מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הדרך הקצרה לשידוך
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
מטרת התאריך
קבלת ברכה
חופה לפני השקיעה
מנהיגות
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
תיקון לאחר החתימות
הכניסה לזרים אסורה
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
במה קונה איש את אישתו?
נשיאת חן
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
סוד הכרבולת - סוד כמוס
ענין השידוכין
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
"עצם מעצמי"
כתיבה מוקדמת של הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
היום המסוגל לשידוכים
הנהגות חשובות לבית היהודי
שידוכים תהליך פרימיטיבי?
קבלה לעתיד
תקנה טובה
קבלת רשות
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
שידוכין מיוחדים שמות שווים
איש ואישה שזכו
חיים ב"ארמון-יה"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
לא עשו קנין
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
הסוד לעיכוב הזיווג
שנה ראשונה - יסודות הבנין
לזכות להיות השליח
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
על ה' יזעף ליבו
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
בין אדם לחברו מתכפר?
הרשמה לשידוכים לחרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
בגדי כבוד
לא לדבר
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
ארבע תעניות
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
החתן דומה למלך
ימי שמחה. ימי ברכה.
עשיית מלאכה
שותפות בחנות
גילוח ותספורת
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
להדביק הרצון אצלה
שני שמות בשני מקומות
תאריך מוקדם
שני שמות עריסה
שתי כוסות
התנאים לשבע ברכות
כבודה בת מלך פנימה
תענית אסתר
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
חתן וכלה בשמחה אחרת
תפילה בציבור
וידוי
עליית החתן לתורה
שמירה לחתן וכלה
בקול רם
לימוד תורה בעיון
כזית פת לחתן ולכלה
החתן קובע
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
תיקון חצות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
ברכת חתנים
הדקדוק בשמות - בכתובה
שני שמות יהודי וגויי
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שמות שיש בהם שם ה'
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שם משפחה בכתובה
שינויים בשם- כתובה
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
כל המוסיף גורע- כתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
טיפוח החן
ערך 200 זוז
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
מסר לבעל היקר!
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
שם חיבה -בכתובה
אב מאמץ
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שם עריסה שמואס בו -כתובה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
ז"ל בכתובה
שם נוסף לאבא
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
שידוכים שקריים
שורה אחת בכתובה
במי תלויה פרנסת הבית?
חופה בבין השמשות
המקום
השמות בכתובה - תארים
התנגדות לכתיבת שם האב
רודף שלום...!
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
פגישה מוקדמת
בין האירוסין לחתונה
בחירת שידוך - תפילה
"לא טוב היות האדם לבדו"
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
ובחרת בחיים
עזר כנגדו
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
מי חייב?
אופן ההיתר לברר
התאריך בכתובה
עצות והנהגות טובות לאשה
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
החוט המשולש - תשלום השדכנות
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
"הצעת נישואין"
ללמוד ולהבין
בירור על המשודך
מידע בעייתי על המשודכים
בירור על המשודכת
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
הוא לא בן אדם
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
גיל נישואי הבת
ומי התיר להכשילם?
יציאה לחוץ לארץ
חרם על הבחורים
בירורים מוקדמים
בושה ובזיון מצד ההורים
גם היהלום קטן הוא
בת אחיו או בת אחותו
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
הכל לפי הענין
צביעת השיער
לא נראה לו
שני אחים לשתי אחיות
התנגדות הורים בנישואין
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
בין האירוסין לחתונה
בדיקת שמות החתן והכלה
הנהגת הפגישות
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
אל תחטאו בילד
כל המרבה הרי זה משובח
מקום הפגישות
התנגדות ההורים לגיורת
התערבות ההורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
חודש אלול
גדול עוונו מנשוא
מספר הפגישות
ראיה בפגישות
ענוה
בושם בזמן פגישה
אח צעיר לפני אח גדול
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
סימן טוב
לעזוב את הוריו
גר צדק
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
דעה משובשת?!
חגיגת השידוכים [וורט]
ערב שבת
הוחלפו הכתובות
חלוקת סיגריות
בעל תשובה
לא זכו
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אומנות הקבלה
שבירת צלחת
שבוע קודם החופה
איסור נגיעה במשודכ/ת
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בנחת ומתינות
משפט הכתובה
תענית לבני אשכנז
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
כתיבת התנאים
צדקה לעניים
קיום לתיקון
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתובה לכתחילה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הגעה לאולם
בשמים לכלה
זמן מילוי הכתובה
תפילין רבנו תם
"דברים היוצאים מלב טהור..."
אופן המחיקה
זריזות במועד הנישואין
דמי שדכנות בחסד
מוצאי שבת
תעניות
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חֵ נָ ה
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חול המועד
מקום הקיום
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
תיקון בתאריך מוקדם
סוגריים
תיבה תלויה
מילוי חלל - טיוט
"מנהג" אותיות "גהנם"
חתונה בבין המצרים
אל תלחץ
זמן התשלום
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
העיקר שתהיה ברכה
הליכות והנהגות
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
חשיבות העזרה לזוג
מתנות
כספי מעשר
ביקורים
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
הלכות טהרה
ערב שבת
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
האירוסין במקורות
הוצאות מיותרות
חדר יחוד - בני ספרד
הזמנת תלמיד חכם
תזמורת
וידיאו
הפרדת תמונות
צילומים בקדושה
רק אין יראת שמים
תמונות משפחתיות
אין להקל
אבן טובה
הזמנת קרוב שנפטר
יום החופה - מחילת עוונות
הזמנת רחוקים מתורה
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
בסימנא טבא
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
החתן בוצע
חול המועד
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
שתיקה
כסף
ברכות ברמקול
טעימת הכוס
באור ברכת האירוסין
יין לבן
יין אמיתי
ברכות בפני פריצות
לבוש צנוע
צילום אחיזת הכתובה
טבעת לאיש
קריאה בניגון
שכח טבעת
הרי את מקודשת
הסרת הכפפה
קנין כספו
שווה פרוטה
הטבעת בידו
יין אמיתי
טבעת המלך
החזרת החפץ
מזיגת הכוס
ראיית העדים
ברכת חתנים בעשרה
טבעת
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
מסירת הכתובה לכלה
אשורר שירה
קריאת התורף
תקיעת כף
קריאה נכונה
מעשה הקנין
טעם הקנין
כולם עומדים
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
הפרדה
חלוקת הברכות
ברכות מהכתב
מיקום התזמורת
ניגון הברכות
יכירו וידעו
מחזיר גרושתו
תחת כיפת השמים
הכרת החתן והכלה
חופה בבית כנסת
החופה - הפרדה בחופה
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
שם המשפחה - כלה גרושה
כולם עומדים
עטיפת הכוס
העדים - לא קרובי משפחה
כיצד משמחים את החתן?
יראי שמים
פעמיים באהבה
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
ביאור שבע ברכות הנישואין
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
טבעת הקידושין
הכתובה
מהתורה או מדברי חכמים
טעימת הכוס
איסור יחוד
כוס היין
מעלת המשמח חתן וכלה
כוונה בברכת הגפן
ריקודים מעורבים
פסוקים ומאמרים
כוונה בברכות
ברכות הקידושין הזמנת העדים
מיקום הרב בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום החתן והכלה בחופה
ליווי בנרות
אפר בראש החתן
להתעטף בציצית
מנין עשרה
גר וגיורת
הגבהת הכלה
סמוכים לעד לעולם
תמונת הכלה
הכלה
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
חתימת החתן
מילויים שונים - כלה בעולה
כלה גרושה
איסור הסתכלות בכלה
ליווי החתן והכלה
שני העדים
טלויזיא. אינטרנט.
זריקת סוכריות?!
המערערים
ירידת הדורות
יסודתו בהררי קודש
ריקוד במטפחת עם הכלה
החתן והכלה יצאו
עשרת ימי תשובה
השתתפות בחתונה
כל גדולי עולם
טעם התקנה
"אל תטוש תורת אמך"
השבועה בכתובה מקורות טהורים
התרפאה המשפחה
שבע ברכות בבית האבל
ט. צורת השבועה
השתתפות בשבת חתן
הפרדה מליאה
קביעת חתונה בשנת האבל
מעט מדיני אבלות בנישואין
אלמן ואלמנה
אלמן ובתולה
בחור ואלמנה
הסבא עם הכלה יד ביד
השתתפות החתן והכלה
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
יב. תשובה למערערים
יא. טענות המערערים על השבועה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בחור ובעולת עצמו
הרהור תשובה
ישיבה מעורבת
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
כיסוי ראש
יד ביד לא ינקה
לא אכל כזית
עדי יחוד
ריקוד לפני הכלה
לא ברבים
תאריכים מסויימים
שבירת הכוס בבכיה
טלית - הכלה קונה
ללא אבנט
הקידושין - האשה נקנית
כיסוי פני הכלה
בני אשכנז
'מצוה טאנץ' בזמנם
זמן ברכת המזון
כזית פת
שבע ברכות
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
החתן עם הכלה יד ביד
נוסח הקיום
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
הברכה הגדולה ביותר
'מצוה טאנץ' בזמנינו
איסור נגיעה
מזל טוב
זהירות מונעת אסון
הפסק בין נטילה להמוציא
שבע ברכות בסוכה
העליה לתורה
שבת - היום השביעי
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
סעודה שלישית
צדקתך
כיבוד לקהל
מחלל שבת
מה לך נרדם
ספר התורה ממקום למקום
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
עורו ישנים משינתכם
הרם קולך
מחיאות כפיים
חופה ביום ויחוד בלילה
ברכת מעין שבע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
"ואברהם זקן"
טבעת לחתן?!
ידיעת הסכום
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
פרישת הטלית
כיסוי פני הכלה
ברכת שהחיינו
טלית לבנה
ח. ביאור הנוסח
בכל החתונות
הכאה על השולחן
פסק זמן של התבוננות
הכל נשאר במשפחה
ה. השבועה בקהילות מרוקו
שמחת הלב
איסור שינוי מנהג
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות עד השקיעה
גדולי רבני אשכנז
מרוקו
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
העיקר שהיא שומעת
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
מלאכה. וידוי.
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
חוץ לארץ
שבעה מלאים
שבעה אכלו פת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
המברך אוכל פת
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
צירוף קטן לשלשה
בחור ובעולה מאחר
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שלשה אנשים
שבע ברכות בליל הסדר
"אשר ברא" עם בני ביתו

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
24/12/2023
43

התנאים לשבע ברכות

לבני ספרד,
אין לברך שבע ברכות בסיום ברכת המזון אלא בהצטרף ג' התנאים הבאים:
א. עשרה אנשים.
ב. שתי פנים חדשות.
ג. בית החתן.
[ואז מביאים שתי כוסות יין, אחת לברכת המזון ואחת לשבע ברכות,
וכמבואר לעיל (עמוד 246)],
אבל כל שחסר אחד התנאים,
מברך המזמן על כוס אחת ברכות 'הגפן' ו'אשר ברא'.

על כן, סעודה הנערכת בבית הורי החתן או הורי הכלה,
ויש שם עשרה אנשים ושתי פנים חדשות,
לא מברכים שבע ברכות אלא ברכת 'אשר ברא',
כיון שאין זה בית החתן. (שא)

אולם, למנהג בני אשכנז,
די בעשרה אנשים ובאדם אחד לצורך פנים חדשות,
כדי לברך שבע ברכות, אף שאין זה בית החתן.

להלן נבאר את פרטי דיני ג' התנאים הנ"ל:

עשרה אנשים -
אין לברך שבע ברכות אלא דוקא כשיש עשרה אנשים גדולים.

ואף על פי שבסתם זימון של עשרה,
מצטרף קטן אחד למנין העשרה (כמבואר בשלחן ערוך אורח חיים סימן קצט ס"י),
מכל מקום לענין שבע ברכות, צריך שיהיו עשרה גדולים דווקא,
ככל דבר שבקדושה.

וכל שכן שאשה אינה מצטרפת לעשרה.
(הרמב"ם הלכות אישות פ"י ה"ה. שו"ע סימן סב ס"ד)

פנים חדשות-
לא השתתפו בסעודות -
"פנים חדשות", היינו בני אדם שלא השתתפו באחת מהסעודות של חתן וכלה אלו,
ואפילו שהיו בחופה ושמעו את הברכות,
כל שלא אכלו שם עד עתה, הרי הם נחשבים כפנים חדשות.

וכתב מרן השלחן ערוך (סימן סב סעיף ז)
שכן פשט המנהג כדעת הרא"ש ולא כהרמב"ם. (שכ)

אחד או שנים - למנהג בני ספרד, צריך שיהיו לפחות שני אנשים.
ולמנהג בני אשכנז, די באדם אחד.

כתב הרמב"ם (הלכות ברכות פ"ב ה"י),
הברכה שמוסיפים בבית חתנים,
היא ברכה אחרונה משבע ברכות של נישואין...

ואם היו פנים חדשות,
מברכים בשבילם אחר ברכת המזון שבע ברכות,
כדרך שמברכים בשעת נישואין, 'והוא שיהיו עשרה',
וחתנים מן המנין. ע"כ.

והנה, יש שהבינו בדעת הרמב"ם שמצריך שכל העשרה יהיו פנים חדשות.

אך זה אינו נכון,
וכמו שבאר רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה:
ומה שנוגע לפנים חדשות בבית חתנים,
נראה מדבריכם שאתם חושבים שמה שכתב אבא מארי זצ"ל בחיבורו 'והוא שיהיו עשרה',
עניינו עד שיהיו פנים חדשות עשרה,
ורק אז יברכו שבע ברכות בברכת המזון.

מי שחושב כך טועה,
כי הוא ז"ל לא רצה לומר בדבריו אלא שהנאספים לברכה יהיו עשרה.

ויתבונן נא לדבריו ז"ל שכתב 'וחתנים מן המנין',
והרי החתנים אינם פנים חדשות.

וגדר פנים חדשות, לפי מה שנמסר בשם אבא מארי זצ"ל בענין זה,
לא פחות משנים, כי "פנים" לשון רבים,
והפחות של רבים לפי ההלכה שנים.

וכן משמע מחיבורו שכתב 'אבל אם היו האוכלים אחרים...

מברכים בשבילם שבע ברכות',
ומובן "אחרים" רבים, ולכל הפחות שנים.

וזולת אבא מארי זצ"ל, סבורים שגם אם רק אחד פנים חדשות,
מברכים בגללו שבע ברכות.

והוא זכר קדוש לברכה, לא הסכים לזה. ע"כ.

ובאמת, שיש ראשונים שחולקים שפנים חדשות היינו אדם אחד,
וכן מנהג בני אשכנז.

אך כתב בסידור בית עובד,
שמנהג בני ספרד להצריך שתי פנים חדשות,
ואפילו שלא מרבים בסעודה ומשתה בשבילם.

וכן כתב בפני יצחק אבולעפייא,
ושכן נהגו ברוב המקומות אשר דרכתי בהם.

ובשו"ת רב פעלים (חלק ד אבן העזר ס"ס ו) כתב,
ופה עירנו בגדאד, המנהג פשוט להקפיד שיהיו שנים ולא די באחד.

וכל אלו הם דברים פשוטים. עי"ש.
(שו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן יא אות ג, ה, יב)

ריבוי הסעודה - למנהג בני אשכנז, אין נחשב פנים חדשות,
אלא באדם חשוב שמרבים בסעודה ומשתה לכבודו.

אבל למנהג בני ספרד, כל אדם נחשב פנים חדשות,
אף שאין מרבים לכבודו בסעודה.
(שו"ת יביע אומר ח"ג אבן העזר סימן יא אות ה, יב)

מנהג אשכנז כדעת התוספות והרא"ש ועוד.

ומנהג ספרד כדעת הרמב"ם,
שמבואר בדבריו שאין צריך שירבו בשבילם.

וכן כתבו הראנ"ח, פרי האדמה,
ערוך השלחן, בית עובד ועוד.

וכתב בספר חופת חתנים, שכן מנהג ליוורנו.

ובספר חינא וחסדא כתב,
שהמנהג לברך שבע ברכות אפילו על סתם אורחים שלא באו מחמת החתונה,
ואפילו הם זרים ובמקרה סעדו שם, ואפילו הם עניים.

וכתב רבנו יוסף חיים (שו"ת רב פעלים חלק ד אבן העזר סימן ו),
וצריך שלא יהיו הפנים חדשות מאותם הבזויים שבני החופה קצים בהם,
ויושבים על השולחן לאכול על אפם ועל חמתם,
ולא נוח להם כלל,
כי אלו אינם חשובים פנים חדשות לברך בעבורם שבע ברכות. ע"כ.

קטן. אשה - אין להחשיב פנים חדשות אלא דוקא איש גדול למעלה מגיל מצוות,
אבל אשה או קטן, אינם נחשבים לפנים חדשות
 ואפילו יש עשרה בלעדיהם, לא מברכים שבע ברכות.

הגר"ח פלאג'י נשאל, במעשה שבא קטן לבית חתנים,
והיה חשוב ובן גדולים, והרבו בסעודה בשבילו,
והוא פנים חדשות, האם יברכו שבע ברכות או לא?
תשובה: כתב הריטב"א בשם התוספות,
שלא נחשב פנים חדשות אלא כשבא אדם חשוב.

ואשה, אף על פי שהיא חשובה,
כיון שאינה ראויה להצטרף לעשרה לברכת חתנים,
אינה נחשבת פנים חדשות.

ומבואר שרק מי שמצטרף לעשרה,
יכול להיחשב לפנים חדשות, וממילא הקטן שלא מצטרף לעשרה,
לא נחשב פנים חדשות.
וכן כתבו כמה אחרונים.
(שו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן יא אות י)

שבת קודש - סעודות הלילה והבוקר של שבת,
נחשבות במקום פנים חדשות,
ואין צורך לחזר אחר שני אנשים שלא היו בסעודות.

אבל סעודה שלישית,
אינה נחשבת כפנים חדשות.

אמרו במדרש אגדה,
"מזמור ליום השבת - אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן,
נאמר שירה".

ומכל מקום, דוקא בשתי הסעודות הראשונות שהן חשובות יותר,
שיש דרך להרבות בהן בשמחה ובמנות מכובדות,
והן חובה באכילת פת.

אבל לא בסעודה שלישית, שיש אומרים שאין חובה לאכול בה פת,
ויוצא ידי חובה במיני מזונות, בשר ויין.

(תוספות והרא"ש. בית יוסף) וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן סב ס"ח):
שבת ויום טוב ראשון ויום טוב שני,
נחשב כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית,
אבל לא בסעודה שלישית, וכן פשט המנהג.

פורים - יום פורים אינו נחשב לפנים חדשות.

שמכיון שאין חובה לאכול פת בסעודת פורים,
הרי דינו כסעודה שלישית. (שיירי טהרה. שכ)

בית חתנים
"בית חתנים" הוא בית החתן והכלה שדרים בו ושם עיקר שמחתם,
כי שם הם מרגישים פתיחות ושיחרור יותר,
שיכולים לדבר ולצחוק כל צרכם,
לא כן במקום אחר שאינם משוחררים כל כך,
וכלשון רש"י (מסכת סוכה כה ע"ב):
"ובוש לשחק [לצחוק] עם כלתו", וביאר הט"ז (סימן סב סק"ז),
שבוש החתן מלשחק עם כלתו בסוכה,
לפי שהיא פתוחה תמיד כל היום והכל רואים אותם,
לא כן בבית המיוחד לו ולכלתו שיוכל לשחק עמה בעת שבני אדם פונים ממנו. ע"כ.

ובאמת שכך הוא טבע האדם להתנהג בביתו בשיחרור יותר,
אפילו כשנמצאים שם בני אדם אחרים,
מה שלא היה מתנהג בבית אחרים,
מחמת שלא נעים לו.

וכיון שעיקר תקנת חז"ל בשבע ברכות היא על השמחה,
וכלשון הר"ן, "שברכת חתנים נתקנה על שמחת לבו של החתן",
לכך לא תיקנו אלא בביתם שהשמחה היא גדולה,
מה שאין כן בבית אחר או באולם,
אין מברכים שבע ברכות.

וזאת לבד ממה שפעמים רבות אין החתן והכלה
מכירים בכלל את האורחים הבאים לכבודם,
ואין להם שמחה עימם כל כך,
וכגון שהסעודה מתקיימת בבית אחי הכלה שגר בעיר אחרת,
וצריכים הם להטלטל מעיר לעיר,
או שמתקיימת בבית חבר אבי החתן או אבי הכלה,
ומזמינים אנשים מבית הכנסת או מהעבודה,
וברגע האחרון גם את השכן הסמוך
 כדי להשלים מנין, "ולשמחה מה זו עושה".

וכן פסקו גדולי דורנו לבני ספרד, ומהם:
מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף,
מורנו ורבנו הגאון רבי בן ציון אבא שאול,
הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך,
הגאון רבי יוסף שלום אלישיב ועוד.
(ב"ח ב שעו, שעט)

כתבו התוספות, אם יצא החתן מחופתו וכלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר,
אין מברכים ברכת חתנים, כיון שאין שמחה אלא בחופה.

וכן אמרו בגמרא,
מברכים ברכת חתנים בבית חתנים,
משמע דוקא במקום חופה שהוא בית חתנים,
שהוא מקום עיקר ישיבת החתן והכלה,
ולא מקום העשוי לאקראי בעלמא. ע"כ.

ומבואר יוצא מדבריהם,
שאין לברך שבע ברכות אלא בבית החתן שזה עיקר דירתו,
אבל אם עורכים לו סעודה בבית אחר,
אפילו יהיה בית הוריו או הורי הכלה,
כיון שזו סעודת אקראי, ועיקר ישיבתו היא בביתו,
אין לברך שם שבע ברכות.

וכן דעת האור זרוע בשם ריב"א, הראב"ד, הרשב"א,
הרמב"ן, הריטב"א והמרדכי.

וכן כתב המאירי בשם קצת מפרשים.
וכן למד הבית יוסף בדעת הרא"ש.

אולם המאירי כתב,
אם אחרים מזמינים את החתן ועושים לו סעודה בביתם לכבודו,
יראה בזה כאילו הוא מתקין לו סעודה לשם, ומברכים.

וכן כתב הר"ן,
נהגו עתה לברך ברכת חתנים בכל אחד מבתי החתונה כל זמן שהחתן או הכלה שם.

וכן פסקו מהר"ם מרוטנבורג, הגהות מיימוניות,
ארחות חיים, ושבולי הלקט.

ואולם הר"ן סיים:
ומכל מקום יש לחוש לדברי רבותינו בעלי התוספות.

והנה מרן בשלחן ערוך (סימן סב ס"ה) פסק,
מברכים ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון בכל סעודה וסעודה.

וכן כתב בסעיף י',
אם יצא החתן מחופתו אפילו כלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר,
אין אומרים שם ברכת חתנים.

ומבואר שפסק כדעת התוספות ועוד,
שאין לברך ברכת חתנים אלא בבית חתנים.

וכן מבואר בבית יוסף (סימן סב) שכתב,
ומה שכתב הרא"ש "לפעמים שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך ברכת חתנים",
אינו סותר למה שכתוב בפסקי התוספות:
"כשהחתן הולך עם כלתו לעיר אחרת, אין לברך אלא בבית חתנים".

כי אפשר שהתוספות דיברו כשהולכים לעיר אחרת
לטייל ודעתם לחזור לביתם בתוך שבעה,
אבל הרא"ש דיבר כשהולכים להתיישב ולדור באותה עיר אחרת. ע"כ.

ומפורש, שכל שדעתם לחזור לביתם,
אין זה נחשב כבית חתנים, ורק כשעברו לבית דירתם,
הרי זה בית חתנים ויברכו שם שבע ברכות.

 ואמנם הט"ז רצה לחלק בין זמנם לזמנינו,
כי דוקא בזמנם שהחופה היתה מקום עיקר ישיבת החתן והכלה,
וכמו שנהגו באשכנז לעשות אפריון לכבוד החתן והכלה בחדר שמתייחדים שם,
ואין לזרים איתם רק בעת שמשמחים אותם,
בזה אמרו שאין שמחה אלא בחופה כי
השמחה היתירה נמצאת שם בביתם יותר משאר בתים,
ולא במקום אחר שבוש לשחק עם כלתו.

אבל עכשיו שאין קוראים חופה אלא למה
שמקדשים מתחת לטלית הפרוסה על גבי כלונסאות,
אין שום מעלה לבית שעושים בו סעודת הנישואין יותר מבתים אחרים.

על כן יש לברך ברכת חתנים בכל בית שעושים בו סעודה לכבוד החתן והכלה. ע"כ.
וכן הוא מנהג בני אשכנז.

ואף שיש לפלפל בדברי הט"ז,
כי מה איכפת שהיום אין חופה ואפריון כימי קדם,
הלוא סוף סוף כמו שאז לא היה החתן בוש לשחק עם כלתו בחופה כבשאר בתים,
כן היום אין החתן בוש לשחק עם כלתו בביתם כבשאר בתים,
ונמצא שעדיין השמחה גדולה יותר בביתם.

והמקום שבו עושים את סעודת הנישואין,
יש בו מעלה יותר, כמו שכתב הרדב"ז,
כי עיקר השמחה היא שם שהכל עסוקים לשמחם,
וכמובא לעיל (עמוד 246).

ועל כל פנים, מאחר וסוף סוף מרן השלחן ערוך לא חילק כהט"ז,
ולדעתו לעולם אין מברכים שבע ברכות אם לא בבית החתן,
בודאי שאין לנו כח לחוקק בספר כהלכה פסוקה לברך ברכת חתנים בכל מקום,
כאשר מפורש בכמה ראשונים שהחופה היא מקום ישיבת החתן והכלה
ולא מקום העשוי לאקראי בעלמא.

וסעודות שעושים בזמנינו בכל יום במקום אחר,
אין לך אקראי גדול מזה.

וכל הנמצא בעניינים,
יודע שהרבה פעמים מאחרים המוזמנים לסעודה,
והחתן והכלה יושבים ומצפים,
ובעל הבית דוחק ומנסה להשיג מי שישלים מנין,
ופעמים אף מתדפק על פתחי השכנים כדי שסוף סוף
ימָצאו כמה בני אדם ויוכלו להתחיל בסעודה.

ופעמים שהחתן והכלה מגיעים באיחור רב,
ואחר כך כמובן ממהרים כדי שלא להטריח את המוזמנים
שטרחו ובאו ממרחקים והמתינו זמן רב,
ואיך נוכל להגדיר סעודה זו כסעודה במקום חופה שהשמחה שם גדולה,
ומחמת כן לברך שבע ברכות.

גם שכיח ומצוי מאוד שרבים מהמוזמנים לא מכירים זה את זה,
וחלקם אינם מצד החתן ולא מצד הכלה,
אלא חברים ומכרים של בעל הבית שבאו להשלים מנין,
וברור שבמצבים אלו, אין ריבוי שמחה כל כך.

זאת ועוד, הלוא בפירוש כתב מרן בשלחן ערוך (סימן סב ס"י)
שדוקא אם הולך החתן לגמרי לבית אחר וכל חבורתו עמו,
אז נעשה אותו הבית עיקר, ומברכים שם שבע ברכות.

והלוא למציאות של היום, הולכים החתן והכלה לבדם,
והיאך יברכו שם נגד המפורש בשלחן ערוך.

ובלאו הכי, כתב מרן החיד"א שבימינו לא שייך דין זה של בני החבורה שבאים עימו,
שהרי השמחה התמעטה ואין בני חבורה קבועים שמשמחים את החתן בכל יום,
כפי שהיה מצוי בזמנם.

וזו לשונו (שו"ת חיים שאל חלק ב סימן לה אות ד):
והדבר פשוט וברור שבני החופה הם אותם האוכלים בבית החתונה
כל שבעת ימי החופה ימים ולילות עם החתן והכלה,
ואלו קראו בשמותם 'בני החופה'.

אבל אלו הקרואים והולכים בסעודה אחת ולא יותר,
ולמחרת קראו שם אחרים לסעודה,
וכן על זה הדרך, אינם נקראים בני חופה,
שכל אנשים דיין שעתן בסעודה אחת. ע"כ.

ואם כך אמר הרב לפני כ- 250 שנה,
על אחת כמה וכמה בדורנו זה,
שהתמעטו הלבבות וערבה כל שמחה.

על כן, בודאי שאין לנו לזוז ממרן השלחן ערוך
ולשנות הוראתו מכח סברות וחילוקי חילוקים,
ובפרט בענייני ברכות שאפילו נגד מרן אומרים 'ספק ברכות להקל',
כל שכן כאן שזו דעת מרן.

וכל יודע ספר ומודה על האמת,
יודה שכך דרך הפסיקה הצרופה לחשוש לספק ברכות,
ולא להרבות בברכות מכח סברות וחילוקים.
(שא. ב"ח ב שעא. הרה"ג רבי יורם מימון, אור תורה כסלו תשנ"ד)

והנה הגדיל לעשות אחד מהמחברים בזמנינו
וכתב בלשון מליצית למשוך את לב הקורא,
וזו לשונו: וכמו צער בנפשי בראותי מבני עמי שפוגמים את
שמחת הנישואין שלהם בהיפקד מהם הברכות שתיקנו
חז"ל על שמחתם של חתן וכלה,
והוא חסרון גדול בשלימות השמחה,
וזה ללא שום טעם והכרח בעולם כלל.

ודע והבן, שדבר גדול הוא לברך שבע ברכות בסעודות שעושים
לכבוד החתן והכלה משך שבעת ימי המשתה,
והמה הודאה להשם יתברך,
ועיקר אופן הבעת השמחה שתיקנו חז"ל,
ומעוררים מקורות השפע להמשיך על ידן קדושה וטהרה,
ברכה והצלחה, לכל אורך ימי חייהם של הזוג יחד. ע"כ.

ולא ידעתי לפרש שיחתו במה שכתב,
"שפוגמים את שמחת הנישואין בהיפקד מהם הברכות...
והוא חסרון גדול בשלימות השמחה...
ועיקר אופן הבעת השמחה שתיקנו חז"ל",
ונראה מדבריו כאילו שכל שמחת החתן והכלה היא רק באמירת הברכות,
ולא בשירה וזימרה ובשבחי החתן והכלה וכמבואר לעיל,
ואוי אם יחסרו מספר ברכות,
הלוא יהיה זה חסרון גדול בשלימות השמחה??!!
וזאת לבד ממה שפעמים רבות,
עת אשר הגיע עידן כיבודי הברכות,
כבר רבים מהמסובים עזבו את הסעודה ונמים את שינתם,
ולשמחה מה זו עושה??!! אתמהה.

ומה שכתב "וזה ללא שום טעם והכרח בעולם כלל",
לא ידעתי עוז דיבורו בזה,
וכי דעתם של הראשונים שהוזכרה לעיל,
וגדולי דורנו: מרן, הרב בן ציון אבא שאול,
הרב אוירבך, הרב אלישיב ועוד,
אין בדבריהם "שום טעם והכרח בעולם כלל"??!! פלא.

ומה שכתב "ומעוררים מקורות השפע להמשיך על ידן קדושה וטהרה, ברכה והצלחה...",
לא ירדתי "לעומק" דבריו, וכי זוג אשר חרדים לדבר השם זו הלכה,
ויראים לנפשם שמא יכשלו בעוון הזכרת שם שמים לבטלה,
שעליו אמרו חז"ל (שבועות לט ע"א) שכל העולם כולו נזדעזע
בשעה שאמר הקב"ה בהר סיני "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא",
ועושים כדעת רבותיהם ולא מברכים שבע ברכות,
וכי הם לא יזכו להמשיך שפע קדושה וטהרה וברכה והצלחה וכו'??!!
ועיין בלשונו הטהורה של האדמו"ר הקדוש מתולדות אהרון
(זכור לאברהם סימן סד סוף אות נז)

 שכתב: "וידוע שהדר גאונו התגורר הרבה אצל
כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז זצ"ל וראה איך שהיה זע וחרד
אף מספק ספק ספיקא של חשש ברכה לבטלה,
ואיך פוסק להם לברך, ומה יזיק לחתן אם לא יברכו בשבילו שבע ברכות,
ואין לברך מכח ספק ברכה לבטלה".

[ואמנם, יש להעיר רבות בתורף דבריו של אותו מחבר, אך כידוע,
כי בחיבורים אלו אין דרכנו להאריך בתשובות להשגות,
וכבר בארנו לעיל בקצרה הטעם הנכון למנהגנו,
ושכך נהגו כל גדולי הדור הקודם הספרדי,
ולא כמו שכתב שם שמנהג הספרדים לברך כל הברכות,
ועל הכל ש'ספק ברכות להקל'. ודי בזה למבין.]

שכירות -
אולם שמחות או חדר אוכל של מוסד ששכרוהו לסעודת החתן והכלה,
אינו נחשב כבית חתנים, ומברכים שם רק ברכת "אשר ברא".
(שטז. ב"ח ב שעו)

דירה זמנית -
בית שהושכר לחתן ולכלה או שנמסר להם בחינם
לדור בו במשך שבעת ימי המשתה, הרי זה נחשב ביתם לענין זה,
כי שם עיקר השמחה שמרגישים החתן והכלה טוב,
ואין צריך דוקא בית שידורו בו לתקופה ארוכה.
(ב"ח ב שעא. ועיין בשלחן ערוך סימן סב סעיף י)

מתגוררים בבית ההורים -
חתן וכלה המתגוררים בבית הורי החתן או הכלה,
וזהו מקום מגורם לתקופה מסויימת לאחר הנישואין עד שיחסכו מעות ויקנו דירה,
הרי זה נחשב בית חתנים, ומברכים שם שבע ברכות. (ב"ח ב שעא) 

כמו כן, חתן וכלה שנישאו בארץ ישראל,
ולאחר שבעת ימי המשתה הם טסים לחוץ לארץ כי שם ביתם,
ובינתיים בשבוע זה הם גרים בבית ההורים,
הרי זה נחשב בית חתנים ומברכים שם שבע ברכות. (ב"ח ב שעא)

נסעו לעיר אחרת -
חתן וכלה שנסעו בתוך שבעת ימי המשתה מביתם לעיר אחרת,
באופן ששם יהיה מקום מגוריהם באותם ימים עד לאחר שבעת ימי המשתה,
הרי ביתם זה נחשב כבית חתנים ומברכים שם שבע ברכות.

לדוגמא: חתן וכלה שביתם בירושלים עיר הקודש,
אך מאחר והמשפחה מתגוררת בחיפה ושם יערכו את סעודות שבע הברכות,
לכן דרים הם בימים אלו בדירה בחיפה,
הרי זה נחשב להם בית חתנים ומברכים שם שבע ברכות.

כתב הבית יוסף (סימן סב),
מה שכתבו התוספות "כשהחתן הולך עם כלתו לעיר אחרת, אין לברך",
אפשר שדיברו כשהולכים לעיר אחרת לטייל ודעתם לחזור לביתם בתוך שבעה,
אבל הרא"ש שכתב "שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך ברכת חתנים",
דיבר כשהולכים להתיישב ולדור באותה עיר אחרת. ע"כ.

וכיון שכבר התבאר שלא צריך שידורו באותו בית דוקא לתקופה ארוכה,
אם כן אף שהולכים להתיישב ולדור שם בשבעת ימי המשתה,
הרי זה נחשב כביתם.

וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן סב סעיף י):
וכן לפעמים שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך שם ברכת חתנים, אם הוא תוך שבעה. ע"כ.

והיינו לפי מה שביאר בבית יוסף בדעת הרא"ש כנ"ל,
וכתב עליו שם:
'ועליו אנו סומכים כי פוסק מובהק הוא',
ולא בא למעט אלא רק כשהולך לעיר אחרת למטרת טיול,
שאז בודאי אינו נחשב כבית דירתו,
ואין מברכים שם שבע ברכות.

אבל כשזה בית דירתו שם לתקופה זו, מברכים.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 257-262


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=