מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
כל גדולי עולם
אומנות הקבלה
שורה אחת בכתובה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
הבטחת הקב"ה לאשה
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
תדמית
היום המסוגל לשידוכים
שינויים בשם- כתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
"לא טוב היות האדם לבדו"
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה היא הבית!
מסר לבעל היקר!
וידוי ביום החופה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
עצות והנהגות טובות לאשה
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
חופה לפני השקיעה
קבלת רשות
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ובעולה מאחר
השבועה בכתובה מקורות טהורים
בחור ואלמנה
התרפאה המשפחה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
קביעת חתונה בשנת האבל
השתתפות בחתונה
השתתפות בשבת חתן
נוסח החתן
תיקון חצות
שבת - היום השביעי
נשיאת חן
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ה. השבועה בקהילות מרוקו
בין האירוסין לחתונה
מרוקו
המערערים
איסור שינוי מנהג
לא ידעו ולא יבינו
"ואברהם זקן"
גדולי רבני אשכנז
שבע ברכות בבית האבל
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
בחור ובעולת עצמו
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
שמחת הלב
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
ח. ביאור הנוסח
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
אלמן ובתולה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
שם נוסף לאבא
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
עזר כנגדו
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
שני שמות עריסה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
'דחזו ליכי'
רודף שלום...!
שני שמות יהודי וגויי
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הכל לפי הענין
במי תלויה פרנסת הבית?
הגעה לאולם
מסר לרעיה יקרה!
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
במה קונה איש את אישתו?
התנגדות לכתיבת שם האב
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
אהבה דווקא לאחר הנישואין
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
מנהיגות
הזמנת תלמיד חכם
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
אב מאמץ
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שם משפחה בכתובה
יציאה לחוץ לארץ
סיום הש"ס / לישא אשה ?
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
בן תורה
הסרת הכפפה
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בושה ובזיון מצד ההורים
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
בדיקת שמות החתן והכלה
דעת תורה
תבנית מוגדרת
פגישה מוקדמת
ענוה
מיקום החתן והכלה בחופה
גיל נישואי הבת
שידוכים מיוחדים שמות שווים
הוא לא בן אדם
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
לא זכו
תמונות משפחתיות
התערבות ההורים
צביעת השיער
התנגדות ההורים לגיורת
שני אחים לשתי אחיות
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אח צעיר לפני אח גדול
בררנות יתר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
התנגדות הורים בנישואין
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
"דברים היוצאים מלב טהור..."
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
מידע בעייתי על המשודכים
הוצאות מיותרות
הוחלפו הכתובות
חשיבות העזרה לזוג
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
בושם בזמן פגישה
בין האירוסין לחתונה
העיקר שתהיה ברכה
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
מקום הפגישות
יראת השמים של המשודך
חתימת השטר
כספי מעשר
אל תלחץ
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
בעל תשובה
דעה משובשת?!
גר צדק
כתיבת התנאים
גם היהלום קטן הוא
הגינות ויושר בקנין
שבוע קודם החופה
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
שבירת צלחת
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
רק אין יראת שמים
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
החוט המשולש - תשלום השדכנות
ערב שבת
דמי שדכנות בחסד
תעניות
חתונה בימי העומר
מקום הקיום
חתונה בבין המצרים
שידוך לזוג שאינם שומרים
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
שינויים בנוסח
זריזות במועד הנישואין
סימן טוב
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
אופן המחיקה
קיום לתיקון
הפרדת תמונות
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
איך מוצאים את האישה הנכונה
טעם התקנה
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
מוצאי שבת
תאריכים מסויימים
שידוכים לחרדים
תיקון לאחר החתימות
בנחת ומתינות
צילומים בקדושה
באור ברכת האירוסין
ליווי בנרות
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
נוסח הקיום
יין לבן
ברכות בפני פריצות
פסוקים ומאמרים
תאריך לועזי
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
הזמנת רחוקים מתורה
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
קנין כספו
מהתורה או מדברי חכמים
תיקון בתאריך מוקדם
סוגריים
זמן התשלום
מילוי חלל - טיוט
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חול המועד
ימי העומר
חול המועד
מצוה גדולה
יין אמיתי
שבת קודש
תיבה תלויה
טעימת הכוס
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
מנין עשרה
צילומים
בין המצרים
קריאה בניגון
ברכת שהחיינו
להתעטף בציצית
פרישת הטלית
החזרת החפץ
ידיעת הסכום
מזל טוב
קריאה נכונה
טבעת לאיש
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
כולם עומדים
טעימת הכוס
מעשה הקנין
עטיפת הכוס
פעמיים באהבה
טעם הקנין
ברכות מהכתב
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
ביאור שבע ברכות הנישואין
טלית לבנה
זכוכית
טלית - הכלה קונה
החופה - הפרדה בחופה
יין אמיתי
קריאת התורף
שכח טבעת
חוץ לארץ
טבעת הקידושין
שבירת כוס - זכר לחורבן
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
יראי שמים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
כוס היין
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
מהתורה או מדברי חכמים
כיסוי פני הכלה
כיצד משמחים את החתן?
איסור הסתכלות בכלה
הגבהת הכלה
זריקת סוכריות?!
הכאה על השולחן
ריקודים מעורבים
איסור יחוד
העדים - לא קרובי משפחה
חלוקת הברכות
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
עליית החתן לתורה
חופה בבית כנסת
תחת כיפת השמים
ליווי החתן והכלה
הרהור תשובה
כולם עומדים
שני העדים
מחזיר גרושתו
טלויזיא. אינטרנט.
שם המשפחה - כלה גרושה
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
הכרת החתן והכלה
ניגון הברכות
בקול רם
תפילה בציבור
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן דומה למלך
בגדי כבוד
עשיית מלאכה
להדביק הרצון אצלה
גילוח ותספורת
לימוד תורה בליל הנישואין
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
תענית אסתר
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
הכתובה
לשם שמים
בני אשכנז
הברכה הגדולה ביותר
עדי יחוד
יד ביד לא ינקה
כיסוי ראש
לא ברבים
לא לשם יחוד
גר וגיורת
"מנהג" אותיות "גהנם"
וידוי
חדר יחוד - בני ספרד
בכל החתונות
שבירת הכוס בבכיה
חופת נידה - דחיית חתונה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
כבוד הבריות
ישיבה מעורבת
ראיית העדים
חתן וכלה בשמחה אחרת
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
לא אכל כזית
איסור נגיעה
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
כזית פת
תקיעת כף
שבע ברכות
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
צילום אחיזת הכתובה
ברכת חתנים בעשרה
טבעת המלך
כוונה בברכת הגפן
הפרדה מליאה
שותפות בחנות
החתן עם הכלה יד ביד
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
יסודתו בהררי קודש
ירידת הדורות
זמן ברכת המזון
כיסוי פני הכלה
מזיגת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
לא לדבר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
ללא אבנט
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שבע ברכות בליל הסדר
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
משקפי האמונה
חבל להפסיד תורה של רבים
"היום היה לי יום של ישועות"
מה לך נרדם
קבלת היסורים בשמחה
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
"אשר ברא" עם בני ביתו
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
ברכת מעין שבע
מי יודע איזה שכר עצום?
שידוכים לדתיים
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
"תהיה לה ישועה גדולה"
ט. צורת השבועה
תעודה משלמה המלך
מעלת המשדך
כאילו היא לא חולה
שבת חתן - בית מלון
הכל בסדר, הכל טוב...
העצבות היא בידי האדם
העצבות היא בידי האדם
מטרת צניעות האישה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
חכמה זו יראת שמים
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
שבעה אכלו פת
חופה ביום ויחוד בלילה
טבעת לחתן?!
שבע ברכות בסוכה
כזית פת לחתן ולכלה
מחלל שבת
הרם קולך
חובות וזכויות הבעל
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
אשכנזי אצל חתן ספרדי
המברך אוכל פת
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מחיצה
השתתפות החתן והכלה
פסק זמן של התבוננות
"אל תטוש תורת אמך"
העיקר שהיא שומעת
יא. טענות המערערים על השבועה
הכל נשאר במשפחה
הרי את מקודשת
מחיאות כפיים
לבוש צנוע
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
מנהג חוץ לארץ
ספר התורה ממקום למקום
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מלאכה. וידוי.
החתן והכלה יצאו
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
החתן קובע
העליה לתורה
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
לשאול עצת המורה
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמת לב
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
גדול כח הרצון
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
סוף דבר:
הפסק בין נטילה להמוציא
יב. תשובה למערערים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
כלה גרושה
כולכם חייבים בכבודי
"אשת חבר הקני"
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
כסף שדכנות
מילויים שונים - כלה בעולה
קריאת התנאים:
תמונת הכלה
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
להזהר מלשון הרע בשידוכים
חתימת החתן
בטוב טעם ודעת
איפה מגיע כח הרצון?
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
פרק ד חינוך הילדים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
אשה כשרה עושה רצון בעלה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
שכר שדכנות
יבואו טהורים
חינוך במחשבה תחילה
לדבר אל הרובד הגבוה
תורת חסד על לשונה
רצון הצדדים
ראשית עריסותיכם...
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גודל האחריות בשידוכין:
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
הלימוד משליחות אליעזר:
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
10/03/2024
191

שינויים בנוסח

רבותינו דקדקו בנוסח הכתובה בכל אות ובכל תיבה, ועל כן אין לשנות מנוסח זה,
אפילו בדברים הנראים של מה בכך, כי ישנה כוונה ועומק בכל תיבת ואות.

וכל המשנה בנוסח הכתובה אפילו במקצת, הריהו מוציא לעז על הראשונים,
וחלילה לנו לחשוב את עצמנו חכמים יותר מהראשונים שקדמונו.

המעיין בספרי רבותינו הראשונים ועד האחרונים,
יראה כמה נזהרו שלא לשנות בכתובה אפילו בתיבות שאינן משנות את המשמעות כלל,
ופעמים שגדולי עולם ראשונים כמלאכים התחבטו בתיבה אחת אם להוסיפה או לא,
וכל כך כדי שלא לשנות את הנוסח המקובל מדורי דורות.

ואם כן, אנחנו שלא מגיעים לקרסולי קרסוליהם,
ואין לנו שיג ושיח במה שידעו הם,
היאך נוכל להרים ראש ולשנות או "לתקן" איזה דבר שלא כתבו הם.

והנה בֶּעָתה, 'חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותיכם',
קמו להם איזה ראשי ישיבות שדרכם להעתיק את מנהגי האשכנזים לספרדים
מבלי לעיין בשורשם של דברים בספרי הפוסקים הספרדים,
ומבלי להתייחס בכובד ראש שכך היה מנהג הספרדים מדורי דורות,
ובטענות שונות ומשונות, "תקנו" נוסח כתובה לתלמידיהם הספרדים על פי מנהג בני אשכנז,
שברור שהוא נוסח אחר מהמקובל לנו מדורי דורות,
ועל ידי כך ביודעים ובלא יודעים,
משנים הבחורים הספרדים את מנהג אבותיהם ורבותיהם גדולי עולם
ומשתמשים בכתובה הנחשבת "מתוקנת".

ובספר משפט הכתובה (ח"א סג, סח) אחר שהאריך בכל הנ"ל,
כתב כדלהלן: אשר על כן, לא יפה מה שהדפיסו באיזה ישיבה ספרדית
"נוסח כתובה לבני ספרד על פי הנחלת שבעה" לפי הבנת עצמם,
[ספר נחלת שבעה הוא לרבי שמואל הלוי, תלמיד הט"ז, שהיה רב בפולין וגרמניה].

שהרי נוסח הספרדים המקובל מדורי דורות בארץ ישראל,
נשען על יסודות איתנים וכמבואר להלן, והוא נוסח מזוקק ומדוקדק בכל מילה ומילה.

ומי נתן לנו רשות לשלוח יד ולשנות.

ויש להעיר על עצם העוז להתחכם יותר מהקדמונים ולשנות כאשר נראה להם לפי הבנתם,
ובכך בזים הם למסורת של מאות שנים, ולבנין אבותינו ואבות אבותינו,
כאילו אין להם כל משקל למול ההבנה החדשה של ה"מתקן".

אבל כבר לימדונו חז"ל (ברכות ז ע"ב) "גדול שימושה יותר מלימודה",
והעיקר הגדול הוא להתאבק בעפר רגלי חכמי הדור ימים ולילות,
ולשמוע מהם איך אנחנו צריכים להתנהג בנוסח הכתובות שלנו.

אבל זולת זה, צריכים אנחנו לחיות בפחד לשנות זיז כלשהו ממה שעשו אבותינו.

וכמה מגדולי הדור אמרו לי, שזו 'רמות רוחא' [רוח גבוהה].

ומי יגלה עפר מעיניו של גאון ההלכה והמידות רבי שלמה זלמה אוירבך זצ"ל
שפעם בהיותו מסדר קידושין אצל בחור ספרדי מתלמידי ישיבתו,
אמר הרב לחתן שלא כדאי שהוא ראש הישיבה ימלא את הכתובה
אלא יתנו אותה לרב ספרדי למלאותה כמנהג,
מפני שאצל הספרדים נוהגים לכתוב לחתן תואר "חמד בחורים"
ולכלה "בתולתא שפירתא ויעלת חן", או כיוצא בזה,
והוא חושש שמא לא יכתוב התארים כראוי.

והפציר החתן בראש הישיבה שיכתוב הוא,
ואמר לו "הלא ראש הישיבה יודע את התארים" (כפי שאמר בעצמו).

השיב ראש הישיבה, כי מה שיודע הוא סגנון כללי שיש אצל הספרדים,
אבל אולי בעדה זו או אחרת יש דקדוקי תואר המיוחדים להם,
והוא אינו חפץ להוריד מהמקובל ומהראוי לכלה זו.

קפץ החתן והודיע שהוא מוחל מחילה גמורה על כל התארים,
ורצונו שהגאון ראש הישיבה הוא דווקא ימלא את הכתובה.

אז סנט בו ראש הישיבה והושיבו מולו והחל לאלפו בינה,
שהוא אינו רשאי לומר כן, והוא חתן צעיר, ונכנס למשפחה חדשה,
ויש כבוד המשפחה בדבר, ואי אפשר לו לוותר על שום תואר של כלתו,
ואי אפשר לראש הישיבה להוריד שום תואר של המשפחות.

וסוף דבר, שעמד ראש הישיבה על דעתו ולא ויתר,
עד שנתנו את מילוי הכתובה לרב ספרדי שהיה שם,
והוא מילא הכל כמנהג.
עד כאן המעשה.

ואתה הקורא הבט וראה עד כמה חרד הגאון האציל הזה לדקדוקי תואר בכתיבת כתובה,
הגם שזהו לכאורה דבר קל שאין בו נפקא מינה,
וכל זה כדי שלא לשנות מהמנהג.
וכן יש לנו ללמוד מהנהגה זו בכל מקום. ע"כ. (א קנא)

ובהזדמנות אחרת שדברתי עם הגרש"ז על ענין השבועה שבכתובה וכדלהלן,
אמר לי משפט בזה הלשון: "אני לא מתעסק עם הכתובה הספרדית בכלל, 
כי הכבוד של המשפחה הוא', שהרב שלהם יסדר אותה כפי המנהג שלהם". (ה רמה)

וכיוצא בזה היה אצל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל,
שלא נתן רשות לחתן לשנות מנהג מסויים ממנהגי אבותיו בענין הכתובה,
אפילו שבאותו ענין לא היה הכרח הלכתי כלל. (א סט)
עד כאן תוכן דבריו.

ראה באיזו ענווה התנהגו גדולי עולם אלו,
ומעולם לא עלה לפניהם אפילו במחשבה לשנות בנוסח הכתובה הספרדי.

ואילו אלו, הלכו ובנו במה לעצמם "לתקן" כתובה לספרדים על פי מנהגי אשכנז??!!
ועיין בגמרא (יבמות קט ע"ב) מה שדרשו על הפסוק (משלי יא טו):
"רע ירוֹע כי עָרב זָר, ושנא תֹקְעִים בוֹטח ",
רעה אחר רעה תבוא לתוקע עצמו לדבר הלכה.
והשם הטוב יכפר בעד.
והנה מה שאמרו כמה מגדולי הדור, שזו 'רמות רוחא'.

הנה לצערנו הרב,
פעמים רבות דברים אלו נובעים מחמת חוסר חשיבות
והבנה במעלת גאוני ומאורי הדורות האחרונים הספרדים אשר מפיהם אנו חיים,
שלא רק שאינם רואים לנכון לעיין בספריהם,
אלא מעולם אפילו לא שמעו את שמותם,
[כן שמעתי מפי קדשו של מרן זצוק"ל שאמר מכאב לבו],
ועל כגון זה נאמר "לא ידעו ולא יבינו, בחשכה יתהלכו".

על כן, יש לייעץ לאותם ראשי ישיבות ללמוד מעט מוסר בענין מידת הענווה,
ובכך יקל להם להבין שגם לספרדים במשך כל הדורות,
היו גדולי עולם וענקי רוח המעניקים חמה בקומתם,
ויתחילו לעיין בספריהם ולמצוא תשובות לכל שאלותיהם ותמיהותיהם על מנהגי ספרד,
וכמו שהתבטא בחריפות הגאון רבי ישראל יהושע טרונק
[לפני כ-150 שנה בשו"ת ישועות מלכו (יו"ד סימן נג)],
וזו לשונו: ובפרט כי גדולי רבני ספרד, אשר ציפורנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז,
הם מתירים, ואיך נוכל לעשות תורתם פלסתר.

והאמת, שעל ידי פחזותם של האשכנזים, יצאה מכשלה גדולה.

ומעולם לא עלה על דעתי שיהיה מי שחושש בזה. ע"כ. (עי' רנג)

וראיתי לנכון להביא מעט מדברי רבותינו הקדמונים בענין שפלות ערכנו קודם שבאים לפסק הלכה,
ועל אחת כמה וכמה אצל אותם שכמעט אינם עסוקים בלימוד ההלכה כלל,
אלא רק בלימוד הגמרא ובפלפולים שונים,
ואינני יודע אם באיזה זמן מימי חייהם השקיעו באמת בלימוד ספר ה"בית יוסף",
שהוא היסוד לכל פוסק הלכה.

וכבר כתב בשו"ת שבט הלוי וואזנר (חלק ב סימן נז):
"פעם אמר לי גאון ישראל החזון איש זיע"א באחת משיחותיו אתי,
כי בנעוריו למד הרבה טור ובית יוסף,
והיו חבריו מלעיגים עליו ואמרו שיהיה זה מלמד תינוקות,
וסיים ואמר: ברוך ה' נעשיתי מה שנעשיתי". ע"כ.

וסיפר מורנו הראש"ל שליט"א, שכאשר ביקר פעם אצל הרב וואזנר,
הוא אמר לו שהחזון איש דיבר איתו בחריפות גדולה יותר נגד דרך הלימוד היום בישיבות.

ושאל אותו הראש"ל, אם כן למה לא כתב זאת הרב בספרו?
הוא חייך, וענה לו: "אתה יודע היכן אני גר..."
[ועיין עוד דברים נמרצים במעלת והכרח הלימוד בבית יוסף לפסיקת הלכה,
בחוברת "חג השבועות בהלכה ובאגדה" (עמוד 146), ותרווה נחת.]

והנה, ידוע מה שכתב הרא"ש, שאין להוציא דין על פי קושיא,
שאם יש תירוץ אחר לקושיא נתרועע היסוד ונפל הבנין.

וכתב בכנסת הגדולה,
שאין לקרוא תגר על מנהג העולם ופירוש המפרשים אחרונים וקדמונים,
ואפילו שנראה לו קושי בדבריהם,
כי יש לנו לתלות החסרון בנו ולומר שדעתם רחבה מדעתינו,
ואין אנו משיגים עומק כוונתם.

ובשו"ת דגל ראובן כתב בשם הגר"ח מוולוז'ין,
שכאשר בא לפניו רב אחד והציע לו פסק דין על פי יסוד קושיתו בתוספות ביבמות.

ענהו הגאון, כי "מקושיא לא מתים". עי"ש.

נמצא אפוא, שאף אם נאמר שלאותם "מתקני" הכתובה הספרדית,
ישנן קושיות על הכתובה,
וכי בגלל זה ישנו את מנהג אבותינו ואבות אבותינו מזה מאות בשנים?!
וכי באנו מעשרת השבטים שאין לנו מסורת מגדולי עולם?!
וכי רק לבני אשכנז היו גדולי עולם?!
זאת ועוד, הלוא כל קושיותיהם וסיבות שינוייהם בכתובה,
כבר הועלו על ספריהם של גדולי רבותינו ודנו בהן,
ואם כוונתם לשם שמים לחפש את האמת,
מי מונע בעדם לעיין בדבריהם,
ובפרט בספר הנפלא והאדיר "משפט הכתובה" שדן בכל פסיק ופסיק שבכתובה,
ובאר הכל בטוב טעם ודעת עם מקורות נאמנים,
אחר שחקר ודרש בכל פינה ובכל זוית שבכתובה במשך 15 שנה,
ואיך אפשר להורות בענייני כתובה, וכל שכן לשנות,
מבלי לעיין בספר הנפלא הזה,
אשר אסף והביא את כל הדעות והמנהגים מלפני כאלף שנה,
דור אחר דור, ועד דורנו אנו??!! אתמהה.

'פליאָה דעת מִמני, נִשגבָה, לֹא אוכל לה'.

[ועיין בספר "פוסק הדור" על מרן הראש"ל זצוק"ל, "נאום הכתר", סוף עמוד .91 ולהלן (עמ' 289)].

ובספר עליות אליהו סיפר בשם הגר"ח מוולוז'ין,
כי הרב החריף רבי צבי מסמיאטיץ, תלמיד הגר"א,
היה דרך לימודו על דרך החריפות, ולא זז מחבבו, אמר לו הגאון,
בחר נא איזה חידוש והגד לפני, וכאשר הציע לפניו דבר חריף וטוב,
ענהו הגר"א, אם באנו לפלפל כן, הלא אפשר להוסיף כהנה וכהנה,
והאריך לו בדברי חידודים במהירות גדולה,
עד שכמעט קצרה יד שכלו החריף להשיג הכל.

וכה סיים הגר"א, כשלומדים באופן זה,
יוכל האדם לטעות בעצמו, מאחר שבכל יום ויום מוסיף חידוד על חידוד,
ויוכל לחשוב כי הוא הולך וגדל,
ויוכל לבוא לידי גסות הרוח להתגאות בחריפותו ולהעריך עצמו
שהוא כדאי לדבר נגד המחברים הקדמונים,
אבל כשלומדים תורה על דרך העיון האמיתי,
אזי מתרגלים בכל יום להכיר פחיתות ערכנו. ע"כ.

ישמע חכם ויוסף לקח.

צא וראה מה כתב גאון עוזנו רבנו יוסף חיים זצ"ל בשו"ת רב פעלים (חלק א בפתיחת הספר):
ויש שאין דרכם לתור ולחפש בספרי האחרונים,
אלא פונים דוקא לספרי הראשונים,
וכותבים מה שנראה להם לפי הכרעת דעתם וסברתם כאשר תשיג ידם,
ובדרך זו מתנהגים על הרוב גאוני אשכנז.

ואף על פי שבודאי לאו ברמות רוחא נוהגים כך, עם כל זה,
אחר אלף מחילות מכבוד תורתם,
לא טוב עשו כי זה כלל גדול בתורה שאינה נקנית אלא בחבורה,
ולכך נקראו החכמים בעלי אסופות.

ותמיד תמצא שהגדולים צריכים לקטנים.

והתנא הגדול אמר (תענית ז ע"א),
הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם,
ומתלמידי יותר מכולם.

ולכן, אפילו הוא רב מובהק וחכם גדול,
למה לא יבקש לדעת מה שכתב הספר האחרון,
הן מסברת עצמו, הן ממה שאסף וקיבץ מהראשונים והאחרונים באותו ענין,
ושמא ימצא שם דבר חדש.

ואפילו אם לא ימצא דבר חדש,
יועיל מה שימצא לו חבר כסברתו,
ואין זה כדן יחידי.

ובדרך זו נוהגים חכמי הספרדים בפסקים ותשובות שלהם,
לתור ולדרוש מכל הספרים ראשונים ואחרונים ואחרוני האחרונים ככל אשר תשיג ידם,
כדי לברר ההלכה בתשובותיהם. ע"כ.

שפתים ישק משיב דברים נכוחים.

וידוע מה שאמרו בתלמוד (עירובין יג ע"ב),
מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם,
מפני שנוחים ועלובים היו, ושונים דבריהם ודברי בית שמאי,
ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם.

וכתב מרן רבו יוסף קארו בכללי הגמרא,
שלפי שנוחים ועלובים היו, זכו לכוון לאמיתה של תורה.

וצריך לזכור תמיד מאמר חז"ל (ירושלמי שקלים פ"ב ה"ה)
"לעולם יחשוב אדם כאילו בעל שמועה עומד נגדו",
ואילו היו לפנינו לא יכולנו לדבר או לפצות פה לפניהם,
שאין אנו ראויים להיות תלמידי תלמידיהם,
והיאך נעיז פנינו לחלוק עליהם.

והשם יזכנו להכיר מיעוט ערכנו.
(שו"ת יביע אומר דברי הפתיחה לח"א וח"ג.
ועיין עוד דברים נמרצים בזה בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק יא ממרן זצוק"ל)

ויודע תעלומות יודע, כי לאחר שראיתי שרבים וטובים,
תמימים וישרים מבני ספרד, "עוזבים מקור מים חיים",
מנהג אבותינו ורבותינו גדולי עולם מאות בשנים,
"לחצוב להם בורות נשברים", והולכים שולל אחר כתובות אלו "המתוקנות",
העירוני רעיוני, ועל משכבי בלילותך, מה לך נרדם,
קום קרא אל אלהיך והוא ירצך,
ואל תבוש כנגד המלעיגים עלו לאמר:
קום לְ עליך לאמר 'מה לך פה, ומי לך פה,
כי נצבת לך כמו נד, ומי הביאך עד הלום'.

וסהדִי במרומים, כי לא לכבודי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי,
רק קנאת השם צבאות תעשה זאת, בראותי כי שחה לעפר נפשנו,
דבקה לארץ בטננו, ומזלזלים ברבותינו ובכתובות אבותינו ואבות אבותינו ללא פחד וללא מורא,
על כן אמרתי "קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך", 
וסייעתא דשמיא של כל אותם גדולי ומאורי הדורות תעמוד לנו לעזרה,
להעמיד הדת על תילה, ולבער דעות משובשות מן הכרם,
למען תמלא הארץ דעה את השם,
ללכת איש על מחנהו ואיש על דגלו, ולא יטוש תורת אמו,
ובכך גם קודשא בריך הוא לא יטוש עמו ונחלתו לא יעזוב, אמן.
(עיין בהקדמה לארחות חיים, לרבי חיים וולף בוכנר, לפני כ-400 שנה)

שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 179-182


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=