מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

היום המסוגל לשידוכים
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
תפילה
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
בני ספרד
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הבטחת הקב"ה לאשה
הדרך הקצרה לשידוך
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
גדולי רבני אשכנז
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
האשה - חומה לבעלה
שם משפחה בכתובה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
אומנות הקבלה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
האשה היא הבית!
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
רודף שלום...!
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
וידוי ביום החופה
מסר לבעל היקר!
המקום
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
ענין השידוכין
על ה' יזעף ליבו
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
תאריך מוקדם
בנחת ומתינות
לא עשו קנין
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
הוספת שם - בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
חופה בבין השמשות
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
מקוה ביום החופה
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
ערך חיי הנישואין
השתתפות בחתונה
קביעת חתונה בשנת האבל
איסור שינוי מנהג
השתתפות בשבת חתן
שמחת הלב
שבע ברכות בבית האבל
התרפאה המשפחה
השבועה בכתובה מקורות טהורים
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
ובחרת בחיים
חוץ לארץ
אלמן ובתולה
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
שינויים בשם- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
כל גדולי עולם
יב. תשובה למערערים
ביקורים
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
המערערים
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מרוקו
ח. ביאור הנוסח
ט. צורת השבועה
מעט מדיני אבלות בנישואין
יא. טענות המערערים על השבועה
אלמן ואלמנה
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
ה. השבועה בקהילות מרוקו
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ספרדי אצל חתן אשכנזי
בחור ובעולה מאחר
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
נשיאת חן
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
המצוה הראשונה
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שני שמות יהודי וגויי
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שידוכים בידי שמים!
עזר כנגדו
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
מסר לרעיה יקרה!
חרם על הבחורים
עצות והנהגות טובות לאשה
צדקה לעניים
מנהיגות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
אל תחטאו בילד
שם נוסף לאבא
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
תמונות משפחתיות
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שני שמות עריסה
הכתובה בארמית
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
בירורים מוקדמים
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
נוסח הקיום
בושה ובזיון מצד ההורים
ענוה
טבעת לאיש
לבוש צנוע
יציאה לחוץ לארץ
צביעת השיער
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
שני אחים לשתי אחיות
פגישה מוקדמת
משך זמן הפגישות
מידע בעייתי על המשודכים
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בת אחיו או בת אחותו
צילומים
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
הפרדת תמונות
לעזוב את הוריו
פגישה במקומות אסורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
שידוכים מיוחדים שמות שווים
התנגדות ההורים לגיורת
לשון הרע ורכילות
התערבות ההורים
קודם יראת שמים
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
די באמירה
חלופת מכתבים
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
בין האירוסין לחתונה
בין האירוסין לחתונה
שינויים בנוסח
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
בשמים לכלה
אל תלחץ
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
וידיאו
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
בן תורה
שבירת צלחת
לא לבייש בת ישראל
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
כתיבת התנאים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
מקום הפגישות
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
כספי מעשר
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הוחלפו הכתובות
גר צדק
בעל תשובה
העיקר שתהיה ברכה
חול המועד
תפילין רבנו תם
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
מוצאי שבת
שידוך לזוג שאינם שומרים
חתונה בימי העומר
שידוכים לחרדים
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
האירוסין כיום
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
פסוקים ומאמרים
תעניות
חול המועד
הוא לא בן אדם
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
תיקון בתאריך מוקדם
חודש אלול
עצה טובה לבני הזוג
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
תקנה טובה
קבלת רשות
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
מתנות
איך מוצאים את האישה הנכונה
חֵ נָ ה
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
גיל נישואי הבת
כתובה לכתחילה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
קיום לתיקון
האירוסין במקורות
מילוי חלל - טיוט
זמן מילוי הכתובה
כסף
סוגריים
טבעת
ברכות הקידושין הזמנת העדים
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
ברכות ברמקול
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
תזמורת
אופן המחיקה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
אין להקל
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
שתיקה
שכח טבעת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
הגעה לאולם
סימן טוב
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
ערב שבת
הזמנת רחוקים מתורה
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
כוונה בברכות
דמי שדכנות בחסד
תיבה תלויה
זמן התשלום
ללמוד ולהבין
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
הכלה
מנין עשרה
ברכות בפני פריצות
יין אמיתי
יין לבן
באור ברכת האירוסין
שבת קודש
טעם הקנין
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאה נכונה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
בסימנא טבא
איסור הסתכלות בכלה
אחיזה בימין
ידיעת הסכום
כולם עומדים
פרישת הטלית
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
קריאה בניגון
כיצד משמחים את החתן?
אחיזה בימין
מהתורה או מדברי חכמים
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
עטיפת הכוס
טבעת הקידושין
הכתובה
טעימת הכוס
קריאת התורף
איסור יחוד
אשכנזי אצל חתן ספרדי
טעות בסדר הברכות
אחיזה בימין
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
פסק זמן של התבוננות
כוס היין
ריקודים מעורבים
הרהור תשובה
בני אשכנז
כיסוי פני הכלה
חתימת החתן
יד ביד לא ינקה
הגבהת הכלה
חדר יחוד - בני ספרד
תמונת הכלה
לא ברבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
ניגון הברכות
יחוס
זריקת סוכריות?!
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
עדי יחוד
מה לך נרדם
מסירת הכתובה לכלה
תחת כיפת השמים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
בכל החתונות
הכרת החתן והכלה
תפילה בציבור
אשורר שירה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עשיית מלאכה
ליווי החתן והכלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
שותפות בחנות
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
יסודתו בהררי קודש
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
ללא אבנט
ירידת הדורות
ישיבה מעורבת
איסור נגיעה
גילוח ותספורת
הברכה הגדולה ביותר
לא אכל כזית
ריקוד במטפחת עם הכלה
ריקוד לפני הכלה
כיסוי פני הכלה
חתן וכלה בשמחה אחרת
בגדי כבוד
כיסוי ראש
"מנהג" אותיות "גהנם"
חלוקת הברכות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
הפרדה מליאה
כבודה בת מלך פנימה
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
החתן קובע
ברכת חתנים בעשרה
ממהר ללכת
מזיגת הכוס
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
צילום אחיזת הכתובה
כזית פת
טעימת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
החתן עם הכלה יד ביד
לימוד תורה בליל הנישואין
שבע ברכות
כבוד הבריות
זמן ברכת המזון
החתן דומה למלך
שתי כוסות
ימי שמחה. ימי ברכה.
בקול רם
לא לדבר
תענית אסתר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
חופה ביום ויחוד בלילה
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אין טעויות
מטרת צניעות האישה
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
בטוב טעם ודעת
מלאכה. וידוי.
שבת חתן - בית מלון
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
העליה לתורה
"היום היה לי יום של ישועות"
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
מיהו עבד נאמן?
קבלת היסורים בשמחה
"אשר ברא" עם בני ביתו
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
משקפי האמונה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
להתעטף בציצית
שבע ברכות עד השקיעה
המברך אוכל פת
בחור ובעולת עצמו
מחיצה
הכל נשאר במשפחה
שבעה מלאים
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
שבעה אכלו פת
ז. נוסח השבועה
שבת - היום השביעי
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות בליל הסדר
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
הרם קולך
טבעת המלך
"ואברהם זקן"
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מחלל שבת
כיבוד לקהל
העיקר שהיא שומעת
סעודה שלישית
מילויים שונים - כלה בעולה
עורו ישנים משינתכם
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
השתתפות החתן והכלה
כזית פת לחתן ולכלה
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
צדקתך
כאילו היא לא חולה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
חכמת לב
העצבות היא בידי האדם
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
ביטול שידוכין
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
מי יודע איזה שכר עצום?
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
ספר התורה ממקום למקום
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
תעודה משלמה המלך
חופה בבית כנסת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
כלה גרושה
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
החופה - הפרדה בחופה
איפה מגיע כח הרצון?
שם ומשפחה
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
שכר שדכנות
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
"אשת חבר הקני"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
הכל בסדר, הכל טוב...
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
לדבר אל הרובד הגבוה
שידוכים לדתיים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
סוף דבר:
תורת חסד על לשונה
גדול כח הרצון
סוד הבחירה של אליעזר
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
חינוך במחשבה תחילה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הלימוד משליחות אליעזר:
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
העצבות היא בידי האדם
גודל האחריות בשידוכין:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
כסף שדכנות
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
להזהר מלשון הרע בשידוכים
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
לשאול עצת המורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
10/03/2024
205

שינויים בנוסח

רבותינו דקדקו בנוסח הכתובה בכל אות ובכל תיבה, ועל כן אין לשנות מנוסח זה,
אפילו בדברים הנראים של מה בכך, כי ישנה כוונה ועומק בכל תיבת ואות.

וכל המשנה בנוסח הכתובה אפילו במקצת, הריהו מוציא לעז על הראשונים,
וחלילה לנו לחשוב את עצמנו חכמים יותר מהראשונים שקדמונו.

המעיין בספרי רבותינו הראשונים ועד האחרונים,
יראה כמה נזהרו שלא לשנות בכתובה אפילו בתיבות שאינן משנות את המשמעות כלל,
ופעמים שגדולי עולם ראשונים כמלאכים התחבטו בתיבה אחת אם להוסיפה או לא,
וכל כך כדי שלא לשנות את הנוסח המקובל מדורי דורות.

ואם כן, אנחנו שלא מגיעים לקרסולי קרסוליהם,
ואין לנו שיג ושיח במה שידעו הם,
היאך נוכל להרים ראש ולשנות או "לתקן" איזה דבר שלא כתבו הם.

והנה בֶּעָתה, 'חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותיכם',
קמו להם איזה ראשי ישיבות שדרכם להעתיק את מנהגי האשכנזים לספרדים
מבלי לעיין בשורשם של דברים בספרי הפוסקים הספרדים,
ומבלי להתייחס בכובד ראש שכך היה מנהג הספרדים מדורי דורות,
ובטענות שונות ומשונות, "תקנו" נוסח כתובה לתלמידיהם הספרדים על פי מנהג בני אשכנז,
שברור שהוא נוסח אחר מהמקובל לנו מדורי דורות,
ועל ידי כך ביודעים ובלא יודעים,
משנים הבחורים הספרדים את מנהג אבותיהם ורבותיהם גדולי עולם
ומשתמשים בכתובה הנחשבת "מתוקנת".

ובספר משפט הכתובה (ח"א סג, סח) אחר שהאריך בכל הנ"ל,
כתב כדלהלן: אשר על כן, לא יפה מה שהדפיסו באיזה ישיבה ספרדית
"נוסח כתובה לבני ספרד על פי הנחלת שבעה" לפי הבנת עצמם,
[ספר נחלת שבעה הוא לרבי שמואל הלוי, תלמיד הט"ז, שהיה רב בפולין וגרמניה].

שהרי נוסח הספרדים המקובל מדורי דורות בארץ ישראל,
נשען על יסודות איתנים וכמבואר להלן, והוא נוסח מזוקק ומדוקדק בכל מילה ומילה.

ומי נתן לנו רשות לשלוח יד ולשנות.

ויש להעיר על עצם העוז להתחכם יותר מהקדמונים ולשנות כאשר נראה להם לפי הבנתם,
ובכך בזים הם למסורת של מאות שנים, ולבנין אבותינו ואבות אבותינו,
כאילו אין להם כל משקל למול ההבנה החדשה של ה"מתקן".

אבל כבר לימדונו חז"ל (ברכות ז ע"ב) "גדול שימושה יותר מלימודה",
והעיקר הגדול הוא להתאבק בעפר רגלי חכמי הדור ימים ולילות,
ולשמוע מהם איך אנחנו צריכים להתנהג בנוסח הכתובות שלנו.

אבל זולת זה, צריכים אנחנו לחיות בפחד לשנות זיז כלשהו ממה שעשו אבותינו.

וכמה מגדולי הדור אמרו לי, שזו 'רמות רוחא' [רוח גבוהה].

ומי יגלה עפר מעיניו של גאון ההלכה והמידות רבי שלמה זלמה אוירבך זצ"ל
שפעם בהיותו מסדר קידושין אצל בחור ספרדי מתלמידי ישיבתו,
אמר הרב לחתן שלא כדאי שהוא ראש הישיבה ימלא את הכתובה
אלא יתנו אותה לרב ספרדי למלאותה כמנהג,
מפני שאצל הספרדים נוהגים לכתוב לחתן תואר "חמד בחורים"
ולכלה "בתולתא שפירתא ויעלת חן", או כיוצא בזה,
והוא חושש שמא לא יכתוב התארים כראוי.

והפציר החתן בראש הישיבה שיכתוב הוא,
ואמר לו "הלא ראש הישיבה יודע את התארים" (כפי שאמר בעצמו).

השיב ראש הישיבה, כי מה שיודע הוא סגנון כללי שיש אצל הספרדים,
אבל אולי בעדה זו או אחרת יש דקדוקי תואר המיוחדים להם,
והוא אינו חפץ להוריד מהמקובל ומהראוי לכלה זו.

קפץ החתן והודיע שהוא מוחל מחילה גמורה על כל התארים,
ורצונו שהגאון ראש הישיבה הוא דווקא ימלא את הכתובה.

אז סנט בו ראש הישיבה והושיבו מולו והחל לאלפו בינה,
שהוא אינו רשאי לומר כן, והוא חתן צעיר, ונכנס למשפחה חדשה,
ויש כבוד המשפחה בדבר, ואי אפשר לו לוותר על שום תואר של כלתו,
ואי אפשר לראש הישיבה להוריד שום תואר של המשפחות.

וסוף דבר, שעמד ראש הישיבה על דעתו ולא ויתר,
עד שנתנו את מילוי הכתובה לרב ספרדי שהיה שם,
והוא מילא הכל כמנהג.
עד כאן המעשה.

ואתה הקורא הבט וראה עד כמה חרד הגאון האציל הזה לדקדוקי תואר בכתיבת כתובה,
הגם שזהו לכאורה דבר קל שאין בו נפקא מינה,
וכל זה כדי שלא לשנות מהמנהג.
וכן יש לנו ללמוד מהנהגה זו בכל מקום. ע"כ. (א קנא)

ובהזדמנות אחרת שדברתי עם הגרש"ז על ענין השבועה שבכתובה וכדלהלן,
אמר לי משפט בזה הלשון: "אני לא מתעסק עם הכתובה הספרדית בכלל, 
כי הכבוד של המשפחה הוא', שהרב שלהם יסדר אותה כפי המנהג שלהם". (ה רמה)

וכיוצא בזה היה אצל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל,
שלא נתן רשות לחתן לשנות מנהג מסויים ממנהגי אבותיו בענין הכתובה,
אפילו שבאותו ענין לא היה הכרח הלכתי כלל. (א סט)
עד כאן תוכן דבריו.

ראה באיזו ענווה התנהגו גדולי עולם אלו,
ומעולם לא עלה לפניהם אפילו במחשבה לשנות בנוסח הכתובה הספרדי.

ואילו אלו, הלכו ובנו במה לעצמם "לתקן" כתובה לספרדים על פי מנהגי אשכנז??!!
ועיין בגמרא (יבמות קט ע"ב) מה שדרשו על הפסוק (משלי יא טו):
"רע ירוֹע כי עָרב זָר, ושנא תֹקְעִים בוֹטח ",
רעה אחר רעה תבוא לתוקע עצמו לדבר הלכה.
והשם הטוב יכפר בעד.
והנה מה שאמרו כמה מגדולי הדור, שזו 'רמות רוחא'.

הנה לצערנו הרב,
פעמים רבות דברים אלו נובעים מחמת חוסר חשיבות
והבנה במעלת גאוני ומאורי הדורות האחרונים הספרדים אשר מפיהם אנו חיים,
שלא רק שאינם רואים לנכון לעיין בספריהם,
אלא מעולם אפילו לא שמעו את שמותם,
[כן שמעתי מפי קדשו של מרן זצוק"ל שאמר מכאב לבו],
ועל כגון זה נאמר "לא ידעו ולא יבינו, בחשכה יתהלכו".

על כן, יש לייעץ לאותם ראשי ישיבות ללמוד מעט מוסר בענין מידת הענווה,
ובכך יקל להם להבין שגם לספרדים במשך כל הדורות,
היו גדולי עולם וענקי רוח המעניקים חמה בקומתם,
ויתחילו לעיין בספריהם ולמצוא תשובות לכל שאלותיהם ותמיהותיהם על מנהגי ספרד,
וכמו שהתבטא בחריפות הגאון רבי ישראל יהושע טרונק
[לפני כ-150 שנה בשו"ת ישועות מלכו (יו"ד סימן נג)],
וזו לשונו: ובפרט כי גדולי רבני ספרד, אשר ציפורנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז,
הם מתירים, ואיך נוכל לעשות תורתם פלסתר.

והאמת, שעל ידי פחזותם של האשכנזים, יצאה מכשלה גדולה.

ומעולם לא עלה על דעתי שיהיה מי שחושש בזה. ע"כ. (עי' רנג)

וראיתי לנכון להביא מעט מדברי רבותינו הקדמונים בענין שפלות ערכנו קודם שבאים לפסק הלכה,
ועל אחת כמה וכמה אצל אותם שכמעט אינם עסוקים בלימוד ההלכה כלל,
אלא רק בלימוד הגמרא ובפלפולים שונים,
ואינני יודע אם באיזה זמן מימי חייהם השקיעו באמת בלימוד ספר ה"בית יוסף",
שהוא היסוד לכל פוסק הלכה.

וכבר כתב בשו"ת שבט הלוי וואזנר (חלק ב סימן נז):
"פעם אמר לי גאון ישראל החזון איש זיע"א באחת משיחותיו אתי,
כי בנעוריו למד הרבה טור ובית יוסף,
והיו חבריו מלעיגים עליו ואמרו שיהיה זה מלמד תינוקות,
וסיים ואמר: ברוך ה' נעשיתי מה שנעשיתי". ע"כ.

וסיפר מורנו הראש"ל שליט"א, שכאשר ביקר פעם אצל הרב וואזנר,
הוא אמר לו שהחזון איש דיבר איתו בחריפות גדולה יותר נגד דרך הלימוד היום בישיבות.

ושאל אותו הראש"ל, אם כן למה לא כתב זאת הרב בספרו?
הוא חייך, וענה לו: "אתה יודע היכן אני גר..."
[ועיין עוד דברים נמרצים במעלת והכרח הלימוד בבית יוסף לפסיקת הלכה,
בחוברת "חג השבועות בהלכה ובאגדה" (עמוד 146), ותרווה נחת.]

והנה, ידוע מה שכתב הרא"ש, שאין להוציא דין על פי קושיא,
שאם יש תירוץ אחר לקושיא נתרועע היסוד ונפל הבנין.

וכתב בכנסת הגדולה,
שאין לקרוא תגר על מנהג העולם ופירוש המפרשים אחרונים וקדמונים,
ואפילו שנראה לו קושי בדבריהם,
כי יש לנו לתלות החסרון בנו ולומר שדעתם רחבה מדעתינו,
ואין אנו משיגים עומק כוונתם.

ובשו"ת דגל ראובן כתב בשם הגר"ח מוולוז'ין,
שכאשר בא לפניו רב אחד והציע לו פסק דין על פי יסוד קושיתו בתוספות ביבמות.

ענהו הגאון, כי "מקושיא לא מתים". עי"ש.

נמצא אפוא, שאף אם נאמר שלאותם "מתקני" הכתובה הספרדית,
ישנן קושיות על הכתובה,
וכי בגלל זה ישנו את מנהג אבותינו ואבות אבותינו מזה מאות בשנים?!
וכי באנו מעשרת השבטים שאין לנו מסורת מגדולי עולם?!
וכי רק לבני אשכנז היו גדולי עולם?!
זאת ועוד, הלוא כל קושיותיהם וסיבות שינוייהם בכתובה,
כבר הועלו על ספריהם של גדולי רבותינו ודנו בהן,
ואם כוונתם לשם שמים לחפש את האמת,
מי מונע בעדם לעיין בדבריהם,
ובפרט בספר הנפלא והאדיר "משפט הכתובה" שדן בכל פסיק ופסיק שבכתובה,
ובאר הכל בטוב טעם ודעת עם מקורות נאמנים,
אחר שחקר ודרש בכל פינה ובכל זוית שבכתובה במשך 15 שנה,
ואיך אפשר להורות בענייני כתובה, וכל שכן לשנות,
מבלי לעיין בספר הנפלא הזה,
אשר אסף והביא את כל הדעות והמנהגים מלפני כאלף שנה,
דור אחר דור, ועד דורנו אנו??!! אתמהה.

'פליאָה דעת מִמני, נִשגבָה, לֹא אוכל לה'.

[ועיין בספר "פוסק הדור" על מרן הראש"ל זצוק"ל, "נאום הכתר", סוף עמוד .91 ולהלן (עמ' 289)].

ובספר עליות אליהו סיפר בשם הגר"ח מוולוז'ין,
כי הרב החריף רבי צבי מסמיאטיץ, תלמיד הגר"א,
היה דרך לימודו על דרך החריפות, ולא זז מחבבו, אמר לו הגאון,
בחר נא איזה חידוש והגד לפני, וכאשר הציע לפניו דבר חריף וטוב,
ענהו הגר"א, אם באנו לפלפל כן, הלא אפשר להוסיף כהנה וכהנה,
והאריך לו בדברי חידודים במהירות גדולה,
עד שכמעט קצרה יד שכלו החריף להשיג הכל.

וכה סיים הגר"א, כשלומדים באופן זה,
יוכל האדם לטעות בעצמו, מאחר שבכל יום ויום מוסיף חידוד על חידוד,
ויוכל לחשוב כי הוא הולך וגדל,
ויוכל לבוא לידי גסות הרוח להתגאות בחריפותו ולהעריך עצמו
שהוא כדאי לדבר נגד המחברים הקדמונים,
אבל כשלומדים תורה על דרך העיון האמיתי,
אזי מתרגלים בכל יום להכיר פחיתות ערכנו. ע"כ.

ישמע חכם ויוסף לקח.

צא וראה מה כתב גאון עוזנו רבנו יוסף חיים זצ"ל בשו"ת רב פעלים (חלק א בפתיחת הספר):
ויש שאין דרכם לתור ולחפש בספרי האחרונים,
אלא פונים דוקא לספרי הראשונים,
וכותבים מה שנראה להם לפי הכרעת דעתם וסברתם כאשר תשיג ידם,
ובדרך זו מתנהגים על הרוב גאוני אשכנז.

ואף על פי שבודאי לאו ברמות רוחא נוהגים כך, עם כל זה,
אחר אלף מחילות מכבוד תורתם,
לא טוב עשו כי זה כלל גדול בתורה שאינה נקנית אלא בחבורה,
ולכך נקראו החכמים בעלי אסופות.

ותמיד תמצא שהגדולים צריכים לקטנים.

והתנא הגדול אמר (תענית ז ע"א),
הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם,
ומתלמידי יותר מכולם.

ולכן, אפילו הוא רב מובהק וחכם גדול,
למה לא יבקש לדעת מה שכתב הספר האחרון,
הן מסברת עצמו, הן ממה שאסף וקיבץ מהראשונים והאחרונים באותו ענין,
ושמא ימצא שם דבר חדש.

ואפילו אם לא ימצא דבר חדש,
יועיל מה שימצא לו חבר כסברתו,
ואין זה כדן יחידי.

ובדרך זו נוהגים חכמי הספרדים בפסקים ותשובות שלהם,
לתור ולדרוש מכל הספרים ראשונים ואחרונים ואחרוני האחרונים ככל אשר תשיג ידם,
כדי לברר ההלכה בתשובותיהם. ע"כ.

שפתים ישק משיב דברים נכוחים.

וידוע מה שאמרו בתלמוד (עירובין יג ע"ב),
מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם,
מפני שנוחים ועלובים היו, ושונים דבריהם ודברי בית שמאי,
ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם.

וכתב מרן רבו יוסף קארו בכללי הגמרא,
שלפי שנוחים ועלובים היו, זכו לכוון לאמיתה של תורה.

וצריך לזכור תמיד מאמר חז"ל (ירושלמי שקלים פ"ב ה"ה)
"לעולם יחשוב אדם כאילו בעל שמועה עומד נגדו",
ואילו היו לפנינו לא יכולנו לדבר או לפצות פה לפניהם,
שאין אנו ראויים להיות תלמידי תלמידיהם,
והיאך נעיז פנינו לחלוק עליהם.

והשם יזכנו להכיר מיעוט ערכנו.
(שו"ת יביע אומר דברי הפתיחה לח"א וח"ג.
ועיין עוד דברים נמרצים בזה בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק יא ממרן זצוק"ל)

ויודע תעלומות יודע, כי לאחר שראיתי שרבים וטובים,
תמימים וישרים מבני ספרד, "עוזבים מקור מים חיים",
מנהג אבותינו ורבותינו גדולי עולם מאות בשנים,
"לחצוב להם בורות נשברים", והולכים שולל אחר כתובות אלו "המתוקנות",
העירוני רעיוני, ועל משכבי בלילותך, מה לך נרדם,
קום קרא אל אלהיך והוא ירצך,
ואל תבוש כנגד המלעיגים עלו לאמר:
קום לְ עליך לאמר 'מה לך פה, ומי לך פה,
כי נצבת לך כמו נד, ומי הביאך עד הלום'.

וסהדִי במרומים, כי לא לכבודי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי,
רק קנאת השם צבאות תעשה זאת, בראותי כי שחה לעפר נפשנו,
דבקה לארץ בטננו, ומזלזלים ברבותינו ובכתובות אבותינו ואבות אבותינו ללא פחד וללא מורא,
על כן אמרתי "קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך", 
וסייעתא דשמיא של כל אותם גדולי ומאורי הדורות תעמוד לנו לעזרה,
להעמיד הדת על תילה, ולבער דעות משובשות מן הכרם,
למען תמלא הארץ דעה את השם,
ללכת איש על מחנהו ואיש על דגלו, ולא יטוש תורת אמו,
ובכך גם קודשא בריך הוא לא יטוש עמו ונחלתו לא יעזוב, אמן.
(עיין בהקדמה לארחות חיים, לרבי חיים וולף בוכנר, לפני כ-400 שנה)

שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 179-182

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים