בטוב טעם ודעת
דיבוריה תמיד היו דיבורים של טעם,דיבורים המיישבים דעתו של אדם.
במקרים שונים ומשונים שעברנו במשך השנים ובכל מיני סיטואציות שהן,
היתה יודעת לתת עצות טובות ומרגיעות,
ולהסתכל על הכל בעין של אמונה.
מה באמת רצון השם? איך הקב"ה רוצה שנתייחס לזה ולזה?
וכשהדברים יצאו בפשטות מלב טהור וזך של אמונה תמימה בבורא עולם,
ממילא היום גם נכנסים ללב, כי היא היתה גם בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים".
מתוך החוברת תבורך מנשים יעל עמודים 11-12