסה צריכה לישב ז״ג,
 ושני רבנן אודיעי הוי מודעי להו מקודם הוי מקדמי 
ומסדרי שליחא וביבמות דף ל״ז אמרינן בקצרה, 
שלוחייהו הוי משלחי משמע שלא עשו שום דבר רק הודעה בעלמא, 
ומה״ט דחה במשמרת הכית שיטת הרא״ה בבד״ה דבעינן דוקא כשתבעוה 
להנשא אחר הקידושין דאי בעינן קידושין 
הו״ל לומד שליחא משדרי ומקדשי לה, 
לכן אמינא דבעינן שידוכין הו״ל לומר שלוחי משדרי 
לכתוב תנאים ועוד נראה ברור כיון דאמר רבא תבעוה 
להנשא ונתפייסה צריכה ז״ג,
לשון זה מורה שגעשה רק בדיבור בעלמא כמבואר 
כגמרא בכתובת דף נ״ר דאמרינן התם תבעוה להנשא ונתפייסה לא הפסידה מזונותיי, 
וע׳׳ב היינו בדיבור בעלמא דהיכי שעשתה 
שידוכין בכתב הפסידה מזונותיי כמ״ש בב״י ובהגהות 
הרמ״א באה״ע סי׳ ל״ג. 

והמחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהין. 

וראה בספר מנהגי אמסטרדם עמוד ק״נ אות הי, 
בשידוך נכתבו תנאים ראשונים עם זמן חתונה והתחייבות נדוניא בקנס, 
ועכשיו לא הזכירו זו רק יחידים. 

ש נטעי פיק מ גבריאל לכתוב רק שטר ראשי פרקים 
ולפני החופה כותבים שטר תנאים ג,
(וב״ב שו״ת פאת שדך )

 מונק ח״ב עמוז מ״ז, 
שהעיר על שנתפשט ברבים שעושים התקשרות לשידוכין, 
עם כל הפרטים הכספיים בצנעא וקורין לו ואר״ט 
ואחר כך עושים חגיגה לרבים בפרהסיא, 
וכותבים אז בשטר התנאים כפי המדובר מפני הבושה, 
או שאין עושים שטר תנאים כלל, 
או שעושים שטר תנאים רק סמוך לנשואין 
מפני שחוששים מחרם הקהילות שהחרימו על העובר, 
ואף בשטרי השידוכים המודפסים הדפיסו, 
הקנס לא יפטור את וכר לא יפטור את הקנס מפני שחששו להזכיר בפירוש חרם. 

וכל זה שלא כמנהג כל ישראל אף הספרדים הישן, 
כי כיון שהקהילות החרימו נמצא כשעושים מפני זה תנאים 
רק סמוך לנשואין שמערימים על כוונת המחרימים ואין זה ראוי, 
ואלה שאין עושים תנאים כלל או שכותבים כפי המדובר, 
עושים נגד המנהג כי יסודו על פי דברי המרדכי 
שקוראים את כל בני העיר לשידוכין כדי שהחוזר בו 
יתבייש ולא יהא הקנין אסמכתא, 
ואלה האומרים שבקצת מקומות לא עשו תנאים, 
טועים הם, כי מחמת רוח הזמן החדש עשו כן 
ובטלום ולא מפני שכן היה המנהג הישן. 

ומלבד כל זה עצה טובה קמ״ל, 
כי על ידי שנקבעו התנאים בכתב יתמעט המחלוקת. 

וכ״כ בקובץ בית אהרן וישראל גליון ע״ח עמוד 
קל שבנו של הרה״ק רבי אהרן מקארלין הציעו שידוך 
עבור בנו עם בת הרה״ק רבי ברוך ממעזיביז, 
אחר גמר השידוך כתבו תנאים עיי״ש. 

וכ״כ בספר בית שלמה עמוד ב׳ שהגה״ק בעל בני יששכר 
עשה תנאים לבנו הרה״ק רבי אלעזר, עיי״ש כל הסיפור. 

ובספרי תשובות של גדולי ההספרדים נקרא שטר שידוכין, 
ראה תשובת הרמב״ם, שו״ת ב״י דיני כתובות סי׳ י״א, 
שו״ת מבי״ט ח״א סי׳ רי״ב ושו״ת בנימין זאב־ סי׳ רמ״ד. 

וראה בספר עלי הדס (מנהג ק״ק תונס) 

פ״כ ס״א שנהג לערוך מעמד תנאים בנוכחת שני המשפחות 
בלבד וכותבים שטר תנאים והתחייבות של הצדדים ורושמים 
את סך הקנס אשר יתחייב צד החוזר עיי״ש. 

 כ״כ שו״ת מהרש״ם ח״ג סי׳ קכ״ז, 
אמרי יושר ח״ב סי׳ קכ״ב, 
וכ״כ שו״ת אהל יהושע ח״ב סי׳ ע״ו, 
וז״ל וא״כ הראשי פרקים כמו תנאים, 
ואף ר״א דבראשי פרקים לא נחשב גמר קנק עד אחר התנאים, 
ובפרט היכא שהמנהג לכתוב בשטר ראשי פרקים שעושים תנאים . 

אמנם שהעולם מכנים זה לראשי פרקים, 
הוא ידוע כדי לקמץ סעודות גדולות שעושים כתנאים, 
ומחמת שבעיני המון נתפשט החיוב לכתוב תנאים במצוד. 

מתרי״ג מצות, 
לכך כותבים קודם החופה אבל אין בו תועלת וצורך בלל, 
ועכ״פ בזה שהי׳ מדובר בפירוש שלא לכתוב עד החופה, 
א״כ וזחצי נדן קנס חיובו נגמר תיכף בעת ראשי 
פרקים וכל התנאים נגמרו תיכף,
 ויש כזה ג״כ חרם הקהלות שהרי כתוב וקנס 
לא יופטר, וע״כ כונתם על חרם הקהלות עכ׳׳פ, 
וזה פשוט וברור באופן שאין להסתפק בו כלל עיי׳׳ש. 

ויאה כשו״ת בית יצחק שם שהעיר אודות המנהג 
לכתוב התנאים קודם החופה איני יודע מנהג זה, 
והמנהג 'לכתוב תנאים בשעת גמר השידוך עכ״ד. 

אכן בשטר של ראשי פרקים שנכתב בו שורש הדברים מבוארים כתנאים, 
לכו״ע יכול לחזור שאדעתא שיכתוב התנאים כתב הראשי פרקים עיי״ש. 

ואצל כ״ק אדמו׳׳ר בעל ברך משה מסאטמאר זצ׳׳ל בסיגוט 
לא כתבו רק ראשי פרקים. 

וכ׳ד שלחן המקוצר אה״ע <רצאבי> 
עמוד שס״ג ושני הצדדים עם הוריהם, 
קובעים ומסכימים על התנאים שביניהם כפי 
אפשרותם ולפי מנהג המקום, כגון זמן הנישואין, 
וסכומי הכספים שהם מתחייבים. 

ולא נהגו בקהילותינו לכתוב התנאים בשטר, 
או לעשות קגין סודר, ולא תקיעת כף ולא חרם ולא קנסות. 

אבל הכל לפי הענין כי אם רואים שיש צורך, 
אדרבה טוב שיהיה על כל פנים כתוב. 

כי מה שנהגו בתימן שכל התנאים עשו בעל פה, 
זה מכיון שלא היה חשש טעות ושכחה, 
מפני שדרך כלל היו הדברים קבועים ומוסכמים אצל כולם, 
בכל מקום כפי מנהגו, 
ומה גם שהיו רובם ככולם ישרים תמימים 
ונאמנים ויעשו שני העתקים, שלכל צד יהא העתק אחד, 
ויחתמו שניהם בשניהם. 

 טו״ז סי׳ נ׳ סקי״ב וב״ש סקט״ו.

 שאין כאן גמירת הדעת עד אחר כתיבת התנאים 
דלא סמכו על ראשי פרקים רק על כתיבת התנאים 
אז אפי׳ עשו קניו על הראשי פרקים יכולים לחזור. 

וז׳׳ל הטו״ז שם כתב בזמנים אלו שכל קישור השידוך הוא בכתיבת התנאים, 
ממילא כל שעשו קנין תחילה בפני עדים
 וכתבו ״ראשי פרקים״ כנהוג, 
א״ב אף אם לא אמרו על מנת שיכתבו תנאים אח״כ, 
כאומר בפירוש שיכתבו התנאים, 
ואם כן יכולים כל אחד לחזור ולמחות 
בכתיבת התנאים שלא יכתבו כלל וכר, 
ועל פי הדברים שכתבתי נראה וכר אם וכר עשו קנין 
וכתבו ראשי פרקים ממילא סומכים על כתיבת התנאים 
יכולים לחזור׳ כי לא נעשה חיוב עד זמן כתיבת התנאים וכר, 
ואחר כתיבת התנאים בקיבוץ אנשים כנהוג וכותבים שם בקיצור, 
ונותנים להסופר להעתיק כל הנוסח השייך לתנאים, 
אין אחד מהם יכול לומר שלא יכתוב הסופר דכבר 
נגמר כל הכתיבה כנלענ״ד פשוט וברור עכ״ל. 

וכ״כ בית שמואל אהע״ז סי׳ נ׳ סקט״ו וז״ל ובט״ז 
כתב וכר אם כתבו ראשי פרקים ועשו קנין סודר 
אע״ג דלא אמרו על מנת שיכתוב השטרות, 
הוי כאומר בפירוש על מנת שיכתבו, כי בוודאי כוונו לזה, 
כי כן מנהג פשוט אחר כתיבת ראשי פרקים כותבין התנאים,
 כן ״יכול כל אחד לחזור אחר כתיבת ראשי פרקים עכ״ל.

 אכן המעיין נראה שיש חילוק בין הטו״ז להב״ש,
 שהטו״ז מדייק שכל קישור השידוך הוא בכתיבת התנאים 
מוכח שרק עי״ז נעשה השידוך וא״כ בזמננו שעיקר 
ההסכם החיובים נעשה כבר בשעת ראשי פרקים 
ושטר תנאים נעשה רק לכבוד ולפרסום אין יכולים לחזור, 
ואילו לדברי הב״ש שכתב שמנהג פשוט אחר כתיבת הר״פ כותבין התנאים, 
לכן יכול כל אחד לחזור עיי״ש, 
וא״כ גם בזמננו הדין כן, 
וכ״כ שו״ת רעק״א תנינא סי׳ ע״ח ושו״ת מנחת יחיאל ח״ג סי׳ י״ד. 

וכ״כ שו״ת רעק״א תנינא סי׳ ע״ב, 
שו״ת בית יצחק ח״א סי׳ קי״ב ושו״ת מהרי״א הלוי ח״א סי׳ ל״א, 
וכ״כ שו״ת אבן יקרה ח״ב סי׳ ט״ו, 
וז״ל ואנו אין לנו אלא דברי הטו״ז אהע״ז סי׳ נ׳ דבראשי 
פרקים לבד אין כאן גמר קנין ויכול כל אחד לחזור בו ובפרט בנ״ד 
שנכתב בהר״פ בפירוש שיכתבו תנאים, 
ומה שכתב הרב מפיאטרא שדברי הט״ז לא נאמרו 
אלא בזמנו שהיו עושין בשעת תנאים שטרי קנסות 
לחיזוק אבל בזמננו מה עדיפותא להתנאים יעל הראשי פרקים, 
דמה בכך שלא נכתב בהתנאים יותר ממה שכתוב בראשי הפרקים 
כיון שהי׳ עוד לכתוב תנאים לא סמכי דעתייהו ולא נגמר הדבר 
עד כתיבת התנאים ויכולים לחזור בהם כל זמן שלא נכתבו 
דעת הרבה אחרונים בזמננו שכותבים בראשי פרקים כל הפרטים, 
יש לו תוקף שטר תנאים, ונחשב גמר קנק לכל דבר ה. 

ג. אם נכתב בשטר ראשי פרקים מעכשיו, 
לכו״ע חייב בקנס גם כלא כתבו תנאים .

ד. מנהג כמה קהלות שאק כותבק לא תנאים ולא ראשי פרקים, 
רק עושק ווארט בשתיית לחיים ומאחלים מזל טוב ממר השידוכים ז),
 ילא עדיפי ראשי פרקים מקנין כסף שגומר המקח בקרקע
ומ״מ באו/רא דכתבי שטרא יכולין לחזור קודם כתיבת השטר
כמבואר בש״ס קידושין דף ב״י
ועיין סמ״ע סי׳ ק״צ סק״ח לאף שאין הדרך לכתוב רק שטר
ראי׳ ל בה הדי לפנינו דאע״ג שנגמר הקנין כלו מ״מ כיון שנוהגין
לכתוב עוד שטר אע״פ שאינו רק לראי׳ בעלמא עדיין יכולין לחזור
וא״כ גם בנ״ד אף אם נאמר שבכתיבת הר״פ כבר נגמר הקנין
מ״מ כיון שהדרך לכתוב תנאים אף אם התנאים אינם מוסיפין על הקנין
כלום מ״מ יכולין לחזור ובפרט שמבואר בהר״פ כפירוש שיכתבו תנאים.

זז) אך הרבה אחרונים חולקים על הטו״ז ודעתם כיון שעשו קגין א״א
־ לחזור כמ״ש שו״ת בית שמואל אחרון אה״ע י״ב,
שו״ת נוב״י תנינא יו״ד סי׳ קמ״ד,
עזר מקודש סי׳ נ׳ וטיב קדושין סי׳ נ׳ סקי׳׳ז דבעצם יש לראשי פרקים
תוקף שטר תנאים רק דרך לכתוב עוד תנאים משום שאר הפרטים,
וכ״כ שו״ת מהרש״ם ח״ג סי׳ קכ״ז,
שהטו״ז דיבר בזמנו שהי׳ לכתוב תנאים אבל בזה״ז שנתפשט לכתוב
ר״פ תנאים אלא קודם החופה גם הטו״ז מודה שיש לר״פ כל התוקף,
וכ״כ שו״ת אבן יקרה ח״ב סי׳ ט״ו,
ערוה״ש סי׳ נ׳ סכ״ו ושו״ת אהל יהושע ח״ב סי׳ ע״ז.

ו) שו״ת מהרש״ם ח״ג סי׳ קכ״ז בשם כתבי.

דעת קדושים דאם נכתב שנעשה בכי״ד חשוב מעכשיו
גם הטו״ז מודב דחייב בקנס בכל אופן עיי״ש.

ז) שו״ת משיב שלום סי׳ ע״ה וסי׳ קמ״ח, בזמננו
שקורץ ווארט יש חרם ה.

יש נוהגים לכתוב רק ״זברון דברים״
בשעת השידוך בלי קנין, והתנאים כותבים לפני החופה

זז). ו. יש מקפידים לכתוב תנאים לכל הפחות שבוע קודם החתונה,
הקהלות, ופרק חזי מאי עמא דבר שהרי בזמנינו כבר נעשה
כמנהג קבוע והרבה אין כותבין תנאים רק עושין ווארט,
וש״מ דחוששין זה כתנאים ובוטחים על זה דלא ליהוו מילתייהו כי חוכא.

וראה בפכ״ג אות י״ב.

וכ״כ הגהות לשו״ת ארץ צבי ח״ב עמוד של״ו,
וז״ל לענ״ד דטעם המנהג שאין עושים תנאים מיד,
כדי שלא יהי׳ עדיין קשר גמור, ושאם יזדמן שיצטרכו לעזוב השידוכין,
לא יהי׳ כ״כ חומר כמו בעזיבת שידוכין גמורים,
וא״כ לא שייך לומר דמצד המנהג הוי כנגמר,
דאדרבא כל טעם המנהג כדי שלא יחשב נגמר.

וכ״כ שו״ת משנת שכיר חו״מ סי׳ כ״ה שכן מנהג גליל
העליון באונגארן שאין כותבים כלל תנאים,
רק גמר הדבר הוא ע״י שבירת צלחת ואמירת מזל טוב, עיי״ש.

וכן אמר לי הגאון רבי בן ציון שטראסער שליט״א בשם זקנים.

אכן עי׳ בשו״ת סתרי ומגיני סי׳ מ״ג במי שהוא בא
ממדינה שנוהגים לכתוב תנאים ונתארס במדינה שאין נוהגים
לכתוב תנאים רק משברים כוס או צלוחית,
ל״ש כאן נותנים חומרת המקום שיצא משם,
אלא אמרינן לעולם אל ישנה ממנהג המקום שהלך לשם עכ״ד.
ראה פכ״ג ס״ט.

וראה במנהגי נשואין קאפישניץ בשנים הקודמות
בדרך כלל היו החתן והכלה צעירים מאוד,
ולכן כשגמרו השידוך לא כתבו תנאים,
אלא כשבגרו מעט, ולא היה זה בזמן מסוים,
אלא כשנזדמן שנפגשו שני המחותנים,
ולא המתינו לכתבם ביום חופה.

ח) כן מנהג בעלזא,
ואמר מו״ר מפאפא זצ״ל בשם כ״ק אדמו״ר מפאלטישאן זצ״ל
הטעם לפי שכמה פעמים החתונה כשהילדים היו עדיין קטנים
ואירע כשנתגדלוי נפסק השידוך,
לכן לא עשו תנאים רק זכרון דברים,
ואמר מקור לזה מגמ׳ כתובות דף ק״ב דשטרי פסיקתא של חתן וכלה לא ניתנה לכתוב,
ואמר דאם רוצה לכתוב יכתבו רק זכרון דברים ולא בלשון שטר.

אכן כמה מפקפקים ע״ז לכתוב שטר בלי קנין,
לכן עושין ראשי פרקים עם קנין.

ולא להמתץ עד יום החופה ט),
והרבה אין נוהגים כן אלא כותבים תנאים ביום החופה
ט) כ״כ בשו״ת משיב הלכה סי׳ כ״א וז״ל הגה שמעתי
בשם אדמו׳׳ר הגה׳׳ק מהד״א זצ״ל מסאכטשוב שאמר שכה״ג
יש חשש חימוד חדש.

וממילא צריכה מחדש ז״נ,
ובניתי ומצאתי שהגאון מוהרש״ק בתשר טוב טעם ודעת
מהדו״ג ח״ב סי׳ ס״ח הביא שבספרו מי נדה מה״ת סי׳ קצ״ב סע״א
מסתפק כזה אי מהני ספירת ז״ג
קודם כתיבת התנאים כיון דביד החתן לחזור״
ובתשר גור ארי׳ יהודה מבואר דמהני הטפירת דג,
ומ״מ לא גבון הדבר והעולם לא גזהרין בזה,
לאחז״ר מצאתי בס׳ חמדת משה סי׳ נ״ז נשאל בזה ועמד
בדכרי פ״ת סי׳ קצ״ב סק״א והביא מש׳׳כ בתשר שו״מ ח״ב
סי׳ ל״ח דמהני ספירת ז״ג בלא כתיבת תנאים ע״ש. וכ״ב מנחת פתים סי׳
קצ״ב וספר הר המוריה <להאדר״ת> עמוד מ״ו ושכן הורה הגר״ש
סלאנט דמהני ספירת ד נקיים גם בלי כתיבת תנאים עיי״ש.

וכ״כ שו״ת שבט הלוי ח״ר סי׳ ק״ה,
וז״ל אך יש להסתפק בזה״ז שאין כותבים כתנאים רק ״כמדובר״,
רלכאורה בזה אין התנאים קובעים אלא מה שדברו ועשו קגין,
ובלא קגין אינו בלום,
ואחר הקנין כבר מהני הז״ג,
ועוד שכיח בכלה שכבר נישאה פעם כאלמנה וגרושה,
ומדברים על שידוך בלי תנאים רק קובעים זמן נשואין בלי שום קגין,
וסופרת ז״ג אע״פ שאין תנאים כלל,
דלכאורה לא מהני וכסכרא הנ״ל דליכא סמיכות דעת,
וכ״כ בפתחא זוטא סק״א דבאלמן ואלמנה צריך תנאים,
ואולי י״ל דכשאין תנאים כלל איכא סמיכות דעת בדיבור לבד,
וכ״ב בתשורת ש״י ח״ב סי׳ ק״ג דכיון שאין
נוהגים לעשות קנין איכא סמיכות דעת בלא זה, וכן מסתבר.

י) ראה בקובץ שערי תורה שנה י״ב סי׳ כ״ג,
די״א שענין שטר תנאים קודם החופה הוא ענין סגולי.

וכן מנהג חסידי פולין וליטא,
וב״ב בקונטרס התקשרות מרשימות הרי״ש שי׳ גינזבורג.

עד שנת תשי״ד או תשט״ו נהגו אנ״ש בחסידי חב״ד לעשות תגאים כרגיל,
באותה תקופה שאל מישהו על דבר עריכת תנאים במשפחתו,
כ״ק אדמו״ר ענה לו
(וכמדומה שאמר ששמע כן מכ״ק אדמו״ר מוהריי״צ/ שטוב יותר וכדאי לא לעשות תנאים,
אלא ווארט עם קנין.

והטעם שבאם חס ושלום מאיזו סיבה שהיא ירצו לבטל השידוך,
קל יותר באם יהיה רק ווארט מאשר' לאחר כתיבת התנאים וחתימת העדים וכר,
והוסיף שאת התנאים יעשו בסמיכות להחופה.

ז. הנוהגים לעשות תנאים ביום החופה יש עושין
בלי ערב קבלן ובלי חתימת החתן והכלה יא),
ויש עושים תנאים תיל בערבים וחתימת העדים,
המחותנים והחרב

יב). ולמעשה במקום שאין מנהג יש לקיים מנהג
הישן לעשות תנאים בסמיכות לזמן גמר השידוך

יג). ח. אין עושין תנאים,
רק כשהכלה בתולה ולא באלמנה או גרושה בזיווג שני יי),
ויש עושין

פו). אבל בשידוך בחור עם אלמנה או גרושה או אלמן וגרוש בשידוכי
בתולה כותבים תנאים

טז). ובספר פני מלך על נשואין מכ״ק אדמו״ר בעל פני מנחם מגור
זצ״ל כתב ע״ז בגליון הספר הנ״ל באות ה׳ ולא ראיתי שנזהרין בזה,
וגם התנאים שלי היו ביום החתונה,
והיה נוכח כ״ק אאמו״ר זצללה״ה, וחתם שמו.

וכן עמא דבר,
וגם אח״כ ראיתי אצל הרבה אנשים שכותבים התנאים ביום החתונה.

ופלא שאצל של ר׳ נחמיה אלתר בן השפת אמת,
וכן בהשידוך של אברהם מרדכי בן רבי משה בצלאל מגור לא כתבו תנאים ביום החופה.

יא) כן ראיתי נוסח התנאים של כ״ק מהר״א מבעלזא זי״ע,
ונדפס להלן בסוף הספר,
וכן הוא הנוסח של כ׳׳ק אדמו״ר מצאנז קלויזענבורג זצ׳׳ל,
ושמעתי שכן היה הנוסח בגאליציה,

יב) כן ראיתי בתנאים של צדיקי בית גור וקהלות וויזניץ וסקווירא.

ושאר הקהלות עושין תנאים כרגיל
 אך במקום חתימת הכלה חותמים אביה או שאר באי כוחה.

ע) כן נראה מכל הפוסקים הנ״ל באות ג׳.

יד) שו׳׳ת בית שלמה יו״ד ח״א סי׳ פ״ג שאין נוהגים לכתוב תנאים בזיווג שני עיי״ש,
וראה מש״כ שו״ת שם משמעון אה״ע סי׳ ט׳,
וז׳׳ל ואפשר הוא מצד.

דלכאורה אין להבין מדוע יהיה בזה שחוטף
ומקדש מבלי הקדמת שידוכין משום פריצותא,
הא דלמא מה שנבהל לקדש אותה הוא רק משום שחושש שמא יקדמנו אחר,
ומתוך זה ג״ל שאיסור זה באמת אינו אלא בזיווג ראשון דכיון
שמכריזין בזה ברקיע עוד קודם יצירת הולד בת פלוני לפלוני
ודאי אין לחוש בו ב״ב שיקדמנו אחר,
דשיקדמגו ברחמים לבטל הגזירה דלעילא הוא ודאי דבר רחוק ומלתא
דלא שביחא ומבלי אפושי ברחמי ודאי לא אפשר כלל שיקדמנו אחר,
ועיי׳ מו׳׳ק רף י״ח ומפרשים שם וזוה״ק משפטים דף ק״א ע״א,
וממילא אם חוטף בכ״ז ומקדש בלא שידוכין נראה ודאי כפריצותא,
אבל בזיווג שני שאין מבריזין עליו ברקיע לא נראה
בזה שלהוט לקדש בלא שידוכין כפריצותא,
די״ל שבהילות שלו בזה אינה אלא מצד שמא יקדמנו אחר.

(ומה שציין שכן מבואר בשו״ת אמרי יושר סי׳ ע״ח לא מצאתי שם).

ויש להוסיף כיון שבתנאים שלנו אין כותבים שום תקנות
ורק כותבים תנאים משום סימן ברכה, לכן לא תקנו בזיווג,שני.

וכ״כ שו״ת מהר״ש ענגיל ח״ה סי׳ נ״ג שבזיווג שני
אין לכתוב תנאים אחר קבלת הקנין או תקיעת כף בגמר השידוך,
וממילא חל הדין על החוזר לשלם קנס עיי״ש.

וכ״כ ערך ש״י יו״ד סי׳ קצ״ב ס״ה דבזמן השו״ע דלא
נהגו בכתיבת תנאים סמכה דעתה מיד שנגמר השידוך,
לכן בנשתדכו ע״ד לעשות נשואין בלא כתיבת תנאים מהנ
 ספירת ד נקיים לפני נשואין שכבר נגמר השידוך,
וכן בזיווג שני דאין מנהג בכתיבת תנאים,
דשאני יחוד ובתולה דמחוסר הנדן ולא הגיעו לידן לכן
כותבים תנאים אבל בזיווג שני אין עושין,
וראה בשו״ת תשורת ש״י תנינא סי׳ ק״ג שאף שזיווג שגי לא כו״ע כותביו תנאים,
מ״מ עושין קנין או תקיעת כף או איזה כתב.

וכ״כ שו״ת משיב שלום סי׳ ש״ה.

.טו) כן מוכח בשו״ת מהרש״ם ח׳׳א סי׳ צ״ד שכותבין תנאים גם בזיווג שני,
שו״ת משיב שלום סי׳ ש״ה,
וכ״ב ליקוטי שושנים
(להרה״ק משה צבי מסאווראן אות ל״ט תלמידו של בעל פרי דעה על הל׳ נדה),
וז״ל שם דף ק״ב ע״א וכדרב גידל אמר רב כמה אתה
נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו הן.

הן הדברים הנקנין באמירה,
דקדק רבינו לשון הן הן דמשמע כמורה באצבע,
והסביר רבינו דאיתא בריש סוטה דארבעים יום
קודם יצירת הולד יוצאת בת קול בת פלוני לפלוני,
והנה כשמתגדלין מוכרח להיות.

שיתלבש הבת קול במחשבת ב״א שישתדלו לזווגן יחד,
ואמנם לפעמים יעלה במחשבת בני אדם
מחשבה על שוא שאינו מהתלבשות- הבת קול האמיתי,
ובמה יבחן אם הוא מחשבה
אמיתית מהתלבשות הבת קול,
אם אביהם ואמם משתוים זה עם זה בעניני ההתחייבות אז
הסימן שהוא בת קול אמיתי,
ובאם לאו הקב״ה מסבב שלא ישתוו זה עם זה בעניני ההתחייבות,
וזה כוונת רב גידל אמר רב דאם אנו רואיו שהשתוו זע״ז בעניני ההתחייבות,
אז ידעינן דהן הן הדברים הנקנין

ט. שני המחותנים דינם כשותפים לגבי מילוי התחייבותם
שטר תנאים דינו כשטר גמור, וכל זמן שהדבר שנכתב בשטר לא נתקיים,
כגון אם כתבו שטר לקנות דירה,
הוי כמלוה בשטר ער שקנו הדירה,
אבל לאחר שקנו הדירה באופן ששילם אחד
ותובע השני המעות לא הוי אלא מלוה על פה

יח). באמירה ר״ל בהאמירה של הבת קול שיצא מכבר קודם
יצירת הולד בת פלוני לפלוני שיזדוגו באחרית.

ואמר שלכן מתחיל נוסח תנאים המגיד מראשית אחרית
כיון שאנו רואין שהשתוו זע״ז בהתחייבות אז נתגלה
שזה השידוך שהגיד הקב״ה מראשית אחרית,
(ומצאתי רמז נפלא לדברי רבינו מהא דכתבו התום׳
בכתובות דף ק״ס בשם הירושלמי דרב גידל מיירי דוקא בזיוג
א׳ וכ״כ עוד בקידושין דף ט׳, והוא פלאי דאיך נרמז זה.

בדברי רב גידל, ולפי דברי רבינו א״ש דהא הבת קול הוא רק
בזיווג ראשון וכמבואר בריש סוטה,
ובזה מיושב מנהג ישראל שבזיווג שני אין כותבין בתנאים כנוסח זו
המגיד מראשית אחרית
וכ״כ בפתחא זוטא סי׳ קצ״ב סקי״ד שהדרך לכתוב תנאים גם בזיווג שני.

וראה בשו״ת בגדי כהונה סי׳ ה׳ שכתבו תנאים אחרונים בנישואי
אלמנה זיווג שני,
וכן ראיתי נוסח תנאים בזיווג שני של
הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי ז״ל וכן הגה׳׳ק מהר׳׳א
מבעלזא בזיווג שני.

וכ׳׳ב בקובץ אהלי שם ח״ט עמוד קל״ג.

ויש להכריע שבמקום שדרך להתנות תנאים והתחייבות מיוחדים אז יש לכתוב.

טז) עפ״י שו״ת מהר״ש ענגיל ח״ה סי׳ נ״ג וערך ש״י יו״ד סי׳
קצ״ב ס״ב דעיקר תליא בנדן שבלי תנאים לא סמכה דעתם 
א״כ שייך גם בנ״ד עיי״ש

 יז) פתחי חושן פ״ו מהל אישות סקל״א.

ידו) כ״כ ספר משפט הערב אה״ע סי׳ ג׳, שחכם אחד
רצה לחדש דבשטרי תנאים נאמנים
 גם המחותנים לומר פרעתי אף שיש לכשנגדו שטר עליו,
וסברתו הוא דמאחר דלא מצינו דנוטלים צד אחד מחבירו
השטר כשפורעים חלקם ע״כ דלא' חיישינן לשטר זו, ולכן לא הד דינו כשטר ויכול לטעון יא.
מחכים שטר התנאים בשני העתקים כדי שיהיה שטר לכל צד ש), 
ומסתבר דמועיל גם ע״י צילום

 יכ. יש נוהגק שכותבק רק שטר אחד 

יג. אחר שבירת הכלי ימסרו את שטרי התנאים אחד לצד החתן ואחר לצד הכלה 

כב). נגדו פרעתי, ולפי״ד ודאי דגם נגד הערב יכול לטעון פרעתי וכן
לא יהיה יכול לגבות ממשעבדי עכ״ר. 

ולענ״ד נראה דאין לבטל שטר כשר בסברא כזו,
דמאחר שיש שטר לפנינו שדינו מפורש בשו״ע ופוסקים דשטר
גמור היאך נצא ונחדש כסברא בעלמא לבטלו.

 והא דאין חוששין ליקח השטר הרא בחזרה הוא דכמעט בכל אופן הרי שוברו בצדו,
דהרי כדרר כלל נוסח התנאים נכתבים בלשון חיוב כלפי דבר מסוים,
כגון דמתחייבים לקנות דירה,
או שאר צרכי הבית וכן החיוב לעשות חתונה,
ובזה ממ״ג אם עדיין לא עשו חתונה או קנו דירה ודאי דהשטר נחשב לראיה שצריך למלא חובתו,
ואם כבר עשו חתונה וקנו דירה וכיו״ב ורק דצד אחד טוען שהוא שילם והשני חייב לו מכח השטר,
כזה אין לו שום טענה דהרי הדירה והחתונה הוא החיוב,
ומאחר שכבר היה אין הממון אלא כמלוה על פה.

יט) כן המנהג.
וכ״כ בכתר שם טוב הג״ל באות א׳,
וכ״ב באגרות סופרים סי׳ כ״ט שכתב הח״ס באגרתו למחותן שלו הריני שולח
נוסח שלי ב׳ תנאים,
א׳ מחותם ידי,
והב׳ יחתמו שמה למזל ולכרכה.

והעירוני שאינו ראיה דרוקא אם כ ל אחד חותם על ההתחייבות בתנאים שלו ולמוסרו לצד השני,
אבל אם באמת כל אחד חותם בשטר אחד סגי.

כ) כן נראה דהוי רק שטר ראיה, ובפרט בזמננו שנוסח התנאים שוה לכל,
יאין כותבים פרטי התחייבות.

כא) כן העיד הגאון רבי טוביה גולדשטיין זצ״ל שכן מנהג עיר ליטא.

כב) כ״כ בכתר שם טוב הנ״ל כאות א׳ דהד כשטר ראיה לכל אחד מהצדדים. יד.

כשכותבים שטר תנאים אחד משלם החתן כג),
וכשכותבים שתי שטרות משלמים שני הצדדים ביחד כי)טו.

אם נאבד שטר תנאים ונזכרו אחר שכבר הלכו הצדדים לביתם,
ורוצים לכתוב שטר תנאים אחר באותן העדים בלי רשות הצר השני,
מותר לעשות כן,
ביון ששטר תנאים שלנו אינו לגוביינא כה). טז.

אף הרוצים לכתוב תנאים בזיווג שני מ״מ לא יקראו אותו ברבים.

מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים רצו' - שי'

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים