קבלת היסורים בשמחה
הזכרנו שמרת אמי ע"ה קבלה את היסורים באהבה.ובאמת, לא יאומן כי יסופר, וכפי שיובא להלן בחוברת בהרחבה,
ברגעים ומצבים קשים עד מאוד,
של שמיעת בשורות קשות מרופאים ואחיות על מצבה
ושל טיפולים שהשם ירחם ויציל את כל עמו ישראל,
קיבלה את הכל באהבה ובשמחה,
ועד כדי כך שהיתה מוחאת כפיים בשעה ששומעת את הבשורות הקשות מהאחות,
והאחות משתאה, היתכן כדבר הזה שהיא באמת עושה כפיים ומודה להשם?!
וכפי שהיטיבה להגדיר האחות הראשית מבית החולים,
שאת כל הטיפולים היא הפכה למשהו עליז ושמח.
והעידה שאפילו על בשורות קשות ביותר שהיתה אומרת לה,
מרת אמי היתה עונה: "הֹודו לַה' כִּׁי טוֹב, ִּׁכי לעֹו לם חסדֹו".
וכשהיתה חוזרת מבית החולים לבית,
היתה מודה לה', וכשמספרת לבנותיה את הבשורות המרות שאמרו לה,
היתה אומרת איתן יחד "מזמור לתודה".
מתוך החוברת תבורך מנשים יעל עמוד 10