החלפת שם -כתובה
מי שהחליף ושינה את שמו לשם אחר מכל סיבה שהיא,אך בפועל משתמשים עדיין בשם העריסה, כותב את שני השמות כך,
בהתאם למצבים הבאים: אם בהחלפה היתה כוונתו לעקור את השם והמזל הראשון
ולפתוח מצב חדש, כגון שהיה שמו של רשע או שם שאינו מורה על דברים טובים או
שם שאינו חפץ בו כלל, במקרה זה השם החדש הוא העיקרי,
וכותב: השם החדש דמתקרי [שנקרא] השם הישן,
למשל: אם היה שמו 'נמרוד' ושינה את שמו ל'מרדכי',
כותב: "החתן מרדכי דמתקרי נמרוד".
אבל אם היתה כוונתו רק להחליף לשם מוצלח יותר,
אבל אינו מתנגד להשאר גם בשם הראשון:
אזי לבני ספרד כותב את השם הנפוץ יותר בפי רוב הבריות בתור שם ראשון
[בין שהוא החדש ובין שהוא הישן], ואחר כך דמתקרי השם הפחות נפוץ.
ולבני אשכנז, כל שהשם החדש נתפס אפילו מעט בפי הבריות,
הריהו נחשב לשם העיקרי וכותב אותו בתור שם ראשון,
ואחר כך דמתקרי השם הישן.
למשל: היה שמו 'דור' ושינה את שמו ל'דוד',
והשם 'דוד' נתפס מעט בפי הבריות, לבני ספרד כותב: "החתן דור דמתקרי דוד".
ולבני אשכנז כותב: "החתן דוד דמתקרי דור". (ב מה)
מחמת חולי - מי שהחליף את שמו מחמת חולי, ונתפס השם אצל מעט מהבריות,
או אפילו רק בעלייתו לתורה או בחתימתו על מסמכים,
הרי זה נחשב שמו העיקרי,
מאחר ובשינוי שם מחמת חולי מתכוון לעקור את השם הקודם,
ולומר שאין זה הוא אלא אחר,
ועליו לא נגזרה גזירה רעה חס ושלום.
על כן, יכתוב תחילה את השם החדש דמתקרי השם הישן.
למשל: היה שמו 'אדם' ושינה את שמו ל'רפאל',
כותב: "החתן רפאל דמתקרי אדם בן פלוני".
ואם טעה והפך את השמות או שכתב את השם הישן בלבד, הכתובה כשרה.
אבל אם נעקר השם הישן לגמרי,
כותב: "החתן רפאל בן פלוני".
ואם טעה וכתב את השם הישן בלבד, הכתובה פסולה. (ב עג)
אם לאחר שקם מחוליו והבריא,
חזר לשמו הראשון בלבד, ואין משתמשים בשם החדש כלל,
אין כותבים את השם החדש.
וכמו כן, אם נפטר מחוליו חס ושלום, מאחר ולא הועיל לו שינוי השם,
אין כותבים בכתובת בניו אלא את שמו הראשון בלבד. (ב עג)
ועיין בחוברת "הרפואה בהלכה ובאגדה" (עמוד 30) בענין שינוי השם לחולה.
שידוכים לדתיים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 168-169