בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
בענין רוחניות בשידוכים אין לסמוך על אף אחד, גם לא על השדכן.
אין לסמוך על אחרים.
כתוב בפרשת חיי שרה "אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו", (כ"ד, ב').
דקדק מרן הגרי"ז זצ"ל, שאע"פ שבגשמיות מסר אברהם אבינו את כל ענייניו לאליעזר וכמו שהעידה תורה על אליעזר "עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו", מ"מ בענייני רוחניות הנוגע לשידוך של יצחק בנו, לא סמך עליו אלא דרש ממנו שבועה, ולא לחינם כתבה תורה דווקא כאן שאליעזר היה "מושל בכל אשר לו", אלא להורות על מעלתו של אברהם אבינו שאע"פ שהפקיד ביד אליעזר את כל ענייניו הגשמיים מ"מ לא סמך עליו בענייני רוחניות.
ובפרט בענייני זיווגים חובת האדם לברר היטב מי האשה הראויה לו באמת שתוכל לסייעו לעבודת ה', כי בזה קובע האדם את עתידו בזה ובעולם הנצח, ובעוונותינו הרבים לפעמים האשה מחפשת להינשא דווקא לבן תורה כשאר חברותיה, אבל למעשה אף שלבסוף נישאת לבן תורה מ"מ היא דורשת ממנו לאחר הנישואין לבזבז זמנו לבילויי הבל, ועי"ז הוא מתבטל ממלאכת שמים עד שלאט לאט מפסיד את מעלתו כבן תורה או תלמיד חכם, רח"ל, ועל כן בעניינים אלו אין לסמוך על שמועות, אלא צריך לבדוק הדבר היטב בבירור אחר בירור אם אכן דעתה למסור נפש לתורה כפשוטו.
ובעוונותינו הרבים אצלינו מהפכים הסדר לפעמים, שבענייני רוחניות סומכים על אחרים, ויש שבעוה"ר אינם מחפשים דווקא הכשר מהודר ביותר, וסומכים על כל ההכשרים שמסתמא אין בהם מכשול, ויש שמפקידים את חינוך בניהם ובנותיהם לאחריות המוסדות שבהם הם לומדים, בלא לקחת אחריות בעצמם לעקוב מקרוב אחר מצב בניהם ובנותיהם ברוחניות, אבל מאידך בענייני גשמיות אינם סומכים על אחרים, וכשצריך להפקיד ממונם אצל אחרים יבדקו הדבר בשבעה בדיקות וחקירות.
ואם היינו שומרים על התורה והמצוות כפי ששומרים בני אדם על כספם וזהבם, בוודאי היינו נזהרים ביותר בהרבה דקדוקים והידורים וחומרות בכדי שלא להיכשל בדבר איסור.
מתוך שיחתו של הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א פרשת חיי שרה תשפ"ב