מזל טוב
אחר שבירת הכוס, לא יצעקו הקהל מיד בקריאות "מזל טוב",כי שבירת הכוס באה זכר לחורבן.
הן רבים עתה עם הארץ, שבעת ששובר החתן את הכוס,
כל הנמצאים ממלאים פיהם שחוק בקריאות "מזל טוב",
ותבקע הארץ לקולם, וגם החתן עצמו שעושה זאת בגבורה,
מחייך בשביעות רצון על כוחו כי רב הוא,
והפכו את כוונת המנהג היפה שנועד לשם עגמת נפש על חורבן בית
מקדשנו ולעלות את ירושלים על ראש שמחתנו,
למנהג תפל של שחוק וקלות ראש.
על כן, טוב שקודם שבירת הכוס,
יבהיר הרב לקהל ששבירת הכוס באה זכר לחורבן,
וכך יתאפקו רגע אחד מלומר "מזל טוב",
וכן התזמורת תמתין רגע אחד,
ולאחר מכן ינגנו וישירו כיד השם הטובה עליהם.
(אליה רבה, מלבושי יום טוב, פרי מגדים, בית עובד, שדי חמד, משפטי עוזיאל ועוד.
שו"ת יביע אומר ח"ד סי' ט אות ג. חזו"ע ארבע תעניות תלב)
[ויש שהליצו על המנהג, כי בעת שהחתן אומר "אם אשכחך ירושלים..."
שדבר זה גורם צער על חורבן בית המקדש, אזי כדי שלא להשבית את השמחה,
אומרים מיד 'מזל טוב'.
(עיין מנהגי הראש"ל ח"ב עמ' 295)
או שאמירה זו אינה חוזרת על שבירת הכוס,
אלא על כללות מעמד החופה שהסתיים בסימן טוב ובמזל טוב.]
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 217