הטבעת בידו
מנהגו של מרן זצוק"ל היה,שכאשר סיים למלאות את פרטי הכתובה,
היה שואל את החתן היכן הטבעת,
ולוקח אותה ממנו ועונד אותה על אצבע הזרת שלו עד שהיו מגיעים
למעשה הקידושין והיה מוציאה ונותנה לחתן לקדש בה מיד ללא שהות ועיכוב.
בשו"ת תורה לשמה (סימן ריד) כתב,
שמותר לבעל לענוד את טבעת אשתו באצבעו כדי שלא תיפול עד שיוליכה לאומן,
ואין בזה איסור 'לא ילבש גבר שמלת אשה',
כמבואר בגמרא (שבת סב ע"א). עי"ש.
והוא הדין בנידונינו,
שכיון שהרב עונד את הטבעת באצבעו רק כדי לשומרה עד הקידושין,
ואין כאן שום כוונה להתייפות חס ושלום,
הרי זה מותר ללא חשש כלל ועיקר.
ועיין בזה עוד להלן (עמוד 207).
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 205