מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
פגישה במקומות אסורים
חיים ב"ארמון-יה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
אהבה דווקא לאחר הנישואין
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
בין האירוסין לחתונה
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
שנה ראשונה - יסודות הבנין
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
שידוכים שקריים
ראיה בפגישות
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
קודם יראת שמים
פגישה אחרונה
חרם על הבחורים
לעזוב את הוריו
איסור נגיעה במשודכ/ת
הנהגת הפגישות
בין האירוסין לחתונה
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
מעלית
משך זמן הפגישות
התערבות ההורים
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
במה קונה איש את אישתו?
גדול עוונו מנשוא
המצוה הראשונה
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
אומנות הקבלה
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
עצות והנהגות טובות לאשה
נשיאת חן
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
טיפוח החן
הדרך הקצרה לשידוך
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
רודף שלום...!
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
עזר כנגדו
על ה' יזעף ליבו
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
היום המסוגל לשידוכים
דעה משובשת?!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
שבע ברכות בבית האבל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
התרפאה המשפחה
לא ידעו ולא יבינו
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
כתיבת התנאים
אופן המחיקה
קביעת חתונה בשנת האבל
בת אחיו או בת אחותו
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
אופן ההיתר לברר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
המערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
קבלת ברכה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
בחור ובעולה מאחר
ט. צורת השבועה
איסור שינוי מנהג
יא. טענות המערערים על השבועה
השתתפות בשבת חתן
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
השתתפות בחתונה
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
ח. ביאור הנוסח
השבועה בכתובה מקורות טהורים
כזית פת לחתן ולכלה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
שני אחים לשתי אחיות
יב. תשובה למערערים
הלכות טהרה
צביעת השיער
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
הוא לא בן אדם
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בחירת שידוך - תפילה
מסירה מיד ליד
סיום הש"ס / לישא אשה ?
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
אל תלחץ
חלופת מכתבים
לא לבייש בת ישראל
בשמים לכלה
כוח הדיבור בין בני הזוג
התנגדות ההורים לגיורת
גיל נישואי הבת
העיקר שתהיה ברכה
פגישה מוקדמת
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
יציאה לחוץ לארץ
שידוכים מיוחדים שמות שווים
ענוה
נוסח הקיום
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
מידע בעייתי על המשודכים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
בושה ובזיון מצד ההורים
ימי העומר
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
התאריך בכתובה
תאריכים מסויימים
זמן התשלום
יין אמיתי
בעל תשובה
חול המועד
זריזות במועד הנישואין
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
מוצאי שבת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
צילומים בקדושה
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
ערב שבת
תעניות
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
סימן טוב
ללמוד ולהבין
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
תיקון בתאריך מוקדם
לבוש צנוע
רק אין יראת שמים
תאריך לועזי
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
חול המועד
ערב שבת
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
האירוסין כיום
פסוקים ומאמרים
מהות הכתובה וטעמיה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
תענית לבני אשכנז
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
גרפיקה
קבלה לעתיד
כתיבה מוקדמת של הכתובה
בין אדם לחברו מתכפר?
משפט הכתובה
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
הגעה לאולם
חגיגת השידוכים [וורט]
יותר מיום כיפור
בנחת ומתינות
סוגריים
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
היופי מושג רוחני
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתב לא מחיק
קבלת רשות
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
תמונות משפחתיות
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
צדקה לעניים
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
ענין השידוכין
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
תקנה טובה
כתובה לכתחילה
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שם עריסה שהשתקע - כתובה
אב מאמץ
כל המוסיף גורע- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מילוי חלל - טיוט
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שני שמות עריסה
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
הוחלפו הכתובות
שם נוסף לאבא
ז"ל בכתובה
שבירת צלחת
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
תאריך מוקדם
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
פסק זמן של התבוננות
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
מנהיגות
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה - חומה לבעלה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
שני שמות יהודי וגויי
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
חלוקת סיגריות
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הכתובה בארמית
מילוי הכתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
המקום
מסר לבעל היקר!
אפר בראש החתן
לא עשו קנין
ליווי בנרות
חתימת החתן
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
ליווי החתן והכלה
ברכות בפני פריצות
תחת כיפת השמים
תיבה תלויה
ראשי תיבות
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
קיום לתיקון
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
כלה גרושה
מנין עשרה
החלפת שם -כתובה
הכניסה לזרים אסורה
השמות בכתובה - תארים
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
לא זכו
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
שם משפחה בכתובה
מילויים שונים - כלה בעולה
הוספת שם - בכתובה
חופה בבין השמשות
שם חיבה -בכתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
מיקום החתן והכלה בחופה
גר צדק
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
חופה בבית כנסת
שינויים בשם- כתובה
יכירו וידעו
טבעת
ניגון הברכות
כולם עומדים
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
טעימת הכוס
שווה פרוטה
הכרת החתן והכלה
הטבעת בידו
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
הקידושין - האשה נקנית
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שני העדים
קריאת התורף
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
שבירת כוס - זכר לחורבן
להתעטף בציצית
אבן טובה
ברכות ברמקול
ידיעת הסכום
טבעת זהב או כסף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
איסור הסתכלות בכלה
כסף
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
הכתובה
מזיגת הכוס
טבעת הקידושין
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
כיסוי ראש
חדר יחוד - בני ספרד
טעם הקנין
סמוכים לעד לעולם
חופת נידה - דחיית חתונה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
טעימת הכוס
לא ברבים
שכח טבעת
עדי יחוד
בני אשכנז
יד ביד לא ינקה
אחיזה בימין
לא לשם יחוד
השתתפות החתן והכלה
בכל החתונות
חתן וכלה בשמחה אחרת
טבעת לאיש
הגבהת הכלה
לימוד תורה בעיון
טעימת הכוס
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עליית החתן לתורה
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
תמונת הכלה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
וידוי
בגדי כבוד
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
תענית אסתר
"מנהג" אותיות "גהנם"
ריקוד במטפחת עם הכלה
ללא אבנט
'מצוה טאנץ' בזמנם
הפרדה מליאה
כיסוי פני הכלה
זריקת סוכריות?!
גילוח ותספורת
יסודתו בהררי קודש
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ריקודים מעורבים
ריקוד לפני הכלה
איסור נגיעה
הברכה הגדולה ביותר
ישיבה מעורבת
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
ירידת הדורות
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
התנאים לשבע ברכות
החתן דומה למלך
שותפות בחנות
לא אכל כזית
פרישת הטלית
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
באור ברכת האירוסין
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן עם הכלה יד ביד
טבעת לחתן?!
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
תפילה בציבור
לא לדבר
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
בקול רם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
שבע ברכות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
החתן קובע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
מחלל שבת
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
קבלת היסורים בשמחה
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
שידוכים לדתיים
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
"תהיה לה ישועה גדולה"
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
"אשר ברא" עם בני ביתו
ברכת שהחיינו
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
שבע ברכות בליל הסדר
מלאכה. וידוי.
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
העליה לתורה
צירוף קטן לשלשה
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
בחור ואלמנה
הכל נשאר במשפחה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
גדולי רבני אשכנז
שלשה אנשים
שמחת הלב
שבעה אכלו פת
מה לך נרדם
חופה ביום ויחוד בלילה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
המברך אוכל פת
שבת - היום השביעי
צילום אחיזת הכתובה
יין לבן
"ואברהם זקן"
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
ספר התורה ממקום למקום
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גדול כח הרצון
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
חכמת לב
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
"חכם לב" = רצון!
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
חכמה זו יראת שמים
העצבות היא בידי האדם
תעודה משלמה המלך
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
פרק כו כתיבת שטר תנאים
ברכות מהכתב
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
עטיפת הכוס
חלוקת הברכות
זכוכית
יין אמיתי
קריאת התנאים:
כוונה בברכת הגפן
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
טעות בסדר הברכות
הסבא עם הכלה יד ביד
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
ברכת חתנים בעשרה
איפה מגיע כח הרצון?
פעמיים באהבה
חינוך במחשבה תחילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יבואו טהורים
"אשת חבר הקני"
לדבר אל הרובד הגבוה
לשאול עצת המורה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
תורת חסד על לשונה
סוד הבחירה של אליעזר
ראשית עריסותיכם...
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
סוף דבר:
העצבות היא בידי האדם
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בחור ובעולת עצמו
הלימוד משליחות אליעזר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
חבל להפסיד תורה של רבים
רצון הצדדים
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
שכר שדכנות
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
24/12/2023
410

התנאים לשבע ברכות

לבני ספרד,
אין לברך שבע ברכות בסיום ברכת המזון אלא בהצטרף ג' התנאים הבאים:
א. עשרה אנשים.
ב. שתי פנים חדשות.
ג. בית החתן.
[ואז מביאים שתי כוסות יין, אחת לברכת המזון ואחת לשבע ברכות,
וכמבואר לעיל (עמוד 246)],
אבל כל שחסר אחד התנאים,
מברך המזמן על כוס אחת ברכות 'הגפן' ו'אשר ברא'.

על כן, סעודה הנערכת בבית הורי החתן או הורי הכלה,
ויש שם עשרה אנשים ושתי פנים חדשות,
לא מברכים שבע ברכות אלא ברכת 'אשר ברא',
כיון שאין זה בית החתן. (שא)

אולם, למנהג בני אשכנז,
די בעשרה אנשים ובאדם אחד לצורך פנים חדשות,
כדי לברך שבע ברכות, אף שאין זה בית החתן.

להלן נבאר את פרטי דיני ג' התנאים הנ"ל:

עשרה אנשים -
אין לברך שבע ברכות אלא דוקא כשיש עשרה אנשים גדולים.

ואף על פי שבסתם זימון של עשרה,
מצטרף קטן אחד למנין העשרה (כמבואר בשלחן ערוך אורח חיים סימן קצט ס"י),
מכל מקום לענין שבע ברכות, צריך שיהיו עשרה גדולים דווקא,
ככל דבר שבקדושה.

וכל שכן שאשה אינה מצטרפת לעשרה.
(הרמב"ם הלכות אישות פ"י ה"ה. שו"ע סימן סב ס"ד)

פנים חדשות-
לא השתתפו בסעודות -
"פנים חדשות", היינו בני אדם שלא השתתפו באחת מהסעודות של חתן וכלה אלו,
ואפילו שהיו בחופה ושמעו את הברכות,
כל שלא אכלו שם עד עתה, הרי הם נחשבים כפנים חדשות.

וכתב מרן השלחן ערוך (סימן סב סעיף ז)
שכן פשט המנהג כדעת הרא"ש ולא כהרמב"ם. (שכ)

אחד או שנים - למנהג בני ספרד, צריך שיהיו לפחות שני אנשים.
ולמנהג בני אשכנז, די באדם אחד.

כתב הרמב"ם (הלכות ברכות פ"ב ה"י),
הברכה שמוסיפים בבית חתנים,
היא ברכה אחרונה משבע ברכות של נישואין...

ואם היו פנים חדשות,
מברכים בשבילם אחר ברכת המזון שבע ברכות,
כדרך שמברכים בשעת נישואין, 'והוא שיהיו עשרה',
וחתנים מן המנין. ע"כ.

והנה, יש שהבינו בדעת הרמב"ם שמצריך שכל העשרה יהיו פנים חדשות.

אך זה אינו נכון,
וכמו שבאר רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה:
ומה שנוגע לפנים חדשות בבית חתנים,
נראה מדבריכם שאתם חושבים שמה שכתב אבא מארי זצ"ל בחיבורו 'והוא שיהיו עשרה',
עניינו עד שיהיו פנים חדשות עשרה,
ורק אז יברכו שבע ברכות בברכת המזון.

מי שחושב כך טועה,
כי הוא ז"ל לא רצה לומר בדבריו אלא שהנאספים לברכה יהיו עשרה.

ויתבונן נא לדבריו ז"ל שכתב 'וחתנים מן המנין',
והרי החתנים אינם פנים חדשות.

וגדר פנים חדשות, לפי מה שנמסר בשם אבא מארי זצ"ל בענין זה,
לא פחות משנים, כי "פנים" לשון רבים,
והפחות של רבים לפי ההלכה שנים.

וכן משמע מחיבורו שכתב 'אבל אם היו האוכלים אחרים...

מברכים בשבילם שבע ברכות',
ומובן "אחרים" רבים, ולכל הפחות שנים.

וזולת אבא מארי זצ"ל, סבורים שגם אם רק אחד פנים חדשות,
מברכים בגללו שבע ברכות.

והוא זכר קדוש לברכה, לא הסכים לזה. ע"כ.

ובאמת, שיש ראשונים שחולקים שפנים חדשות היינו אדם אחד,
וכן מנהג בני אשכנז.

אך כתב בסידור בית עובד,
שמנהג בני ספרד להצריך שתי פנים חדשות,
ואפילו שלא מרבים בסעודה ומשתה בשבילם.

וכן כתב בפני יצחק אבולעפייא,
ושכן נהגו ברוב המקומות אשר דרכתי בהם.

ובשו"ת רב פעלים (חלק ד אבן העזר ס"ס ו) כתב,
ופה עירנו בגדאד, המנהג פשוט להקפיד שיהיו שנים ולא די באחד.

וכל אלו הם דברים פשוטים. עי"ש.
(שו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן יא אות ג, ה, יב)

ריבוי הסעודה - למנהג בני אשכנז, אין נחשב פנים חדשות,
אלא באדם חשוב שמרבים בסעודה ומשתה לכבודו.

אבל למנהג בני ספרד, כל אדם נחשב פנים חדשות,
אף שאין מרבים לכבודו בסעודה.
(שו"ת יביע אומר ח"ג אבן העזר סימן יא אות ה, יב)

מנהג אשכנז כדעת התוספות והרא"ש ועוד.

ומנהג ספרד כדעת הרמב"ם,
שמבואר בדבריו שאין צריך שירבו בשבילם.

וכן כתבו הראנ"ח, פרי האדמה,
ערוך השלחן, בית עובד ועוד.

וכתב בספר חופת חתנים, שכן מנהג ליוורנו.

ובספר חינא וחסדא כתב,
שהמנהג לברך שבע ברכות אפילו על סתם אורחים שלא באו מחמת החתונה,
ואפילו הם זרים ובמקרה סעדו שם, ואפילו הם עניים.

וכתב רבנו יוסף חיים (שו"ת רב פעלים חלק ד אבן העזר סימן ו),
וצריך שלא יהיו הפנים חדשות מאותם הבזויים שבני החופה קצים בהם,
ויושבים על השולחן לאכול על אפם ועל חמתם,
ולא נוח להם כלל,
כי אלו אינם חשובים פנים חדשות לברך בעבורם שבע ברכות. ע"כ.

קטן. אשה - אין להחשיב פנים חדשות אלא דוקא איש גדול למעלה מגיל מצוות,
אבל אשה או קטן, אינם נחשבים לפנים חדשות
 ואפילו יש עשרה בלעדיהם, לא מברכים שבע ברכות.

הגר"ח פלאג'י נשאל, במעשה שבא קטן לבית חתנים,
והיה חשוב ובן גדולים, והרבו בסעודה בשבילו,
והוא פנים חדשות, האם יברכו שבע ברכות או לא?
תשובה: כתב הריטב"א בשם התוספות,
שלא נחשב פנים חדשות אלא כשבא אדם חשוב.

ואשה, אף על פי שהיא חשובה,
כיון שאינה ראויה להצטרף לעשרה לברכת חתנים,
אינה נחשבת פנים חדשות.

ומבואר שרק מי שמצטרף לעשרה,
יכול להיחשב לפנים חדשות, וממילא הקטן שלא מצטרף לעשרה,
לא נחשב פנים חדשות.
וכן כתבו כמה אחרונים.
(שו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן יא אות י)

שבת קודש - סעודות הלילה והבוקר של שבת,
נחשבות במקום פנים חדשות,
ואין צורך לחזר אחר שני אנשים שלא היו בסעודות.

אבל סעודה שלישית,
אינה נחשבת כפנים חדשות.

אמרו במדרש אגדה,
"מזמור ליום השבת - אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן,
נאמר שירה".

ומכל מקום, דוקא בשתי הסעודות הראשונות שהן חשובות יותר,
שיש דרך להרבות בהן בשמחה ובמנות מכובדות,
והן חובה באכילת פת.

אבל לא בסעודה שלישית, שיש אומרים שאין חובה לאכול בה פת,
ויוצא ידי חובה במיני מזונות, בשר ויין.

(תוספות והרא"ש. בית יוסף) וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן סב ס"ח):
שבת ויום טוב ראשון ויום טוב שני,
נחשב כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית,
אבל לא בסעודה שלישית, וכן פשט המנהג.

פורים - יום פורים אינו נחשב לפנים חדשות.

שמכיון שאין חובה לאכול פת בסעודת פורים,
הרי דינו כסעודה שלישית. (שיירי טהרה. שכ)

בית חתנים
"בית חתנים" הוא בית החתן והכלה שדרים בו ושם עיקר שמחתם,
כי שם הם מרגישים פתיחות ושיחרור יותר,
שיכולים לדבר ולצחוק כל צרכם,
לא כן במקום אחר שאינם משוחררים כל כך,
וכלשון רש"י (מסכת סוכה כה ע"ב):
"ובוש לשחק [לצחוק] עם כלתו", וביאר הט"ז (סימן סב סק"ז),
שבוש החתן מלשחק עם כלתו בסוכה,
לפי שהיא פתוחה תמיד כל היום והכל רואים אותם,
לא כן בבית המיוחד לו ולכלתו שיוכל לשחק עמה בעת שבני אדם פונים ממנו. ע"כ.

ובאמת שכך הוא טבע האדם להתנהג בביתו בשיחרור יותר,
אפילו כשנמצאים שם בני אדם אחרים,
מה שלא היה מתנהג בבית אחרים,
מחמת שלא נעים לו.

וכיון שעיקר תקנת חז"ל בשבע ברכות היא על השמחה,
וכלשון הר"ן, "שברכת חתנים נתקנה על שמחת לבו של החתן",
לכך לא תיקנו אלא בביתם שהשמחה היא גדולה,
מה שאין כן בבית אחר או באולם,
אין מברכים שבע ברכות.

וזאת לבד ממה שפעמים רבות אין החתן והכלה
מכירים בכלל את האורחים הבאים לכבודם,
ואין להם שמחה עימם כל כך,
וכגון שהסעודה מתקיימת בבית אחי הכלה שגר בעיר אחרת,
וצריכים הם להטלטל מעיר לעיר,
או שמתקיימת בבית חבר אבי החתן או אבי הכלה,
ומזמינים אנשים מבית הכנסת או מהעבודה,
וברגע האחרון גם את השכן הסמוך
 כדי להשלים מנין, "ולשמחה מה זו עושה".

וכן פסקו גדולי דורנו לבני ספרד, ומהם:
מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף,
מורנו ורבנו הגאון רבי בן ציון אבא שאול,
הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך,
הגאון רבי יוסף שלום אלישיב ועוד.
(ב"ח ב שעו, שעט)

כתבו התוספות, אם יצא החתן מחופתו וכלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר,
אין מברכים ברכת חתנים, כיון שאין שמחה אלא בחופה.

וכן אמרו בגמרא,
מברכים ברכת חתנים בבית חתנים,
משמע דוקא במקום חופה שהוא בית חתנים,
שהוא מקום עיקר ישיבת החתן והכלה,
ולא מקום העשוי לאקראי בעלמא. ע"כ.

ומבואר יוצא מדבריהם,
שאין לברך שבע ברכות אלא בבית החתן שזה עיקר דירתו,
אבל אם עורכים לו סעודה בבית אחר,
אפילו יהיה בית הוריו או הורי הכלה,
כיון שזו סעודת אקראי, ועיקר ישיבתו היא בביתו,
אין לברך שם שבע ברכות.

וכן דעת האור זרוע בשם ריב"א, הראב"ד, הרשב"א,
הרמב"ן, הריטב"א והמרדכי.

וכן כתב המאירי בשם קצת מפרשים.
וכן למד הבית יוסף בדעת הרא"ש.

אולם המאירי כתב,
אם אחרים מזמינים את החתן ועושים לו סעודה בביתם לכבודו,
יראה בזה כאילו הוא מתקין לו סעודה לשם, ומברכים.

וכן כתב הר"ן,
נהגו עתה לברך ברכת חתנים בכל אחד מבתי החתונה כל זמן שהחתן או הכלה שם.

וכן פסקו מהר"ם מרוטנבורג, הגהות מיימוניות,
ארחות חיים, ושבולי הלקט.

ואולם הר"ן סיים:
ומכל מקום יש לחוש לדברי רבותינו בעלי התוספות.

והנה מרן בשלחן ערוך (סימן סב ס"ה) פסק,
מברכים ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון בכל סעודה וסעודה.

וכן כתב בסעיף י',
אם יצא החתן מחופתו אפילו כלתו עמו והולכים לאכול בבית אחר,
אין אומרים שם ברכת חתנים.

ומבואר שפסק כדעת התוספות ועוד,
שאין לברך ברכת חתנים אלא בבית חתנים.

וכן מבואר בבית יוסף (סימן סב) שכתב,
ומה שכתב הרא"ש "לפעמים שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך ברכת חתנים",
אינו סותר למה שכתוב בפסקי התוספות:
"כשהחתן הולך עם כלתו לעיר אחרת, אין לברך אלא בבית חתנים".

כי אפשר שהתוספות דיברו כשהולכים לעיר אחרת
לטייל ודעתם לחזור לביתם בתוך שבעה,
אבל הרא"ש דיבר כשהולכים להתיישב ולדור באותה עיר אחרת. ע"כ.

ומפורש, שכל שדעתם לחזור לביתם,
אין זה נחשב כבית חתנים, ורק כשעברו לבית דירתם,
הרי זה בית חתנים ויברכו שם שבע ברכות.

 ואמנם הט"ז רצה לחלק בין זמנם לזמנינו,
כי דוקא בזמנם שהחופה היתה מקום עיקר ישיבת החתן והכלה,
וכמו שנהגו באשכנז לעשות אפריון לכבוד החתן והכלה בחדר שמתייחדים שם,
ואין לזרים איתם רק בעת שמשמחים אותם,
בזה אמרו שאין שמחה אלא בחופה כי
השמחה היתירה נמצאת שם בביתם יותר משאר בתים,
ולא במקום אחר שבוש לשחק עם כלתו.

אבל עכשיו שאין קוראים חופה אלא למה
שמקדשים מתחת לטלית הפרוסה על גבי כלונסאות,
אין שום מעלה לבית שעושים בו סעודת הנישואין יותר מבתים אחרים.

על כן יש לברך ברכת חתנים בכל בית שעושים בו סעודה לכבוד החתן והכלה. ע"כ.
וכן הוא מנהג בני אשכנז.

ואף שיש לפלפל בדברי הט"ז,
כי מה איכפת שהיום אין חופה ואפריון כימי קדם,
הלוא סוף סוף כמו שאז לא היה החתן בוש לשחק עם כלתו בחופה כבשאר בתים,
כן היום אין החתן בוש לשחק עם כלתו בביתם כבשאר בתים,
ונמצא שעדיין השמחה גדולה יותר בביתם.

והמקום שבו עושים את סעודת הנישואין,
יש בו מעלה יותר, כמו שכתב הרדב"ז,
כי עיקר השמחה היא שם שהכל עסוקים לשמחם,
וכמובא לעיל (עמוד 246).

ועל כל פנים, מאחר וסוף סוף מרן השלחן ערוך לא חילק כהט"ז,
ולדעתו לעולם אין מברכים שבע ברכות אם לא בבית החתן,
בודאי שאין לנו כח לחוקק בספר כהלכה פסוקה לברך ברכת חתנים בכל מקום,
כאשר מפורש בכמה ראשונים שהחופה היא מקום ישיבת החתן והכלה
ולא מקום העשוי לאקראי בעלמא.

וסעודות שעושים בזמנינו בכל יום במקום אחר,
אין לך אקראי גדול מזה.

וכל הנמצא בעניינים,
יודע שהרבה פעמים מאחרים המוזמנים לסעודה,
והחתן והכלה יושבים ומצפים,
ובעל הבית דוחק ומנסה להשיג מי שישלים מנין,
ופעמים אף מתדפק על פתחי השכנים כדי שסוף סוף
ימָצאו כמה בני אדם ויוכלו להתחיל בסעודה.

ופעמים שהחתן והכלה מגיעים באיחור רב,
ואחר כך כמובן ממהרים כדי שלא להטריח את המוזמנים
שטרחו ובאו ממרחקים והמתינו זמן רב,
ואיך נוכל להגדיר סעודה זו כסעודה במקום חופה שהשמחה שם גדולה,
ומחמת כן לברך שבע ברכות.

גם שכיח ומצוי מאוד שרבים מהמוזמנים לא מכירים זה את זה,
וחלקם אינם מצד החתן ולא מצד הכלה,
אלא חברים ומכרים של בעל הבית שבאו להשלים מנין,
וברור שבמצבים אלו, אין ריבוי שמחה כל כך.

זאת ועוד, הלוא בפירוש כתב מרן בשלחן ערוך (סימן סב ס"י)
שדוקא אם הולך החתן לגמרי לבית אחר וכל חבורתו עמו,
אז נעשה אותו הבית עיקר, ומברכים שם שבע ברכות.

והלוא למציאות של היום, הולכים החתן והכלה לבדם,
והיאך יברכו שם נגד המפורש בשלחן ערוך.

ובלאו הכי, כתב מרן החיד"א שבימינו לא שייך דין זה של בני החבורה שבאים עימו,
שהרי השמחה התמעטה ואין בני חבורה קבועים שמשמחים את החתן בכל יום,
כפי שהיה מצוי בזמנם.

וזו לשונו (שו"ת חיים שאל חלק ב סימן לה אות ד):
והדבר פשוט וברור שבני החופה הם אותם האוכלים בבית החתונה
כל שבעת ימי החופה ימים ולילות עם החתן והכלה,
ואלו קראו בשמותם 'בני החופה'.

אבל אלו הקרואים והולכים בסעודה אחת ולא יותר,
ולמחרת קראו שם אחרים לסעודה,
וכן על זה הדרך, אינם נקראים בני חופה,
שכל אנשים דיין שעתן בסעודה אחת. ע"כ.

ואם כך אמר הרב לפני כ- 250 שנה,
על אחת כמה וכמה בדורנו זה,
שהתמעטו הלבבות וערבה כל שמחה.

על כן, בודאי שאין לנו לזוז ממרן השלחן ערוך
ולשנות הוראתו מכח סברות וחילוקי חילוקים,
ובפרט בענייני ברכות שאפילו נגד מרן אומרים 'ספק ברכות להקל',
כל שכן כאן שזו דעת מרן.

וכל יודע ספר ומודה על האמת,
יודה שכך דרך הפסיקה הצרופה לחשוש לספק ברכות,
ולא להרבות בברכות מכח סברות וחילוקים.
(שא. ב"ח ב שעא. הרה"ג רבי יורם מימון, אור תורה כסלו תשנ"ד)

והנה הגדיל לעשות אחד מהמחברים בזמנינו
וכתב בלשון מליצית למשוך את לב הקורא,
וזו לשונו: וכמו צער בנפשי בראותי מבני עמי שפוגמים את
שמחת הנישואין שלהם בהיפקד מהם הברכות שתיקנו
חז"ל על שמחתם של חתן וכלה,
והוא חסרון גדול בשלימות השמחה,
וזה ללא שום טעם והכרח בעולם כלל.

ודע והבן, שדבר גדול הוא לברך שבע ברכות בסעודות שעושים
לכבוד החתן והכלה משך שבעת ימי המשתה,
והמה הודאה להשם יתברך,
ועיקר אופן הבעת השמחה שתיקנו חז"ל,
ומעוררים מקורות השפע להמשיך על ידן קדושה וטהרה,
ברכה והצלחה, לכל אורך ימי חייהם של הזוג יחד. ע"כ.

ולא ידעתי לפרש שיחתו במה שכתב,
"שפוגמים את שמחת הנישואין בהיפקד מהם הברכות...
והוא חסרון גדול בשלימות השמחה...
ועיקר אופן הבעת השמחה שתיקנו חז"ל",
ונראה מדבריו כאילו שכל שמחת החתן והכלה היא רק באמירת הברכות,
ולא בשירה וזימרה ובשבחי החתן והכלה וכמבואר לעיל,
ואוי אם יחסרו מספר ברכות,
הלוא יהיה זה חסרון גדול בשלימות השמחה??!!
וזאת לבד ממה שפעמים רבות,
עת אשר הגיע עידן כיבודי הברכות,
כבר רבים מהמסובים עזבו את הסעודה ונמים את שינתם,
ולשמחה מה זו עושה??!! אתמהה.

ומה שכתב "וזה ללא שום טעם והכרח בעולם כלל",
לא ידעתי עוז דיבורו בזה,
וכי דעתם של הראשונים שהוזכרה לעיל,
וגדולי דורנו: מרן, הרב בן ציון אבא שאול,
הרב אוירבך, הרב אלישיב ועוד,
אין בדבריהם "שום טעם והכרח בעולם כלל"??!! פלא.

ומה שכתב "ומעוררים מקורות השפע להמשיך על ידן קדושה וטהרה, ברכה והצלחה...",
לא ירדתי "לעומק" דבריו, וכי זוג אשר חרדים לדבר השם זו הלכה,
ויראים לנפשם שמא יכשלו בעוון הזכרת שם שמים לבטלה,
שעליו אמרו חז"ל (שבועות לט ע"א) שכל העולם כולו נזדעזע
בשעה שאמר הקב"ה בהר סיני "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא",
ועושים כדעת רבותיהם ולא מברכים שבע ברכות,
וכי הם לא יזכו להמשיך שפע קדושה וטהרה וברכה והצלחה וכו'??!!
ועיין בלשונו הטהורה של האדמו"ר הקדוש מתולדות אהרון
(זכור לאברהם סימן סד סוף אות נז)

 שכתב: "וידוע שהדר גאונו התגורר הרבה אצל
כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז זצ"ל וראה איך שהיה זע וחרד
אף מספק ספק ספיקא של חשש ברכה לבטלה,
ואיך פוסק להם לברך, ומה יזיק לחתן אם לא יברכו בשבילו שבע ברכות,
ואין לברך מכח ספק ברכה לבטלה".

[ואמנם, יש להעיר רבות בתורף דבריו של אותו מחבר, אך כידוע,
כי בחיבורים אלו אין דרכנו להאריך בתשובות להשגות,
וכבר בארנו לעיל בקצרה הטעם הנכון למנהגנו,
ושכך נהגו כל גדולי הדור הקודם הספרדי,
ולא כמו שכתב שם שמנהג הספרדים לברך כל הברכות,
ועל הכל ש'ספק ברכות להקל'. ודי בזה למבין.]

שכירות -
אולם שמחות או חדר אוכל של מוסד ששכרוהו לסעודת החתן והכלה,
אינו נחשב כבית חתנים, ומברכים שם רק ברכת "אשר ברא".
(שטז. ב"ח ב שעו)

דירה זמנית -
בית שהושכר לחתן ולכלה או שנמסר להם בחינם
לדור בו במשך שבעת ימי המשתה, הרי זה נחשב ביתם לענין זה,
כי שם עיקר השמחה שמרגישים החתן והכלה טוב,
ואין צריך דוקא בית שידורו בו לתקופה ארוכה.
(ב"ח ב שעא. ועיין בשלחן ערוך סימן סב סעיף י)

מתגוררים בבית ההורים -
חתן וכלה המתגוררים בבית הורי החתן או הכלה,
וזהו מקום מגורם לתקופה מסויימת לאחר הנישואין עד שיחסכו מעות ויקנו דירה,
הרי זה נחשב בית חתנים, ומברכים שם שבע ברכות. (ב"ח ב שעא) 

כמו כן, חתן וכלה שנישאו בארץ ישראל,
ולאחר שבעת ימי המשתה הם טסים לחוץ לארץ כי שם ביתם,
ובינתיים בשבוע זה הם גרים בבית ההורים,
הרי זה נחשב בית חתנים ומברכים שם שבע ברכות. (ב"ח ב שעא)

נסעו לעיר אחרת -
חתן וכלה שנסעו בתוך שבעת ימי המשתה מביתם לעיר אחרת,
באופן ששם יהיה מקום מגוריהם באותם ימים עד לאחר שבעת ימי המשתה,
הרי ביתם זה נחשב כבית חתנים ומברכים שם שבע ברכות.

לדוגמא: חתן וכלה שביתם בירושלים עיר הקודש,
אך מאחר והמשפחה מתגוררת בחיפה ושם יערכו את סעודות שבע הברכות,
לכן דרים הם בימים אלו בדירה בחיפה,
הרי זה נחשב להם בית חתנים ומברכים שם שבע ברכות.

כתב הבית יוסף (סימן סב),
מה שכתבו התוספות "כשהחתן הולך עם כלתו לעיר אחרת, אין לברך",
אפשר שדיברו כשהולכים לעיר אחרת לטייל ודעתם לחזור לביתם בתוך שבעה,
אבל הרא"ש שכתב "שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך ברכת חתנים",
דיבר כשהולכים להתיישב ולדור באותה עיר אחרת. ע"כ.

וכיון שכבר התבאר שלא צריך שידורו באותו בית דוקא לתקופה ארוכה,
אם כן אף שהולכים להתיישב ולדור שם בשבעת ימי המשתה,
הרי זה נחשב כביתם.

וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן סב סעיף י):
וכן לפעמים שהולכים החתן והכלה לעיר אחרת,
צריך לברך שם ברכת חתנים, אם הוא תוך שבעה. ע"כ.

והיינו לפי מה שביאר בבית יוסף בדעת הרא"ש כנ"ל,
וכתב עליו שם:
'ועליו אנו סומכים כי פוסק מובהק הוא',
ולא בא למעט אלא רק כשהולך לעיר אחרת למטרת טיול,
שאז בודאי אינו נחשב כבית דירתו,
ואין מברכים שם שבע ברכות.

אבל כשזה בית דירתו שם לתקופה זו, מברכים.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 257-262

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים