ללמוד ולהבין
על החתן ללמוד מבעוד מועד את נוסח הכתובה,כדי שיבין את כל התחייבויותיו לכלה.
ואולם, אף אם בא לאחר זמן וטען שלא הבין את התחייבויותיו בכתובה,
אין שומעים לו, ואין מאמינים לו, ומחוייב למלאות את כולן.
כתב הרשב"א, עם הארץ שבא לגרש את אשתו,
ואמרו לו בית דין שיפרע לה את סך כתובתה,
ואמר שכשקרא החזן את הכתובה, לא הבין את התנאים שחייבוהו.
שאלו את פי רבנו מאיר הלוי, והשיב ששומעים לו ומקבלים דבריו.
אבל הרשב"א אמר שאין שומעים לו,
שבודאי לא חתמו העדים עד שקראו תחילה בפני החתן והגידו לו מה שכתוב בכתובה,
ועל פי הסכמתו חתמו בה, שאם אין אתה אומר כן,
לא הנחת שום חיוב לעמי הארץ ולא לנשים,
שכולם יטענו שלא הבינו, ואין אלו אלא דברי תימה.
אבל מה אעשה שכבר הורה זקן ויושב בישיבה, חכם עם איש שיבה. ע"כ.
והעיר מרן הבית יוסף (סוף סימן סו), ואיני יודע למה הרשב"א נחבא אל הכלים,
משום דחזא גברא [שראה אדם גדול],
כיון דתיובתא לא חזא [שכיון שקושיתו עליו חזקה, יכול לחלוק].
ולכן, לענין הלכה, נראה לי כדברי הרשב"א, שאין מאמינים לעם הארץ זה,
משום שאם לא כן אין לדבר סוף, וכל עמי הארץ יטענו כן. ע"כ.
וכן פסק מרן במפורש בשלחן ערוך (חושן משפט סימן סא סי"ג):
מי שטען על כתובת אשתו שהיה עם הארץ ולא הבין כשקרא החזן את הכתובה והתנאים,
אין שומעין לו. ע"כ. (ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן יג אות ב, ג)
שידוכים כהלכה
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 185