אשורר שירה

בסיום קריאת הכתובה, נהגו בני ספרד לשורר בקול נעים,
בעוד שממתינים לחתימות העדים והחתן על הכתובה.

ומנהגו של מרן הראש"ל זצוק"ל היה לשיר "מקהלות עם",
וכשנשאל על הדבר, השיב, שכן ראה שעשה הגאון רבי יעקב עדס זצוק"ל,
כדי לכבד את החתן והכלה,
שהרי מצוה לכבדם ולשמחם שהם כמלך ומלכה,
ולמה יעמדו כל העם בבטלה בינתיים.

כמו כן,
שירה זו מועילה גם כדי ליצור תוספת הפסק בין ברכת 'הגפן'
של הקידושין לברכת 'הגפן' של הנישואין.

וכן מצאנו שהיה מנהגו של רש"י [לפני כ- 900 שנה],
שאז החלו לערוך קידושין ונישואין יחד,
וכמו שכתב בספר האורה: מברך הגפן וברכת אירוסין ושותה,
וטועם החתן ומטעים לכלה, ויכנסו לחופה וישוררו לפניהם וכו'.
(ה תקיא)


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 211