חז״ל לימדו יסוד חשוב בבירור שידוכים: יש להיזהר מאוד ממשפחות שבהן מצויות מריבות ומחלוקות. בגמרא נאמר שאם רואים שני אנשים או שתי משפחות שמתגרות זו בזו ונמצאות במריבה מתמדת – יש לחשוש שיש בכך סימן לפגם מסוים, ולכן אין ראוי למהר להתחבר אליהם בקשרי משפחה.

רש״י מבאר שהעובדה שהמריבה חוזרת ונשנית אינה מקרית. כאשר אדם או משפחה נמצאים תמיד במחלוקת עם הסביבה, הדבר מעורר חשש שיש כאן בעיה עמוקה יותר באופי או בהתנהגות. משום כך ראוי להתרחק ממקומות כאלה כאשר בוחנים שידוך.

דברים אלו הובאו גם בדברי הפוסקים. אף על פי שכל משפחה מוחזקת ככשרה, כאשר רואים משפחה שמריבות ומחלוקות הן חלק קבוע מחייה – יש מקום לחשוש ולהתבונן היטב לפני שמקשרים קשרי נישואין.

אין הכוונה שכל ויכוח קטן מעיד על בעיה, אך כאשר המחלוקת הופכת לדרך חיים – כאשר אדם נוטה להתגרות באחרים, להרבות מריבות ולהיכנס לעימותים עם רבים – הדבר נחשב סימן שאינו רצוי בקשר משפחתי.

לכן, אחד הדברים החשובים בבירור שידוך הוא לבחון לא רק את המעמד או החשיבות החיצונית של המשפחה, אלא בעיקר את אופייה: האם יש בה שלום, כבוד הדדי ומידות טובות. משפחה שידועה בדרכי שלום וביחסים טובים עם סביבתה מעידה בדרך כלל על יסודות בריאים ויציבים.

בנוסף לכך, חשוב להתבונן גם בהתנהגות ההורים עצמם. גם אם מדובר במשפחה חשובה או בעלת מעמד, אין בכך די אם ההתנהלות בפועל אינה מתנהלת בדרך של כבוד ושלווה.

יסוד זה מלמד כי בבחירת שידוך אין להסתכל רק על נתונים חיצוניים, אלא בעיקר על המידות, על האווירה במשפחה ועל דרכי ההתנהגות. כאשר הבסיס המשפחתי בנוי על שלום, כבוד ודרך ארץ – יש בכך יסוד טוב לבניית בית יציב ובריא