יא. טענות המערערים על השבועה
והנה, כמה מחכמי דורנו, קמו לבטל את השבועה מן הכתובה.
וטענתם בפיהם, כי הדורות הולכים וחסרים,
ומה מקום להשביע כל חתן,
ושמא יעבור על השבועה אם לא יפרנסנה ולא יכבדנה,
ולא תקנוה אלא בזמנים ההם שהיו משביעים שבועות
המבוארות בשלחן ערוך חושן משפט,
אבל בזמנינו שביטלו בתי הדין את כל השבועות,
למה נחזיק עדין בשבועת הכתובה דווקא, ונמסרנה לכל חתן שאינו ירא שמים.
מה גם, שידוע שיראי השם מקפידים מאוד שלא להשבע שום שבועה כלל,
אם כן מה לנו לקיים שבועה זו.
גם בשביל מה לכרוך בשבועה את כל חיובי הכתובה,
ולהשביע את החתן "על כל האמור לעיל",
הלוא די היה להשביע שלא ישא אשה אחרת.
ועוד, הלוא מה שהצריך מרן השלחן ערוך לעשות 'חרמות וקנסות'
כדי שלא ישא שתי נשים, הנה בדורנו כבר אין צריך לזה,
מאחר שבלאו הכי החוק האזרחי אוסר לישא שתי נשים ומענישים על כך.
מעתה, אין השבועה מוסיפה, ואם כן טוב יותר לבטלה.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 308