מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

היום המסוגל לשידוכים
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
תפילה
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
בני ספרד
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הבטחת הקב"ה לאשה
הדרך הקצרה לשידוך
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
גדולי רבני אשכנז
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
האשה - חומה לבעלה
שם משפחה בכתובה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
אומנות הקבלה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
האשה היא הבית!
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
רודף שלום...!
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
וידוי ביום החופה
מסר לבעל היקר!
המקום
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
ענין השידוכין
על ה' יזעף ליבו
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
תאריך מוקדם
בנחת ומתינות
לא עשו קנין
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
הוספת שם - בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
חופה בבין השמשות
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
מקוה ביום החופה
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
ערך חיי הנישואין
השתתפות בחתונה
קביעת חתונה בשנת האבל
איסור שינוי מנהג
השתתפות בשבת חתן
שמחת הלב
שבע ברכות בבית האבל
התרפאה המשפחה
השבועה בכתובה מקורות טהורים
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
ובחרת בחיים
חוץ לארץ
אלמן ובתולה
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
שינויים בשם- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
כל גדולי עולם
יב. תשובה למערערים
ביקורים
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
המערערים
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מרוקו
ח. ביאור הנוסח
ט. צורת השבועה
מעט מדיני אבלות בנישואין
יא. טענות המערערים על השבועה
אלמן ואלמנה
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
ה. השבועה בקהילות מרוקו
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ספרדי אצל חתן אשכנזי
בחור ובעולה מאחר
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
נשיאת חן
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
המצוה הראשונה
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שני שמות יהודי וגויי
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שידוכים בידי שמים!
עזר כנגדו
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
מסר לרעיה יקרה!
חרם על הבחורים
עצות והנהגות טובות לאשה
צדקה לעניים
מנהיגות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
אל תחטאו בילד
שם נוסף לאבא
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
תמונות משפחתיות
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שני שמות עריסה
הכתובה בארמית
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
בירורים מוקדמים
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
נוסח הקיום
בושה ובזיון מצד ההורים
ענוה
טבעת לאיש
לבוש צנוע
יציאה לחוץ לארץ
צביעת השיער
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
שני אחים לשתי אחיות
פגישה מוקדמת
משך זמן הפגישות
מידע בעייתי על המשודכים
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בת אחיו או בת אחותו
צילומים
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
הפרדת תמונות
לעזוב את הוריו
פגישה במקומות אסורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
שידוכים מיוחדים שמות שווים
התנגדות ההורים לגיורת
לשון הרע ורכילות
התערבות ההורים
קודם יראת שמים
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
די באמירה
חלופת מכתבים
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
בין האירוסין לחתונה
בין האירוסין לחתונה
שינויים בנוסח
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
בשמים לכלה
אל תלחץ
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
וידיאו
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
בן תורה
שבירת צלחת
לא לבייש בת ישראל
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
כתיבת התנאים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
מקום הפגישות
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
כספי מעשר
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הוחלפו הכתובות
גר צדק
בעל תשובה
העיקר שתהיה ברכה
חול המועד
תפילין רבנו תם
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
מוצאי שבת
שידוך לזוג שאינם שומרים
חתונה בימי העומר
שידוכים לחרדים
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
האירוסין כיום
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
פסוקים ומאמרים
תעניות
חול המועד
הוא לא בן אדם
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
תיקון בתאריך מוקדם
חודש אלול
עצה טובה לבני הזוג
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
תקנה טובה
קבלת רשות
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
מתנות
איך מוצאים את האישה הנכונה
חֵ נָ ה
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
גיל נישואי הבת
כתובה לכתחילה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
קיום לתיקון
האירוסין במקורות
מילוי חלל - טיוט
זמן מילוי הכתובה
כסף
סוגריים
טבעת
ברכות הקידושין הזמנת העדים
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
ברכות ברמקול
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
תזמורת
אופן המחיקה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
אין להקל
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
שתיקה
שכח טבעת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
הגעה לאולם
סימן טוב
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
ערב שבת
הזמנת רחוקים מתורה
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
כוונה בברכות
דמי שדכנות בחסד
תיבה תלויה
זמן התשלום
ללמוד ולהבין
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
הכלה
מנין עשרה
ברכות בפני פריצות
יין אמיתי
יין לבן
באור ברכת האירוסין
שבת קודש
טעם הקנין
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאה נכונה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
בסימנא טבא
איסור הסתכלות בכלה
אחיזה בימין
ידיעת הסכום
כולם עומדים
פרישת הטלית
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
קריאה בניגון
כיצד משמחים את החתן?
אחיזה בימין
מהתורה או מדברי חכמים
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
עטיפת הכוס
טבעת הקידושין
הכתובה
טעימת הכוס
קריאת התורף
איסור יחוד
אשכנזי אצל חתן ספרדי
טעות בסדר הברכות
אחיזה בימין
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
פסק זמן של התבוננות
כוס היין
ריקודים מעורבים
הרהור תשובה
בני אשכנז
כיסוי פני הכלה
חתימת החתן
יד ביד לא ינקה
הגבהת הכלה
חדר יחוד - בני ספרד
תמונת הכלה
לא ברבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
ניגון הברכות
יחוס
זריקת סוכריות?!
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
עדי יחוד
מה לך נרדם
מסירת הכתובה לכלה
תחת כיפת השמים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
בכל החתונות
הכרת החתן והכלה
תפילה בציבור
אשורר שירה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עשיית מלאכה
ליווי החתן והכלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
שותפות בחנות
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
יסודתו בהררי קודש
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
ללא אבנט
ירידת הדורות
ישיבה מעורבת
איסור נגיעה
גילוח ותספורת
הברכה הגדולה ביותר
לא אכל כזית
ריקוד במטפחת עם הכלה
ריקוד לפני הכלה
כיסוי פני הכלה
חתן וכלה בשמחה אחרת
בגדי כבוד
כיסוי ראש
"מנהג" אותיות "גהנם"
חלוקת הברכות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
הפרדה מליאה
כבודה בת מלך פנימה
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
החתן קובע
ברכת חתנים בעשרה
ממהר ללכת
מזיגת הכוס
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
צילום אחיזת הכתובה
כזית פת
טעימת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
החתן עם הכלה יד ביד
לימוד תורה בליל הנישואין
שבע ברכות
כבוד הבריות
זמן ברכת המזון
החתן דומה למלך
שתי כוסות
ימי שמחה. ימי ברכה.
בקול רם
לא לדבר
תענית אסתר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
חופה ביום ויחוד בלילה
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אין טעויות
מטרת צניעות האישה
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
בטוב טעם ודעת
מלאכה. וידוי.
שבת חתן - בית מלון
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
העליה לתורה
"היום היה לי יום של ישועות"
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
מיהו עבד נאמן?
קבלת היסורים בשמחה
"אשר ברא" עם בני ביתו
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
משקפי האמונה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
להתעטף בציצית
שבע ברכות עד השקיעה
המברך אוכל פת
בחור ובעולת עצמו
מחיצה
הכל נשאר במשפחה
שבעה מלאים
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
שבעה אכלו פת
ז. נוסח השבועה
שבת - היום השביעי
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות בליל הסדר
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
הרם קולך
טבעת המלך
"ואברהם זקן"
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מחלל שבת
כיבוד לקהל
העיקר שהיא שומעת
סעודה שלישית
מילויים שונים - כלה בעולה
עורו ישנים משינתכם
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
השתתפות החתן והכלה
כזית פת לחתן ולכלה
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
צדקתך
כאילו היא לא חולה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
חכמת לב
העצבות היא בידי האדם
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
ביטול שידוכין
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
מי יודע איזה שכר עצום?
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
ספר התורה ממקום למקום
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
תעודה משלמה המלך
חופה בבית כנסת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
כלה גרושה
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
החופה - הפרדה בחופה
איפה מגיע כח הרצון?
שם ומשפחה
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
שכר שדכנות
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
"אשת חבר הקני"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
הכל בסדר, הכל טוב...
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
לדבר אל הרובד הגבוה
שידוכים לדתיים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
סוף דבר:
תורת חסד על לשונה
גדול כח הרצון
סוד הבחירה של אליעזר
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
חינוך במחשבה תחילה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הלימוד משליחות אליעזר:
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
העצבות היא בידי האדם
גודל האחריות בשידוכין:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
כסף שדכנות
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
להזהר מלשון הרע בשידוכים
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
לשאול עצת המורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
24/12/2023
392

התנאים לשבע ברכות

לבני ספרד,
אין לברך שבע ברכות בסיום ברכת המזון אלא בהצטרף ג' התנאים הבאים:
א. עשרה אנשים.
ב. שתי פנים חדשות.
ג. בית החתן.
[ואז מביאים שתי כוסות יין, אחת לברכת המזון ואחת לשבע ברכות,
וכמבואר לעיל (עמוד 246)],
אבל כל שחסר אחד התנאים,
מברך המזמן על כוס אחת ברכות 'הגפן' ו'אשר ברא'.

על כן, סעודה הנערכת בבית הורי החתן או הורי הכלה,
ויש שם עשרה אנשים ושתי פנים חדשות,
לא מברכים שבע ברכות אלא ברכת 'אשר ברא',
כיון שאין זה בית החתן. (שא)

אולם, למנהג בני אשכנז,
די בעשרה אנשים ובאדם אחד לצורך פנים חדשות,
כדי לברך שבע ברכות, אף שאין זה בית החתן.

להלן נבאר את פרטי דיני ג' התנאים הנ"ל:

עשרה אנשים -
אין לברך שבע ברכות אלא דוקא כשיש עשרה אנשים גדולים.

ואף על פי שבסתם זימון של עשרה,
מצטרף קטן אחד למנין העשרה (כמבואר בשלחן ערוך אורח חיים סימן קצט ס"י),
מכל מקום לענין שבע ברכות, צריך שיהיו עשרה גדולים דווקא,
ככל דבר שבקדושה.

וכל שכן שאשה אינה מצטרפת לעשרה.
(הרמב"ם הלכות אישות פ"י ה"ה. שו"ע סימן סב ס"ד)

פנים חדשות-
לא השתתפו בסעודות -
"פנים חדשות", היינו בני אדם שלא השתתפו באחת מהסעודות של חתן וכלה אלו,
ואפילו שהיו בחופה ושמעו את הברכות,
כל שלא אכלו שם עד עתה, הרי הם נחשבים כפנים חדשות.

וכתב מרן השלחן ערוך (סימן סב סעיף ז)
שכן פשט המנהג כדעת הרא"ש ולא כהרמב"ם. (שכ)

אחד או שנים - למנהג בני ספרד, צריך שיהיו לפחות שני אנשים.
ולמנהג בני אשכנז, די באדם אחד.

כתב הרמב"ם (הלכות ברכות פ"ב ה"י),
הברכה שמוסיפים בבית חתנים,
היא ברכה אחרונה משבע ברכות של נישואין...

ואם היו פנים חדשות,
מברכים בשבילם אחר ברכת המזון שבע ברכות,
כדרך שמברכים בשעת נישואין, 'והוא שיהיו עשרה',
וחתנים מן המנין. ע"כ.

והנה, יש שהבינו בדעת הרמב"ם שמצריך שכל העשרה יהיו פנים חדשות.

אך זה אינו נכון,
וכמו שבאר רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה:
ומה שנוגע לפנים חדשות בבית חתנים,
נראה מדבריכם שאתם חושבים שמה שכתב אבא מארי זצ"ל בחיבורו 'והוא שיהיו עשרה',
עניינו עד שיהיו פנים חדשות עשרה,
ורק אז יברכו שבע ברכות בברכת המזון.

מי שחושב כך טועה,
כי הוא ז"ל לא רצה לומר בדבריו אלא שהנאספים לברכה יהיו עשרה.

ויתבונן נא לדבריו ז"ל שכתב 'וחתנים מן המנין',
והרי החתנים אינם פנים חדשות.

וגדר פנים חדשות, לפי מה שנמסר בשם אבא מארי זצ"ל בענין זה,
לא פחות משנים, כי "פנים" לשון רבים,
והפחות של רבים לפי ההלכה שנים.

וכן משמע מחיבורו שכתב 'אבל אם היו האוכלים אחרים...

מברכים בשבילם שבע ברכות',
ומובן "אחרים" רבים, ולכל הפחות שנים.

וזולת אבא מארי זצ"ל, סבורים שגם אם רק אחד פנים חדשות,
מברכים בגללו שבע ברכות.

והוא זכר קדוש לברכה, לא הסכים לזה. ע"כ.

ובאמת, שיש ראשונים שחולקים שפנים חדשות היינו אדם אחד,
וכן מנהג בני אשכנז.

אך כתב בסידור בית עובד,
שמנהג בני ספרד להצריך שתי פנים חדשות,
ואפילו שלא מרבים בסעודה ומשתה בשבילם.

וכן כתב בפני יצחק אבולעפייא,
ושכן נהגו ברוב המקומות אשר דרכתי בהם.

ובשו"ת רב פעלים (חלק ד אבן העזר ס"ס ו) כתב,
ופה עירנו בגדאד, המנהג פשוט להקפיד שיהיו שנים ולא די באחד.

וכל אלו הם דברים פשוטים. עי"ש.
(שו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן יא אות ג, ה, יב)

ריבוי הסעודה - למנהג בני אשכנז, אין נחשב פנים חדשות,
אלא באדם חשוב שמרבים בסעודה ומשתה לכבודו.

אבל למנהג בני ספרד, כל אדם נחשב פנים חדשות,
אף שאין מרבים לכבודו בסעודה.
(שו"ת יביע אומר ח"ג אבן העזר סימן יא אות ה, יב)

מנהג אשכנז כדעת התוספות והרא"ש ועוד.

ומנהג ספרד כדעת הרמב"ם,
שמבואר בדבריו שאין צריך שירבו בשבילם.

וכן כתבו הראנ"ח, פרי האדמה,
ערוך השלחן, בית עובד ועוד.

וכתב בספר חופת חתנים, שכן מנהג ליוורנו.

ובספר חינא וחסדא כתב,
שהמנהג לברך שבע ברכות אפילו על סתם אורחים שלא באו מחמת החתונה,
ואפילו הם זרים ובמקרה סעדו שם, ואפילו הם עניים.

וכתב רבנו יוסף חיים (שו"ת רב פעלים חלק ד אבן העזר סימן ו),
וצריך שלא יהיו הפנים חדשות מאותם הבזויים שבני החופה קצים בהם,
ויושבים על השולחן לאכול על אפם ועל חמתם,
ולא נוח להם כלל,
כי אלו אינם חשובים פנים חדשות לברך בעבורם שבע ברכות. ע"כ.

קטן. אשה - אין להחשיב פנים חדשות אלא דוקא איש גדול למעלה מגיל מצוות,
אבל אשה או קטן, אינם נחשבים לפנים חדשות
 ואפילו יש עשרה בלעדיהם, לא מברכים שבע ברכות.

הגר"ח פלאג'י נשאל, במעשה שבא קטן לבית חתנים,
והיה חשוב ובן גדולים, והרבו בסעודה בשבילו,
והוא פנים חדשות, האם יברכו שבע ברכות או לא?
תשובה: כתב הריטב"א בשם התוספות,
שלא נחשב פנים חדשות אלא כשבא אדם חשוב.

ואשה, אף על פי שהיא חשובה,
כיון שאינה ראויה להצטרף לעשרה לברכת חתנים,
אינה נחשבת פנים חדשות.

ומבואר שרק מי שמצטרף לעשרה,
יכול להיחשב לפנים חדשות, וממילא הקטן שלא מצטרף לעשרה,
לא נחשב פנים חדשות.
וכן כתבו כמה אחרונים.
(שו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן יא אות י)

שבת קודש - סעודות הלילה והבוקר של שבת,
נחשבות במקום פנים חדשות,
ואין צורך לחזר אחר שני אנשים שלא היו בסעודות.

אבל סעודה שלישית,
אינה נחשבת כפנים חדשות.

אמרו במדרש אגדה,
"מזמור ליום השבת - אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן,
נאמר שירה".

ומכל מקום, דוקא בשתי הסעודות הראשונות שהן חשובות יותר,
שיש דרך להרבות בהן בשמחה ובמנות מכובדות,
והן חובה באכילת פת.

אבל לא בסעודה שלישית, שיש אומרים שאין חובה לאכול בה פת,
ויוצא ידי חובה במיני מזונות, בשר ויין.

(תוספות והרא"ש. בית יוסף) וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן סב ס"ח):
שבת ויום טוב ראשון ויום טוב שני,
נחשב כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית,
אבל לא בסעודה שלישית, וכן פשט המנהג.

פורים - יום פורים אינו נחשב לפנים חדשות.

שמכיון שאין חובה לאכול פת בסעודת פורים,
הרי דינו כסעודה שלישית. (שיירי טהרה. שכ)

בית חתנים
"בית חתנים" הוא בית החתן והכלה שדרים בו ושם עיקר שמחתם,
כי שם הם מרגישים פתיחות ושיחרור יותר,
שיכולים לדבר ולצחוק כל צרכם,
לא כן במקום אחר שאינם משוחררים כל כך,
וכלשון רש"י (מסכת סוכה כה ע"ב):
"ובוש לשחק [לצחוק] עם כלתו", וביאר הט"ז (סימן סב סק"ז),
שבוש החתן מלשחק עם כלתו בסוכה,
לפי שהיא פתוחה תמיד כל היום והכל רואים אותם,
לא כן בבית המיוחד לו ולכלתו שיוכל לשחק עמה בעת שבני אדם פונים ממנו. ע"כ.

ובאמת שכך הוא טבע האדם להתנהג בביתו בשיחרור יותר,
אפילו כשנמצאים שם בני אדם אחרים,
מה שלא היה מתנהג בבית אחרים,
מחמת שלא נעים לו.

וכיון שעיקר תקנת חז"ל בשבע ברכות היא על השמחה,
וכלשון הר"ן, "שברכת חתנים נתקנה על שמחת לבו של החתן",
לכך לא תיקנו אלא בביתם שהשמחה היא גדולה,
מה שאין כן בבית אחר או באולם,
אין מברכים שבע ברכות.

וזאת לבד ממה שפעמים רבות אין החתן והכלה
מכירים בכלל את האורחים הבאים לכבודם,
ואין להם שמחה עימם כל כך,
וכגון שהסעודה מתקיימת בבית אחי הכלה שגר בעיר אחרת,
וצריכים הם להטלטל מעיר לעיר,
או שמתקיימת בבית חבר אבי החתן או אבי הכלה,
ומזמינים אנשים מבית הכנסת או מהעבודה,
וברגע האחרון גם את השכן הסמוך
 כדי להשלים מנין, "ולשמחה מה זו עושה".

וכן פסקו גדולי דורנו לבני ספרד, ומהם:
מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף,
מורנו ורבנו הגאון רבי בן ציון אבא שאול,
הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך,
הגאון רבי יוסף שלום אלישיב ועוד.
(ב"ח ב שעו, שעט)

כתבו התוספות, אם יצא החתן מחופתו וכלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר,
אין מברכים ברכת חתנים, כיון שאין שמחה אלא בחופה.

וכן אמרו בגמרא,
מברכים ברכת חתנים בבית חתנים,
משמע דוקא במקום חופה שהוא בית חתנים,
שהוא מקום עיקר ישיבת החתן והכלה,
ולא מקום העשוי לאקראי בעלמא. ע"כ.

ומבואר יוצא מדבריהם,
שאין לברך שבע ברכות אלא בבית החתן שזה עיקר דירתו,
אבל אם עורכים לו סעודה בבית אחר,
אפילו יהיה בית הוריו או הורי הכלה,
כיון שזו סעודת אקראי, ועיקר ישיבתו היא בביתו,
אין לברך שם שבע ברכות.

וכן דעת האור זרוע בשם ריב"א, הראב"ד, הרשב"א,
הרמב"ן, הריטב"א והמרדכי.

וכן כתב המאירי בשם קצת מפרשים.
וכן למד הבית יוסף בדעת הרא"ש.

אולם המאירי כתב,
אם אחרים מזמינים את החתן ועושים לו סעודה בביתם לכבודו,
יראה בזה כאילו הוא מתקין לו סעודה לשם, ומברכים.

וכן כתב הר"ן,
נהגו עתה לברך ברכת חתנים בכל אחד מבתי החתונה כל זמן שהחתן או הכלה שם.

וכן פסקו מהר"ם מרוטנבורג, הגהות מיימוניות,
ארחות חיים, ושבולי הלקט.

ואולם הר"ן סיים:
ומכל מקום יש לחוש לדברי רבותינו בעלי התוספות.

והנה מרן בשלחן ערוך (סימן סב ס"ה) פסק,
מברכים ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון בכל סעודה וסעודה.

וכן כתב בסעיף י',
אם יצא החתן מחופתו אפילו כלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר,
אין אומרים שם ברכת חתנים.

ומבואר שפסק כדעת התוספות ועוד,
שאין לברך ברכת חתנים אלא בבית חתנים.

וכן מבואר בבית יוסף (סימן סב) שכתב,
ומה שכתב הרא"ש "לפעמים שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך ברכת חתנים",
אינו סותר למה שכתוב בפסקי התוספות:
"כשהחתן הולך עם כלתו לעיר אחרת, אין לברך אלא בבית חתנים".

כי אפשר שהתוספות דיברו כשהולכים לעיר אחרת
לטייל ודעתם לחזור לביתם בתוך שבעה,
אבל הרא"ש דיבר כשהולכים להתיישב ולדור באותה עיר אחרת. ע"כ.

ומפורש, שכל שדעתם לחזור לביתם,
אין זה נחשב כבית חתנים, ורק כשעברו לבית דירתם,
הרי זה בית חתנים ויברכו שם שבע ברכות.

 ואמנם הט"ז רצה לחלק בין זמנם לזמנינו,
כי דוקא בזמנם שהחופה היתה מקום עיקר ישיבת החתן והכלה,
וכמו שנהגו באשכנז לעשות אפריון לכבוד החתן והכלה בחדר שמתייחדים שם,
ואין לזרים איתם רק בעת שמשמחים אותם,
בזה אמרו שאין שמחה אלא בחופה כי
השמחה היתירה נמצאת שם בביתם יותר משאר בתים,
ולא במקום אחר שבוש לשחק עם כלתו.

אבל עכשיו שאין קוראים חופה אלא למה
שמקדשים מתחת לטלית הפרוסה על גבי כלונסאות,
אין שום מעלה לבית שעושים בו סעודת הנישואין יותר מבתים אחרים.

על כן יש לברך ברכת חתנים בכל בית שעושים בו סעודה לכבוד החתן והכלה. ע"כ.
וכן הוא מנהג בני אשכנז.

ואף שיש לפלפל בדברי הט"ז,
כי מה איכפת שהיום אין חופה ואפריון כימי קדם,
הלוא סוף סוף כמו שאז לא היה החתן בוש לשחק עם כלתו בחופה כבשאר בתים,
כן היום אין החתן בוש לשחק עם כלתו בביתם כבשאר בתים,
ונמצא שעדיין השמחה גדולה יותר בביתם.

והמקום שבו עושים את סעודת הנישואין,
יש בו מעלה יותר, כמו שכתב הרדב"ז,
כי עיקר השמחה היא שם שהכל עסוקים לשמחם,
וכמובא לעיל (עמוד 246).

ועל כל פנים, מאחר וסוף סוף מרן השלחן ערוך לא חילק כהט"ז,
ולדעתו לעולם אין מברכים שבע ברכות אם לא בבית החתן,
בודאי שאין לנו כח לחוקק בספר כהלכה פסוקה לברך ברכת חתנים בכל מקום,
כאשר מפורש בכמה ראשונים שהחופה היא מקום ישיבת החתן והכלה
ולא מקום העשוי לאקראי בעלמא.

וסעודות שעושים בזמנינו בכל יום במקום אחר,
אין לך אקראי גדול מזה.

וכל הנמצא בעניינים,
יודע שהרבה פעמים מאחרים המוזמנים לסעודה,
והחתן והכלה יושבים ומצפים,
ובעל הבית דוחק ומנסה להשיג מי שישלים מנין,
ופעמים אף מתדפק על פתחי השכנים כדי שסוף סוף
ימָצאו כמה בני אדם ויוכלו להתחיל בסעודה.

ופעמים שהחתן והכלה מגיעים באיחור רב,
ואחר כך כמובן ממהרים כדי שלא להטריח את המוזמנים
שטרחו ובאו ממרחקים והמתינו זמן רב,
ואיך נוכל להגדיר סעודה זו כסעודה במקום חופה שהשמחה שם גדולה,
ומחמת כן לברך שבע ברכות.

גם שכיח ומצוי מאוד שרבים מהמוזמנים לא מכירים זה את זה,
וחלקם אינם מצד החתן ולא מצד הכלה,
אלא חברים ומכרים של בעל הבית שבאו להשלים מנין,
וברור שבמצבים אלו, אין ריבוי שמחה כל כך.

זאת ועוד, הלוא בפירוש כתב מרן בשלחן ערוך (סימן סב ס"י)
שדוקא אם הולך החתן לגמרי לבית אחר וכל חבורתו עמו,
אז נעשה אותו הבית עיקר, ומברכים שם שבע ברכות.

והלוא למציאות של היום, הולכים החתן והכלה לבדם,
והיאך יברכו שם נגד המפורש בשלחן ערוך.

ובלאו הכי, כתב מרן החיד"א שבימינו לא שייך דין זה של בני החבורה שבאים עימו,
שהרי השמחה התמעטה ואין בני חבורה קבועים שמשמחים את החתן בכל יום,
כפי שהיה מצוי בזמנם.

וזו לשונו (שו"ת חיים שאל חלק ב סימן לה אות ד):
והדבר פשוט וברור שבני החופה הם אותם האוכלים בבית החתונה
כל שבעת ימי החופה ימים ולילות עם החתן והכלה,
ואלו קראו בשמותם 'בני החופה'.

אבל אלו הקרואים והולכים בסעודה אחת ולא יותר,
ולמחרת קראו שם אחרים לסעודה,
וכן על זה הדרך, אינם נקראים בני חופה,
שכל אנשים דיין שעתן בסעודה אחת. ע"כ.

ואם כך אמר הרב לפני כ- 250 שנה,
על אחת כמה וכמה בדורנו זה,
שהתמעטו הלבבות וערבה כל שמחה.

על כן, בודאי שאין לנו לזוז ממרן השלחן ערוך
ולשנות הוראתו מכח סברות וחילוקי חילוקים,
ובפרט בענייני ברכות שאפילו נגד מרן אומרים 'ספק ברכות להקל',
כל שכן כאן שזו דעת מרן.

וכל יודע ספר ומודה על האמת,
יודה שכך דרך הפסיקה הצרופה לחשוש לספק ברכות,
ולא להרבות בברכות מכח סברות וחילוקים.
(שא. ב"ח ב שעא. הרה"ג רבי יורם מימון, אור תורה כסלו תשנ"ד)

והנה הגדיל לעשות אחד מהמחברים בזמנינו
וכתב בלשון מליצית למשוך את לב הקורא,
וזו לשונו: וכמו צער בנפשי בראותי מבני עמי שפוגמים את
שמחת הנישואין שלהם בהיפקד מהם הברכות שתיקנו
חז"ל על שמחתם של חתן וכלה,
והוא חסרון גדול בשלימות השמחה,
וזה ללא שום טעם והכרח בעולם כלל.

ודע והבן, שדבר גדול הוא לברך שבע ברכות בסעודות שעושים
לכבוד החתן והכלה משך שבעת ימי המשתה,
והמה הודאה להשם יתברך,
ועיקר אופן הבעת השמחה שתיקנו חז"ל,
ומעוררים מקורות השפע להמשיך על ידן קדושה וטהרה,
ברכה והצלחה, לכל אורך ימי חייהם של הזוג יחד. ע"כ.

ולא ידעתי לפרש שיחתו במה שכתב,
"שפוגמים את שמחת הנישואין בהיפקד מהם הברכות...
והוא חסרון גדול בשלימות השמחה...
ועיקר אופן הבעת השמחה שתיקנו חז"ל",
ונראה מדבריו כאילו שכל שמחת החתן והכלה היא רק באמירת הברכות,
ולא בשירה וזימרה ובשבחי החתן והכלה וכמבואר לעיל,
ואוי אם יחסרו מספר ברכות,
הלוא יהיה זה חסרון גדול בשלימות השמחה??!!
וזאת לבד ממה שפעמים רבות,
עת אשר הגיע עידן כיבודי הברכות,
כבר רבים מהמסובים עזבו את הסעודה ונמים את שינתם,
ולשמחה מה זו עושה??!! אתמהה.

ומה שכתב "וזה ללא שום טעם והכרח בעולם כלל",
לא ידעתי עוז דיבורו בזה,
וכי דעתם של הראשונים שהוזכרה לעיל,
וגדולי דורנו: מרן, הרב בן ציון אבא שאול,
הרב אוירבך, הרב אלישיב ועוד,
אין בדבריהם "שום טעם והכרח בעולם כלל"??!! פלא.

ומה שכתב "ומעוררים מקורות השפע להמשיך על ידן קדושה וטהרה, ברכה והצלחה...",
לא ירדתי "לעומק" דבריו, וכי זוג אשר חרדים לדבר השם זו הלכה,
ויראים לנפשם שמא יכשלו בעוון הזכרת שם שמים לבטלה,
שעליו אמרו חז"ל (שבועות לט ע"א) שכל העולם כולו נזדעזע
בשעה שאמר הקב"ה בהר סיני "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא",
ועושים כדעת רבותיהם ולא מברכים שבע ברכות,
וכי הם לא יזכו להמשיך שפע קדושה וטהרה וברכה והצלחה וכו'??!!
ועיין בלשונו הטהורה של האדמו"ר הקדוש מתולדות אהרון
(זכור לאברהם סימן סד סוף אות נז)

 שכתב: "וידוע שהדר גאונו התגורר הרבה אצל
כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז זצ"ל וראה איך שהיה זע וחרד
אף מספק ספק ספיקא של חשש ברכה לבטלה,
ואיך פוסק להם לברך, ומה יזיק לחתן אם לא יברכו בשבילו שבע ברכות,
ואין לברך מכח ספק ברכה לבטלה".

[ואמנם, יש להעיר רבות בתורף דבריו של אותו מחבר, אך כידוע,
כי בחיבורים אלו אין דרכנו להאריך בתשובות להשגות,
וכבר בארנו לעיל בקצרה הטעם הנכון למנהגנו,
ושכך נהגו כל גדולי הדור הקודם הספרדי,
ולא כמו שכתב שם שמנהג הספרדים לברך כל הברכות,
ועל הכל ש'ספק ברכות להקל'. ודי בזה למבין.]

שכירות -
אולם שמחות או חדר אוכל של מוסד ששכרוהו לסעודת החתן והכלה,
אינו נחשב כבית חתנים, ומברכים שם רק ברכת "אשר ברא".
(שטז. ב"ח ב שעו)

דירה זמנית -
בית שהושכר לחתן ולכלה או שנמסר להם בחינם
לדור בו במשך שבעת ימי המשתה, הרי זה נחשב ביתם לענין זה,
כי שם עיקר השמחה שמרגישים החתן והכלה טוב,
ואין צריך דוקא בית שידורו בו לתקופה ארוכה.
(ב"ח ב שעא. ועיין בשלחן ערוך סימן סב סעיף י)

מתגוררים בבית ההורים -
חתן וכלה המתגוררים בבית הורי החתן או הכלה,
וזהו מקום מגורם לתקופה מסויימת לאחר הנישואין עד שיחסכו מעות ויקנו דירה,
הרי זה נחשב בית חתנים, ומברכים שם שבע ברכות. (ב"ח ב שעא) 

כמו כן, חתן וכלה שנישאו בארץ ישראל,
ולאחר שבעת ימי המשתה הם טסים לחוץ לארץ כי שם ביתם,
ובינתיים בשבוע זה הם גרים בבית ההורים,
הרי זה נחשב בית חתנים ומברכים שם שבע ברכות. (ב"ח ב שעא)

נסעו לעיר אחרת -
חתן וכלה שנסעו בתוך שבעת ימי המשתה מביתם לעיר אחרת,
באופן ששם יהיה מקום מגוריהם באותם ימים עד לאחר שבעת ימי המשתה,
הרי ביתם זה נחשב כבית חתנים ומברכים שם שבע ברכות.

לדוגמא: חתן וכלה שביתם בירושלים עיר הקודש,
אך מאחר והמשפחה מתגוררת בחיפה ושם יערכו את סעודות שבע הברכות,
לכן דרים הם בימים אלו בדירה בחיפה,
הרי זה נחשב להם בית חתנים ומברכים שם שבע ברכות.

כתב הבית יוסף (סימן סב),
מה שכתבו התוספות "כשהחתן הולך עם כלתו לעיר אחרת, אין לברך",
אפשר שדיברו כשהולכים לעיר אחרת לטייל ודעתם לחזור לביתם בתוך שבעה,
אבל הרא"ש שכתב "שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך ברכת חתנים",
דיבר כשהולכים להתיישב ולדור באותה עיר אחרת. ע"כ.

וכיון שכבר התבאר שלא צריך שידורו באותו בית דוקא לתקופה ארוכה,
אם כן אף שהולכים להתיישב ולדור שם בשבעת ימי המשתה,
הרי זה נחשב כביתם.

וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן סב סעיף י):
וכן לפעמים שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך שם ברכת חתנים, אם הוא תוך שבעה. ע"כ.

והיינו לפי מה שביאר בבית יוסף בדעת הרא"ש כנ"ל,
וכתב עליו שם:
'ועליו אנו סומכים כי פוסק מובהק הוא',
ולא בא למעט אלא רק כשהולך לעיר אחרת למטרת טיול,
שאז בודאי אינו נחשב כבית דירתו,
ואין מברכים שם שבע ברכות.

אבל כשזה בית דירתו שם לתקופה זו, מברכים.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 257-262

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים