עשרת ימי תשובה
כתב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן מח):"הרוצים לעשות נישואין בעשרת ימי תשובה,
ראויים לעידוד כדי להקדים כל מה שאפשר, שזריזים מקדימים למצוות.
ואם הגיע החתן לגיל עשרים שנה, אין לו להחמיר בזה כלל, וישא ברכה מאת ה'".
יש נהגו שלא לערוך נישואין בעשרת ימי תשובה, כיון שהם ימי דין ומשפט,
אולם מנהג שלמים וכן רבים לערוך נישואין בעשרת ימי תשובה,
ומכל שכן בימינו שרוב החתנים הם למעלה מגיל עשרים,
וחובה קדושה מוטלת עליהם להקדים נישואיהם כל מה שאפשר,
שהרי אמרו (קידושין כט ע"ב) "בן עשרים שנה ולא נשא אשה, הרי הוא בהרהורי עבירה".
ולכן, הדבר ברור שהמקדים לישא אשה אפילו בעשרת ימי תשובה,
כשלא עשה כן לפני ראש השנה מכל סיבה שהיא, הריהו בבחינת זריז ונשכר,
וראויה מצוה גדולה זו להכריעם לכף זכות.
וכתב בשו"ת מלמד להועיל, שנישואיו נערכו ביום ו' בתשרי, על פי מר חמיו הגאון זצ"ל,
שהתייעץ עם גדולי הדור, ופסקו להתיר בלי שום פקפוק, ואין פוצה פה ומצפצף מכל רבותי.
וכן דעת הגר"ח פלאג'י ועוד.
גם בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר, העיר על מה שכתב בספר דרכי נועם,
שנוהגים שלא לישא בעשרת ימי תשובה, כמובא בקיצור שלחן ערוך בשם מטה אפרים,
וכתב שיש למחוק דברים אלו, כי במדינותינו אין נוהגים להחמיר בזה כלל,
ונישואי הרה"ג הצדיק ר' יעקב היינמאן היו בין כסה לעשור. עי"ש.
ועיין בירחון המאסף (לפני כ899- שנה) שכתב,
שקיבל הזמנה לחתונה מעורך הירחון הגאון רבי בן ציון קואינקה,
לנישואי בתו ביום ה' בתשרי.
גם אין הכרח לומר שכוונת המטה אפרים שהמנהג הזה הוא גם לספרדים.
ומצוה לרקוד לכבודם ולשמחם, ובמקום גילה שם תהא רעדה. (שם, וחזו"ע ארבע תעניות קיז)
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 144