חיים ב"ארמון-יה"
אומר המדרש [הובא לעיל. בראשית רבה סח ד]
אודות חיי הנישואין: "אלוקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות". (תהלים סח ז)
מי הם ה"יחידים"?
אלו הם בני הזוג, אשר נבראו תחילה כשתי יחידות נפרדות,
והנה הקב"ה "מושיב אותם ביתה", מביא את שניהם להקים בית משותף.
ומהו "בכושרות"?
אומר המדרש: בכי ושירות.
מי שרוצה - אומר שירה.
ומי שאינו רוצה - בכי.
עינינו אכן רואות, שישנם זוגות אשר חיי הנישואין ברוך ה' מביאים להם אושר ושמחה - "שירות".
ולעומת זאת יש שחיי הנישואין מביאים להם "בכי", צרות צרורות, מפח נפש, סבל מתמשך.
ובמה זה תלוי? אומר המדרש: "מי שרוצה - אומר שירה. ומי שאינו רוצה - בכי!"
הדבר מאוד תלוי, עד כמה אכן האדם רוצה, ומוכן להשקיע, כדי שהבית שלו יהיה בעזרת ה',
מלא שירות ושמחה! "איש ואשה שזכו - שכינה ביניהם"! (מסכת סוטה יז ע"א)
יוצרים הם יחד הרמוניה נפלאה שהיא בעצם "ארמון-יה", זוכים הם לבית שהוא ארמון מלא תענוגי אושר ונחת, והוא משכן לשכינה הקדושה השוררת ביניהם.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 47