מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
כל גדולי עולם
אומנות הקבלה
שורה אחת בכתובה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
הבטחת הקב"ה לאשה
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
תדמית
היום המסוגל לשידוכים
שינויים בשם- כתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
על ה' יזעף ליבו
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
"לא טוב היות האדם לבדו"
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה היא הבית!
מסר לבעל היקר!
וידוי ביום החופה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
עצות והנהגות טובות לאשה
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
האשה - חומה לבעלה
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
חופה בבין השמשות
תקנה טובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
הנהגות חשובות לבית היהודי
מקוה ביום החופה
המקום
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
חופה לפני השקיעה
קבלת רשות
תאריך מוקדם
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
חרם על הבחורים
הדרך הקצרה לשידוך
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
לא עשו קנין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
בני ספרד
ערך חיי הנישואין
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ובעולה מאחר
השבועה בכתובה מקורות טהורים
בחור ואלמנה
התרפאה המשפחה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
קביעת חתונה בשנת האבל
השתתפות בחתונה
השתתפות בשבת חתן
נוסח החתן
תיקון חצות
שבת - היום השביעי
נשיאת חן
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
הכתובה בארמית
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ה. השבועה בקהילות מרוקו
בין האירוסין לחתונה
מרוקו
המערערים
איסור שינוי מנהג
לא ידעו ולא יבינו
"ואברהם זקן"
גדולי רבני אשכנז
שבע ברכות בבית האבל
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
בחור ובעולת עצמו
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
שמחת הלב
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
ח. ביאור הנוסח
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
אלמן ובתולה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
שם נוסף לאבא
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
עזר כנגדו
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
שני שמות עריסה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
'דחזו ליכי'
רודף שלום...!
שני שמות יהודי וגויי
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הכל לפי הענין
במי תלויה פרנסת הבית?
הגעה לאולם
מסר לרעיה יקרה!
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
במה קונה איש את אישתו?
התנגדות לכתיבת שם האב
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
אהבה דווקא לאחר הנישואין
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
מנהיגות
הזמנת תלמיד חכם
הוספת שם - בכתובה
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
אב מאמץ
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שם משפחה בכתובה
יציאה לחוץ לארץ
סיום הש"ס / לישא אשה ?
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
בן/בת הנידה
בן תורה
הסרת הכפפה
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בושה ובזיון מצד ההורים
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
בדיקת שמות החתן והכלה
דעת תורה
תבנית מוגדרת
פגישה מוקדמת
ענוה
מיקום החתן והכלה בחופה
גיל נישואי הבת
שידוכים מיוחדים שמות שווים
הוא לא בן אדם
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
לא זכו
תמונות משפחתיות
התערבות ההורים
צביעת השיער
התנגדות ההורים לגיורת
שני אחים לשתי אחיות
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אח צעיר לפני אח גדול
בררנות יתר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
התנגדות הורים בנישואין
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
"דברים היוצאים מלב טהור..."
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
פגישה במקומות אסורים
משך זמן הפגישות
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
מידע בעייתי על המשודכים
הוצאות מיותרות
הוחלפו הכתובות
חשיבות העזרה לזוג
ביקורים
בשמים לכלה
חלופת מכתבים
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
בושם בזמן פגישה
בין האירוסין לחתונה
העיקר שתהיה ברכה
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
מקום הפגישות
יראת השמים של המשודך
חתימת השטר
כספי מעשר
אל תלחץ
קודם יראת שמים
לא לבייש בת ישראל
בעל תשובה
דעה משובשת?!
גר צדק
כתיבת התנאים
גם היהלום קטן הוא
הגינות ויושר בקנין
שבוע קודם החופה
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
שבירת צלחת
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
רק אין יראת שמים
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
חודש מנחם אב
האירוסין כיום
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
החוט המשולש - תשלום השדכנות
ערב שבת
דמי שדכנות בחסד
תעניות
חתונה בימי העומר
מקום הקיום
חתונה בבין המצרים
שידוך לזוג שאינם שומרים
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
שינויים בנוסח
זריזות במועד הנישואין
סימן טוב
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
אופן המחיקה
קיום לתיקון
הפרדת תמונות
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
איך מוצאים את האישה הנכונה
טעם התקנה
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
כתובה לכתחילה
ענין השידוכין
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
תפילה
אין אישות בלי כתובה
מוצאי שבת
תאריכים מסויימים
שידוכים לחרדים
תיקון לאחר החתימות
בנחת ומתינות
צילומים בקדושה
באור ברכת האירוסין
ליווי בנרות
ברכות ברמקול
כסף
טבעת
טבעת זהב או כסף
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
נוסח הקיום
יין לבן
ברכות בפני פריצות
פסוקים ומאמרים
תאריך לועזי
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
הזמנת רחוקים מתורה
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
קנין כספו
מהתורה או מדברי חכמים
תיקון בתאריך מוקדם
סוגריים
זמן התשלום
מילוי חלל - טיוט
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
ללמוד ולהבין
ערב שבת
חול המועד
ימי העומר
חול המועד
מצוה גדולה
יין אמיתי
שבת קודש
תיבה תלויה
טעימת הכוס
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
מנין עשרה
צילומים
בין המצרים
קריאה בניגון
ברכת שהחיינו
להתעטף בציצית
פרישת הטלית
החזרת החפץ
ידיעת הסכום
מזל טוב
קריאה נכונה
טבעת לאיש
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
אחיזה בימין
כולם עומדים
טעימת הכוס
מעשה הקנין
עטיפת הכוס
פעמיים באהבה
טעם הקנין
ברכות מהכתב
טעות בסדר הברכות
טעימת הכוס
ביאור שבע ברכות הנישואין
טלית לבנה
זכוכית
טלית - הכלה קונה
החופה - הפרדה בחופה
יין אמיתי
קריאת התורף
שכח טבעת
חוץ לארץ
טבעת הקידושין
שבירת כוס - זכר לחורבן
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
יראי שמים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
כוס היין
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
מהתורה או מדברי חכמים
כיסוי פני הכלה
כיצד משמחים את החתן?
איסור הסתכלות בכלה
הגבהת הכלה
זריקת סוכריות?!
הכאה על השולחן
ריקודים מעורבים
איסור יחוד
העדים - לא קרובי משפחה
חלוקת הברכות
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
עליית החתן לתורה
חופה בבית כנסת
תחת כיפת השמים
ליווי החתן והכלה
הרהור תשובה
כולם עומדים
שני העדים
מחזיר גרושתו
טלויזיא. אינטרנט.
שם המשפחה - כלה גרושה
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
הכרת החתן והכלה
ניגון הברכות
בקול רם
תפילה בציבור
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן דומה למלך
בגדי כבוד
עשיית מלאכה
להדביק הרצון אצלה
גילוח ותספורת
לימוד תורה בליל הנישואין
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
תענית אסתר
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
הכתובה
לשם שמים
בני אשכנז
הברכה הגדולה ביותר
עדי יחוד
יד ביד לא ינקה
כיסוי ראש
לא ברבים
לא לשם יחוד
גר וגיורת
"מנהג" אותיות "גהנם"
וידוי
חדר יחוד - בני ספרד
בכל החתונות
שבירת הכוס בבכיה
חופת נידה - דחיית חתונה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
כבוד הבריות
ישיבה מעורבת
ראיית העדים
חתן וכלה בשמחה אחרת
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
לא אכל כזית
איסור נגיעה
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
כזית פת
תקיעת כף
שבע ברכות
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
צילום אחיזת הכתובה
ברכת חתנים בעשרה
טבעת המלך
כוונה בברכת הגפן
הפרדה מליאה
שותפות בחנות
החתן עם הכלה יד ביד
ריקוד לפני הכלה
ריקוד במטפחת עם הכלה
יסודתו בהררי קודש
ירידת הדורות
זמן ברכת המזון
כיסוי פני הכלה
מזיגת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
לא לדבר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
ללא אבנט
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
שבע ברכות בליל הסדר
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
משקפי האמונה
חבל להפסיד תורה של רבים
"היום היה לי יום של ישועות"
מה לך נרדם
קבלת היסורים בשמחה
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
"אשר ברא" עם בני ביתו
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
ברכת מעין שבע
מי יודע איזה שכר עצום?
שידוכים לדתיים
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
"תהיה לה ישועה גדולה"
ט. צורת השבועה
תעודה משלמה המלך
מעלת המשדך
כאילו היא לא חולה
שבת חתן - בית מלון
הכל בסדר, הכל טוב...
העצבות היא בידי האדם
העצבות היא בידי האדם
מטרת צניעות האישה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
חכמה זו יראת שמים
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
שבעה אכלו פת
חופה ביום ויחוד בלילה
טבעת לחתן?!
שבע ברכות בסוכה
כזית פת לחתן ולכלה
מחלל שבת
הרם קולך
חובות וזכויות הבעל
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
אשכנזי אצל חתן ספרדי
המברך אוכל פת
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מחיצה
השתתפות החתן והכלה
פסק זמן של התבוננות
"אל תטוש תורת אמך"
העיקר שהיא שומעת
יא. טענות המערערים על השבועה
הכל נשאר במשפחה
הרי את מקודשת
מחיאות כפיים
לבוש צנוע
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
מנהג חוץ לארץ
ספר התורה ממקום למקום
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מלאכה. וידוי.
החתן והכלה יצאו
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
החתן קובע
העליה לתורה
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
לשאול עצת המורה
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמת לב
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
גדול כח הרצון
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
סוף דבר:
הפסק בין נטילה להמוציא
יב. תשובה למערערים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
כלה גרושה
כולכם חייבים בכבודי
"אשת חבר הקני"
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
כסף שדכנות
מילויים שונים - כלה בעולה
קריאת התנאים:
תמונת הכלה
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
להזהר מלשון הרע בשידוכים
חתימת החתן
בטוב טעם ודעת
איפה מגיע כח הרצון?
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
פרק ד חינוך הילדים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
אשה כשרה עושה רצון בעלה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
שכר שדכנות
יבואו טהורים
חינוך במחשבה תחילה
לדבר אל הרובד הגבוה
תורת חסד על לשונה
רצון הצדדים
ראשית עריסותיכם...
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גודל האחריות בשידוכין:
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
הלימוד משליחות אליעזר:
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
26/06/2024
199

שכר שדכנות: כשיש יותר משדכן אחד 

א. שדכן שהתחיל והשתדל בשידוך ונפסק הדבר,
ואח״ב בא שדכן אחר והתחיל עוד הפעם ונגמר הדבר,
צרך לשלם להראשון כפי שומת מורה הוראה
א). והדרך הנכון לחלקה לג׳ חלקים, מתחיל,
אמצעי והגומר ב).

א) כ״כ בהגהות חכמת שלמה חר״מ סי׳ קפ׳׳ה,
שכן דרכן האנשים רק אחר הרבות דברים מסכים לקרב הדבר,
א״כ אף שהראשון לא יוכל לגמור הדבר,
מ״מ הוקל אצל השני להשוותם בטירחא מועטת,
לכן צריך ליתן לו כפי אשר ישוו הבי״ד כמה הי׳ שוה טירחתו עיי״ש.

ב) שו״ת שב יעקב סי׳ י׳׳ג, וכ״כ שו״ת נוב׳׳י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו,
ערוה״ש סי׳ קפ׳׳ה סי׳׳ב ושו״ת מהרי׳׳ל דיסקין סי׳ קצ׳׳ו,
והיות שקשה לברר בדיוק מי נקרא אמצעי ומי נקרא גומר,
לכן ראוי להתפשר ביניהם ע״י הוראת חכם,
וכ״כ שו׳׳ת בצל החכמה ח׳׳ג סי׳ ע׳׳ד.

וראה פל׳׳ו אות א׳.

וכ״כ לקוטי שושנים מערכת שי״ן אות ז׳ בשם שו״ת שב יעקב הנ״ל,
הובא דבריו בספר ברכת אהרן על מסכת ברכות מערכת ט״ז אות ד,
וכתב שם דעל כן אין מחויבין לתת להמתחיל חלק כפי המנהג,
רק היכי שהוא היה הממציא של השידוך הלז,
ועל ידו נתגלה הדבר באופן שאפשר לומר שאילו לא
היה הוא המתחיל והמעורר לזה לא היה עולה
על דעת אחרים על דבר שידוך הזה,
אז אמנם מגיע לו חלק מהשדכנות כפי מנהג,
מה שאין כן אם הגומר נתעורר מעצמו לאותו שידוך,
וסובר לפי דעתו שהוא היה הראשון,
וניכר לבית דין שאמת בפיו,
בכגון דא אין לתת להמתחיל חלקו,
כיון שלא עשה שום פעולה טובה אצל הדבר ההוא,
הואיל שהבעל דין לא נתרצו על ידו,
ואילו לא בא השדכן הגומר לא היה נגמר הדבר,
והיה נשתקע, וזה הגומר הלא בא מעצמו,
ולא ידע שום דבר מהמתחיל,
על כן אין שום טעם ליתן לו חלק מהשדכנות כיון
שלא פעל מאומה,
ולא תקנו להם שכירות בחנם עיין שם.

ב.שדכן שהתחיל הדבר ולולי הצעתו לא הי׳ הדבר יובל לבוא לידי גמר,
מחויב ליתן להמתחיל שליש ג).

ג בכל ספק יש לעשות פשרה בין השדכנים ד).

ד. הציע שידוך לאחד מהצדדים,
והמחותן עצמו או ע״י שליח מסר למחותן השני,
מגיע להשדכן רק חצי שדכנות ה).

ה. זה הכלל. מי שעשה פעולה לקרב הדבר אפילו
כשהראשון כבר קירב שני הצדדים לדבר השידוך,
ואלמלא הוא לא הי׳ הדבר בא לידי גמר או אפי׳ בא רק אחר זמן מרובה,
יש לו תביעה על חלק שדכנות, לכן יש לפשר עמו ו).

ו) ב״ב שו״ת שב יעקב הנ״ל הובא בפת״ש סי׳ קפ״ה,
שו״ת נוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו, הגהות ח״ס חו״מ סי׳ פ״ז סל׳׳ט,
שו״ת ר׳ טיאה ווייל סי׳ ע/ עיר ש״י חו״מ סי׳ קפ׳׳ה,
משפט שלום (למהרש״ם> שם, שו״ת לבושי מרדכי ח״כ חו״מ סי׳ ט״ז,
שו״ת מהר״ש ענגיל ח״ג סי׳ ט״ו,
שו״ת מהרש״ג ח״ג סי׳ ק״ג ושו״ת אגרות משה חו״מ ח״ב סי׳ מ״ט,
וראה באות ו.

ד) שו״ת הדי כשמים ח״ב סי׳ פ״ד,
כי בענינים כאלו שאין להם יסוד בגט׳ אין בידיגו למצא
עומק הדין ולהתחקות על שורש ההלכה.

ה) שו״ת בצל החכמה ח״ג סי׳ י׳ ופתחי חושן פי״ד סק״י.
 עדוה״ש סי׳ קפ״ה סי״ב כתב כשרבים
הם השדכנים אין בזה דינים קבועים,
ובתקנות נמצא דרק המתחיל והגומר יקחו, והאמצעי ולא כלום,
דמדינא רק המתחיל והגומר העיקר, דהמתחיל שהציע הדבר,
והגומר גומרו, ע״כ ראוים לבא על שכרם, אבל האמצעי מה עשה,
מ״מ נהוג עלמא ליתן קצת חלק גם לאמצעי,
ולהמתחיל נקרא מי שהציע השידוך מה שלא ידעו
אי לא עלה על דעת הצדדים להתקשר ואפילו לא עסק בפרטים,
אבל כלא׳׳ה לא הוי גם מתחיל,
אם לא שנכנס בפרטים ובאיזה מהפרטים עשה

ו. ביקש מחבירו לנסות את הבחור אם הוא בר הכי ועי״ז נגמר השידוך,
אין עליו תביעת ממון עבור זה,
שאין זה רק מסייע ולא שם גומר ז),
אבל במקום שהמנהג ליתן איזה שכר על זה,
יש ליהן כפי ראות עיני המורה ח).

ז. אם השדכן הציע השידוך ונתקבל ההצעה,
אך הצדדים חושבים שכדאי לחכות אולי יציע להם
שידוך יותר טוב או שאין זה לפי כבודם לקבל מהשדכן הזה
כגון שהוא עדיין צעיר לימים וכדומה,
ואח״ב בא שדכן שני והציע אותו שידוך,
אם באמת נתקבל ההצעה מן הראשון צריכין לשלם לו שליש,
אבל אם הראשון לא עשה פעולה ולא נתקבלה הצעתו כלל,
ורק כשהציע השני נתקבלה ההצעה והשני גם גמרו,
השוואה ביניהם ואף שהי׳ אח״כ גומר מ״מ נקרא מתחיל,
ואם גם אחד מפרטיו לא נתקיים לא הוי מתחיל כלל,
וראוי לכל ירא אלקים כשאחד מציע לפניו שידוך שיכול לגמור העני
 שלא יכניס אחר בזה, אפילו אוהבו וקרובו,
אם לא שרואה שעי״ז בלבד לא יוגמר השידוך,
ועכ״ז אם הכניס אף שלא עשה כראוי אין להשדכן תביעה עליו,
ובדרך כלל א״א להיות דינים קבועים בזה,
והדיינים למראה עיניהם והבנת לבם ישפטו בצדק עכ״ל.

ז) שו״ת מהרש״ג ח״ג חו״מ סי׳ ק״ד ושו״ת פרח מטה אהרן סי׳ ק״ג,
וז״ל אין זה ענין לשדכנות, 
כי לא היה שם שום טענת ממון,
וגם אצל החתן לא היה צריך לפעול כלום איזה השתנות,
כי הוא היה מרוצה,
וגם לא היה יודע מזה שבאים לתהות על קנקנו,
כי דרך הסרסור הוא אם שולחו המוכר שיראה שיעשה לו פעולה אצל הלוקח,
או שיחפש לו איזה לוקח לסחורה,
או אם הלוקח שולחו אצל המוכר שיעשה לו פעולה אצל המוכר שימכור לו,
אבל כאן הלוקח שלח לראות אם הסחורה טובה,
וצריך הלוקח לשלם לו שכר שליחותו, אבל אין זה ענין שדכנות,
וכי נאמר אם ילך אצל חכם וישאל ממנו עצה אם לעשות השידוך,
והשידוך נגמר על פי דיבורו, הכי נאמר שיש לו שדכנות עיי״ש.

ח) שו״ת מהרש״ג שם שבענינים אלו הולכין אחר מנהג העולם עיי״ש.
י נחשב כאילו עשה השני הכל וא״צ לשלם להראשון ט),
ומ״מ יש לפשר עמו י),

ט) דהנה רמ׳׳א בחו״מ סי׳ קפ״ה סעיף ר כתב,
ראובן היה לו בית למכור .

ובא שמעון וסרסר למכרו ללוי
 ואמר ראובן שלוי שונאו ואינו רוצה למכור לו,
ואח״כ מכרו ללוי על ידי אחר,
חייב ליתן לשמעון סרסרותו.

והנה דברי רמ״א הללו לקוחים מדברי הרא״ש בתשובה כלל ק״ה והובא בכ״י שם.

וכתב בשו״ת נוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו ואמנם בדברי הרא״ש לא
הוזכרו שמכרו על ידי אחר,
וזה לשון הרא׳׳ש שם וששאלתם על שמעון שהיה סרסור
לראובן למכור ביתו והלך אצל לוי ונתרצה לקנותו,
ושוב לא אכה ראוכן למכור ללוי כי אמר כי היה שונאו ומכרז לאחר,
ועתה תובע הסרסור דמי סרסרותו מראובן.

לא ידענו במה נתחייב ראובן לו מעותיו אף שכועה
אין כאן וכר ולא רצה למכרו בטלה סרסרותו וכר,
כי זה פשוט שהסרסור והשדכנים אם נגמר הדבר בלא סרסור אין 
המוכר נותן כלום,
ידאי אם אחר שאמר לו הסרסור שלוי רוצה לקנותו ואמר
שלוי שונאו ולא רצה למכרו לו ואח״ב מכרו ללוי זה וראי
היה רמאי וצריך ליתן לו שכרו ו כי׳ עיין בתשובת הרא״ש וגם בב׳׳י.

'ואמינא שמה שהוסיף דמ״א שמכרו ע״' אחר,
יש לדון על זה דבשלמא אם מכרו אח״כ ללוי בלי שום
סרסור שפיר מוכח שברמאות דחאו להסרסור במה שאמר לו שלוי שונאו,
כי מה נולד אח״כ שגרס הסרת השנאה או מה נתחדש אח״כ.

דבר ששינה דעתו למכור למי שלא רצה למכור,
אבל אם מכרו אח״ב ללוי ע״י סרסור אחר יוכל להיות שהסרסור
החדש הטעים לו טעמים נכונים שלא יעכב
המכר עבור השנאה וחידש לו טעמים המטים הלב מה
שלא הטעים ראשון ואין כאן הוכחה על רמאות,
וגם צריך להיות שהסרסור כבד גמר דמי המכר ובאותן הדמים מכר,
ולכן ודאי רמאות יש בדבר.

ואמנם נלענ׳׳ד שגם רמ״א שכתב שמכרו ע׳׳י אחר שחייב ליתן לשמעון סרסרותו,
כוונתו כפי חלקו שלא תאמר כיון שמתחלה לא גבנסו
דברי הסרסור באזני הסוחר שוב אין לו שום זכות להסרסור,
קמ׳׳ל הרמ׳׳א^שלא איבד זכותו עיי״ש.

מבואר דאפי׳ אס באמת לא נכנסו דברי השדכן הראשון להצדדים,
אפ׳׳ה קיי׳׳ל דלא איכד זכותו.

אך כשו״ת שב יעקב חו״מ סי׳ כ״ג כתב באחד שהציע שידוך לאבי הבת,
ולא נכנסו דבריו באזניו, מחמת כי הבחור שהציעו לו,
לא הי׳ בן תורה׳ ואבי הבת רצה לקחת לבתו רק בן תורה,
ולאחר חצי שנה שמדעת עצמו עלה ברעיונו אותו השידוך,
אותו השני הלך והציע אותו השידוך לאבי הבת,
ושוב קבל השני אותה התשובה, שרוצה רק בן תורה,
אמנם השני השפיע על הסבא שיורה לבנו שישדך בתו
עם אותו בחור בהטעימו טובת השידוך,
ונגמר השידוך ע״י השני.

והראשון תובע שליש בתור מתחיל׳ עפ׳׳י הרמ׳׳א שפסק
שראובן חייב לתת לשמעון סרסרותו,
אעפ׳׳י שראובן לא קבל דבריו.

והשני דוחה דבריו בטענה כי ראובן נהג ברמאות לפיכך
חייב ראובן לתת לו סרסרות,
מה שאין כן בעובדא דהשידוך אבי הבת לא נהג ברמאות אלא כפיו כן לבו,
לא הי׳ מוכן לקחת חתן עבור בתו רק בן תורה,
אלא שהשני שינה דעתו כי השפיע על אביו שיכריחו לכך.

ופסק השב יעקב כיון שהמתחיל לא עשה שום פעולה טובה אצל הדבר הזה,
הואיל והבע״ד לא הי׳ מרוצה,
ואילולי השני הי׳ נשתקע הדבר,
והשני בא מעצמו ולא ידע שום דבר מהמתחיל כלל,
א״כ לא ידעתי שום טעם ליתן לו דבר,
דודאי הראשונים לא תקנו לתת שכר בחנם אם לא פעל שום דבר,
ודאי אם הבע״ד מרוצה לדברי המתחיל רק המניעה היתה
שהמתחיל לא הלך לגמור איזה דבר,
משום דאפשר אי לא היו נכנסים דברי המתחיל באזני הבע׳׳ד
שהתרצה לדבר הזה לא היו הגומרים לבד יכולין לגמור אח״כ הדבר,
משא׳׳כ אם דברי המתחיל לא נכנסו לאזני הבע״ד
בלי רמאות א״כ לא פעל שום דבר עכ׳׳ד.

וצ׳׳ע שלא הביא דברי הרא׳׳ש והרמ״א סי׳ קפ״ה ס״ז דיש לחייב 
את 'הראשון לשלם לשדכן סרסרותו.

אולם המעיין בשב יעקב יראה שהרגיש
 דיש לחלק בזה בין עובדא דידי׳ שבתום לב דחה
את הראשון בלי שום רמאות,
משא״כ בעובדא ז־הרא׳׳ש,
קבל בעל השב יעקב את הטענה של השני שראובן שדחה
את שמעון בטענה שלוי הוא שונאו ואינו רוצה למכור לו,
הי׳ בזה רק רמאות, כלומר שבלבו כן קבל ההצעה והסכים למכור ללוי,
אלא שרצה להפטר משמעון שלא יצטרך לשלם לו דמי סרסור.

ובשו׳׳ת הרא׳׳ש מובא עובדא זו שהלך ראובן בעצמו אל לוי ומכר לו י הבית,
הרי שבודאי מגיע לשמעון דמי סרסור שהרי רק על פי הצעתו נגמר המקח.

והרמ״א שמשנה העובדא וכותב והלך ראובן ומכר ללוי על ידי אחר,
גם כן אפשר לומר שראובן הוא שהכניס אחר ברצונו לסלק ברמאות את שמעון,
אבל על ידי שמעון נתגלגל הדבר ובאו לידי גמר על ידי השני,

ח. אם היו שני שדכנים, ואחד מהשדבנים מוותר על חלקו,
אין זה נוגע לשני כלל, אלא הוא גובה חלקו המגיע לו יא).

ט. כשבא שדכן ומציע שידוך שכבר הציע שדכן אחר,
אינם רשאים לגמור השידוך על ידו,
וצריכים לחזור לשדכן הראשון יב),
אבל אם חושב אחד מן הצדדים ששדכן השני יותר מוכשר
או שמא השני יקלקל רשאים לגמור השידוך על ידו,
רק כשיגמר הדבר צריך לפשר עם הראשון יג).

אבל באמת כן נכנסו דבריו של שמעון באזני ראובן,
ולפיכך לא הפסיד סרסרותו.

ולפ׳׳ז אם הראשון גורם שיתקבלו השידוך
אע״פ שנפסק הענין והשני התחילו עוד הפעם וגמרו,
אפ״ה ביון דסו״ס הראשון גורם לזה שיכנסו הדכר להצדדים,
לכן מגיע להראשון חלק שליש.

י) כיון דמדברי הנוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו מוכח שאפ״ה מגיע להראשון,
לכן יש לפשר עמו, וכן מורין בי מדרשא.

וכ׳׳ב שו׳׳ת לבוש מרדכי (אפשטיין) סי״ ע׳׳ח
שאחד הציע שידוך ובא שגי וגמרו שאין מגיע להראשון,
וז׳׳ל היכא דלאו בידו לא אמרינן שהוא התחייב לזה,
נמצא דאימתי אמרינן בפועל שהתחיל במלאכה שהוא התחייב .

בזה כדין בעלים י כאמירה לעשות, דוקא בדבר שבידו,
אבל בדבר שאין בידו לא הר כלל מה שהתחיל התחייבות,
ואם יחזור בו אף בקבלן יוכל לחזור בו,
דהיבא דלאו בידו לא הוי ההתחייבות,
וממילא כיון שהוא לא התחייב אף הנותן לא התחייב,
נמצא היכא דהוא סרסור או שדכן שהוא דבר שלא בידו,
לא שייך כלל לומר שמה שהתחיל במלאכה היא התחייבות
ובזה הכל יכולים לחזור בהן׳ אלא דצריך רק לשלם לו שכר פעולתו,
א״כ מה שהוא התחיל זה צריך לשלם ולא יותר עיי׳׳ש.

יא) הדרת קודש (נשואין׳ להגרצ׳׳פ פראנק),
סי׳ מ״א אות י׳.

יב) כ״כ פתחי חושן שכירות פי״ד סק׳׳י.

יג) כן יש ללמוד מדברי הגהות חכמת שלמה .
סי׳ קפ״ה ס״ו, דאף שידע י. 
שדכן שהציע שידוך ולא הועיל ורק עי״ז נודע לחבירו שיש כאן אחד הזקוק לשידוך,
והציע השידוך לאחר,
אין לו להשדכן הראשון כלום יי),
ולכהחלה יש לפשר עם שדכן הראשון כיון שסו״ם נגרם י שע״י הצעתו נתעורר הדבר טו).

יא. שדכן שהציע שידוך לאחד ובינתים פגש השדכן
באיש שרוצה ליתן לו מעות יותר והציע לו אותו השידוך ונתבטל הראשון,
ובינתים לא הצליח השדכן,
אך הורי המזור הראשון עם הודי הכלה נתרצו ביניהם להתקשר 
בזה השידוך והחליטו להמשיך בעצמם את הפגישות ונגמר השידוך,
אק לו לשדכן הראשון אלא לכל היותר רק שליש כדין מתחיל טי).

השני מהראשון,
מ״מ כיון שבלא הראשון הי׳ צריך להשתדל טרחא יתירה
להשוותם אחר שהיו רחוקים זה מזה,
א״כ הוי מסייע להשני וצריך ליתן להראשון כפי אשר יושת לו הבי״ד עיי״ש.

יד) ע״פ שו״ת חוט השני סי׳ ג׳ ופת״ש אה״ע סי׳ ג׳ סקט׳׳ז.

טו) כ״כ ספר משפט שלום חו״מ סי׳ קפ׳׳ה,
שאם הציעו שידוך לצד אחד והם עשו שידוך אחר,
ואח׳׳ב התבטל השידוך השני ועשו את השידוך שהציע הראשון,
שבספר שו״ת יהושע אהע״ז סי׳ ס״ו כתב שהואיל ־
ונתבטלה ההצעה הראשונה ע״י השידוך האחר שנעשה,
אין לשדכן הראשון כלום,
אלא שסיים במשפט שלום שעכ׳׳פ ראוי לפשר ובפרט בשידוך שקשה לזווג זיווגים,
ולכן למרות שלא הועילה עצתו של השדכן בראשונה,
עכ״ז יכול להיות כי לולא שהתחיל הוא להציע
את הדבר לא היה נשמע למשודכים כאשר השני הציע.

 או אחר שהתעורר להציע שוב את הדבר,
 לכן יש לפשר עיי״ש.

לכך תלוי כל דבר בשיקול הדעת, אם נגרם הנאה מחמת הצעת הראשון.

טז) כן נראה דהנה יסוד תשלומי שדכן הוא עבור מה שמקשר הצדדים
ומסדר הפגישות והתחייבות שני הצדדים,
וא״כ בנ״ד הרי השדכן הראשון הפסיק ע״י שהציע אותו השידוך לאדם אחר,
וא״כ אף שנמשכו הפעולות הצריכות,
זה" עשו הבעלי דבר והאיך שייך לקרותו שגומר השידוך כיון יכ.

שדכן אחד הציע שידוך לאמו של החתן,
ואותו השידוך הציע שרכן אחר אח״ב לאבי החתן,
עוד בטרם שאמו של החתן הספיקה לדבר עם בעלה אורות
הצעה שהציע השדכן הראשון, השדכן הראשון זכה,
ואם שניהם המשיכו ביחד להשתדל והם ביחד גמרו השידוך
אז מגיע לשרק השני שליש ולשדכן הראשון שגי שליש,
אמנם נכון שהשדכן הראשון יוותר חלק גם בעד ההתחלה
לשדכן השני לצאת ידי שמים יז),
שעשה פעולה לבטל הצעתו,
לכן כודאי אין דינו כשדכן,
אלא כיון שסו״ם על ידו נודע השידוך דיגו כמתחיל,
הגם שאפשר לומר שגרע ממתחיל דשם עשה רק התחלה ולא הצליח לגמור,
משא׳׳ב הכא עשה פעולה לבטל השידיד ע״י שהציע לאדם
אחר והוי במחילה מצד השדכן,
לכן יש להתפשר עמו ליתן איזה סכום בפי הוראת ת׳׳ח.

יז). שו״ת הליכות ישראל סי׳ ס״ב דכיון שאשתו כגופו וכשהיא מקבלת הצעה עבור
בנה הרי הקבלה בכדי למסור לבעלה וכאילו גם בעלה כבר שמע ע״ד הצעה,
והשדכן השני לא חידש כלום.

מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים שצו'-ת'


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=