קבלת ברכה
מאחר ונמחלו עוונותיהם של החתן והכלה,לאחר שעשו תשובה שלימה על מעשיהם הרעים של תקופת השידוכים,
וגם על מעשיהם הרעים שלפני תקופת השידוכים,
והם נקיים מכל עוון ואשמה,
לכך נוהגים לקבל מהם ברכה, ומקווים שברכתם תתקבל ותעשה פירות.
ומעשה שהיה בשנת תשל"ה כאשר מרן זצוק"ל סבל קשות במאור עיניו,
היה מקפיד ללכת לסדר חופה וקידושין,
ולבקש מהחתן לאחר החופה שיברכו ברפואה שלימה. (צ)
חתן וכלה שאין בדעתם לשוב בתשובה, וממשיכים במעשיהם הרעים,
אין שום ענין לקבל מהם ברכה, ואין צורך בברכה כזו כלל ועיקר.
ועל זה יש להליץ את הפסוק (תהלים קט יז): "ולא חפץ בברכה, ותרחק ממנו".
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 150