מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
פגישה במקומות אסורים
חיים ב"ארמון-יה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
אהבה דווקא לאחר הנישואין
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
בין האירוסין לחתונה
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
שנה ראשונה - יסודות הבנין
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
שידוכים שקריים
ראיה בפגישות
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
קודם יראת שמים
פגישה אחרונה
חרם על הבחורים
לעזוב את הוריו
איסור נגיעה במשודכ/ת
הנהגת הפגישות
בין האירוסין לחתונה
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
מעלית
משך זמן הפגישות
התערבות ההורים
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
במה קונה איש את אישתו?
גדול עוונו מנשוא
המצוה הראשונה
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
אומנות הקבלה
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
עצות והנהגות טובות לאשה
נשיאת חן
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
טיפוח החן
הדרך הקצרה לשידוך
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
רודף שלום...!
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
עזר כנגדו
על ה' יזעף ליבו
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
היום המסוגל לשידוכים
דעה משובשת?!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
שבע ברכות בבית האבל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
התרפאה המשפחה
לא ידעו ולא יבינו
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
כתיבת התנאים
אופן המחיקה
קביעת חתונה בשנת האבל
בת אחיו או בת אחותו
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
אופן ההיתר לברר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
המערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
קבלת ברכה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
בחור ובעולה מאחר
ט. צורת השבועה
איסור שינוי מנהג
יא. טענות המערערים על השבועה
השתתפות בשבת חתן
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
השתתפות בחתונה
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
ח. ביאור הנוסח
השבועה בכתובה מקורות טהורים
כזית פת לחתן ולכלה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
שני אחים לשתי אחיות
יב. תשובה למערערים
הלכות טהרה
צביעת השיער
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
הוא לא בן אדם
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בחירת שידוך - תפילה
מסירה מיד ליד
סיום הש"ס / לישא אשה ?
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
אל תלחץ
חלופת מכתבים
לא לבייש בת ישראל
בשמים לכלה
כוח הדיבור בין בני הזוג
התנגדות ההורים לגיורת
גיל נישואי הבת
העיקר שתהיה ברכה
פגישה מוקדמת
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
יציאה לחוץ לארץ
שידוכים מיוחדים שמות שווים
ענוה
נוסח הקיום
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
מידע בעייתי על המשודכים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
בושה ובזיון מצד ההורים
ימי העומר
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
התאריך בכתובה
תאריכים מסויימים
זמן התשלום
יין אמיתי
בעל תשובה
חול המועד
זריזות במועד הנישואין
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
מוצאי שבת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
צילומים בקדושה
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
ערב שבת
תעניות
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
סימן טוב
ללמוד ולהבין
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
תיקון בתאריך מוקדם
לבוש צנוע
רק אין יראת שמים
תאריך לועזי
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
חול המועד
ערב שבת
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
האירוסין כיום
פסוקים ומאמרים
מהות הכתובה וטעמיה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
תענית לבני אשכנז
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
גרפיקה
קבלה לעתיד
כתיבה מוקדמת של הכתובה
בין אדם לחברו מתכפר?
משפט הכתובה
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
הגעה לאולם
חגיגת השידוכים [וורט]
יותר מיום כיפור
בנחת ומתינות
סוגריים
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
היופי מושג רוחני
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתב לא מחיק
קבלת רשות
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
תמונות משפחתיות
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
צדקה לעניים
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
ענין השידוכין
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
תקנה טובה
כתובה לכתחילה
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שם עריסה שהשתקע - כתובה
אב מאמץ
כל המוסיף גורע- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מילוי חלל - טיוט
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שני שמות עריסה
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
הוחלפו הכתובות
שם נוסף לאבא
ז"ל בכתובה
שבירת צלחת
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
תאריך מוקדם
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
פסק זמן של התבוננות
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
מנהיגות
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה - חומה לבעלה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
שני שמות יהודי וגויי
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
חלוקת סיגריות
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הכתובה בארמית
מילוי הכתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
המקום
מסר לבעל היקר!
אפר בראש החתן
לא עשו קנין
ליווי בנרות
חתימת החתן
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
ליווי החתן והכלה
ברכות בפני פריצות
תחת כיפת השמים
תיבה תלויה
ראשי תיבות
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
קיום לתיקון
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
כלה גרושה
מנין עשרה
החלפת שם -כתובה
הכניסה לזרים אסורה
השמות בכתובה - תארים
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
לא זכו
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
שם משפחה בכתובה
מילויים שונים - כלה בעולה
הוספת שם - בכתובה
חופה בבין השמשות
שם חיבה -בכתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
מיקום החתן והכלה בחופה
גר צדק
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
חופה בבית כנסת
שינויים בשם- כתובה
יכירו וידעו
טבעת
ניגון הברכות
כולם עומדים
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
טעימת הכוס
שווה פרוטה
הכרת החתן והכלה
הטבעת בידו
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
הקידושין - האשה נקנית
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שני העדים
קריאת התורף
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
שבירת כוס - זכר לחורבן
להתעטף בציצית
אבן טובה
ברכות ברמקול
ידיעת הסכום
טבעת זהב או כסף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
איסור הסתכלות בכלה
כסף
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
הכתובה
מזיגת הכוס
טבעת הקידושין
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
כיסוי ראש
חדר יחוד - בני ספרד
טעם הקנין
סמוכים לעד לעולם
חופת נידה - דחיית חתונה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
טעימת הכוס
לא ברבים
שכח טבעת
עדי יחוד
בני אשכנז
יד ביד לא ינקה
אחיזה בימין
לא לשם יחוד
השתתפות החתן והכלה
בכל החתונות
חתן וכלה בשמחה אחרת
טבעת לאיש
הגבהת הכלה
לימוד תורה בעיון
טעימת הכוס
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עליית החתן לתורה
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
תמונת הכלה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
וידוי
בגדי כבוד
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
תענית אסתר
"מנהג" אותיות "גהנם"
ריקוד במטפחת עם הכלה
ללא אבנט
'מצוה טאנץ' בזמנם
הפרדה מליאה
כיסוי פני הכלה
זריקת סוכריות?!
גילוח ותספורת
יסודתו בהררי קודש
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ריקודים מעורבים
ריקוד לפני הכלה
איסור נגיעה
הברכה הגדולה ביותר
ישיבה מעורבת
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
ירידת הדורות
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
התנאים לשבע ברכות
החתן דומה למלך
שותפות בחנות
לא אכל כזית
פרישת הטלית
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
באור ברכת האירוסין
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן עם הכלה יד ביד
טבעת לחתן?!
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
תפילה בציבור
לא לדבר
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
בקול רם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
שבע ברכות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
החתן קובע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
מחלל שבת
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
קבלת היסורים בשמחה
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
שידוכים לדתיים
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
"תהיה לה ישועה גדולה"
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
"אשר ברא" עם בני ביתו
ברכת שהחיינו
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
שבע ברכות בליל הסדר
מלאכה. וידוי.
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
העליה לתורה
צירוף קטן לשלשה
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
בחור ואלמנה
הכל נשאר במשפחה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
גדולי רבני אשכנז
שלשה אנשים
שמחת הלב
שבעה אכלו פת
מה לך נרדם
חופה ביום ויחוד בלילה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
המברך אוכל פת
שבת - היום השביעי
צילום אחיזת הכתובה
יין לבן
"ואברהם זקן"
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
ספר התורה ממקום למקום
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גדול כח הרצון
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
חכמת לב
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
"חכם לב" = רצון!
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
חכמה זו יראת שמים
העצבות היא בידי האדם
תעודה משלמה המלך
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
פרק כו כתיבת שטר תנאים
ברכות מהכתב
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
עטיפת הכוס
חלוקת הברכות
זכוכית
יין אמיתי
קריאת התנאים:
כוונה בברכת הגפן
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
טעות בסדר הברכות
הסבא עם הכלה יד ביד
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
ברכת חתנים בעשרה
איפה מגיע כח הרצון?
פעמיים באהבה
חינוך במחשבה תחילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יבואו טהורים
"אשת חבר הקני"
לדבר אל הרובד הגבוה
לשאול עצת המורה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
תורת חסד על לשונה
סוד הבחירה של אליעזר
ראשית עריסותיכם...
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
סוף דבר:
העצבות היא בידי האדם
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בחור ובעולת עצמו
הלימוד משליחות אליעזר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
חבל להפסיד תורה של רבים
רצון הצדדים
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
שכר שדכנות
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
10/03/2024
228

שינויים בנוסח

רבותינו דקדקו בנוסח הכתובה בכל אות ובכל תיבה, ועל כן אין לשנות מנוסח זה,
אפילו בדברים הנראים של מה בכך, כי ישנה כוונה ועומק בכל תיבת ואות.

וכל המשנה בנוסח הכתובה אפילו במקצת, הריהו מוציא לעז על הראשונים,
וחלילה לנו לחשוב את עצמנו חכמים יותר מהראשונים שקדמונו.

המעיין בספרי רבותינו הראשונים ועד האחרונים,
יראה כמה נזהרו שלא לשנות בכתובה אפילו בתיבות שאינן משנות את המשמעות כלל,
ופעמים שגדולי עולם ראשונים כמלאכים התחבטו בתיבה אחת אם להוסיפה או לא,
וכל כך כדי שלא לשנות את הנוסח המקובל מדורי דורות.

ואם כן, אנחנו שלא מגיעים לקרסולי קרסוליהם,
ואין לנו שיג ושיח במה שידעו הם,
היאך נוכל להרים ראש ולשנות או "לתקן" איזה דבר שלא כתבו הם.

והנה בֶּעָתה, 'חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותיכם',
קמו להם איזה ראשי ישיבות שדרכם להעתיק את מנהגי האשכנזים לספרדים
מבלי לעיין בשורשם של דברים בספרי הפוסקים הספרדים,
ומבלי להתייחס בכובד ראש שכך היה מנהג הספרדים מדורי דורות,
ובטענות שונות ומשונות, "תקנו" נוסח כתובה לתלמידיהם הספרדים על פי מנהג בני אשכנז,
שברור שהוא נוסח אחר מהמקובל לנו מדורי דורות,
ועל ידי כך ביודעים ובלא יודעים,
משנים הבחורים הספרדים את מנהג אבותיהם ורבותיהם גדולי עולם
ומשתמשים בכתובה הנחשבת "מתוקנת".

ובספר משפט הכתובה (ח"א סג, סח) אחר שהאריך בכל הנ"ל,
כתב כדלהלן: אשר על כן, לא יפה מה שהדפיסו באיזה ישיבה ספרדית
"נוסח כתובה לבני ספרד על פי הנחלת שבעה" לפי הבנת עצמם,
[ספר נחלת שבעה הוא לרבי שמואל הלוי, תלמיד הט"ז, שהיה רב בפולין וגרמניה].

שהרי נוסח הספרדים המקובל מדורי דורות בארץ ישראל,
נשען על יסודות איתנים וכמבואר להלן, והוא נוסח מזוקק ומדוקדק בכל מילה ומילה.

ומי נתן לנו רשות לשלוח יד ולשנות.

ויש להעיר על עצם העוז להתחכם יותר מהקדמונים ולשנות כאשר נראה להם לפי הבנתם,
ובכך בזים הם למסורת של מאות שנים, ולבנין אבותינו ואבות אבותינו,
כאילו אין להם כל משקל למול ההבנה החדשה של ה"מתקן".

אבל כבר לימדונו חז"ל (ברכות ז ע"ב) "גדול שימושה יותר מלימודה",
והעיקר הגדול הוא להתאבק בעפר רגלי חכמי הדור ימים ולילות,
ולשמוע מהם איך אנחנו צריכים להתנהג בנוסח הכתובות שלנו.

אבל זולת זה, צריכים אנחנו לחיות בפחד לשנות זיז כלשהו ממה שעשו אבותינו.

וכמה מגדולי הדור אמרו לי, שזו 'רמות רוחא' [רוח גבוהה].

ומי יגלה עפר מעיניו של גאון ההלכה והמידות רבי שלמה זלמה אוירבך זצ"ל
שפעם בהיותו מסדר קידושין אצל בחור ספרדי מתלמידי ישיבתו,
אמר הרב לחתן שלא כדאי שהוא ראש הישיבה ימלא את הכתובה
אלא יתנו אותה לרב ספרדי למלאותה כמנהג,
מפני שאצל הספרדים נוהגים לכתוב לחתן תואר "חמד בחורים"
ולכלה "בתולתא שפירתא ויעלת חן", או כיוצא בזה,
והוא חושש שמא לא יכתוב התארים כראוי.

והפציר החתן בראש הישיבה שיכתוב הוא,
ואמר לו "הלא ראש הישיבה יודע את התארים" (כפי שאמר בעצמו).

השיב ראש הישיבה, כי מה שיודע הוא סגנון כללי שיש אצל הספרדים,
אבל אולי בעדה זו או אחרת יש דקדוקי תואר המיוחדים להם,
והוא אינו חפץ להוריד מהמקובל ומהראוי לכלה זו.

קפץ החתן והודיע שהוא מוחל מחילה גמורה על כל התארים,
ורצונו שהגאון ראש הישיבה הוא דווקא ימלא את הכתובה.

אז סנט בו ראש הישיבה והושיבו מולו והחל לאלפו בינה,
שהוא אינו רשאי לומר כן, והוא חתן צעיר, ונכנס למשפחה חדשה,
ויש כבוד המשפחה בדבר, ואי אפשר לו לוותר על שום תואר של כלתו,
ואי אפשר לראש הישיבה להוריד שום תואר של המשפחות.

וסוף דבר, שעמד ראש הישיבה על דעתו ולא ויתר,
עד שנתנו את מילוי הכתובה לרב ספרדי שהיה שם,
והוא מילא הכל כמנהג.
עד כאן המעשה.

ואתה הקורא הבט וראה עד כמה חרד הגאון האציל הזה לדקדוקי תואר בכתיבת כתובה,
הגם שזהו לכאורה דבר קל שאין בו נפקא מינה,
וכל זה כדי שלא לשנות מהמנהג.
וכן יש לנו ללמוד מהנהגה זו בכל מקום. ע"כ. (א קנא)

ובהזדמנות אחרת שדברתי עם הגרש"ז על ענין השבועה שבכתובה וכדלהלן,
אמר לי משפט בזה הלשון: "אני לא מתעסק עם הכתובה הספרדית בכלל, 
כי הכבוד של המשפחה הוא', שהרב שלהם יסדר אותה כפי המנהג שלהם". (ה רמה)

וכיוצא בזה היה אצל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל,
שלא נתן רשות לחתן לשנות מנהג מסויים ממנהגי אבותיו בענין הכתובה,
אפילו שבאותו ענין לא היה הכרח הלכתי כלל. (א סט)
עד כאן תוכן דבריו.

ראה באיזו ענווה התנהגו גדולי עולם אלו,
ומעולם לא עלה לפניהם אפילו במחשבה לשנות בנוסח הכתובה הספרדי.

ואילו אלו, הלכו ובנו במה לעצמם "לתקן" כתובה לספרדים על פי מנהגי אשכנז??!!
ועיין בגמרא (יבמות קט ע"ב) מה שדרשו על הפסוק (משלי יא טו):
"רע ירוֹע כי עָרב זָר, ושנא תֹקְעִים בוֹטח ",
רעה אחר רעה תבוא לתוקע עצמו לדבר הלכה.
והשם הטוב יכפר בעד.
והנה מה שאמרו כמה מגדולי הדור, שזו 'רמות רוחא'.

הנה לצערנו הרב,
פעמים רבות דברים אלו נובעים מחמת חוסר חשיבות
והבנה במעלת גאוני ומאורי הדורות האחרונים הספרדים אשר מפיהם אנו חיים,
שלא רק שאינם רואים לנכון לעיין בספריהם,
אלא מעולם אפילו לא שמעו את שמותם,
[כן שמעתי מפי קדשו של מרן זצוק"ל שאמר מכאב לבו],
ועל כגון זה נאמר "לא ידעו ולא יבינו, בחשכה יתהלכו".

על כן, יש לייעץ לאותם ראשי ישיבות ללמוד מעט מוסר בענין מידת הענווה,
ובכך יקל להם להבין שגם לספרדים במשך כל הדורות,
היו גדולי עולם וענקי רוח המעניקים חמה בקומתם,
ויתחילו לעיין בספריהם ולמצוא תשובות לכל שאלותיהם ותמיהותיהם על מנהגי ספרד,
וכמו שהתבטא בחריפות הגאון רבי ישראל יהושע טרונק
[לפני כ-150 שנה בשו"ת ישועות מלכו (יו"ד סימן נג)],
וזו לשונו: ובפרט כי גדולי רבני ספרד, אשר ציפורנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז,
הם מתירים, ואיך נוכל לעשות תורתם פלסתר.

והאמת, שעל ידי פחזותם של האשכנזים, יצאה מכשלה גדולה.

ומעולם לא עלה על דעתי שיהיה מי שחושש בזה. ע"כ. (עי' רנג)

וראיתי לנכון להביא מעט מדברי רבותינו הקדמונים בענין שפלות ערכנו קודם שבאים לפסק הלכה,
ועל אחת כמה וכמה אצל אותם שכמעט אינם עסוקים בלימוד ההלכה כלל,
אלא רק בלימוד הגמרא ובפלפולים שונים,
ואינני יודע אם באיזה זמן מימי חייהם השקיעו באמת בלימוד ספר ה"בית יוסף",
שהוא היסוד לכל פוסק הלכה.

וכבר כתב בשו"ת שבט הלוי וואזנר (חלק ב סימן נז):
"פעם אמר לי גאון ישראל החזון איש זיע"א באחת משיחותיו אתי,
כי בנעוריו למד הרבה טור ובית יוסף,
והיו חבריו מלעיגים עליו ואמרו שיהיה זה מלמד תינוקות,
וסיים ואמר: ברוך ה' נעשיתי מה שנעשיתי". ע"כ.

וסיפר מורנו הראש"ל שליט"א, שכאשר ביקר פעם אצל הרב וואזנר,
הוא אמר לו שהחזון איש דיבר איתו בחריפות גדולה יותר נגד דרך הלימוד היום בישיבות.

ושאל אותו הראש"ל, אם כן למה לא כתב זאת הרב בספרו?
הוא חייך, וענה לו: "אתה יודע היכן אני גר..."
[ועיין עוד דברים נמרצים במעלת והכרח הלימוד בבית יוסף לפסיקת הלכה,
בחוברת "חג השבועות בהלכה ובאגדה" (עמוד 146), ותרווה נחת.]

והנה, ידוע מה שכתב הרא"ש, שאין להוציא דין על פי קושיא,
שאם יש תירוץ אחר לקושיא נתרועע היסוד ונפל הבנין.

וכתב בכנסת הגדולה,
שאין לקרוא תגר על מנהג העולם ופירוש המפרשים אחרונים וקדמונים,
ואפילו שנראה לו קושי בדבריהם,
כי יש לנו לתלות החסרון בנו ולומר שדעתם רחבה מדעתינו,
ואין אנו משיגים עומק כוונתם.

ובשו"ת דגל ראובן כתב בשם הגר"ח מוולוז'ין,
שכאשר בא לפניו רב אחד והציע לו פסק דין על פי יסוד קושיתו בתוספות ביבמות.

ענהו הגאון, כי "מקושיא לא מתים". עי"ש.

נמצא אפוא, שאף אם נאמר שלאותם "מתקני" הכתובה הספרדית,
ישנן קושיות על הכתובה,
וכי בגלל זה ישנו את מנהג אבותינו ואבות אבותינו מזה מאות בשנים?!
וכי באנו מעשרת השבטים שאין לנו מסורת מגדולי עולם?!
וכי רק לבני אשכנז היו גדולי עולם?!
זאת ועוד, הלוא כל קושיותיהם וסיבות שינוייהם בכתובה,
כבר הועלו על ספריהם של גדולי רבותינו ודנו בהן,
ואם כוונתם לשם שמים לחפש את האמת,
מי מונע בעדם לעיין בדבריהם,
ובפרט בספר הנפלא והאדיר "משפט הכתובה" שדן בכל פסיק ופסיק שבכתובה,
ובאר הכל בטוב טעם ודעת עם מקורות נאמנים,
אחר שחקר ודרש בכל פינה ובכל זוית שבכתובה במשך 15 שנה,
ואיך אפשר להורות בענייני כתובה, וכל שכן לשנות,
מבלי לעיין בספר הנפלא הזה,
אשר אסף והביא את כל הדעות והמנהגים מלפני כאלף שנה,
דור אחר דור, ועד דורנו אנו??!! אתמהה.

'פליאָה דעת מִמני, נִשגבָה, לֹא אוכל לה'.

[ועיין בספר "פוסק הדור" על מרן הראש"ל זצוק"ל, "נאום הכתר", סוף עמוד .91 ולהלן (עמ' 289)].

ובספר עליות אליהו סיפר בשם הגר"ח מוולוז'ין,
כי הרב החריף רבי צבי מסמיאטיץ, תלמיד הגר"א,
היה דרך לימודו על דרך החריפות, ולא זז מחבבו, אמר לו הגאון,
בחר נא איזה חידוש והגד לפני, וכאשר הציע לפניו דבר חריף וטוב,
ענהו הגר"א, אם באנו לפלפל כן, הלא אפשר להוסיף כהנה וכהנה,
והאריך לו בדברי חידודים במהירות גדולה,
עד שכמעט קצרה יד שכלו החריף להשיג הכל.

וכה סיים הגר"א, כשלומדים באופן זה,
יוכל האדם לטעות בעצמו, מאחר שבכל יום ויום מוסיף חידוד על חידוד,
ויוכל לחשוב כי הוא הולך וגדל,
ויוכל לבוא לידי גסות הרוח להתגאות בחריפותו ולהעריך עצמו
שהוא כדאי לדבר נגד המחברים הקדמונים,
אבל כשלומדים תורה על דרך העיון האמיתי,
אזי מתרגלים בכל יום להכיר פחיתות ערכנו. ע"כ.

ישמע חכם ויוסף לקח.

צא וראה מה כתב גאון עוזנו רבנו יוסף חיים זצ"ל בשו"ת רב פעלים (חלק א בפתיחת הספר):
ויש שאין דרכם לתור ולחפש בספרי האחרונים,
אלא פונים דוקא לספרי הראשונים,
וכותבים מה שנראה להם לפי הכרעת דעתם וסברתם כאשר תשיג ידם,
ובדרך זו מתנהגים על הרוב גאוני אשכנז.

ואף על פי שבודאי לאו ברמות רוחא נוהגים כך, עם כל זה,
אחר אלף מחילות מכבוד תורתם,
לא טוב עשו כי זה כלל גדול בתורה שאינה נקנית אלא בחבורה,
ולכך נקראו החכמים בעלי אסופות.

ותמיד תמצא שהגדולים צריכים לקטנים.

והתנא הגדול אמר (תענית ז ע"א),
הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם,
ומתלמידי יותר מכולם.

ולכן, אפילו הוא רב מובהק וחכם גדול,
למה לא יבקש לדעת מה שכתב הספר האחרון,
הן מסברת עצמו, הן ממה שאסף וקיבץ מהראשונים והאחרונים באותו ענין,
ושמא ימצא שם דבר חדש.

ואפילו אם לא ימצא דבר חדש,
יועיל מה שימצא לו חבר כסברתו,
ואין זה כדן יחידי.

ובדרך זו נוהגים חכמי הספרדים בפסקים ותשובות שלהם,
לתור ולדרוש מכל הספרים ראשונים ואחרונים ואחרוני האחרונים ככל אשר תשיג ידם,
כדי לברר ההלכה בתשובותיהם. ע"כ.

שפתים ישק משיב דברים נכוחים.

וידוע מה שאמרו בתלמוד (עירובין יג ע"ב),
מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם,
מפני שנוחים ועלובים היו, ושונים דבריהם ודברי בית שמאי,
ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם.

וכתב מרן רבו יוסף קארו בכללי הגמרא,
שלפי שנוחים ועלובים היו, זכו לכוון לאמיתה של תורה.

וצריך לזכור תמיד מאמר חז"ל (ירושלמי שקלים פ"ב ה"ה)
"לעולם יחשוב אדם כאילו בעל שמועה עומד נגדו",
ואילו היו לפנינו לא יכולנו לדבר או לפצות פה לפניהם,
שאין אנו ראויים להיות תלמידי תלמידיהם,
והיאך נעיז פנינו לחלוק עליהם.

והשם יזכנו להכיר מיעוט ערכנו.
(שו"ת יביע אומר דברי הפתיחה לח"א וח"ג.
ועיין עוד דברים נמרצים בזה בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק יא ממרן זצוק"ל)

ויודע תעלומות יודע, כי לאחר שראיתי שרבים וטובים,
תמימים וישרים מבני ספרד, "עוזבים מקור מים חיים",
מנהג אבותינו ורבותינו גדולי עולם מאות בשנים,
"לחצוב להם בורות נשברים", והולכים שולל אחר כתובות אלו "המתוקנות",
העירוני רעיוני, ועל משכבי בלילותך, מה לך נרדם,
קום קרא אל אלהיך והוא ירצך,
ואל תבוש כנגד המלעיגים עלו לאמר:
קום לְ עליך לאמר 'מה לך פה, ומי לך פה,
כי נצבת לך כמו נד, ומי הביאך עד הלום'.

וסהדִי במרומים, כי לא לכבודי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי,
רק קנאת השם צבאות תעשה זאת, בראותי כי שחה לעפר נפשנו,
דבקה לארץ בטננו, ומזלזלים ברבותינו ובכתובות אבותינו ואבות אבותינו ללא פחד וללא מורא,
על כן אמרתי "קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך", 
וסייעתא דשמיא של כל אותם גדולי ומאורי הדורות תעמוד לנו לעזרה,
להעמיד הדת על תילה, ולבער דעות משובשות מן הכרם,
למען תמלא הארץ דעה את השם,
ללכת איש על מחנהו ואיש על דגלו, ולא יטוש תורת אמו,
ובכך גם קודשא בריך הוא לא יטוש עמו ונחלתו לא יעזוב, אמן.
(עיין בהקדמה לארחות חיים, לרבי חיים וולף בוכנר, לפני כ-400 שנה)

שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 179-182

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים