חתימת החתן

פשט המנהג אצל בני ספרד, שמלבד חתימת שני העדים והרב מסדר הקידושין,
גם החתן חותם על הכתובה, אף שאין זה מעכב אם לא חתם. (ריד)

כן כתב מפורש בשו"ת התשב"ץ (חלק ג סימן שא),
שנהגו שהחתן חותם על הכתובה.

וכן כתב הרשב"א (בבא בתרא קעה ע"א ד"ה מיהא): נראה לי,
שכל שבעל חוב חתום על השטר בחותם ידו, והתקיים חותם ידו,
קיים את השטר, אף על פי שלא מצאו לקיים כתב ידם של העדים החתומים בו.

ועל כן, נהגו להחתים את החתן בשטר הכתובה,
מפני שעומדת לאורך זמן, ושמא לא ימצאו קיום לחותם ידם של העדים,
וימצאו לקיים חותם ידו של חתן. ע"כ.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 187