העיקר שהיא שומעת
אם החתן אכל עם הגברים בחדר אחד,והכלה עם הנשים בחדר אחר,
יש שנהגו להביא את הכלה בעת אמירת הברכות לחדר הגברים,
לפי שראוי שגם היא תשמע את הברכות,
כי הברכה להצלחת שניהם.
אך מן הדין, אין זה מעכב כלל,
ויכולים לברך כשהכלה בחדר עם חברותיה.
ומכל מקום ברור שאין שום ענין להביא את הכלה ולהושיבה על יד החתן דווקא,
וכמבואר לעיל (עמ' 230) בדין איסור הסתכלות בכלה,
ודי שתשב בפתח החדר, ותשמע הברכות.
(יבי"א ח"ו אבה"ע סימן ט. שכח)
בספר עורה שחר כתב, אם החתן אוכל בחדר אחד עם האנשים,
והכלה בחדר אחר עם הנשים,
בשעת הברכות יהיו במקום אחד,
שאין הסעודה שאוכלים החתן והכלה בחדרים נפרדים מצרפת גם אותם.
וכתב מרן זצוק"ל: ואין זה מוכרח,
וכבר הבאנו דברי האחרונים, שאף לריטב"א,
כל שהיו החתן והכלה בסעודה, אף על פי שיצאה הכלה,
יכולים לברך שבע ברכות.
וכן ראיתי בערוך השלחן שהביא דברי השלחן ערוך (סימן סב סי"א),
שכיון שכולם באו בשביל השמחה,
ורק מפני דוחק המקום נפרדו לחדרים אחרים,
כולם חשובים כאחד לברך ברכת חתנים.
ומכיון שאין ביכולתם לשמוע הברכות מפי המברך בשלחנו של החתן,
לכן יברכו בעצמם.
ואף על פי שהחתן והכלה לא ישמעו אותם,
אין בכך כלום, שמה שנהגו להביא את הכלה אצל החתן לשמוע הברכות,
אין זה מעכב, אלא מנהג יפה הוא, לפי שהברכה היא להצלחת שניהם. ע"כ.
ודבריו נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. עכ"ד.
[וכן כתב הרש"ל (ים של שלמה כתובות פ"א סימן כ),
ומנהג יפה כשמברכים ברכת חתנים,
שמוליכים הכלה במקום החתן, כי שבע ברכות על עיקר הזיווג וחיבור נתקנה,
אם כן ראוי לברך על שניהם].
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 265-266