רצון הצדדים:
בשידוך סימן שהוא מן השמים
ראה באור גנוז(שאץ)
פרשת דברים (עמוד ש״ג)
רגילים הצדיקים
כששואלים אותם,
על שידוכים איזה מהם אעשה, תשובתם,
אותי
שנמשך אחריו הלב אותה הוכחו,
והוא נרמז בפסוק בפרשה מסעי
לטוב בעיניהם יהיו לנשים והבן.
נטעי פחחא זעירא גבריאל כט
ומסופר
שנכנסו פעם שני חסידים אל הרה״ק דוד משה
מטשארטקוב זצ״ל,
בשאלת שידוך המדובר ביניהם,
ונתן הרה״ק ברכתו
לגמור השידוך בשעטר׳מ.
בשנפנו ל צאת אמר להם, אינני בעל רוח
הקודש,
ולא שמעתי הכרזת הבת קול בשמים שזהו הזיווג הנכון,
אלא
כך מקובלני מבית אבא זי׳׳ע,
שבעניני שידוכין כאשר באים שני
הצדדים בהסכמה
ביחד עם השאלה זהו סימן שהזיווג הוא מן השמים,
ואם אינו הזיווג הנכון כבר מסבבים מלמעלה שיבטל השידוך.
וכן מובא בספר מצא טוב (עמוד צ״ד)
בשם כ׳׳ק אדמו״ר
מקלויזעגבורג זצ׳׳ל,
שמן השמים נותנים בלב האב לדעת זיווג הנכון.
אמנם יש לעורר בדבר חמור ביותר,
ששומעים לפעמים מבחורים
שהשידוך נראה טוב
אמנם אין מרגישים בל משיבה ובר,
ולבן מבטלים
השידוך רחמנא ליצלן,
ופסוק מפורש עומד לידם,
שבנישואין של יצחק
אבינו נאמר(בראשית כיד סיז)
ויביאה יצחק האהלה שרה אמו,
ויקח את
רבקה ותהי לו לאשה, ויאהבה.
מתחילה לקחה לאשה ויביאה אל ביתו,
ורק אחר שנהיתה לו לאשה אז הרגיש ויאהבה.
אבל אהבה שלפני
הנישואין אין לו מקום בתורה,
ומובא בשם החזון איש זצללה״ה שאמר
מה שהם קוראים אהבה,
אצלנו הוא ביהרג ואל יעבור ודייל.
לכן מוטל
על ההורים ומורים להכנס לעובי הקורה ולשקול סיבת המניעה.
מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים כח'-כט'