מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הדרך הקצרה לשידוך
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
מטרת התאריך
קבלת ברכה
חופה לפני השקיעה
מנהיגות
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
תיקון לאחר החתימות
הכניסה לזרים אסורה
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
במה קונה איש את אישתו?
נשיאת חן
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
סוד הכרבולת - סוד כמוס
ענין השידוכין
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
"עצם מעצמי"
כתיבה מוקדמת של הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
היום המסוגל לשידוכים
הנהגות חשובות לבית היהודי
שידוכים תהליך פרימיטיבי?
קבלה לעתיד
תקנה טובה
קבלת רשות
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
שידוכין מיוחדים שמות שווים
איש ואישה שזכו
חיים ב"ארמון-יה"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
לא עשו קנין
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
הסוד לעיכוב הזיווג
שנה ראשונה - יסודות הבנין
לזכות להיות השליח
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
על ה' יזעף ליבו
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
בין אדם לחברו מתכפר?
הרשמה לשידוכים לחרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
בגדי כבוד
לא לדבר
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
ארבע תעניות
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
החתן דומה למלך
ימי שמחה. ימי ברכה.
עשיית מלאכה
שותפות בחנות
גילוח ותספורת
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
להדביק הרצון אצלה
שני שמות בשני מקומות
תאריך מוקדם
שני שמות עריסה
שתי כוסות
התנאים לשבע ברכות
כבודה בת מלך פנימה
תענית אסתר
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
חתן וכלה בשמחה אחרת
תפילה בציבור
וידוי
עליית החתן לתורה
שמירה לחתן וכלה
בקול רם
לימוד תורה בעיון
כזית פת לחתן ולכלה
החתן קובע
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
תיקון חצות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
ברכת חתנים
הדקדוק בשמות - בכתובה
שני שמות יהודי וגויי
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שמות שיש בהם שם ה'
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שם משפחה בכתובה
שינויים בשם- כתובה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
כל המוסיף גורע- כתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
טיפוח החן
ערך 200 זוז
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
מסר לבעל היקר!
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
שם חיבה -בכתובה
אב מאמץ
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שם עריסה שמואס בו -כתובה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
ז"ל בכתובה
שם נוסף לאבא
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
שידוכים שקריים
שורה אחת בכתובה
במי תלויה פרנסת הבית?
חופה בבין השמשות
המקום
השמות בכתובה - תארים
התנגדות לכתיבת שם האב
רודף שלום...!
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
פגישה מוקדמת
בין האירוסין לחתונה
בחירת שידוך - תפילה
"לא טוב היות האדם לבדו"
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
ובחרת בחיים
עזר כנגדו
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
מי חייב?
אופן ההיתר לברר
התאריך בכתובה
עצות והנהגות טובות לאשה
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
החוט המשולש - תשלום השדכנות
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
"הצעת נישואין"
ללמוד ולהבין
בירור על המשודך
מידע בעייתי על המשודכים
בירור על המשודכת
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
הוא לא בן אדם
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
גיל נישואי הבת
ומי התיר להכשילם?
יציאה לחוץ לארץ
חרם על הבחורים
בירורים מוקדמים
בושה ובזיון מצד ההורים
גם היהלום קטן הוא
בת אחיו או בת אחותו
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
הכל לפי הענין
צביעת השיער
לא נראה לו
שני אחים לשתי אחיות
התנגדות הורים בנישואין
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
בין האירוסין לחתונה
בדיקת שמות החתן והכלה
הנהגת הפגישות
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
אל תחטאו בילד
כל המרבה הרי זה משובח
מקום הפגישות
התנגדות ההורים לגיורת
התערבות ההורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
חודש אלול
גדול עוונו מנשוא
מספר הפגישות
ראיה בפגישות
ענוה
בושם בזמן פגישה
אח צעיר לפני אח גדול
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
סימן טוב
לעזוב את הוריו
גר צדק
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
דעה משובשת?!
חגיגת השידוכים [וורט]
ערב שבת
הוחלפו הכתובות
חלוקת סיגריות
בעל תשובה
לא זכו
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אומנות הקבלה
שבירת צלחת
שבוע קודם החופה
איסור נגיעה במשודכ/ת
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בנחת ומתינות
משפט הכתובה
תענית לבני אשכנז
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
כתיבת התנאים
צדקה לעניים
קיום לתיקון
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתובה לכתחילה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הגעה לאולם
בשמים לכלה
זמן מילוי הכתובה
תפילין רבנו תם
"דברים היוצאים מלב טהור..."
אופן המחיקה
זריזות במועד הנישואין
דמי שדכנות בחסד
מוצאי שבת
תעניות
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חֵ נָ ה
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חול המועד
מקום הקיום
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
תיקון בתאריך מוקדם
סוגריים
תיבה תלויה
מילוי חלל - טיוט
"מנהג" אותיות "גהנם"
חתונה בבין המצרים
אל תלחץ
זמן התשלום
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
העיקר שתהיה ברכה
הליכות והנהגות
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
חשיבות העזרה לזוג
מתנות
כספי מעשר
ביקורים
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
הלכות טהרה
ערב שבת
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
האירוסין במקורות
הוצאות מיותרות
חדר יחוד - בני ספרד
הזמנת תלמיד חכם
תזמורת
וידיאו
הפרדת תמונות
צילומים בקדושה
רק אין יראת שמים
תמונות משפחתיות
אין להקל
אבן טובה
הזמנת קרוב שנפטר
יום החופה - מחילת עוונות
הזמנת רחוקים מתורה
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
בסימנא טבא
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
החתן בוצע
חול המועד
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
שתיקה
כסף
ברכות ברמקול
טעימת הכוס
באור ברכת האירוסין
יין לבן
יין אמיתי
ברכות בפני פריצות
לבוש צנוע
צילום אחיזת הכתובה
טבעת לאיש
קריאה בניגון
שכח טבעת
הרי את מקודשת
הסרת הכפפה
קנין כספו
שווה פרוטה
הטבעת בידו
יין אמיתי
טבעת המלך
החזרת החפץ
מזיגת הכוס
ראיית העדים
ברכת חתנים בעשרה
טבעת
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
מסירת הכתובה לכלה
אשורר שירה
קריאת התורף
תקיעת כף
קריאה נכונה
מעשה הקנין
טעם הקנין
כולם עומדים
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
הפרדה
חלוקת הברכות
ברכות מהכתב
מיקום התזמורת
ניגון הברכות
יכירו וידעו
מחזיר גרושתו
תחת כיפת השמים
הכרת החתן והכלה
חופה בבית כנסת
החופה - הפרדה בחופה
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
שם המשפחה - כלה גרושה
כולם עומדים
עטיפת הכוס
העדים - לא קרובי משפחה
כיצד משמחים את החתן?
יראי שמים
פעמיים באהבה
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
ביאור שבע ברכות הנישואין
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
טבעת הקידושין
הכתובה
מהתורה או מדברי חכמים
טעימת הכוס
איסור יחוד
כוס היין
מעלת המשמח חתן וכלה
כוונה בברכת הגפן
ריקודים מעורבים
פסוקים ומאמרים
כוונה בברכות
ברכות הקידושין הזמנת העדים
מיקום הרב בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום החתן והכלה בחופה
ליווי בנרות
אפר בראש החתן
להתעטף בציצית
מנין עשרה
גר וגיורת
הגבהת הכלה
סמוכים לעד לעולם
תמונת הכלה
הכלה
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
חתימת החתן
מילויים שונים - כלה בעולה
כלה גרושה
איסור הסתכלות בכלה
ליווי החתן והכלה
שני העדים
טלויזיא. אינטרנט.
זריקת סוכריות?!
המערערים
ירידת הדורות
יסודתו בהררי קודש
ריקוד במטפחת עם הכלה
החתן והכלה יצאו
עשרת ימי תשובה
השתתפות בחתונה
כל גדולי עולם
טעם התקנה
"אל תטוש תורת אמך"
השבועה בכתובה מקורות טהורים
התרפאה המשפחה
שבע ברכות בבית האבל
ט. צורת השבועה
השתתפות בשבת חתן
הפרדה מליאה
קביעת חתונה בשנת האבל
מעט מדיני אבלות בנישואין
אלמן ואלמנה
אלמן ובתולה
בחור ואלמנה
הסבא עם הכלה יד ביד
השתתפות החתן והכלה
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
יב. תשובה למערערים
יא. טענות המערערים על השבועה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בחור ובעולת עצמו
הרהור תשובה
ישיבה מעורבת
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
לא אכל כזית
עדי יחוד
ריקוד לפני הכלה
לא ברבים
תאריכים מסויימים
שבירת הכוס בבכיה
טלית - הכלה קונה
ללא אבנט
הקידושין - האשה נקנית
כיסוי פני הכלה
בני אשכנז
'מצוה טאנץ' בזמנם
זמן ברכת המזון
כזית פת
שבע ברכות
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
החתן עם הכלה יד ביד
נוסח הקיום
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
הברכה הגדולה ביותר
'מצוה טאנץ' בזמנינו
איסור נגיעה
מזל טוב
זהירות מונעת אסון
הפסק בין נטילה להמוציא
שבע ברכות בסוכה
העליה לתורה
שבת - היום השביעי
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
סעודה שלישית
צדקתך
כיבוד לקהל
מחלל שבת
מה לך נרדם
ספר התורה ממקום למקום
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
עורו ישנים משינתכם
הרם קולך
מחיאות כפיים
חופה ביום ויחוד בלילה
ברכת מעין שבע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
"ואברהם זקן"
טבעת לחתן?!
ידיעת הסכום
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
פרישת הטלית
כיסוי פני הכלה
ברכת שהחיינו
טלית לבנה
ח. ביאור הנוסח
בכל החתונות
הכאה על השולחן
פסק זמן של התבוננות
הכל נשאר במשפחה
ה. השבועה בקהילות מרוקו
שמחת הלב
איסור שינוי מנהג
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות עד השקיעה
גדולי רבני אשכנז
מרוקו
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
העיקר שהיא שומעת
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
מלאכה. וידוי.
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
חוץ לארץ
שבעה מלאים
שבעה אכלו פת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
המברך אוכל פת
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
צירוף קטן לשלשה
בחור ובעולה מאחר
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
שבע ברכות בליל הסדר
"אשר ברא" עם בני ביתו

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
27/11/2023
24

שינויים בנוסח

רבותינו דקדקו בנוסח הכתובה בכל אות ובכל תיבה, ועל כן אין לשנות מנוסח זה,
אפילו בדברים הנראים של מה בכך, כי ישנה כוונה ועומק בכל תיבת ואות.

וכל המשנה בנוסח הכתובה אפילו במקצת, הריהו מוציא לעז על הראשונים,
וחלילה לנו לחשוב את עצמנו חכמים יותר מהראשונים שקדמונו.

המעיין בספרי רבותינו הראשונים ועד האחרונים,
יראה כמה נזהרו שלא לשנות בכתובה אפילו בתיבות שאינן משנות את המשמעות כלל,
ופעמים שגדולי עולם ראשונים כמלאכים התחבטו בתיבה אחת אם להוסיפה או לא,
וכל כך כדי שלא לשנות את הנוסח המקובל מדורי דורות.

ואם כן, אנחנו שלא מגיעים לקרסולי קרסוליהם,
ואין לנו שיג ושיח במה שידעו הם,
היאך נוכל להרים ראש ולשנות או "לתקן" איזה דבר שלא כתבו הם.

והנה בֶּעָתה, 'חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותיכם',
קמו להם איזה ראשי ישיבות שדרכם להעתיק את מנהגי האשכנזים לספרדים
מבלי לעיין בשורשם של דברים בספרי הפוסקים הספרדים,
ומבלי להתייחס בכובד ראש שכך היה מנהג הספרדים מדורי דורות,
ובטענות שונות ומשונות, "תקנו" נוסח כתובה לתלמידיהם הספרדים על פי מנהג בני אשכנז,
שברור שהוא נוסח אחר מהמקובל לנו מדורי דורות,
ועל ידי כך ביודעים ובלא יודעים,
משנים הבחורים הספרדים את מנהג אבותיהם ורבותיהם גדולי עולם
ומשתמשים בכתובה הנחשבת "מתוקנת".

ובספר משפט הכתובה (ח"א סג, סח) אחר שהאריך בכל הנ"ל,
כתב כדלהלן: אשר על כן, לא יפה מה שהדפיסו באיזה ישיבה ספרדית
"נוסח כתובה לבני ספרד על פי הנחלת שבעה" לפי הבנת עצמם,
[ספר נחלת שבעה הוא לרבי שמואל הלוי, תלמיד הט"ז, שהיה רב בפולין וגרמניה].

שהרי נוסח הספרדים המקובל מדורי דורות בארץ ישראל,
נשען על יסודות איתנים וכמבואר להלן, והוא נוסח מזוקק ומדוקדק בכל מילה ומילה.

ומי נתן לנו רשות לשלוח יד ולשנות.

ויש להעיר על עצם העוז להתחכם יותר מהקדמונים ולשנות כאשר נראה להם לפי הבנתם,
ובכך בזים הם למסורת של מאות שנים, ולבנין אבותינו ואבות אבותינו,
כאילו אין להם כל משקל למול ההבנה החדשה של ה"מתקן".

אבל כבר לימדונו חז"ל (ברכות ז ע"ב) "גדול שימושה יותר מלימודה",
והעיקר הגדול הוא להתאבק בעפר רגלי חכמי הדור ימים ולילות,
ולשמוע מהם איך אנחנו צריכים להתנהג בנוסח הכתובות שלנו.

אבל זולת זה, צריכים אנחנו לחיות בפחד לשנות זיז כלשהו ממה שעשו אבותינו.

וכמה מגדולי הדור אמרו לי, שזו 'רמות רוחא' [רוח גבוהה].

ומי יגלה עפר מעיניו של גאון ההלכה והמידות רבי שלמה זלמה אוירבך זצ"ל
שפעם בהיותו מסדר קידושין אצל בחור ספרדי מתלמידי ישיבתו,
אמר הרב לחתן שלא כדאי שהוא ראש הישיבה ימלא את הכתובה
אלא יתנו אותה לרב ספרדי למלאותה כמנהג,
מפני שאצל הספרדים נוהגים לכתוב לחתן תואר "חמד בחורים"
ולכלה "בתולתא שפירתא ויעלת חן", או כיוצא בזה,
והוא חושש שמא לא יכתוב התארים כראוי.

והפציר החתן בראש הישיבה שיכתוב הוא,
ואמר לו "הלא ראש הישיבה יודע את התארים" (כפי שאמר בעצמו).

השיב ראש הישיבה, כי מה שיודע הוא סגנון כללי שיש אצל הספרדים,
אבל אולי בעדה זו או אחרת יש דקדוקי תואר המיוחדים להם,
והוא אינו חפץ להוריד מהמקובל ומהראוי לכלה זו.

קפץ החתן והודיע שהוא מוחל מחילה גמורה על כל התארים,
ורצונו שהגאון ראש הישיבה הוא דווקא ימלא את הכתובה.

אז סנט בו ראש הישיבה והושיבו מולו והחל לאלפו בינה,
שהוא אינו רשאי לומר כן, והוא חתן צעיר, ונכנס למשפחה חדשה,
ויש כבוד המשפחה בדבר, ואי אפשר לו לוותר על שום תואר של כלתו,
ואי אפשר לראש הישיבה להוריד שום תואר של המשפחות.

וסוף דבר, שעמד ראש הישיבה על דעתו ולא ויתר,
עד שנתנו את מילוי הכתובה לרב ספרדי שהיה שם,
והוא מילא הכל כמנהג.
עד כאן המעשה.

ואתה הקורא הבט וראה עד כמה חרד הגאון האציל הזה לדקדוקי תואר בכתיבת כתובה,
הגם שזהו לכאורה דבר קל שאין בו נפקא מינה,
וכל זה כדי שלא לשנות מהמנהג.
וכן יש לנו ללמוד מהנהגה זו בכל מקום. ע"כ. (א קנא)

ובהזדמנות אחרת שדברתי עם הגרש"ז על ענין השבועה שבכתובה וכדלהלן,
אמר לי משפט בזה הלשון: "אני לא מתעסק עם הכתובה הספרדית בכלל, 
כי הכבוד של המשפחה הוא', שהרב שלהם יסדר אותה כפי המנהג שלהם". (ה רמה)

וכיוצא בזה היה אצל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל,
שלא נתן רשות לחתן לשנות מנהג מסויים ממנהגי אבותיו בענין הכתובה,
אפילו שבאותו ענין לא היה הכרח הלכתי כלל. (א סט)
עד כאן תוכן דבריו.

ראה באיזו ענווה התנהגו גדולי עולם אלו,
ומעולם לא עלה לפניהם אפילו במחשבה לשנות בנוסח הכתובה הספרדי.

ואילו אלו, הלכו ובנו במה לעצמם "לתקן" כתובה לספרדים על פי מנהגי אשכנז??!!
ועיין בגמרא (יבמות קט ע"ב) מה שדרשו על הפסוק (משלי יא טו):
"רע ירוֹע כי עָרב זָר, ושנא תֹקְעִים בוֹטח ",
רעה אחר רעה תבוא לתוקע עצמו לדבר הלכה.
והשם הטוב יכפר בעד.
והנה מה שאמרו כמה מגדולי הדור, שזו 'רמות רוחא'.

הנה לצערנו הרב,
פעמים רבות דברים אלו נובעים מחמת חוסר חשיבות
והבנה במעלת גאוני ומאורי הדורות האחרונים הספרדים אשר מפיהם אנו חיים,
שלא רק שאינם רואים לנכון לעיין בספריהם,
אלא מעולם אפילו לא שמעו את שמותם,
[כן שמעתי מפי קדשו של מרן זצוק"ל שאמר מכאב לבו],
ועל כגון זה נאמר "לא ידעו ולא יבינו, בחשכה יתהלכו".

על כן, יש לייעץ לאותם ראשי ישיבות ללמוד מעט מוסר בענין מידת הענווה,
ובכך יקל להם להבין שגם לספרדים במשך כל הדורות,
היו גדולי עולם וענקי רוח המעניקים חמה בקומתם,
ויתחילו לעיין בספריהם ולמצוא תשובות לכל שאלותיהם ותמיהותיהם על מנהגי ספרד,
וכמו שהתבטא בחריפות הגאון רבי ישראל יהושע טרונק
[לפני כ-150 שנה בשו"ת ישועות מלכו (יו"ד סימן נג)],
וזו לשונו: ובפרט כי גדולי רבני ספרד, אשר ציפורנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז,
הם מתירים, ואיך נוכל לעשות תורתם פלסתר.

והאמת, שעל ידי פחזותם של האשכנזים, יצאה מכשלה גדולה.

ומעולם לא עלה על דעתי שיהיה מי שחושש בזה. ע"כ. (עי' רנג)

וראיתי לנכון להביא מעט מדברי רבותינו הקדמונים בענין שפלות ערכנו קודם שבאים לפסק הלכה,
ועל אחת כמה וכמה אצל אותם שכמעט אינם עסוקים בלימוד ההלכה כלל,
אלא רק בלימוד הגמרא ובפלפולים שונים,
ואינני יודע אם באיזה זמן מימי חייהם השקיעו באמת בלימוד ספר ה"בית יוסף",
שהוא היסוד לכל פוסק הלכה.

וכבר כתב בשו"ת שבט הלוי וואזנר (חלק ב סימן נז):
"פעם אמר לי גאון ישראל החזון איש זיע"א באחת משיחותיו אתי,
כי בנעוריו למד הרבה טור ובית יוסף,
והיו חבריו מלעיגים עליו ואמרו שיהיה זה מלמד תינוקות,
וסיים ואמר: ברוך ה' נעשיתי מה שנעשיתי". ע"כ.

וסיפר מורנו הראש"ל שליט"א, שכאשר ביקר פעם אצל הרב וואזנר,
הוא אמר לו שהחזון איש דיבר איתו בחריפות גדולה יותר נגד דרך הלימוד היום בישיבות.

ושאל אותו הראש"ל, אם כן למה לא כתב זאת הרב בספרו?
הוא חייך, וענה לו: "אתה יודע היכן אני גר..."
[ועיין עוד דברים נמרצים במעלת והכרח הלימוד בבית יוסף לפסיקת הלכה,
בחוברת "חג השבועות בהלכה ובאגדה" (עמוד 146), ותרווה נחת.]

והנה, ידוע מה שכתב הרא"ש, שאין להוציא דין על פי קושיא,
שאם יש תירוץ אחר לקושיא נתרועע היסוד ונפל הבנין.

וכתב בכנסת הגדולה,
שאין לקרוא תגר על מנהג העולם ופירוש המפרשים אחרונים וקדמונים,
ואפילו שנראה לו קושי בדבריהם,
כי יש לנו לתלות החסרון בנו ולומר שדעתם רחבה מדעתינו,
ואין אנו משיגים עומק כוונתם.

ובשו"ת דגל ראובן כתב בשם הגר"ח מוולוז'ין,
שכאשר בא לפניו רב אחד והציע לו פסק דין על פי יסוד קושיתו בתוספות ביבמות.

ענהו הגאון, כי "מקושיא לא מתים". עי"ש.

נמצא אפוא, שאף אם נאמר שלאותם "מתקני" הכתובה הספרדית,
ישנן קושיות על הכתובה,
וכי בגלל זה ישנו את מנהג אבותינו ואבות אבותינו מזה מאות בשנים?!
וכי באנו מעשרת השבטים שאין לנו מסורת מגדולי עולם?!
וכי רק לבני אשכנז היו גדולי עולם?!
זאת ועוד, הלוא כל קושיותיהם וסיבות שינוייהם בכתובה,
כבר הועלו על ספריהם של גדולי רבותינו ודנו בהן,
ואם כוונתם לשם שמים לחפש את האמת,
מי מונע בעדם לעיין בדבריהם,
ובפרט בספר הנפלא והאדיר "משפט הכתובה" שדן בכל פסיק ופסיק שבכתובה,
ובאר הכל בטוב טעם ודעת עם מקורות נאמנים,
אחר שחקר ודרש בכל פינה ובכל זוית שבכתובה במשך 15 שנה,
ואיך אפשר להורות בענייני כתובה, וכל שכן לשנות,
מבלי לעיין בספר הנפלא הזה,
אשר אסף והביא את כל הדעות והמנהגים מלפני כאלף שנה,
דור אחר דור, ועד דורנו אנו??!! אתמהה.

'פליאָה דעת מִמני, נִשגבָה, לֹא אוכל לה'.

[ועיין בספר "פוסק הדור" על מרן הראש"ל זצוק"ל, "נאום הכתר", סוף עמוד .91 ולהלן (עמ' 289)].

ובספר עליות אליהו סיפר בשם הגר"ח מוולוז'ין,
כי הרב החריף רבי צבי מסמיאטיץ, תלמיד הגר"א,
היה דרך לימודו על דרך החריפות, ולא זז מחבבו, אמר לו הגאון,
בחר נא איזה חידוש והגד לפני, וכאשר הציע לפניו דבר חריף וטוב,
ענהו הגר"א, אם באנו לפלפל כן, הלא אפשר להוסיף כהנה וכהנה,
והאריך לו בדברי חידודים במהירות גדולה,
עד שכמעט קצרה יד שכלו החריף להשיג הכל.

וכה סיים הגר"א, כשלומדים באופן זה,
יוכל האדם לטעות בעצמו, מאחר שבכל יום ויום מוסיף חידוד על חידוד,
ויוכל לחשוב כי הוא הולך וגדל,
ויוכל לבוא לידי גסות הרוח להתגאות בחריפותו ולהעריך עצמו
שהוא כדאי לדבר נגד המחברים הקדמונים,
אבל כשלומדים תורה על דרך העיון האמיתי,
אזי מתרגלים בכל יום להכיר פחיתות ערכנו. ע"כ.

ישמע חכם ויוסף לקח.

צא וראה מה כתב גאון עוזנו רבנו יוסף חיים זצ"ל בשו"ת רב פעלים (חלק א בפתיחת הספר):
ויש שאין דרכם לתור ולחפש בספרי האחרונים,
אלא פונים דוקא לספרי הראשונים,
וכותבים מה שנראה להם לפי הכרעת דעתם וסברתם כאשר תשיג ידם,
ובדרך זו מתנהגים על הרוב גאוני אשכנז.

ואף על פי שבודאי לאו ברמות רוחא נוהגים כך, עם כל זה,
אחר אלף מחילות מכבוד תורתם,
לא טוב עשו כי זה כלל גדול בתורה שאינה נקנית אלא בחבורה,
ולכך נקראו החכמים בעלי אסופות.

ותמיד תמצא שהגדולים צריכים לקטנים.

והתנא הגדול אמר (תענית ז ע"א),
הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם,
ומתלמידי יותר מכולם.

ולכן, אפילו הוא רב מובהק וחכם גדול,
למה לא יבקש לדעת מה שכתב הספר האחרון,
הן מסברת עצמו, הן ממה שאסף וקיבץ מהראשונים והאחרונים באותו ענין,
ושמא ימצא שם דבר חדש.

ואפילו אם לא ימצא דבר חדש,
יועיל מה שימצא לו חבר כסברתו,
ואין זה כדן יחידי.

ובדרך זו נוהגים חכמי הספרדים בפסקים ותשובות שלהם,
לתור ולדרוש מכל הספרים ראשונים ואחרונים ואחרוני האחרונים ככל אשר תשיג ידם,
כדי לברר ההלכה בתשובותיהם. ע"כ.

שפתים ישק משיב דברים נכוחים.

וידוע מה שאמרו בתלמוד (עירובין יג ע"ב),
מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם,
מפני שנוחים ועלובים היו, ושונים דבריהם ודברי בית שמאי,
ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם.

וכתב מרן רבו יוסף קארו בכללי הגמרא,
שלפי שנוחים ועלובים היו, זכו לכוון לאמיתה של תורה.

וצריך לזכור תמיד מאמר חז"ל (ירושלמי שקלים פ"ב ה"ה)
"לעולם יחשוב אדם כאילו בעל שמועה עומד נגדו",
ואילו היו לפנינו לא יכולנו לדבר או לפצות פה לפניהם,
שאין אנו ראויים להיות תלמידי תלמידיהם,
והיאך נעיז פנינו לחלוק עליהם.

והשם יזכנו להכיר מיעוט ערכנו.
(שו"ת יביע אומר דברי הפתיחה לח"א וח"ג.
ועיין עוד דברים נמרצים בזה בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק יא ממרן זצוק"ל)

ויודע תעלומות יודע, כי לאחר שראיתי שרבים וטובים,
תמימים וישרים מבני ספרד, "עוזבים מקור מים חיים",
מנהג אבותינו ורבותינו גדולי עולם מאות בשנים,
"לחצוב להם בורות נשברים", והולכים שולל אחר כתובות אלו "המתוקנות",
העירוני רעיוני, ועל משכבי בלילותך, מה לך נרדם,
קום קרא אל אלהיך והוא ירצך,
ואל תבוש כנגד המלעיגים עלו לאמר:
קום לְ עליך לאמר 'מה לך פה, ומי לך פה,
כי נצבת לך כמו נד, ומי הביאך עד הלום'.

וסהדִי במרומים, כי לא לכבודי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי,
רק קנאת השם צבאות תעשה זאת, בראותי כי שחה לעפר נפשנו,
דבקה לארץ בטננו, ומזלזלים ברבותינו ובכתובות אבותינו ואבות אבותינו ללא פחד וללא מורא,
על כן אמרתי "קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך", 
וסייעתא דשמיא של כל אותם גדולי ומאורי הדורות תעמוד לנו לעזרה,
להעמיד הדת על תילה, ולבער דעות משובשות מן הכרם,
למען תמלא הארץ דעה את השם,
ללכת איש על מחנהו ואיש על דגלו, ולא יטוש תורת אמו,
ובכך גם קודשא בריך הוא לא יטוש עמו ונחלתו לא יעזוב, אמן.
(עיין בהקדמה לארחות חיים, לרבי חיים וולף בוכנר, לפני כ-400 שנה)


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 179-182


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=