מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
פגישה במקומות אסורים
חיים ב"ארמון-יה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
אהבה דווקא לאחר הנישואין
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
בין האירוסין לחתונה
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
שנה ראשונה - יסודות הבנין
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
שידוכים שקריים
ראיה בפגישות
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
קודם יראת שמים
פגישה אחרונה
חרם על הבחורים
לעזוב את הוריו
איסור נגיעה במשודכ/ת
הנהגת הפגישות
בין האירוסין לחתונה
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
מעלית
משך זמן הפגישות
התערבות ההורים
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
במה קונה איש את אישתו?
גדול עוונו מנשוא
המצוה הראשונה
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
אומנות הקבלה
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
עצות והנהגות טובות לאשה
נשיאת חן
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
טיפוח החן
הדרך הקצרה לשידוך
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
רודף שלום...!
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
עזר כנגדו
על ה' יזעף ליבו
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
היום המסוגל לשידוכים
דעה משובשת?!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
שבע ברכות בבית האבל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
התרפאה המשפחה
לא ידעו ולא יבינו
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
כתיבת התנאים
אופן המחיקה
קביעת חתונה בשנת האבל
בת אחיו או בת אחותו
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
אופן ההיתר לברר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
המערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
קבלת ברכה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
בחור ובעולה מאחר
ט. צורת השבועה
איסור שינוי מנהג
יא. טענות המערערים על השבועה
השתתפות בשבת חתן
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
השתתפות בחתונה
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
ח. ביאור הנוסח
השבועה בכתובה מקורות טהורים
כזית פת לחתן ולכלה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
שני אחים לשתי אחיות
יב. תשובה למערערים
הלכות טהרה
צביעת השיער
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
הוא לא בן אדם
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בחירת שידוך - תפילה
מסירה מיד ליד
סיום הש"ס / לישא אשה ?
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
אל תלחץ
חלופת מכתבים
לא לבייש בת ישראל
בשמים לכלה
כוח הדיבור בין בני הזוג
התנגדות ההורים לגיורת
גיל נישואי הבת
העיקר שתהיה ברכה
פגישה מוקדמת
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
יציאה לחוץ לארץ
שידוכים מיוחדים שמות שווים
ענוה
נוסח הקיום
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
מידע בעייתי על המשודכים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
בושה ובזיון מצד ההורים
ימי העומר
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
התאריך בכתובה
תאריכים מסויימים
זמן התשלום
יין אמיתי
בעל תשובה
חול המועד
זריזות במועד הנישואין
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
מוצאי שבת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
צילומים בקדושה
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
ערב שבת
תעניות
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
סימן טוב
ללמוד ולהבין
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
תיקון בתאריך מוקדם
לבוש צנוע
רק אין יראת שמים
תאריך לועזי
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
חול המועד
ערב שבת
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
האירוסין כיום
פסוקים ומאמרים
מהות הכתובה וטעמיה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
תענית לבני אשכנז
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
גרפיקה
קבלה לעתיד
כתיבה מוקדמת של הכתובה
בין אדם לחברו מתכפר?
משפט הכתובה
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
הגעה לאולם
חגיגת השידוכים [וורט]
יותר מיום כיפור
בנחת ומתינות
סוגריים
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
היופי מושג רוחני
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתב לא מחיק
קבלת רשות
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
תמונות משפחתיות
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
צדקה לעניים
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
ענין השידוכין
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
תקנה טובה
כתובה לכתחילה
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שם עריסה שהשתקע - כתובה
אב מאמץ
כל המוסיף גורע- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מילוי חלל - טיוט
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שני שמות עריסה
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
הוחלפו הכתובות
שם נוסף לאבא
ז"ל בכתובה
שבירת צלחת
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
תאריך מוקדם
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
פסק זמן של התבוננות
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
מנהיגות
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה - חומה לבעלה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
שני שמות יהודי וגויי
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
חלוקת סיגריות
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הכתובה בארמית
מילוי הכתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
המקום
מסר לבעל היקר!
אפר בראש החתן
לא עשו קנין
ליווי בנרות
חתימת החתן
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
ליווי החתן והכלה
ברכות בפני פריצות
תחת כיפת השמים
תיבה תלויה
ראשי תיבות
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
קיום לתיקון
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
כלה גרושה
מנין עשרה
החלפת שם -כתובה
הכניסה לזרים אסורה
השמות בכתובה - תארים
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
לא זכו
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
שם משפחה בכתובה
מילויים שונים - כלה בעולה
הוספת שם - בכתובה
חופה בבין השמשות
שם חיבה -בכתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
מיקום החתן והכלה בחופה
גר צדק
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
חופה בבית כנסת
שינויים בשם- כתובה
יכירו וידעו
טבעת
ניגון הברכות
כולם עומדים
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
טעימת הכוס
שווה פרוטה
הכרת החתן והכלה
הטבעת בידו
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
הקידושין - האשה נקנית
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שני העדים
קריאת התורף
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
שבירת כוס - זכר לחורבן
להתעטף בציצית
אבן טובה
ברכות ברמקול
ידיעת הסכום
טבעת זהב או כסף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
איסור הסתכלות בכלה
כסף
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
הכתובה
מזיגת הכוס
טבעת הקידושין
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
כיסוי ראש
חדר יחוד - בני ספרד
טעם הקנין
סמוכים לעד לעולם
חופת נידה - דחיית חתונה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
טעימת הכוס
לא ברבים
שכח טבעת
עדי יחוד
בני אשכנז
יד ביד לא ינקה
אחיזה בימין
לא לשם יחוד
השתתפות החתן והכלה
בכל החתונות
חתן וכלה בשמחה אחרת
טבעת לאיש
הגבהת הכלה
לימוד תורה בעיון
טעימת הכוס
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עליית החתן לתורה
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
תמונת הכלה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
וידוי
בגדי כבוד
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
תענית אסתר
"מנהג" אותיות "גהנם"
ריקוד במטפחת עם הכלה
ללא אבנט
'מצוה טאנץ' בזמנם
הפרדה מליאה
כיסוי פני הכלה
זריקת סוכריות?!
גילוח ותספורת
יסודתו בהררי קודש
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ריקודים מעורבים
ריקוד לפני הכלה
איסור נגיעה
הברכה הגדולה ביותר
ישיבה מעורבת
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
ירידת הדורות
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
התנאים לשבע ברכות
החתן דומה למלך
שותפות בחנות
לא אכל כזית
פרישת הטלית
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
באור ברכת האירוסין
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן עם הכלה יד ביד
טבעת לחתן?!
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
תפילה בציבור
לא לדבר
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
בקול רם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
שבע ברכות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
החתן קובע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
מחלל שבת
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
קבלת היסורים בשמחה
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
שידוכים לדתיים
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
"תהיה לה ישועה גדולה"
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
"אשר ברא" עם בני ביתו
ברכת שהחיינו
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
שבע ברכות בליל הסדר
מלאכה. וידוי.
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
העליה לתורה
צירוף קטן לשלשה
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
בחור ואלמנה
הכל נשאר במשפחה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
גדולי רבני אשכנז
שלשה אנשים
שמחת הלב
שבעה אכלו פת
מה לך נרדם
חופה ביום ויחוד בלילה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
המברך אוכל פת
שבת - היום השביעי
צילום אחיזת הכתובה
יין לבן
"ואברהם זקן"
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
ספר התורה ממקום למקום
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גדול כח הרצון
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
חכמת לב
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
"חכם לב" = רצון!
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
חכמה זו יראת שמים
העצבות היא בידי האדם
תעודה משלמה המלך
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
פרק כו כתיבת שטר תנאים
ברכות מהכתב
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
עטיפת הכוס
חלוקת הברכות
זכוכית
יין אמיתי
קריאת התנאים:
כוונה בברכת הגפן
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
טעות בסדר הברכות
הסבא עם הכלה יד ביד
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
ברכת חתנים בעשרה
איפה מגיע כח הרצון?
פעמיים באהבה
חינוך במחשבה תחילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יבואו טהורים
"אשת חבר הקני"
לדבר אל הרובד הגבוה
לשאול עצת המורה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
תורת חסד על לשונה
סוד הבחירה של אליעזר
ראשית עריסותיכם...
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
סוף דבר:
העצבות היא בידי האדם
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בחור ובעולת עצמו
הלימוד משליחות אליעזר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
חבל להפסיד תורה של רבים
רצון הצדדים
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
שכר שדכנות
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
25/06/2024
479

פרק כו:  כתיבת שטר תנאים :


 
א. בתקופת הפוסקים הי׳ המנהג לכתוב שני שטרות, 
בשעת גמר השידוך כתבו שטר ראשי פרקים או הנקרא זכרון דברים, 
[והחילוק ביניהם שבשטר זכרון דברים לא עשו קנק וחותמק רק
המחותנים ובשטר ראשי פרקים עשו קנק], 
ואק כותבים בו רק פרטי התחייבות בק עניני ממונות ובק שאר הנהגות, 
ולא שפלוני ישא את פלונית ולא זמן החתונה ואק קוראק בשטר ברבים, 
וכתבו בר״פ שבמשך זמן יכתבו תנאים, 
 משא״ב בשטר תנאים עושים כל אלה הדברים. 

אך בדורות אחרונים שהנהיגו לכתוב בשטר ראשי פרקים כל הפרטים, 
והחילוק ביניהם שבראשי פרקים לא כתבו קנם ותקנות שו״ם, 
רק בתנאים כותבים והוסיפו גם דברי ברכות ואיחולים א). כ. 

ברוב מקומות באונגארק היו כותבים שטר תנאים בשעת השידוכים ב), 
ובדורות אחרונים הנהיגו כמה קהלות בפולין וגאליציה 
 א) נתבאר בנחלת שבעה סי׳ ח׳ ובמראה מקומות באות ג׳ ודי.

וראה בספר 
בנין שלמה ליקוטים תלפיות, 
ערך זווג שהרה״ק ה פנחס מקאריץ זצ״ל אמר, 
רהראשי פרקים התנאים והכתובה זה חוט המשולש שלא במהרה ינתק זווגם עכד״ק.

ואמר על זה הרה״ק ר׳ אברהם יעקב מסאריגורא זצ״ל, 
דגם בלא התנאים יש חוט המשולש, 
דהיינו הראשי פרקים הכתובה והתקיעת כף,
כי כן היה בקבלת התורה, עשרת הדברות הראשי פרקים
 תורה שבכתב הכתובה, ותורה שבע׳׳פ התקיעת כף.

ב) כן הי׳ המנהג הישן ברוב תפוצות ישראל, וכן נתקבל המנהג באונגארן,
וראה לעיל פי״ד אות י״א שעשו תנאים של הרה׳׳ק רבי אהרן הגדול מקארלין
בבית המגיד ממעזריטש. וכ״כ שו״ת מנחת יחיאל ח״ג סי׳ י״ד.

שברוב ישראל מקפידים לכתוב תנאים כמנהג מקדם,
רק מעט ההולכי קדימה אין כותביין תנאים,
ולכן כ״ז שלא כותבין התנאים אין חשש לחזור יאיז כאן ביוש,
כיון שמנהגינו שדרך השידוך להגמר רק בכתיבת התנאים ממילא
ב״ז שלא גכתב ליכא ביוש ולא קנם ולא חרם עיי״ש.

וכ״כ בספר מזכרת פאקש מכתב ב״ו שכתב הגאון בעל בית שערים
להגאון בעל עט סופר ברכת מזל טוב לכתיבת התנאים של בתו עם בם אחיו ז״ל עיי״ש
 וכ״כ בספר כתר שם טוב עמוד תקצ״ב, 
בא״י וסת״מ ואשכנז וערי המערב נוהגים ביום השידוכים לכתוב שטר התנאים, 
ואבי הכלה מזמין לחתן והוריו וקרוביו בלילה, 
ואחר שכתבו התנאים אשר התנו הב׳ צדדים, כותבים סך הקנס, 
על צד בי אחד מהם רצה לבטל השידוך, 
לשלם להצד שכנגדו הקנס׳ ומחזירים זה לזה המתנות.

הרב קורא השטר בקול רם לפני הנאספים, 
ואח״כ מקבל קנין משניהם, מאכי החתן ואבי הכלה, 
והסופר כותב שתי העתקות, 
ואחרי שחתמו העדים בשניהם נותן הרב אחד לאבי החתן, 
והשני לאבי הכלה. 

ובמצרים ובעיר נא אמון קשרי השדוכין נעשים בפני הב״ד, 
ותנאי השדוכין נכתבים בפנקס מיוחד וחותמים בו הארוס זאבי הכלה
(או אחד מקרוביה, אס היא יתומה, או אם יש לה אח גדול ממנה). 

ונוהגים שכל שידוך הנעשה חוץ לב״ד אפי׳ אם געשה כמשפט, 
השטר אין לו שום ערך והב״ד אינם גטפלין בו, עכ״ד. 

וכ״כ שו״ת הילולא דרבי ח״א סי׳ י״ט שמנהג ישראל לכתוב תנאים, 
וכן י שמעתי מגדולי רבנים. 

וראה בספר ילקוט עבודת ישראל החדש עמוד רנ״ה שכתב 
וקשר את עצמו בקשר תנאים עם נכדו עיי״ש, 
מוכח שבזמנם היו עושין שטר תנאים. 

וכן מנהג סיגוט לערוך תנאים. 

וכ״כ לקוטי מהרי״ח על עניני גשואין שכתב שצדיקים 
הקפידו שיכתוב תנאים עפ״י טעמים הבמוסיס בידם עיי״ש.

ויש לבאר עפ״י דברי ספר שלחן העזר סי׳ ב׳ ס״ב בשמל״צ סק״א,
שכתב ת״ל ושמעתי מת״ח אחד ששמע מפ״ק של 
הרב הצדיק מראצפערט הטעם שהרבה שידוכים שנתפדדו, 
ע״י שנעשו בלא כתיבת תנאים, משום דאם נעשו בכתיבת תנאים, 
המנהג לכתוב בו, 
המגיד מראשית אחריתי היא יתן שם טוב ושארית לאלה דברי הברית והתנאים וכר, 
א״ב נראה דסומך עצמו על הסכמה מן השמים ומד׳ יצא הדבר וע״כ נתקיים, 
אבל כשאינו כותב א״כ נראה שעושה הדבר מעצמו ולא מדעת עליון, 
ע״כ מראין לו מן השמים באמת כי לא הסכימו, ונתפרדה החבילה, 
ועי׳ במ״ר פ׳ ויצא במעשה ששאלה מטרנותא אחת לר״י דע׳׳י 
שאמרה שיש בידה ג״כ לזווג זיווגים לכן לא הצליחה עיי״ש״עכ״ל. 

עוד כתב בשלחן העזר דהרי מבואר במטה משה עמוד גמ״ח ח״ג 
בדיני הכנסת כלה אות א׳, 
שכתב וז״ל כל המנהגים של חתן וכלה אנו למדין ממ״ת שהשם 
היה מראה עצמו כחתן נגד כלה שהם ישראל כמש״כ התשב״ץ בסי׳ תם״ד תס״ו, 
ולכך מכניסים אותם תחת החופה כויתיצבו תחת ההר וכר עכ״ל, 
והנה הלא ידוע מפי ספרים דבמ״ת היה נמי כתיבת תנאים, 
ונדפס נוסח כתיבת תנאים הנהוג לקרוא אצל כמה צדיקים ביום א׳ דשבועות, 
לכן כל ירא שמים יתאמץ לקיים מנהג אבותינו עיי״ש. 

וכ׳׳ב בספר נפש נחמיה עמוד ק״פ שהגאון רבי מרדכי ארי׳ 
הורוויץ אחיו של בעל שו׳׳ת צור יעקב שעשה שידוך עם בתו 
כתב תנאים ושברו צלחת ועשה סעודת תנאים, 
ובשעת הסעודה אסף אחד מהנוכחים כסף לצדקה. 

ועוד טעם לכתיבת תנאים, 
דהנה קיי״ל בשו״ע סי׳ כ׳׳ו סי״ד דאם קידש אשה בלא שידוכין לוקין מכת מרדות, 
והגם דקיי״ל שאין מכין, 
מ״מ מודי דפריצותא עביד וכמ״ש בשו״ת 
מהרש״ל סי׳ כ״ה והגהות עזר מקודש אה״ע שם, 
א״כ ע״י שכותבין תנאים הוי כשידך. 

קל״ח שדן במה דמבואר בשו״ע סי׳ כ״ח ס״ב וראה בשו״ת מהרי״ט ח״א סי, 
והרמב׳׳ם פ׳׳ה קדשה בגזל וגנבה וכר אם קדם 
ביניהם שידוכין ונטלה ושתקה הרי זו מקודשת, 
ואם לא שדך אותה מעולם אע״פ ששתקה בשנתן 
לה דברים אלו בתורת קידושין אינה מקודשת עכ״ל. 

ומספקא לי בשידוכין. הללו. 

הנהוגים שם שקורין להם קניינין, 
אם טעמא דשדיך הוא משום איקרוביה דעתה דאמרינן 
משום דניחא לה הוא שהרי עומדת היא להנשא לו וכבר 
מושבעת היא שלא תמירנו ואף הוא נשבע לה,
 הילכך ניחא לה להתקדש לו, 
או טעמא דילמא שידוכין היינו שדיבר עליה כדרך כל הארץ 
וארצו קמה שתתקדש לו ונתרצית להתקדש לו, 
ועמד ונתן לה כסף זה בתורת קידושין ושתקה מסתמא ניחא 
לה דלא חיישינן דהדרה בה ממה שנתרצה קודם, 
לכן בנידונו, שידוכין הללו שלא נתרצו בתחילה לקדש אלא בשעת החופה, 
ואדרבה מעשיהם ניכר שבורחים מן קידושין שלא לבא 
לזיקת יבום ולא לידי מיאונין וכותבין בשטר שהיא מחוייבת 
להתקדש וליכנס עמו לחופה לזמן פלוני, 
אם כן כי נתן לה דבר שהוא שלא בתורת קידושין 
והיא שתקה אין הוכחה מהשידוכין שמתרצית להתקדש 
לו כדי שנאמר דאחולי מחלה גביה ממון דידה שתתקדש לו, 
שהרי לא נוחה דעתה שהיא מתרצית להתקדש לו עיי״ש.

 וכן גתבאר בספרי הפוסקים שדגו שאלות שונות בדיני תנאים, 
שראינו שכן המנהג לכתוב שטר תנאים בשעת גמר השידוכים. 

וראה בפכ״ה ס״ט וכ״כ שו״ת בית יצחק אה״ע ח״א סי׳ קי״ב, 
שנכון לכתוב תנאים לחוש לשיטת החמודי דניאל שבלא כתיבת 
שטר תנאים אין מועיל ספירת ד נקיים, 
וכ״כ שו״ת מהרש״ם ח״א סי׳ צ״ה בשם הגה״ק מכוטשאטש
 ומי נדה להגרש׳׳ק סי׳ קצ׳׳ב ופתחא זוטא סי׳ קצ״ב סק״א.

 אכן מדינא אם התחילו מצד החתן להתעסק בצרכי 
החתונה או אם שלח החתן מתנות 
להכלה או שכבר נרשמו כגשואין אצל הממשלה, 
מהני אפי׳ כלא קנין שידוכים. 

וכ״ב שו״ת גור אריה יהודה אה״ע סי׳ ט׳, 
שו״ת פני מבין יו״ד סי׳ קמ׳׳ו ופסקי דינים להצ״צ סי׳ קצ״ב. 

וכ״כ שו״ת חסד לאברהם מהדורא תנינא יו״ד סי׳ מ״ו, 
וז״ל אשר דרשת כאיש ואשה שנדברו זמ׳׳ז 
שישאו זל״ז ביום פלוני ולא הי׳ שום קישור תנאים 
והתחייבות בכתב באופן שיש בידם לחזור, 
והאמינו זל״ז כדיבור בעלמא והתחילה לספור ד נקיים, 
אי מהני ספירה זו אי נימא דלא סמכה 
דעתא אדיבורה בעלמא ונולד אח״כ חימוד חדש. 

הדבר פשוט בעיני דבל שסמכה רעתה אדיכור בעלמא לספור דג סגי, 
וכן שמענו מסוגיא שלימה , 
יומא דף י״ח ע׳׳ב דרב ור״ג מכרזי מאן הוי ליומא, 
ומקשה והא״ר תבעוה להנשא ונתפייסה צריכה לישב ז״ג,
 ושני רבנן אודיעי הוי מודעי להו מקודם הוי מקדמי 
ומסדרי שליחא וביבמות דף ל״ז אמרינן בקצרה, 
שלוחייהו הוי משלחי משמע שלא עשו שום דבר רק הודעה בעלמא, 
ומה״ט דחה במשמרת הכית שיטת הרא״ה בבד״ה דבעינן דוקא כשתבעוה 
להנשא אחר הקידושין דאי בעינן קידושין 
הו״ל לומד שליחא משדרי ומקדשי לה, 
לכן אמינא דבעינן שידוכין הו״ל לומר שלוחי משדרי 
לכתוב תנאים ועוד נראה ברור כיון דאמר רבא תבעוה 
להנשא ונתפייסה צריכה ז״ג,
לשון זה מורה שגעשה רק בדיבור בעלמא כמבואר 
כגמרא בכתובת דף נ״ר דאמרינן התם תבעוה להנשא ונתפייסה לא הפסידה מזונותיי, 
וע׳׳ב היינו בדיבור בעלמא דהיכי שעשתה 
שידוכין בכתב הפסידה מזונותיי כמ״ש בב״י ובהגהות 
הרמ״א באה״ע סי׳ ל״ג. 

והמחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהין. 

וראה בספר מנהגי אמסטרדם עמוד ק״נ אות הי, 
בשידוך נכתבו תנאים ראשונים עם זמן חתונה והתחייבות נדוניא בקנס, 
ועכשיו לא הזכירו זו רק יחידים. 

ש נטעי פיק מ גבריאל לכתוב רק שטר ראשי פרקים 
ולפני החופה כותבים שטר תנאים ג,
(וב״ב שו״ת פאת שדך )

 מונק ח״ב עמוז מ״ז, 
שהעיר על שנתפשט ברבים שעושים התקשרות לשידוכין, 
עם כל הפרטים הכספיים בצנעא וקורין לו ואר״ט 
ואחר כך עושים חגיגה לרבים בפרהסיא, 
וכותבים אז בשטר התנאים כפי המדובר מפני הבושה, 
או שאין עושים שטר תנאים כלל, 
או שעושים שטר תנאים רק סמוך לנשואין 
מפני שחוששים מחרם הקהילות שהחרימו על העובר, 
ואף בשטרי השידוכים המודפסים הדפיסו, 
הקנס לא יפטור את וכר לא יפטור את הקנס מפני שחששו להזכיר בפירוש חרם. 

וכל זה שלא כמנהג כל ישראל אף הספרדים הישן, 
כי כיון שהקהילות החרימו נמצא כשעושים מפני זה תנאים 
רק סמוך לנשואין שמערימים על כוונת המחרימים ואין זה ראוי, 
ואלה שאין עושים תנאים כלל או שכותבים כפי המדובר, 
עושים נגד המנהג כי יסודו על פי דברי המרדכי 
שקוראים את כל בני העיר לשידוכין כדי שהחוזר בו 
יתבייש ולא יהא הקנין אסמכתא, 
ואלה האומרים שבקצת מקומות לא עשו תנאים, 
טועים הם, כי מחמת רוח הזמן החדש עשו כן 
ובטלום ולא מפני שכן היה המנהג הישן. 

ומלבד כל זה עצה טובה קמ״ל, 
כי על ידי שנקבעו התנאים בכתב יתמעט המחלוקת. 

וכ״כ בקובץ בית אהרן וישראל גליון ע״ח עמוד 
קל שבנו של הרה״ק רבי אהרן מקארלין הציעו שידוך 
עבור בנו עם בת הרה״ק רבי ברוך ממעזיביז, 
אחר גמר השידוך כתבו תנאים עיי״ש. 

וכ״כ בספר בית שלמה עמוד ב׳ שהגה״ק בעל בני יששכר 
עשה תנאים לבנו הרה״ק רבי אלעזר, עיי״ש כל הסיפור. 

ובספרי תשובות של גדולי ההספרדים נקרא שטר שידוכין, 
ראה תשובת הרמב״ם, שו״ת ב״י דיני כתובות סי׳ י״א, 
שו״ת מבי״ט ח״א סי׳ רי״ב ושו״ת בנימין זאב־ סי׳ רמ״ד. 

וראה בספר עלי הדס (מנהג ק״ק תונס) 

פ״כ ס״א שנהג לערוך מעמד תנאים בנוכחת שני המשפחות 
בלבד וכותבים שטר תנאים והתחייבות של הצדדים ורושמים 
את סך הקנס אשר יתחייב צד החוזר עיי״ש. 

 כ״כ שו״ת מהרש״ם ח״ג סי׳ קכ״ז, 
אמרי יושר ח״ב סי׳ קכ״ב, 
וכ״כ שו״ת אהל יהושע ח״ב סי׳ ע״ו, 
וז״ל וא״כ הראשי פרקים כמו תנאים, 
ואף ר״א דבראשי פרקים לא נחשב גמר קנק עד אחר התנאים, 
ובפרט היכא שהמנהג לכתוב בשטר ראשי פרקים שעושים תנאים . 

אמנם שהעולם מכנים זה לראשי פרקים, 
הוא ידוע כדי לקמץ סעודות גדולות שעושים כתנאים, 
ומחמת שבעיני המון נתפשט החיוב לכתוב תנאים במצוד. 

מתרי״ג מצות, 
לכך כותבים קודם החופה אבל אין בו תועלת וצורך בלל, 
ועכ״פ בזה שהי׳ מדובר בפירוש שלא לכתוב עד החופה, 
א״כ וזחצי נדן קנס חיובו נגמר תיכף בעת ראשי 
פרקים וכל התנאים נגמרו תיכף,
 ויש כזה ג״כ חרם הקהלות שהרי כתוב וקנס 
לא יופטר, וע״כ כונתם על חרם הקהלות עכ׳׳פ, 
וזה פשוט וברור באופן שאין להסתפק בו כלל עיי׳׳ש. 

ויאה כשו״ת בית יצחק שם שהעיר אודות המנהג 
לכתוב התנאים קודם החופה איני יודע מנהג זה, 
והמנהג 'לכתוב תנאים בשעת גמר השידוך עכ״ד. 

אכן בשטר של ראשי פרקים שנכתב בו שורש הדברים מבוארים כתנאים, 
לכו״ע יכול לחזור שאדעתא שיכתוב התנאים כתב הראשי פרקים עיי״ש. 

ואצל כ״ק אדמו׳׳ר בעל ברך משה מסאטמאר זצ׳׳ל בסיגוט 
לא כתבו רק ראשי פרקים. 

וכ׳ד שלחן המקוצר אה״ע <רצאבי> 
עמוד שס״ג ושני הצדדים עם הוריהם, 
קובעים ומסכימים על התנאים שביניהם כפי 
אפשרותם ולפי מנהג המקום, כגון זמן הנישואין, 
וסכומי הכספים שהם מתחייבים. 

ולא נהגו בקהילותינו לכתוב התנאים בשטר, 
או לעשות קגין סודר, ולא תקיעת כף ולא חרם ולא קנסות. 

אבל הכל לפי הענין כי אם רואים שיש צורך, 
אדרבה טוב שיהיה על כל פנים כתוב. 

כי מה שנהגו בתימן שכל התנאים עשו בעל פה, 
זה מכיון שלא היה חשש טעות ושכחה, 
מפני שדרך כלל היו הדברים קבועים ומוסכמים אצל כולם, 
בכל מקום כפי מנהגו, 
ומה גם שהיו רובם ככולם ישרים תמימים 
ונאמנים ויעשו שני העתקים, שלכל צד יהא העתק אחד, 
ויחתמו שניהם בשניהם. 

 טו״ז סי׳ נ׳ סקי״ב וב״ש סקט״ו.

 שאין כאן גמירת הדעת עד אחר כתיבת התנאים 
דלא סמכו על ראשי פרקים רק על כתיבת התנאים 
אז אפי׳ עשו קניו על הראשי פרקים יכולים לחזור. 

וז׳׳ל הטו״ז שם כתב בזמנים אלו שכל קישור השידוך הוא בכתיבת התנאים, 
ממילא כל שעשו קנין תחילה בפני עדים
 וכתבו ״ראשי פרקים״ כנהוג, 
א״ב אף אם לא אמרו על מנת שיכתבו תנאים אח״כ, 
כאומר בפירוש שיכתבו התנאים, 
ואם כן יכולים כל אחד לחזור ולמחות 
בכתיבת התנאים שלא יכתבו כלל וכר, 
ועל פי הדברים שכתבתי נראה וכר אם וכר עשו קנין 
וכתבו ראשי פרקים ממילא סומכים על כתיבת התנאים 
יכולים לחזור׳ כי לא נעשה חיוב עד זמן כתיבת התנאים וכר, 
ואחר כתיבת התנאים בקיבוץ אנשים כנהוג וכותבים שם בקיצור, 
ונותנים להסופר להעתיק כל הנוסח השייך לתנאים, 
אין אחד מהם יכול לומר שלא יכתוב הסופר דכבר 
נגמר כל הכתיבה כנלענ״ד פשוט וברור עכ״ל. 

וכ״כ בית שמואל אהע״ז סי׳ נ׳ סקט״ו וז״ל ובט״ז 
כתב וכר אם כתבו ראשי פרקים ועשו קנין סודר 
אע״ג דלא אמרו על מנת שיכתוב השטרות, 
הוי כאומר בפירוש על מנת שיכתבו, כי בוודאי כוונו לזה, 
כי כן מנהג פשוט אחר כתיבת ראשי פרקים כותבין התנאים,
 כן ״יכול כל אחד לחזור אחר כתיבת ראשי פרקים עכ״ל.

 אכן המעיין נראה שיש חילוק בין הטו״ז להב״ש,
 שהטו״ז מדייק שכל קישור השידוך הוא בכתיבת התנאים 
מוכח שרק עי״ז נעשה השידוך וא״כ בזמננו שעיקר 
ההסכם החיובים נעשה כבר בשעת ראשי פרקים 
ושטר תנאים נעשה רק לכבוד ולפרסום אין יכולים לחזור, 
ואילו לדברי הב״ש שכתב שמנהג פשוט אחר כתיבת הר״פ כותבין התנאים, 
לכן יכול כל אחד לחזור עיי״ש, 
וא״כ גם בזמננו הדין כן, 
וכ״כ שו״ת רעק״א תנינא סי׳ ע״ח ושו״ת מנחת יחיאל ח״ג סי׳ י״ד. 

וכ״כ שו״ת רעק״א תנינא סי׳ ע״ב, 
שו״ת בית יצחק ח״א סי׳ קי״ב ושו״ת מהרי״א הלוי ח״א סי׳ ל״א, 
וכ״כ שו״ת אבן יקרה ח״ב סי׳ ט״ו, 
וז״ל ואנו אין לנו אלא דברי הטו״ז אהע״ז סי׳ נ׳ דבראשי 
פרקים לבד אין כאן גמר קנין ויכול כל אחד לחזור בו ובפרט בנ״ד 
שנכתב בהר״פ בפירוש שיכתבו תנאים, 
ומה שכתב הרב מפיאטרא שדברי הט״ז לא נאמרו 
אלא בזמנו שהיו עושין בשעת תנאים שטרי קנסות 
לחיזוק אבל בזמננו מה עדיפותא להתנאים יעל הראשי פרקים, 
דמה בכך שלא נכתב בהתנאים יותר ממה שכתוב בראשי הפרקים 
כיון שהי׳ עוד לכתוב תנאים לא סמכי דעתייהו ולא נגמר הדבר 
עד כתיבת התנאים ויכולים לחזור בהם כל זמן שלא נכתבו 
דעת הרבה אחרונים בזמננו שכותבים בראשי פרקים כל הפרטים, 
יש לו תוקף שטר תנאים, ונחשב גמר קנק לכל דבר ה. 

ג. אם נכתב בשטר ראשי פרקים מעכשיו, 
לכו״ע חייב בקנס גם כלא כתבו תנאים .

ד. מנהג כמה קהלות שאק כותבק לא תנאים ולא ראשי פרקים, 
רק עושק ווארט בשתיית לחיים ומאחלים מזל טוב ממר השידוכים ז),
 ילא עדיפי ראשי פרקים מקנין כסף שגומר המקח בקרקע
ומ״מ באו/רא דכתבי שטרא יכולין לחזור קודם כתיבת השטר
כמבואר בש״ס קידושין דף ב״י
ועיין סמ״ע סי׳ ק״צ סק״ח לאף שאין הדרך לכתוב רק שטר
ראי׳ ל בה הדי לפנינו דאע״ג שנגמר הקנין כלו מ״מ כיון שנוהגין
לכתוב עוד שטר אע״פ שאינו רק לראי׳ בעלמא עדיין יכולין לחזור
וא״כ גם בנ״ד אף אם נאמר שבכתיבת הר״פ כבר נגמר הקנין
מ״מ כיון שהדרך לכתוב תנאים אף אם התנאים אינם מוסיפין על הקנין
כלום מ״מ יכולין לחזור ובפרט שמבואר בהר״פ כפירוש שיכתבו תנאים.

זז) אך הרבה אחרונים חולקים על הטו״ז ודעתם כיון שעשו קגין א״א
־ לחזור כמ״ש שו״ת בית שמואל אחרון אה״ע י״ב,
שו״ת נוב״י תנינא יו״ד סי׳ קמ״ד,
עזר מקודש סי׳ נ׳ וטיב קדושין סי׳ נ׳ סקי׳׳ז דבעצם יש לראשי פרקים
תוקף שטר תנאים רק דרך לכתוב עוד תנאים משום שאר הפרטים,
וכ״כ שו״ת מהרש״ם ח״ג סי׳ קכ״ז,
שהטו״ז דיבר בזמנו שהי׳ לכתוב תנאים אבל בזה״ז שנתפשט לכתוב
ר״פ תנאים אלא קודם החופה גם הטו״ז מודה שיש לר״פ כל התוקף,
וכ״כ שו״ת אבן יקרה ח״ב סי׳ ט״ו,
ערוה״ש סי׳ נ׳ סכ״ו ושו״ת אהל יהושע ח״ב סי׳ ע״ז.

ו) שו״ת מהרש״ם ח״ג סי׳ קכ״ז בשם כתבי.

דעת קדושים דאם נכתב שנעשה בכי״ד חשוב מעכשיו
גם הטו״ז מודב דחייב בקנס בכל אופן עיי״ש.

ז) שו״ת משיב שלום סי׳ ע״ה וסי׳ קמ״ח, בזמננו
שקורץ ווארט יש חרם ה.

יש נוהגים לכתוב רק ״זברון דברים״
בשעת השידוך בלי קנין, והתנאים כותבים לפני החופה

זז). ו. יש מקפידים לכתוב תנאים לכל הפחות שבוע קודם החתונה,
הקהלות, ופרק חזי מאי עמא דבר שהרי בזמנינו כבר נעשה
כמנהג קבוע והרבה אין כותבין תנאים רק עושין ווארט,
וש״מ דחוששין זה כתנאים ובוטחים על זה דלא ליהוו מילתייהו כי חוכא.

וראה בפכ״ג אות י״ב.

וכ״כ הגהות לשו״ת ארץ צבי ח״ב עמוד של״ו,
וז״ל לענ״ד דטעם המנהג שאין עושים תנאים מיד,
כדי שלא יהי׳ עדיין קשר גמור, ושאם יזדמן שיצטרכו לעזוב השידוכין,
לא יהי׳ כ״כ חומר כמו בעזיבת שידוכין גמורים,
וא״כ לא שייך לומר דמצד המנהג הוי כנגמר,
דאדרבא כל טעם המנהג כדי שלא יחשב נגמר.

וכ״כ שו״ת משנת שכיר חו״מ סי׳ כ״ה שכן מנהג גליל
העליון באונגארן שאין כותבים כלל תנאים,
רק גמר הדבר הוא ע״י שבירת צלחת ואמירת מזל טוב, עיי״ש.

וכן אמר לי הגאון רבי בן ציון שטראסער שליט״א בשם זקנים.

אכן עי׳ בשו״ת סתרי ומגיני סי׳ מ״ג במי שהוא בא
ממדינה שנוהגים לכתוב תנאים ונתארס במדינה שאין נוהגים
לכתוב תנאים רק משברים כוס או צלוחית,
ל״ש כאן נותנים חומרת המקום שיצא משם,
אלא אמרינן לעולם אל ישנה ממנהג המקום שהלך לשם עכ״ד.
ראה פכ״ג ס״ט.

וראה במנהגי נשואין קאפישניץ בשנים הקודמות
בדרך כלל היו החתן והכלה צעירים מאוד,
ולכן כשגמרו השידוך לא כתבו תנאים,
אלא כשבגרו מעט, ולא היה זה בזמן מסוים,
אלא כשנזדמן שנפגשו שני המחותנים,
ולא המתינו לכתבם ביום חופה.

ח) כן מנהג בעלזא,
ואמר מו״ר מפאפא זצ״ל בשם כ״ק אדמו״ר מפאלטישאן זצ״ל
הטעם לפי שכמה פעמים החתונה כשהילדים היו עדיין קטנים
ואירע כשנתגדלוי נפסק השידוך,
לכן לא עשו תנאים רק זכרון דברים,
ואמר מקור לזה מגמ׳ כתובות דף ק״ב דשטרי פסיקתא של חתן וכלה לא ניתנה לכתוב,
ואמר דאם רוצה לכתוב יכתבו רק זכרון דברים ולא בלשון שטר.

אכן כמה מפקפקים ע״ז לכתוב שטר בלי קנין,
לכן עושין ראשי פרקים עם קנין.

ולא להמתץ עד יום החופה ט),
והרבה אין נוהגים כן אלא כותבים תנאים ביום החופה
ט) כ״כ בשו״ת משיב הלכה סי׳ כ״א וז״ל הגה שמעתי
בשם אדמו׳׳ר הגה׳׳ק מהד״א זצ״ל מסאכטשוב שאמר שכה״ג
יש חשש חימוד חדש.

וממילא צריכה מחדש ז״נ,
ובניתי ומצאתי שהגאון מוהרש״ק בתשר טוב טעם ודעת
מהדו״ג ח״ב סי׳ ס״ח הביא שבספרו מי נדה מה״ת סי׳ קצ״ב סע״א
מסתפק כזה אי מהני ספירת ז״ג
קודם כתיבת התנאים כיון דביד החתן לחזור״
ובתשר גור ארי׳ יהודה מבואר דמהני הטפירת דג,
ומ״מ לא גבון הדבר והעולם לא גזהרין בזה,
לאחז״ר מצאתי בס׳ חמדת משה סי׳ נ״ז נשאל בזה ועמד
בדכרי פ״ת סי׳ קצ״ב סק״א והביא מש׳׳כ בתשר שו״מ ח״ב
סי׳ ל״ח דמהני ספירת ז״ג בלא כתיבת תנאים ע״ש. וכ״ב מנחת פתים סי׳
קצ״ב וספר הר המוריה <להאדר״ת> עמוד מ״ו ושכן הורה הגר״ש
סלאנט דמהני ספירת ד נקיים גם בלי כתיבת תנאים עיי״ש.

וכ״כ שו״ת שבט הלוי ח״ר סי׳ ק״ה,
וז״ל אך יש להסתפק בזה״ז שאין כותבים כתנאים רק ״כמדובר״,
רלכאורה בזה אין התנאים קובעים אלא מה שדברו ועשו קגין,
ובלא קגין אינו בלום,
ואחר הקנין כבר מהני הז״ג,
ועוד שכיח בכלה שכבר נישאה פעם כאלמנה וגרושה,
ומדברים על שידוך בלי תנאים רק קובעים זמן נשואין בלי שום קגין,
וסופרת ז״ג אע״פ שאין תנאים כלל,
דלכאורה לא מהני וכסכרא הנ״ל דליכא סמיכות דעת,
וכ״כ בפתחא זוטא סק״א דבאלמן ואלמנה צריך תנאים,
ואולי י״ל דכשאין תנאים כלל איכא סמיכות דעת בדיבור לבד,
וכ״ב בתשורת ש״י ח״ב סי׳ ק״ג דכיון שאין
נוהגים לעשות קנין איכא סמיכות דעת בלא זה, וכן מסתבר.

י) ראה בקובץ שערי תורה שנה י״ב סי׳ כ״ג,
די״א שענין שטר תנאים קודם החופה הוא ענין סגולי.

וכן מנהג חסידי פולין וליטא,
וב״ב בקונטרס התקשרות מרשימות הרי״ש שי׳ גינזבורג.

עד שנת תשי״ד או תשט״ו נהגו אנ״ש בחסידי חב״ד לעשות תגאים כרגיל,
באותה תקופה שאל מישהו על דבר עריכת תנאים במשפחתו,
כ״ק אדמו״ר ענה לו
(וכמדומה שאמר ששמע כן מכ״ק אדמו״ר מוהריי״צ/ שטוב יותר וכדאי לא לעשות תנאים,
אלא ווארט עם קנין.

והטעם שבאם חס ושלום מאיזו סיבה שהיא ירצו לבטל השידוך,
קל יותר באם יהיה רק ווארט מאשר' לאחר כתיבת התנאים וחתימת העדים וכר,
והוסיף שאת התנאים יעשו בסמיכות להחופה.

ז. הנוהגים לעשות תנאים ביום החופה יש עושין
בלי ערב קבלן ובלי חתימת החתן והכלה יא),
ויש עושים תנאים תיל בערבים וחתימת העדים,
המחותנים והחרב

יב). ולמעשה במקום שאין מנהג יש לקיים מנהג
הישן לעשות תנאים בסמיכות לזמן גמר השידוך

יג). ח. אין עושין תנאים,
רק כשהכלה בתולה ולא באלמנה או גרושה בזיווג שני יי),
ויש עושין

פו). אבל בשידוך בחור עם אלמנה או גרושה או אלמן וגרוש בשידוכי
בתולה כותבים תנאים

טז). ובספר פני מלך על נשואין מכ״ק אדמו״ר בעל פני מנחם מגור
זצ״ל כתב ע״ז בגליון הספר הנ״ל באות ה׳ ולא ראיתי שנזהרין בזה,
וגם התנאים שלי היו ביום החתונה,
והיה נוכח כ״ק אאמו״ר זצללה״ה, וחתם שמו.

וכן עמא דבר,
וגם אח״כ ראיתי אצל הרבה אנשים שכותבים התנאים ביום החתונה.

ופלא שאצל של ר׳ נחמיה אלתר בן השפת אמת,
וכן בהשידוך של אברהם מרדכי בן רבי משה בצלאל מגור לא כתבו תנאים ביום החופה.

יא) כן ראיתי נוסח התנאים של כ״ק מהר״א מבעלזא זי״ע,
ונדפס להלן בסוף הספר,
וכן הוא הנוסח של כ׳׳ק אדמו״ר מצאנז קלויזענבורג זצ׳׳ל,
ושמעתי שכן היה הנוסח בגאליציה,

יב) כן ראיתי בתנאים של צדיקי בית גור וקהלות וויזניץ וסקווירא.

ושאר הקהלות עושין תנאים כרגיל
 אך במקום חתימת הכלה חותמים אביה או שאר באי כוחה.

ע) כן נראה מכל הפוסקים הנ״ל באות ג׳.

יד) שו׳׳ת בית שלמה יו״ד ח״א סי׳ פ״ג שאין נוהגים לכתוב תנאים בזיווג שני עיי״ש,
וראה מש״כ שו״ת שם משמעון אה״ע סי׳ ט׳,
וז׳׳ל ואפשר הוא מצד.

דלכאורה אין להבין מדוע יהיה בזה שחוטף
ומקדש מבלי הקדמת שידוכין משום פריצותא,
הא דלמא מה שנבהל לקדש אותה הוא רק משום שחושש שמא יקדמנו אחר,
ומתוך זה ג״ל שאיסור זה באמת אינו אלא בזיווג ראשון דכיון
שמכריזין בזה ברקיע עוד קודם יצירת הולד בת פלוני לפלוני
ודאי אין לחוש בו ב״ב שיקדמנו אחר,
דשיקדמגו ברחמים לבטל הגזירה דלעילא הוא ודאי דבר רחוק ומלתא
דלא שביחא ומבלי אפושי ברחמי ודאי לא אפשר כלל שיקדמנו אחר,
ועיי׳ מו׳׳ק רף י״ח ומפרשים שם וזוה״ק משפטים דף ק״א ע״א,
וממילא אם חוטף בכ״ז ומקדש בלא שידוכין נראה ודאי כפריצותא,
אבל בזיווג שני שאין מבריזין עליו ברקיע לא נראה
בזה שלהוט לקדש בלא שידוכין כפריצותא,
די״ל שבהילות שלו בזה אינה אלא מצד שמא יקדמנו אחר.

(ומה שציין שכן מבואר בשו״ת אמרי יושר סי׳ ע״ח לא מצאתי שם).

ויש להוסיף כיון שבתנאים שלנו אין כותבים שום תקנות
ורק כותבים תנאים משום סימן ברכה, לכן לא תקנו בזיווג,שני.

וכ״כ שו״ת מהר״ש ענגיל ח״ה סי׳ נ״ג שבזיווג שני
אין לכתוב תנאים אחר קבלת הקנין או תקיעת כף בגמר השידוך,
וממילא חל הדין על החוזר לשלם קנס עיי״ש.

וכ״כ ערך ש״י יו״ד סי׳ קצ״ב ס״ה דבזמן השו״ע דלא
נהגו בכתיבת תנאים סמכה דעתה מיד שנגמר השידוך,
לכן בנשתדכו ע״ד לעשות נשואין בלא כתיבת תנאים מהנ
 ספירת ד נקיים לפני נשואין שכבר נגמר השידוך,
וכן בזיווג שני דאין מנהג בכתיבת תנאים,
דשאני יחוד ובתולה דמחוסר הנדן ולא הגיעו לידן לכן
כותבים תנאים אבל בזיווג שני אין עושין,
וראה בשו״ת תשורת ש״י תנינא סי׳ ק״ג שאף שזיווג שגי לא כו״ע כותביו תנאים,
מ״מ עושין קנין או תקיעת כף או איזה כתב.

וכ״כ שו״ת משיב שלום סי׳ ש״ה.

.טו) כן מוכח בשו״ת מהרש״ם ח׳׳א סי׳ צ״ד שכותבין תנאים גם בזיווג שני,
שו״ת משיב שלום סי׳ ש״ה,
וכ״ב ליקוטי שושנים
(להרה״ק משה צבי מסאווראן אות ל״ט תלמידו של בעל פרי דעה על הל׳ נדה),
וז״ל שם דף ק״ב ע״א וכדרב גידל אמר רב כמה אתה
נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו הן.

הן הדברים הנקנין באמירה,
דקדק רבינו לשון הן הן דמשמע כמורה באצבע,
והסביר רבינו דאיתא בריש סוטה דארבעים יום
קודם יצירת הולד יוצאת בת קול בת פלוני לפלוני,
והנה כשמתגדלין מוכרח להיות.

שיתלבש הבת קול במחשבת ב״א שישתדלו לזווגן יחד,
ואמנם לפעמים יעלה במחשבת בני אדם
מחשבה על שוא שאינו מהתלבשות- הבת קול האמיתי,
ובמה יבחן אם הוא מחשבה
אמיתית מהתלבשות הבת קול,
אם אביהם ואמם משתוים זה עם זה בעניני ההתחייבות אז
הסימן שהוא בת קול אמיתי,
ובאם לאו הקב״ה מסבב שלא ישתוו זה עם זה בעניני ההתחייבות,
וזה כוונת רב גידל אמר רב דאם אנו רואיו שהשתוו זע״ז בעניני ההתחייבות,
אז ידעינן דהן הן הדברים הנקנין

ט. שני המחותנים דינם כשותפים לגבי מילוי התחייבותם
שטר תנאים דינו כשטר גמור, וכל זמן שהדבר שנכתב בשטר לא נתקיים,
כגון אם כתבו שטר לקנות דירה,
הוי כמלוה בשטר ער שקנו הדירה,
אבל לאחר שקנו הדירה באופן ששילם אחד
ותובע השני המעות לא הוי אלא מלוה על פה

יח). באמירה ר״ל בהאמירה של הבת קול שיצא מכבר קודם
יצירת הולד בת פלוני לפלוני שיזדוגו באחרית.

ואמר שלכן מתחיל נוסח תנאים המגיד מראשית אחרית
כיון שאנו רואין שהשתוו זע״ז בהתחייבות אז נתגלה
שזה השידוך שהגיד הקב״ה מראשית אחרית,
(ומצאתי רמז נפלא לדברי רבינו מהא דכתבו התום׳
בכתובות דף ק״ס בשם הירושלמי דרב גידל מיירי דוקא בזיוג
א׳ וכ״כ עוד בקידושין דף ט׳, והוא פלאי דאיך נרמז זה.

בדברי רב גידל, ולפי דברי רבינו א״ש דהא הבת קול הוא רק
בזיווג ראשון וכמבואר בריש סוטה,
ובזה מיושב מנהג ישראל שבזיווג שני אין כותבין בתנאים כנוסח זו
המגיד מראשית אחרית
וכ״כ בפתחא זוטא סי׳ קצ״ב סקי״ד שהדרך לכתוב תנאים גם בזיווג שני.

וראה בשו״ת בגדי כהונה סי׳ ה׳ שכתבו תנאים אחרונים בנישואי
אלמנה זיווג שני,
וכן ראיתי נוסח תנאים בזיווג שני של
הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי ז״ל וכן הגה׳׳ק מהר׳׳א
מבעלזא בזיווג שני.

וכ׳׳ב בקובץ אהלי שם ח״ט עמוד קל״ג.

ויש להכריע שבמקום שדרך להתנות תנאים והתחייבות מיוחדים אז יש לכתוב.

טז) עפ״י שו״ת מהר״ש ענגיל ח״ה סי׳ נ״ג וערך ש״י יו״ד סי׳
קצ״ב ס״ב דעיקר תליא בנדן שבלי תנאים לא סמכה דעתם 
א״כ שייך גם בנ״ד עיי״ש

 יז) פתחי חושן פ״ו מהל אישות סקל״א.

ידו) כ״כ ספר משפט הערב אה״ע סי׳ ג׳, שחכם אחד
רצה לחדש דבשטרי תנאים נאמנים
 גם המחותנים לומר פרעתי אף שיש לכשנגדו שטר עליו,
וסברתו הוא דמאחר דלא מצינו דנוטלים צד אחד מחבירו
השטר כשפורעים חלקם ע״כ דלא' חיישינן לשטר זו, ולכן לא הד דינו כשטר ויכול לטעון יא.
מחכים שטר התנאים בשני העתקים כדי שיהיה שטר לכל צד ש), 
ומסתבר דמועיל גם ע״י צילום

 יכ. יש נוהגק שכותבק רק שטר אחד 

יג. אחר שבירת הכלי ימסרו את שטרי התנאים אחד לצד החתן ואחר לצד הכלה 

כב). נגדו פרעתי, ולפי״ד ודאי דגם נגד הערב יכול לטעון פרעתי וכן
לא יהיה יכול לגבות ממשעבדי עכ״ר. 

ולענ״ד נראה דאין לבטל שטר כשר בסברא כזו,
דמאחר שיש שטר לפנינו שדינו מפורש בשו״ע ופוסקים דשטר
גמור היאך נצא ונחדש כסברא בעלמא לבטלו.

 והא דאין חוששין ליקח השטר הרא בחזרה הוא דכמעט בכל אופן הרי שוברו בצדו,
דהרי כדרר כלל נוסח התנאים נכתבים בלשון חיוב כלפי דבר מסוים,
כגון דמתחייבים לקנות דירה,
או שאר צרכי הבית וכן החיוב לעשות חתונה,
ובזה ממ״ג אם עדיין לא עשו חתונה או קנו דירה ודאי דהשטר נחשב לראיה שצריך למלא חובתו,
ואם כבר עשו חתונה וקנו דירה וכיו״ב ורק דצד אחד טוען שהוא שילם והשני חייב לו מכח השטר,
כזה אין לו שום טענה דהרי הדירה והחתונה הוא החיוב,
ומאחר שכבר היה אין הממון אלא כמלוה על פה.

יט) כן המנהג.
וכ״כ בכתר שם טוב הג״ל באות א׳,
וכ״ב באגרות סופרים סי׳ כ״ט שכתב הח״ס באגרתו למחותן שלו הריני שולח
נוסח שלי ב׳ תנאים,
א׳ מחותם ידי,
והב׳ יחתמו שמה למזל ולכרכה.

והעירוני שאינו ראיה דרוקא אם כ ל אחד חותם על ההתחייבות בתנאים שלו ולמוסרו לצד השני,
אבל אם באמת כל אחד חותם בשטר אחד סגי.

כ) כן נראה דהוי רק שטר ראיה, ובפרט בזמננו שנוסח התנאים שוה לכל,
יאין כותבים פרטי התחייבות.

כא) כן העיד הגאון רבי טוביה גולדשטיין זצ״ל שכן מנהג עיר ליטא.

כב) כ״כ בכתר שם טוב הנ״ל כאות א׳ דהד כשטר ראיה לכל אחד מהצדדים. יד.

כשכותבים שטר תנאים אחד משלם החתן כג),
וכשכותבים שתי שטרות משלמים שני הצדדים ביחד כי)טו.

אם נאבד שטר תנאים ונזכרו אחר שכבר הלכו הצדדים לביתם,
ורוצים לכתוב שטר תנאים אחר באותן העדים בלי רשות הצר השני,
מותר לעשות כן,
ביון ששטר תנאים שלנו אינו לגוביינא כה). טז.

אף הרוצים לכתוב תנאים בזיווג שני מ״מ לא יקראו אותו ברבים.

מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים רצו' - שי'

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים