דעה משובשת?!
ועתה, שמענה ואתה דע לך, כי פעמים שלצד אחד נראה, כיון שיש לצד השני כסף רב מאוד,אם כן אנצל אותו עד תום, ואף שגם לצד הראשון יש באפשרותו לתת,
הוא מתחמק מלתת כפי יכולתו ועושרו.
אין ספק כי דעה משובשת היא.
ועל כן, עצה טובה למגר מחשבות שכאלו,
על ידי מעט לימוד מוסר בענין תאוות הממון, ויתחזק באמונה שהכל מאתו יתברך,
וכמו שאמרו חז"ל (מסכת יומא לח סע"א):
"בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימא".
ואם ילך באמונה ובתמימות, ירוויח הרבה ויראה ברכה בעמלו,
וכן אמר שלמה המלך (משלי כח כ): "איש אמונות רב ברכות",
ואומר (שם יא ג): "תמת ישרים תנחם".
ולא אחשוך פי ממעשה שהיה, באדם אמיד מאוד, שהציעו את בתו לבחור מתמיד,
ירא שמים ובעל מידות טובות מישיבה חשובה מאוד,
וכנהוג אצל הרבה משפחות שמראש רוצים לוודא ענין הכספים
על כן סיכם אבי הבחורה עם השדכנית שהוא יתן פי שתים מכל סכום שיתן אבי הבחור.
אבי הבחור אורו עיניו, ומחמת שגם הוא היה אמיד, הסכים לתת חצי מיליון שקל,
ובהתאם לכך הסכים אבי הבחורה לתת מיליון שקל.
הבחור והבחורה יצאו לפגישות, ומצאו חן והתאמה יחד.
והנה באו הורי הבחורה אצל הורי הבחור,
כדי לעשות היכרות ולסכם עוד כמה דברים לפני סגירת השידוך.
לפתע שואל אבי הבחור את אבי הבחורה,
ומה בענין הכספים? ענה אבי הבחורה, סוכם עם השדכנית.
אמר, לא סוכם כלום.
שאל אבי הבחורה, אם כן מה דעתך?
פתאום שינה אבי הבחור את דעתו לתת מעט מאוד ממה שסוכם אז.
מיד קרא אבי הבחורה לרעייתו ואמר: 'שלום, לא מתאים לי' ויצאו.
אם הבחור נלחצה ושיכנעה את הורי הבחורה שימתינו והכל יסתדר,
אך אבי הבחור נשאר איתן בדעתו והתעקש על כך, ובסופו של דבר התפוצץ השידוך.
אין ספק כי אם אבי הבחור היה מתבונן במעשיו וחושב היטב קודם לכן, לא היה מדבר כן.
ומכאן נלמד מוסר השכל להתחזק בהשגחת השם ולהאמין בנבואת הנביא (חגי ב ח):
"לי הכסף ולי הזהב נאום ה' ", ובדברי חז"ל הקדושים שאין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימא.
ומאידך, בל נשכח שאנחנו מאמינים בני מאמינים שהבורא יתברך מזווג זיווגים,
וידע שזיווג זה אינו מתאים, ולכן שם בפי אבי הבחור דברים אלו.
שדכנית לדתיים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 128-129