מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
האשה היא הבית!
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
תדמית
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
טבעי שזו את
היום המסוגל לשידוכים
שם משפחה בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
מסר לבעל היקר!
שורה אחת בכתובה
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
לבוש צנוע
מי חייב?
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
שמות שיש בהם שם ה'
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הבטחת הקב"ה לאשה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
וידוי ביום החופה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
סוד הכרבולת - סוד כמוס
במי תלויה פרנסת הבית?
טיפוח החן
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
חופה לפני השקיעה
בין האירוסין לחתונה
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הרשמה לשידוכים לחרדים
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים תהליך פרימיטיבי?
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
שבת - היום השביעי
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
בחור ובעולת עצמו
השתתפות בשבת חתן
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
סעודה שלישית
קביעת חתונה בשנת האבל
צדקתך
שמחת הלב
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מעט מדיני אבלות בנישואין
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
איסור שינוי מנהג
השתתפות בחתונה
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
פסק זמן של התבוננות
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
תפילה בציבור
המערערים
בחור ובעולה מאחר
"ואברהם זקן"
מה לך נרדם
מחלל שבת
כיבוד לקהל
גדולי רבני אשכנז
רודף שלום...!
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
מנהיגות
שני שמות עריסה
הכל לפי הענין
'דחזו ליכי'
מסר לרעיה יקרה!
שני שמות יהודי וגויי
עזר כנגדו
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
"לא טוב היות האדם לבדו"
אומנות הקבלה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
עצות והנהגות טובות לאשה
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
צילומים
טעות בשם
נשיאת חן
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
אהבה דווקא לאחר הנישואין
נוסח החתן
התנגדות לכתיבת שם האב
שינויים בשם- כתובה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שם נוסף לאבא
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
גיל נישואי הבת
יום החופה - מחילת עוונות
התערבות ההורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
לא זכו
בת עם הארץ
דעת תורה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
בושה ובזיון מצד ההורים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
התנגדות הורים בנישואין
בחירת שידוך - תפילה
יציאה לחוץ לארץ
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
תבנית מוגדרת
יראת השמים של המשודך
בררנות יתר
בן תורה
פגישה מוקדמת
הוא לא בן אדם
צביעת השיער
קבלת רשות
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
הזמנת קרוב שנפטר
התנגדות ההורים לגיורת
בדיקת שמות החתן והכלה
אופן ההיתר לברר
שידוכים מיוחדים שמות שווים
שני אחים לשתי אחיות
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
לשון הרע ורכילות
אח צעיר לפני אח גדול
חשיבות העזרה לזוג
הוחלפו הכתובות
העיקר שתהיה ברכה
איסור נגיעה במשודכ/ת
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
ענוה
"הצעת נישואין"
שבירת צלחת
בין האירוסין לחתונה
הטבעת בידו
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
מספר הפגישות
לא לבייש בת ישראל
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
גם היהלום קטן הוא
בירור על המשודך
קנין
הנהגת הפגישות
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
חלוקת סיגריות
קודם יראת שמים
חגיגת השידוכים [וורט]
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
שבוע קודם החופה
כתיבת התנאים
הליכות והנהגות
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
מידע בעייתי על המשודכים
אל תלחץ
חתונה בימי העומר
תמונות משפחתיות
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
האירוסין במקורות
האירוסין כיום
בעל תשובה
מתנות
מצוה גדולה
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
שידוכים לחרדים
תעניות
זמן התשלום
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חֵ נָ ה
תיבה תלויה
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אופן המחיקה
מוצאי שבת
איך מוצאים את האישה הנכונה
הגעה לאולם
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
שידוך לזוג שאינם שומרים
זמן מילוי הכתובה
מקום הקיום
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
החוט המשולש - תשלום השדכנות
בנחת ומתינות
אין להקל
ברכות בפני פריצות
הפרדה
יין לבן
באור ברכת האירוסין
טעימת הכוס
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
קיום לתיקון
מנין עשרה
שתיקה
גר צדק
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
תאריך לועזי
"אשת חבר הקני"
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
אפר בראש החתן
אבן טובה
בין המצרים
שבע ברכות בבית האבל
תיקון לאחר החתימות
שבת קודש
סוגריים
מהתורה או מדברי חכמים
מילוי חלל - טיוט
סימן טוב
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חודש אלול
ימי העומר
הכלה
חול המועד
תיקון בתאריך מוקדם
יין אמיתי
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
נוסח הקיום
חול המועד
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
טבעת לאיש
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
כולם עומדים
הגבהת הכלה
אחיזה בימין
הרי את מקודשת
ידיעת הסכום
קריאת התורף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
להתעטף בציצית
ביאור שבע ברכות הנישואין
חלוקת הברכות
אחיזה בימין
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
התרפאה המשפחה
שם המשפחה - כלה גרושה
ברכת חתנים בעשרה
פרישת הטלית
קנין כספו
השבועה בכתובה מקורות טהורים
העדים - לא קרובי משפחה
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
עטיפת הכוס
הכרת החתן והכלה
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
ניגון הברכות
זריקת סוכריות?!
סמוכים לעד לעולם
הכתובה
שני העדים
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
כלה גרושה
טבעת הקידושין
תחת כיפת השמים
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שבירת כוס - זכר לחורבן
חתן וכלה בשמחה אחרת
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
יכירו וידעו
חופה בבית כנסת
ברכת שהחיינו
ליווי החתן והכלה
שבת חתן - בית מלון
כולם עומדים
חתימת החתן
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
החופה - הפרדה בחופה
שתי כוסות
תענית אסתר
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
מילויים שונים - כלה בעולה
בגדי כבוד
ממהר ללכת
שותפות בחנות
גילוח ותספורת
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
זכוכית
לא לדבר
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
לא ברבים
ישיבה מעורבת
כבוד הבריות
בכל החתונות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
חדר יחוד - בני ספרד
בני אשכנז
עדי יחוד
לא לשם יחוד
עשיית מלאכה
הקידושין - האשה נקנית
חופת נידה - דחיית חתונה
מעשה הקנין
ארבע תעניות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
"מנהג" אותיות "גהנם"
'מצוה טאנץ' בזמנם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
טעם הקנין
החתן עם הכלה יד ביד
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שכח טבעת
מזיגת הכוס
ללא אבנט
החתן דומה למלך
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הברכה הגדולה ביותר
איסור נגיעה
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
שבע ברכות
ירידת הדורות
צילום אחיזת הכתובה
כיסוי פני הכלה
הפרדה מליאה
בקול רם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
לא אכל כזית
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
יסודתו בהררי קודש
העליה לתורה
"תהיה לה ישועה גדולה"
קבלת היסורים בשמחה
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
ה. השבועה בקהילות מרוקו
יבואו טהורים
שווה פרוטה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
הכל נשאר במשפחה
שבע ברכות בליל הסדר
שבע ברכות בסוכה
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
הכל בסדר, הכל טוב...
תעודה משלמה המלך
חינוך במחשבה תחילה
לדבר אל הרובד הגבוה
"אין כמו התורה!"
העצבות היא בידי האדם
"חכם לב" = רצון!
איפה מגיע כח הרצון?
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
חבל להפסיד תורה של רבים
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
אין טעויות
העצבות היא בידי האדם
שבע ברכות עד השקיעה
חכמה זו יראת שמים
החתן והכלה יצאו
"אשר ברא" עם בני ביתו
החתן קובע
הסרת הכפפה
מחיצה
מנהג חוץ לארץ
ספר התורה ממקום למקום
החתן בוצע
כזית פת לחתן ולכלה
ברכת חתנים
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה אכלו פת
ספרדי אצל חתן אשכנזי
לא ידעו ולא יבינו
השתתפות החתן והכלה
עורו ישנים משינתכם
התנאים לשבע ברכות
המברך אוכל פת
מלאכה. וידוי.
פסוקים ומאמרים
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
הרהור תשובה
הכאה על השולחן
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
ז. נוסח השבועה
שבעה מלאים
כולכם חייבים בכבודי
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
מחיאות כפיים
קריאת התנאים:
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
ח. ביאור הנוסח
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
לשאול עצת המורה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
חופה ביום ויחוד בלילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
שכר שדכנות
שם ומשפחה
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ראשית עריסותיכם...
תמונת הכלה
ריקודים מעורבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
החתימות - שם ברור
רצון הצדדים
יחוס
איסור הסתכלות בכלה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
כסף שדכנות
ביאור נוסח הכתובה
אשפה שהיא זכות
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
שלא לעשות שידוך לשם כסף
לשכת עבודה או בית מדרש?
תורת חסד על לשונה
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
חכמת לב
ט. צורת השבועה
אשת חיל עטרת בעלה
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מיהו עבד נאמן?
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
יא. טענות המערערים על השבועה
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
יב. תשובה למערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
גדול כח הרצון
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
סוף דבר:
הלימוד משליחות אליעזר:
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
10/03/2024
86

שינויים בנוסח

רבותינו דקדקו בנוסח הכתובה בכל אות ובכל תיבה, ועל כן אין לשנות מנוסח זה,
אפילו בדברים הנראים של מה בכך, כי ישנה כוונה ועומק בכל תיבת ואות.

וכל המשנה בנוסח הכתובה אפילו במקצת, הריהו מוציא לעז על הראשונים,
וחלילה לנו לחשוב את עצמנו חכמים יותר מהראשונים שקדמונו.

המעיין בספרי רבותינו הראשונים ועד האחרונים,
יראה כמה נזהרו שלא לשנות בכתובה אפילו בתיבות שאינן משנות את המשמעות כלל,
ופעמים שגדולי עולם ראשונים כמלאכים התחבטו בתיבה אחת אם להוסיפה או לא,
וכל כך כדי שלא לשנות את הנוסח המקובל מדורי דורות.

ואם כן, אנחנו שלא מגיעים לקרסולי קרסוליהם,
ואין לנו שיג ושיח במה שידעו הם,
היאך נוכל להרים ראש ולשנות או "לתקן" איזה דבר שלא כתבו הם.

והנה בֶּעָתה, 'חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותיכם',
קמו להם איזה ראשי ישיבות שדרכם להעתיק את מנהגי האשכנזים לספרדים
מבלי לעיין בשורשם של דברים בספרי הפוסקים הספרדים,
ומבלי להתייחס בכובד ראש שכך היה מנהג הספרדים מדורי דורות,
ובטענות שונות ומשונות, "תקנו" נוסח כתובה לתלמידיהם הספרדים על פי מנהג בני אשכנז,
שברור שהוא נוסח אחר מהמקובל לנו מדורי דורות,
ועל ידי כך ביודעים ובלא יודעים,
משנים הבחורים הספרדים את מנהג אבותיהם ורבותיהם גדולי עולם
ומשתמשים בכתובה הנחשבת "מתוקנת".

ובספר משפט הכתובה (ח"א סג, סח) אחר שהאריך בכל הנ"ל,
כתב כדלהלן: אשר על כן, לא יפה מה שהדפיסו באיזה ישיבה ספרדית
"נוסח כתובה לבני ספרד על פי הנחלת שבעה" לפי הבנת עצמם,
[ספר נחלת שבעה הוא לרבי שמואל הלוי, תלמיד הט"ז, שהיה רב בפולין וגרמניה].

שהרי נוסח הספרדים המקובל מדורי דורות בארץ ישראל,
נשען על יסודות איתנים וכמבואר להלן, והוא נוסח מזוקק ומדוקדק בכל מילה ומילה.

ומי נתן לנו רשות לשלוח יד ולשנות.

ויש להעיר על עצם העוז להתחכם יותר מהקדמונים ולשנות כאשר נראה להם לפי הבנתם,
ובכך בזים הם למסורת של מאות שנים, ולבנין אבותינו ואבות אבותינו,
כאילו אין להם כל משקל למול ההבנה החדשה של ה"מתקן".

אבל כבר לימדונו חז"ל (ברכות ז ע"ב) "גדול שימושה יותר מלימודה",
והעיקר הגדול הוא להתאבק בעפר רגלי חכמי הדור ימים ולילות,
ולשמוע מהם איך אנחנו צריכים להתנהג בנוסח הכתובות שלנו.

אבל זולת זה, צריכים אנחנו לחיות בפחד לשנות זיז כלשהו ממה שעשו אבותינו.

וכמה מגדולי הדור אמרו לי, שזו 'רמות רוחא' [רוח גבוהה].

ומי יגלה עפר מעיניו של גאון ההלכה והמידות רבי שלמה זלמה אוירבך זצ"ל
שפעם בהיותו מסדר קידושין אצל בחור ספרדי מתלמידי ישיבתו,
אמר הרב לחתן שלא כדאי שהוא ראש הישיבה ימלא את הכתובה
אלא יתנו אותה לרב ספרדי למלאותה כמנהג,
מפני שאצל הספרדים נוהגים לכתוב לחתן תואר "חמד בחורים"
ולכלה "בתולתא שפירתא ויעלת חן", או כיוצא בזה,
והוא חושש שמא לא יכתוב התארים כראוי.

והפציר החתן בראש הישיבה שיכתוב הוא,
ואמר לו "הלא ראש הישיבה יודע את התארים" (כפי שאמר בעצמו).

השיב ראש הישיבה, כי מה שיודע הוא סגנון כללי שיש אצל הספרדים,
אבל אולי בעדה זו או אחרת יש דקדוקי תואר המיוחדים להם,
והוא אינו חפץ להוריד מהמקובל ומהראוי לכלה זו.

קפץ החתן והודיע שהוא מוחל מחילה גמורה על כל התארים,
ורצונו שהגאון ראש הישיבה הוא דווקא ימלא את הכתובה.

אז סנט בו ראש הישיבה והושיבו מולו והחל לאלפו בינה,
שהוא אינו רשאי לומר כן, והוא חתן צעיר, ונכנס למשפחה חדשה,
ויש כבוד המשפחה בדבר, ואי אפשר לו לוותר על שום תואר של כלתו,
ואי אפשר לראש הישיבה להוריד שום תואר של המשפחות.

וסוף דבר, שעמד ראש הישיבה על דעתו ולא ויתר,
עד שנתנו את מילוי הכתובה לרב ספרדי שהיה שם,
והוא מילא הכל כמנהג.
עד כאן המעשה.

ואתה הקורא הבט וראה עד כמה חרד הגאון האציל הזה לדקדוקי תואר בכתיבת כתובה,
הגם שזהו לכאורה דבר קל שאין בו נפקא מינה,
וכל זה כדי שלא לשנות מהמנהג.
וכן יש לנו ללמוד מהנהגה זו בכל מקום. ע"כ. (א קנא)

ובהזדמנות אחרת שדברתי עם הגרש"ז על ענין השבועה שבכתובה וכדלהלן,
אמר לי משפט בזה הלשון: "אני לא מתעסק עם הכתובה הספרדית בכלל, 
כי הכבוד של המשפחה הוא', שהרב שלהם יסדר אותה כפי המנהג שלהם". (ה רמה)

וכיוצא בזה היה אצל הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל,
שלא נתן רשות לחתן לשנות מנהג מסויים ממנהגי אבותיו בענין הכתובה,
אפילו שבאותו ענין לא היה הכרח הלכתי כלל. (א סט)
עד כאן תוכן דבריו.

ראה באיזו ענווה התנהגו גדולי עולם אלו,
ומעולם לא עלה לפניהם אפילו במחשבה לשנות בנוסח הכתובה הספרדי.

ואילו אלו, הלכו ובנו במה לעצמם "לתקן" כתובה לספרדים על פי מנהגי אשכנז??!!
ועיין בגמרא (יבמות קט ע"ב) מה שדרשו על הפסוק (משלי יא טו):
"רע ירוֹע כי עָרב זָר, ושנא תֹקְעִים בוֹטח ",
רעה אחר רעה תבוא לתוקע עצמו לדבר הלכה.
והשם הטוב יכפר בעד.
והנה מה שאמרו כמה מגדולי הדור, שזו 'רמות רוחא'.

הנה לצערנו הרב,
פעמים רבות דברים אלו נובעים מחמת חוסר חשיבות
והבנה במעלת גאוני ומאורי הדורות האחרונים הספרדים אשר מפיהם אנו חיים,
שלא רק שאינם רואים לנכון לעיין בספריהם,
אלא מעולם אפילו לא שמעו את שמותם,
[כן שמעתי מפי קדשו של מרן זצוק"ל שאמר מכאב לבו],
ועל כגון זה נאמר "לא ידעו ולא יבינו, בחשכה יתהלכו".

על כן, יש לייעץ לאותם ראשי ישיבות ללמוד מעט מוסר בענין מידת הענווה,
ובכך יקל להם להבין שגם לספרדים במשך כל הדורות,
היו גדולי עולם וענקי רוח המעניקים חמה בקומתם,
ויתחילו לעיין בספריהם ולמצוא תשובות לכל שאלותיהם ותמיהותיהם על מנהגי ספרד,
וכמו שהתבטא בחריפות הגאון רבי ישראל יהושע טרונק
[לפני כ-150 שנה בשו"ת ישועות מלכו (יו"ד סימן נג)],
וזו לשונו: ובפרט כי גדולי רבני ספרד, אשר ציפורנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז,
הם מתירים, ואיך נוכל לעשות תורתם פלסתר.

והאמת, שעל ידי פחזותם של האשכנזים, יצאה מכשלה גדולה.

ומעולם לא עלה על דעתי שיהיה מי שחושש בזה. ע"כ. (עי' רנג)

וראיתי לנכון להביא מעט מדברי רבותינו הקדמונים בענין שפלות ערכנו קודם שבאים לפסק הלכה,
ועל אחת כמה וכמה אצל אותם שכמעט אינם עסוקים בלימוד ההלכה כלל,
אלא רק בלימוד הגמרא ובפלפולים שונים,
ואינני יודע אם באיזה זמן מימי חייהם השקיעו באמת בלימוד ספר ה"בית יוסף",
שהוא היסוד לכל פוסק הלכה.

וכבר כתב בשו"ת שבט הלוי וואזנר (חלק ב סימן נז):
"פעם אמר לי גאון ישראל החזון איש זיע"א באחת משיחותיו אתי,
כי בנעוריו למד הרבה טור ובית יוסף,
והיו חבריו מלעיגים עליו ואמרו שיהיה זה מלמד תינוקות,
וסיים ואמר: ברוך ה' נעשיתי מה שנעשיתי". ע"כ.

וסיפר מורנו הראש"ל שליט"א, שכאשר ביקר פעם אצל הרב וואזנר,
הוא אמר לו שהחזון איש דיבר איתו בחריפות גדולה יותר נגד דרך הלימוד היום בישיבות.

ושאל אותו הראש"ל, אם כן למה לא כתב זאת הרב בספרו?
הוא חייך, וענה לו: "אתה יודע היכן אני גר..."
[ועיין עוד דברים נמרצים במעלת והכרח הלימוד בבית יוסף לפסיקת הלכה,
בחוברת "חג השבועות בהלכה ובאגדה" (עמוד 146), ותרווה נחת.]

והנה, ידוע מה שכתב הרא"ש, שאין להוציא דין על פי קושיא,
שאם יש תירוץ אחר לקושיא נתרועע היסוד ונפל הבנין.

וכתב בכנסת הגדולה,
שאין לקרוא תגר על מנהג העולם ופירוש המפרשים אחרונים וקדמונים,
ואפילו שנראה לו קושי בדבריהם,
כי יש לנו לתלות החסרון בנו ולומר שדעתם רחבה מדעתינו,
ואין אנו משיגים עומק כוונתם.

ובשו"ת דגל ראובן כתב בשם הגר"ח מוולוז'ין,
שכאשר בא לפניו רב אחד והציע לו פסק דין על פי יסוד קושיתו בתוספות ביבמות.

ענהו הגאון, כי "מקושיא לא מתים". עי"ש.

נמצא אפוא, שאף אם נאמר שלאותם "מתקני" הכתובה הספרדית,
ישנן קושיות על הכתובה,
וכי בגלל זה ישנו את מנהג אבותינו ואבות אבותינו מזה מאות בשנים?!
וכי באנו מעשרת השבטים שאין לנו מסורת מגדולי עולם?!
וכי רק לבני אשכנז היו גדולי עולם?!
זאת ועוד, הלוא כל קושיותיהם וסיבות שינוייהם בכתובה,
כבר הועלו על ספריהם של גדולי רבותינו ודנו בהן,
ואם כוונתם לשם שמים לחפש את האמת,
מי מונע בעדם לעיין בדבריהם,
ובפרט בספר הנפלא והאדיר "משפט הכתובה" שדן בכל פסיק ופסיק שבכתובה,
ובאר הכל בטוב טעם ודעת עם מקורות נאמנים,
אחר שחקר ודרש בכל פינה ובכל זוית שבכתובה במשך 15 שנה,
ואיך אפשר להורות בענייני כתובה, וכל שכן לשנות,
מבלי לעיין בספר הנפלא הזה,
אשר אסף והביא את כל הדעות והמנהגים מלפני כאלף שנה,
דור אחר דור, ועד דורנו אנו??!! אתמהה.

'פליאָה דעת מִמני, נִשגבָה, לֹא אוכל לה'.

[ועיין בספר "פוסק הדור" על מרן הראש"ל זצוק"ל, "נאום הכתר", סוף עמוד .91 ולהלן (עמ' 289)].

ובספר עליות אליהו סיפר בשם הגר"ח מוולוז'ין,
כי הרב החריף רבי צבי מסמיאטיץ, תלמיד הגר"א,
היה דרך לימודו על דרך החריפות, ולא זז מחבבו, אמר לו הגאון,
בחר נא איזה חידוש והגד לפני, וכאשר הציע לפניו דבר חריף וטוב,
ענהו הגר"א, אם באנו לפלפל כן, הלא אפשר להוסיף כהנה וכהנה,
והאריך לו בדברי חידודים במהירות גדולה,
עד שכמעט קצרה יד שכלו החריף להשיג הכל.

וכה סיים הגר"א, כשלומדים באופן זה,
יוכל האדם לטעות בעצמו, מאחר שבכל יום ויום מוסיף חידוד על חידוד,
ויוכל לחשוב כי הוא הולך וגדל,
ויוכל לבוא לידי גסות הרוח להתגאות בחריפותו ולהעריך עצמו
שהוא כדאי לדבר נגד המחברים הקדמונים,
אבל כשלומדים תורה על דרך העיון האמיתי,
אזי מתרגלים בכל יום להכיר פחיתות ערכנו. ע"כ.

ישמע חכם ויוסף לקח.

צא וראה מה כתב גאון עוזנו רבנו יוסף חיים זצ"ל בשו"ת רב פעלים (חלק א בפתיחת הספר):
ויש שאין דרכם לתור ולחפש בספרי האחרונים,
אלא פונים דוקא לספרי הראשונים,
וכותבים מה שנראה להם לפי הכרעת דעתם וסברתם כאשר תשיג ידם,
ובדרך זו מתנהגים על הרוב גאוני אשכנז.

ואף על פי שבודאי לאו ברמות רוחא נוהגים כך, עם כל זה,
אחר אלף מחילות מכבוד תורתם,
לא טוב עשו כי זה כלל גדול בתורה שאינה נקנית אלא בחבורה,
ולכך נקראו החכמים בעלי אסופות.

ותמיד תמצא שהגדולים צריכים לקטנים.

והתנא הגדול אמר (תענית ז ע"א),
הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם,
ומתלמידי יותר מכולם.

ולכן, אפילו הוא רב מובהק וחכם גדול,
למה לא יבקש לדעת מה שכתב הספר האחרון,
הן מסברת עצמו, הן ממה שאסף וקיבץ מהראשונים והאחרונים באותו ענין,
ושמא ימצא שם דבר חדש.

ואפילו אם לא ימצא דבר חדש,
יועיל מה שימצא לו חבר כסברתו,
ואין זה כדן יחידי.

ובדרך זו נוהגים חכמי הספרדים בפסקים ותשובות שלהם,
לתור ולדרוש מכל הספרים ראשונים ואחרונים ואחרוני האחרונים ככל אשר תשיג ידם,
כדי לברר ההלכה בתשובותיהם. ע"כ.

שפתים ישק משיב דברים נכוחים.

וידוע מה שאמרו בתלמוד (עירובין יג ע"ב),
מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם,
מפני שנוחים ועלובים היו, ושונים דבריהם ודברי בית שמאי,
ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם.

וכתב מרן רבו יוסף קארו בכללי הגמרא,
שלפי שנוחים ועלובים היו, זכו לכוון לאמיתה של תורה.

וצריך לזכור תמיד מאמר חז"ל (ירושלמי שקלים פ"ב ה"ה)
"לעולם יחשוב אדם כאילו בעל שמועה עומד נגדו",
ואילו היו לפנינו לא יכולנו לדבר או לפצות פה לפניהם,
שאין אנו ראויים להיות תלמידי תלמידיהם,
והיאך נעיז פנינו לחלוק עליהם.

והשם יזכנו להכיר מיעוט ערכנו.
(שו"ת יביע אומר דברי הפתיחה לח"א וח"ג.
ועיין עוד דברים נמרצים בזה בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק יא ממרן זצוק"ל)

ויודע תעלומות יודע, כי לאחר שראיתי שרבים וטובים,
תמימים וישרים מבני ספרד, "עוזבים מקור מים חיים",
מנהג אבותינו ורבותינו גדולי עולם מאות בשנים,
"לחצוב להם בורות נשברים", והולכים שולל אחר כתובות אלו "המתוקנות",
העירוני רעיוני, ועל משכבי בלילותך, מה לך נרדם,
קום קרא אל אלהיך והוא ירצך,
ואל תבוש כנגד המלעיגים עלו לאמר:
קום לְ עליך לאמר 'מה לך פה, ומי לך פה,
כי נצבת לך כמו נד, ומי הביאך עד הלום'.

וסהדִי במרומים, כי לא לכבודי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי,
רק קנאת השם צבאות תעשה זאת, בראותי כי שחה לעפר נפשנו,
דבקה לארץ בטננו, ומזלזלים ברבותינו ובכתובות אבותינו ואבות אבותינו ללא פחד וללא מורא,
על כן אמרתי "קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך", 
וסייעתא דשמיא של כל אותם גדולי ומאורי הדורות תעמוד לנו לעזרה,
להעמיד הדת על תילה, ולבער דעות משובשות מן הכרם,
למען תמלא הארץ דעה את השם,
ללכת איש על מחנהו ואיש על דגלו, ולא יטוש תורת אמו,
ובכך גם קודשא בריך הוא לא יטוש עמו ונחלתו לא יעזוב, אמן.
(עיין בהקדמה לארחות חיים, לרבי חיים וולף בוכנר, לפני כ-400 שנה)

שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 179-182


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=