בעל תשובה
בעל תשובה ספרדי, אף אם לומד בישיבה של בני אשכנז שהחזירוהו בתשובה,עליו לנהוג ככל בני ספרד שקבלו עליהם הוראות מרן השולחן ערוך בין להקל ובין להחמיר,
ואין לו לשנות, הן בהלכות והן בנוסח התפילה,
וממילא גם ביום חתונתו יכתבו לו כתובה ספרדית.
כתב בשו"ת אור לציון (חלק ב עמוד יז), אף אם נאמר שצריך אדם לנהוג כרבו,
מכל מקום בהלכות החלוקות בין בני ספרד לבני אשכנז,
שרבו נוהג כן מכח אבותיו שקיבלו הוראות הרמ"א,
בזה אין לומר שגם התלמיד יש לו לנהוג כאבות רבו, שהרי אינו קשור אליהם.
והרי זה פשוט שלגבי מנהגים,
כגון מה שנמנעים בכמה מקומות שלא לאכול אורז בפסח וכדומה,
נהגו כך מכח שאבותיהם קיבלו על עצמם לנהוג כך,
ובודאי שאין תלמידיהם צריכים לנהוג כן, והוא הדין לכל ההלכות.
ובלאו הכי נראה עוד פשוט, שאף אם נאמר שיעשה כרבו,
זהו דוקא במי שחזר בתשובה דרך רב מובהק שהוסמך להוראה,
וכמו שכתב הרמ"א (יורה דעה סימן רמב ס"ל),
שבימים אלו עיקר הרבנות אינו תלוי במי שלימדו הפלפול וחילוקים שנוהגים בזמן הזה,
אלא רק במי שלימדו פסק ההלכה והעיון והעמידו על האמת והיושר,
והוא דבר שאינו מצוי היום בישיבות, [וכל שכן בישיבות לבעלי תשובה].
ולכן נראה שכל ספרדי שחזר בתשובה על ידי רבנים או ראשי ישיבה אשכנזים,
אף שלמדוהו כמנהג אבותיהם, עליו לנהוג כמנהג אבותיו הספרדים,
ואפילו אם אין אביו שומר תורה ומצוות,
ינהג כמנהג אבות אבותיו, משום "אל תטוש תורת אמך",
שכך קיבלו אבותינו עליהם ועל זרעם ועל זרע זרעם לנהוג כן. ע"כ.
ושפתים ישק, משיב דברים נכוחים.
(ועיין שו"ת יבי"א חלק י אורח חיים סימן ט, ועין יצחק ריט)
שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 178