כיסוי פני הכלה
מנהג רבים וכן שלמים שיהיו פני הכלה מכוסות ב'מצוה טאנץ',וכן יש לעשות, וכל שכן בזמנינו זה.
וכן היה המנהג אצל רבים מגדולי האדמו"רים, וכדלהלן.
וזו לשון ספר "רזא דעובדא" על הרבי מקרטשניף:
"וכמובן שפני הכלה היו מכוסות היטב בהינומה עבה למאוד,
מופשלת על כל חצי הגוף, וכך הוא גם מנהג ויז'ניץ". ע"כ.
וכן כתב בשו"ת דברי שלום קרויז (חלק ו סימן קל):
והכלה תכסה פניה במשך ה'מצוה טאנץ',
וכל שכן כשרוקדים הקרובים והמחותנים.
ובספר המטעמים כתב לכסות פניה,
מפני אנשים שאינם מהוגנים שרוצים להסתכל בפניה.
ויש שכתבו הטעם משום עין הרע. ע"כ.
ראשית, הלוא נפסק בגמרא (כתובות יז ע"א) שאסור להסתכל בפני הכלה אפילו מעט,
ואפילו שכוונתו לשם שמים כדי לחבבה על בעלה,
וכן פסקו הרמב"ם והטור וכל הפוסקים,
וכן כתב מרן בשלחן ערוך (סימן סה ס"ב): "אסור להסתכל בכלה".
ואם כן היאך יהיה אפשר שפני הכלה יהיו מגולות בעת ה'מצוה טאנץ',
הלוא כל הגברים הנמצאים שם נשארים כדי לראות את כל הנעשה בריקודים אלו,
ואינם עוצמים את עיניהם בעת הריקודים,
שאם כן מה בצע להם להישאר ולא לראות כלום,
שילכו לביתם לחיים טובים ולשלום.
ואל תאמר לי שהם מסתכלים בחצי עין רק על הרוקד ולא על הכלה,
שדברים בטלים הם.
וכיון שאינם עוצמים את עיניהם,
נמצא אפוא שאם לא יהיו פני הכלה מכוסות,
הרי הם נכשלים באיסור הסתכלות בכלה.
ומי יקח עוון זה על צווארו באיסור המובא בש"ס ובכל הפוסקים?!
ועיין בספר החינוך (מצוה קפח) שהביא כמה פרטי חיוב התרחקות מן הנשים,
וכתב: כלל הדבר הוא,
שלא יעשה האדם שום דבר בעולם המביאו לידי הרהור בנשים,
לא במעשה ולא בדיבור,
ולא בשום הרהור רמז לקרב דעת האשה הקלה אל דעתו...
ואף אם הוא מוצא עצמו חשוך התאוה קצת,
לא יאמר כיון שאני מוצא עצמי כן,
מה איכפת לי אם אסתכל בנשים,
כי יודע אני בעצמי שלא יתעורר יצרי בכך,
שהרבה אמרו כן ונכשלו.
ואתה בני, היזהר הרבה על זה מאוד,
ואל יבטיחך יצרך אף אם אלף ערבים יתן לך. עכ"ד.
ואמנם דע,
כי אף אם האדם המכובד הרוקד יודע בעצמו שזכה להגיע לדרגות גבוהות ברוחניות,
ועוצם עיניו כל זמן הריקוד,
ואינו חושש שפתאום יטעה ויסתכל על הכלה,
מה שכמעט לא מצוי בזמנינו,
אך עדיין מי ערב לו שמכל הקהל שנמצא שם לא יסתכלו עליה,
כאשר פניה מגולות לעיניהם זמן רב,
ופעמים אף לכמה שעות, ובפרט שהיא כלה!!!
ועל כגון זה אמרו חז"ל (מועד קטן ה ע"א): כל השם אורחותיו
[בודק ובוחן את מעשיו אם ראויים ונכונים הם, שלא יבוא בהם לידי מכשול חס ושלום] -
זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה,
שנאמר (תהלים נ כג): "וְשם דֶרך אְראנו בישע אלֹהִים",
אל תקרי ושם אלא ושם דרך - אראנו בישע אלהים.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 239-240