מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

היום המסוגל לשידוכים
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
תפילה
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
בני ספרד
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הבטחת הקב"ה לאשה
הדרך הקצרה לשידוך
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
גדולי רבני אשכנז
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
האשה - חומה לבעלה
שם משפחה בכתובה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
אומנות הקבלה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
האשה היא הבית!
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
רודף שלום...!
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
וידוי ביום החופה
מסר לבעל היקר!
המקום
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
ענין השידוכין
על ה' יזעף ליבו
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
תאריך מוקדם
בנחת ומתינות
לא עשו קנין
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
הוספת שם - בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
חופה בבין השמשות
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
מקוה ביום החופה
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
ערך חיי הנישואין
השתתפות בחתונה
קביעת חתונה בשנת האבל
איסור שינוי מנהג
השתתפות בשבת חתן
שמחת הלב
שבע ברכות בבית האבל
התרפאה המשפחה
השבועה בכתובה מקורות טהורים
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
ובחרת בחיים
חוץ לארץ
אלמן ובתולה
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
שינויים בשם- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
כל גדולי עולם
יב. תשובה למערערים
ביקורים
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
המערערים
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מרוקו
ח. ביאור הנוסח
ט. צורת השבועה
מעט מדיני אבלות בנישואין
יא. טענות המערערים על השבועה
אלמן ואלמנה
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
ה. השבועה בקהילות מרוקו
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ספרדי אצל חתן אשכנזי
בחור ובעולה מאחר
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
נשיאת חן
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
המצוה הראשונה
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שני שמות יהודי וגויי
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שידוכים בידי שמים!
עזר כנגדו
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
מסר לרעיה יקרה!
חרם על הבחורים
עצות והנהגות טובות לאשה
צדקה לעניים
מנהיגות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
אל תחטאו בילד
שם נוסף לאבא
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
תמונות משפחתיות
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שני שמות עריסה
הכתובה בארמית
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
בירורים מוקדמים
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
נוסח הקיום
בושה ובזיון מצד ההורים
ענוה
טבעת לאיש
לבוש צנוע
יציאה לחוץ לארץ
צביעת השיער
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
שני אחים לשתי אחיות
פגישה מוקדמת
משך זמן הפגישות
מידע בעייתי על המשודכים
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בת אחיו או בת אחותו
צילומים
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
הפרדת תמונות
לעזוב את הוריו
פגישה במקומות אסורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
שידוכים מיוחדים שמות שווים
התנגדות ההורים לגיורת
לשון הרע ורכילות
התערבות ההורים
קודם יראת שמים
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
די באמירה
חלופת מכתבים
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
בין האירוסין לחתונה
בין האירוסין לחתונה
שינויים בנוסח
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
בשמים לכלה
אל תלחץ
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
וידיאו
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
בן תורה
שבירת צלחת
לא לבייש בת ישראל
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
כתיבת התנאים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
מקום הפגישות
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
כספי מעשר
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הוחלפו הכתובות
גר צדק
בעל תשובה
העיקר שתהיה ברכה
חול המועד
תפילין רבנו תם
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
מוצאי שבת
שידוך לזוג שאינם שומרים
חתונה בימי העומר
שידוכים לחרדים
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
האירוסין כיום
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
פסוקים ומאמרים
תעניות
חול המועד
הוא לא בן אדם
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
תיקון בתאריך מוקדם
חודש אלול
עצה טובה לבני הזוג
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
תקנה טובה
קבלת רשות
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
מתנות
איך מוצאים את האישה הנכונה
חֵ נָ ה
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
גיל נישואי הבת
כתובה לכתחילה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
קיום לתיקון
האירוסין במקורות
מילוי חלל - טיוט
זמן מילוי הכתובה
כסף
סוגריים
טבעת
ברכות הקידושין הזמנת העדים
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
ברכות ברמקול
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
תזמורת
אופן המחיקה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
אין להקל
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
שתיקה
שכח טבעת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
הגעה לאולם
סימן טוב
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
ערב שבת
הזמנת רחוקים מתורה
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
כוונה בברכות
דמי שדכנות בחסד
תיבה תלויה
זמן התשלום
ללמוד ולהבין
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
הכלה
מנין עשרה
ברכות בפני פריצות
יין אמיתי
יין לבן
באור ברכת האירוסין
שבת קודש
טעם הקנין
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאה נכונה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
בסימנא טבא
איסור הסתכלות בכלה
אחיזה בימין
ידיעת הסכום
כולם עומדים
פרישת הטלית
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
קריאה בניגון
כיצד משמחים את החתן?
אחיזה בימין
מהתורה או מדברי חכמים
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
עטיפת הכוס
טבעת הקידושין
הכתובה
טעימת הכוס
קריאת התורף
איסור יחוד
אשכנזי אצל חתן ספרדי
טעות בסדר הברכות
אחיזה בימין
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
פסק זמן של התבוננות
כוס היין
ריקודים מעורבים
הרהור תשובה
בני אשכנז
כיסוי פני הכלה
חתימת החתן
יד ביד לא ינקה
הגבהת הכלה
חדר יחוד - בני ספרד
תמונת הכלה
לא ברבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
ניגון הברכות
יחוס
זריקת סוכריות?!
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
עדי יחוד
מה לך נרדם
מסירת הכתובה לכלה
תחת כיפת השמים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
בכל החתונות
הכרת החתן והכלה
תפילה בציבור
אשורר שירה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עשיית מלאכה
ליווי החתן והכלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
שותפות בחנות
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
יסודתו בהררי קודש
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
ללא אבנט
ירידת הדורות
ישיבה מעורבת
איסור נגיעה
גילוח ותספורת
הברכה הגדולה ביותר
לא אכל כזית
ריקוד במטפחת עם הכלה
ריקוד לפני הכלה
כיסוי פני הכלה
חתן וכלה בשמחה אחרת
בגדי כבוד
כיסוי ראש
"מנהג" אותיות "גהנם"
חלוקת הברכות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
הפרדה מליאה
כבודה בת מלך פנימה
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
החתן קובע
ברכת חתנים בעשרה
ממהר ללכת
מזיגת הכוס
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
צילום אחיזת הכתובה
כזית פת
טעימת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
החתן עם הכלה יד ביד
לימוד תורה בליל הנישואין
שבע ברכות
כבוד הבריות
זמן ברכת המזון
החתן דומה למלך
שתי כוסות
ימי שמחה. ימי ברכה.
בקול רם
לא לדבר
תענית אסתר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
חופה ביום ויחוד בלילה
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אין טעויות
מטרת צניעות האישה
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
בטוב טעם ודעת
מלאכה. וידוי.
שבת חתן - בית מלון
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
העליה לתורה
"היום היה לי יום של ישועות"
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
מיהו עבד נאמן?
קבלת היסורים בשמחה
"אשר ברא" עם בני ביתו
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
משקפי האמונה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
להתעטף בציצית
שבע ברכות עד השקיעה
המברך אוכל פת
בחור ובעולת עצמו
מחיצה
הכל נשאר במשפחה
שבעה מלאים
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
שבעה אכלו פת
ז. נוסח השבועה
שבת - היום השביעי
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות בליל הסדר
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
הרם קולך
טבעת המלך
"ואברהם זקן"
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מחלל שבת
כיבוד לקהל
העיקר שהיא שומעת
סעודה שלישית
מילויים שונים - כלה בעולה
עורו ישנים משינתכם
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
השתתפות החתן והכלה
כזית פת לחתן ולכלה
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
צדקתך
כאילו היא לא חולה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
חכמת לב
העצבות היא בידי האדם
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
ביטול שידוכין
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
מי יודע איזה שכר עצום?
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
ספר התורה ממקום למקום
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
תעודה משלמה המלך
חופה בבית כנסת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
כלה גרושה
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
החופה - הפרדה בחופה
איפה מגיע כח הרצון?
שם ומשפחה
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
שכר שדכנות
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
"אשת חבר הקני"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
הכל בסדר, הכל טוב...
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
לדבר אל הרובד הגבוה
שידוכים לדתיים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
סוף דבר:
תורת חסד על לשונה
גדול כח הרצון
סוד הבחירה של אליעזר
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
חינוך במחשבה תחילה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הלימוד משליחות אליעזר:
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
העצבות היא בידי האדם
גודל האחריות בשידוכין:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
כסף שדכנות
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
להזהר מלשון הרע בשידוכים
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
לשאול עצת המורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
26/06/2024
212

שכר שדכנות: כשיש יותר משדכן אחד 

א. שדכן שהתחיל והשתדל בשידוך ונפסק הדבר,
ואח״ב בא שדכן אחר והתחיל עוד הפעם ונגמר הדבר,
צרך לשלם להראשון כפי שומת מורה הוראה
א). והדרך הנכון לחלקה לג׳ חלקים, מתחיל,
אמצעי והגומר ב).

א) כ״כ בהגהות חכמת שלמה חר״מ סי׳ קפ׳׳ה,
שכן דרכן האנשים רק אחר הרבות דברים מסכים לקרב הדבר,
א״כ אף שהראשון לא יוכל לגמור הדבר,
מ״מ הוקל אצל השני להשוותם בטירחא מועטת,
לכן צריך ליתן לו כפי אשר ישוו הבי״ד כמה הי׳ שוה טירחתו עיי״ש.

ב) שו״ת שב יעקב סי׳ י׳׳ג, וכ״כ שו״ת נוב׳׳י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו,
ערוה״ש סי׳ קפ׳׳ה סי׳׳ב ושו״ת מהרי׳׳ל דיסקין סי׳ קצ׳׳ו,
והיות שקשה לברר בדיוק מי נקרא אמצעי ומי נקרא גומר,
לכן ראוי להתפשר ביניהם ע״י הוראת חכם,
וכ״כ שו׳׳ת בצל החכמה ח׳׳ג סי׳ ע׳׳ד.

וראה פל׳׳ו אות א׳.

וכ״כ לקוטי שושנים מערכת שי״ן אות ז׳ בשם שו״ת שב יעקב הנ״ל,
הובא דבריו בספר ברכת אהרן על מסכת ברכות מערכת ט״ז אות ד,
וכתב שם דעל כן אין מחויבין לתת להמתחיל חלק כפי המנהג,
רק היכי שהוא היה הממציא של השידוך הלז,
ועל ידו נתגלה הדבר באופן שאפשר לומר שאילו לא
היה הוא המתחיל והמעורר לזה לא היה עולה
על דעת אחרים על דבר שידוך הזה,
אז אמנם מגיע לו חלק מהשדכנות כפי מנהג,
מה שאין כן אם הגומר נתעורר מעצמו לאותו שידוך,
וסובר לפי דעתו שהוא היה הראשון,
וניכר לבית דין שאמת בפיו,
בכגון דא אין לתת להמתחיל חלקו,
כיון שלא עשה שום פעולה טובה אצל הדבר ההוא,
הואיל שהבעל דין לא נתרצו על ידו,
ואילו לא בא השדכן הגומר לא היה נגמר הדבר,
והיה נשתקע, וזה הגומר הלא בא מעצמו,
ולא ידע שום דבר מהמתחיל,
על כן אין שום טעם ליתן לו חלק מהשדכנות כיון
שלא פעל מאומה,
ולא תקנו להם שכירות בחנם עיין שם.

ב.שדכן שהתחיל הדבר ולולי הצעתו לא הי׳ הדבר יובל לבוא לידי גמר,
מחויב ליתן להמתחיל שליש ג).

ג בכל ספק יש לעשות פשרה בין השדכנים ד).

ד. הציע שידוך לאחד מהצדדים,
והמחותן עצמו או ע״י שליח מסר למחותן השני,
מגיע להשדכן רק חצי שדכנות ה).

ה. זה הכלל. מי שעשה פעולה לקרב הדבר אפילו
כשהראשון כבר קירב שני הצדדים לדבר השידוך,
ואלמלא הוא לא הי׳ הדבר בא לידי גמר או אפי׳ בא רק אחר זמן מרובה,
יש לו תביעה על חלק שדכנות, לכן יש לפשר עמו ו).

ו) ב״ב שו״ת שב יעקב הנ״ל הובא בפת״ש סי׳ קפ״ה,
שו״ת נוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו, הגהות ח״ס חו״מ סי׳ פ״ז סל׳׳ט,
שו״ת ר׳ טיאה ווייל סי׳ ע/ עיר ש״י חו״מ סי׳ קפ׳׳ה,
משפט שלום (למהרש״ם> שם, שו״ת לבושי מרדכי ח״כ חו״מ סי׳ ט״ז,
שו״ת מהר״ש ענגיל ח״ג סי׳ ט״ו,
שו״ת מהרש״ג ח״ג סי׳ ק״ג ושו״ת אגרות משה חו״מ ח״ב סי׳ מ״ט,
וראה באות ו.

ד) שו״ת הדי כשמים ח״ב סי׳ פ״ד,
כי בענינים כאלו שאין להם יסוד בגט׳ אין בידיגו למצא
עומק הדין ולהתחקות על שורש ההלכה.

ה) שו״ת בצל החכמה ח״ג סי׳ י׳ ופתחי חושן פי״ד סק״י.
 עדוה״ש סי׳ קפ״ה סי״ב כתב כשרבים
הם השדכנים אין בזה דינים קבועים,
ובתקנות נמצא דרק המתחיל והגומר יקחו, והאמצעי ולא כלום,
דמדינא רק המתחיל והגומר העיקר, דהמתחיל שהציע הדבר,
והגומר גומרו, ע״כ ראוים לבא על שכרם, אבל האמצעי מה עשה,
מ״מ נהוג עלמא ליתן קצת חלק גם לאמצעי,
ולהמתחיל נקרא מי שהציע השידוך מה שלא ידעו
אי לא עלה על דעת הצדדים להתקשר ואפילו לא עסק בפרטים,
אבל כלא׳׳ה לא הוי גם מתחיל,
אם לא שנכנס בפרטים ובאיזה מהפרטים עשה

ו. ביקש מחבירו לנסות את הבחור אם הוא בר הכי ועי״ז נגמר השידוך,
אין עליו תביעת ממון עבור זה,
שאין זה רק מסייע ולא שם גומר ז),
אבל במקום שהמנהג ליתן איזה שכר על זה,
יש ליהן כפי ראות עיני המורה ח).

ז. אם השדכן הציע השידוך ונתקבל ההצעה,
אך הצדדים חושבים שכדאי לחכות אולי יציע להם
שידוך יותר טוב או שאין זה לפי כבודם לקבל מהשדכן הזה
כגון שהוא עדיין צעיר לימים וכדומה,
ואח״ב בא שדכן שני והציע אותו שידוך,
אם באמת נתקבל ההצעה מן הראשון צריכין לשלם לו שליש,
אבל אם הראשון לא עשה פעולה ולא נתקבלה הצעתו כלל,
ורק כשהציע השני נתקבלה ההצעה והשני גם גמרו,
השוואה ביניהם ואף שהי׳ אח״כ גומר מ״מ נקרא מתחיל,
ואם גם אחד מפרטיו לא נתקיים לא הוי מתחיל כלל,
וראוי לכל ירא אלקים כשאחד מציע לפניו שידוך שיכול לגמור העני
 שלא יכניס אחר בזה, אפילו אוהבו וקרובו,
אם לא שרואה שעי״ז בלבד לא יוגמר השידוך,
ועכ״ז אם הכניס אף שלא עשה כראוי אין להשדכן תביעה עליו,
ובדרך כלל א״א להיות דינים קבועים בזה,
והדיינים למראה עיניהם והבנת לבם ישפטו בצדק עכ״ל.

ז) שו״ת מהרש״ג ח״ג חו״מ סי׳ ק״ד ושו״ת פרח מטה אהרן סי׳ ק״ג,
וז״ל אין זה ענין לשדכנות, 
כי לא היה שם שום טענת ממון,
וגם אצל החתן לא היה צריך לפעול כלום איזה השתנות,
כי הוא היה מרוצה,
וגם לא היה יודע מזה שבאים לתהות על קנקנו,
כי דרך הסרסור הוא אם שולחו המוכר שיראה שיעשה לו פעולה אצל הלוקח,
או שיחפש לו איזה לוקח לסחורה,
או אם הלוקח שולחו אצל המוכר שיעשה לו פעולה אצל המוכר שימכור לו,
אבל כאן הלוקח שלח לראות אם הסחורה טובה,
וצריך הלוקח לשלם לו שכר שליחותו, אבל אין זה ענין שדכנות,
וכי נאמר אם ילך אצל חכם וישאל ממנו עצה אם לעשות השידוך,
והשידוך נגמר על פי דיבורו, הכי נאמר שיש לו שדכנות עיי״ש.

ח) שו״ת מהרש״ג שם שבענינים אלו הולכין אחר מנהג העולם עיי״ש.
י נחשב כאילו עשה השני הכל וא״צ לשלם להראשון ט),
ומ״מ יש לפשר עמו י),

ט) דהנה רמ׳׳א בחו״מ סי׳ קפ״ה סעיף ר כתב,
ראובן היה לו בית למכור .

ובא שמעון וסרסר למכרו ללוי
 ואמר ראובן שלוי שונאו ואינו רוצה למכור לו,
ואח״כ מכרו ללוי על ידי אחר,
חייב ליתן לשמעון סרסרותו.

והנה דברי רמ״א הללו לקוחים מדברי הרא״ש בתשובה כלל ק״ה והובא בכ״י שם.

וכתב בשו״ת נוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו ואמנם בדברי הרא״ש לא
הוזכרו שמכרו על ידי אחר,
וזה לשון הרא׳׳ש שם וששאלתם על שמעון שהיה סרסור
לראובן למכור ביתו והלך אצל לוי ונתרצה לקנותו,
ושוב לא אכה ראוכן למכור ללוי כי אמר כי היה שונאו ומכרז לאחר,
ועתה תובע הסרסור דמי סרסרותו מראובן.

לא ידענו במה נתחייב ראובן לו מעותיו אף שכועה
אין כאן וכר ולא רצה למכרו בטלה סרסרותו וכר,
כי זה פשוט שהסרסור והשדכנים אם נגמר הדבר בלא סרסור אין 
המוכר נותן כלום,
ידאי אם אחר שאמר לו הסרסור שלוי רוצה לקנותו ואמר
שלוי שונאו ולא רצה למכרו לו ואח״ב מכרו ללוי זה וראי
היה רמאי וצריך ליתן לו שכרו ו כי׳ עיין בתשובת הרא״ש וגם בב׳׳י.

'ואמינא שמה שהוסיף דמ״א שמכרו ע״' אחר,
יש לדון על זה דבשלמא אם מכרו אח״כ ללוי בלי שום
סרסור שפיר מוכח שברמאות דחאו להסרסור במה שאמר לו שלוי שונאו,
כי מה נולד אח״כ שגרס הסרת השנאה או מה נתחדש אח״כ.

דבר ששינה דעתו למכור למי שלא רצה למכור,
אבל אם מכרו אח״ב ללוי ע״י סרסור אחר יוכל להיות שהסרסור
החדש הטעים לו טעמים נכונים שלא יעכב
המכר עבור השנאה וחידש לו טעמים המטים הלב מה
שלא הטעים ראשון ואין כאן הוכחה על רמאות,
וגם צריך להיות שהסרסור כבד גמר דמי המכר ובאותן הדמים מכר,
ולכן ודאי רמאות יש בדבר.

ואמנם נלענ׳׳ד שגם רמ״א שכתב שמכרו ע׳׳י אחר שחייב ליתן לשמעון סרסרותו,
כוונתו כפי חלקו שלא תאמר כיון שמתחלה לא גבנסו
דברי הסרסור באזני הסוחר שוב אין לו שום זכות להסרסור,
קמ׳׳ל הרמ׳׳א^שלא איבד זכותו עיי״ש.

מבואר דאפי׳ אס באמת לא נכנסו דברי השדכן הראשון להצדדים,
אפ׳׳ה קיי׳׳ל דלא איכד זכותו.

אך כשו״ת שב יעקב חו״מ סי׳ כ״ג כתב באחד שהציע שידוך לאבי הבת,
ולא נכנסו דבריו באזניו, מחמת כי הבחור שהציעו לו,
לא הי׳ בן תורה׳ ואבי הבת רצה לקחת לבתו רק בן תורה,
ולאחר חצי שנה שמדעת עצמו עלה ברעיונו אותו השידוך,
אותו השני הלך והציע אותו השידוך לאבי הבת,
ושוב קבל השני אותה התשובה, שרוצה רק בן תורה,
אמנם השני השפיע על הסבא שיורה לבנו שישדך בתו
עם אותו בחור בהטעימו טובת השידוך,
ונגמר השידוך ע״י השני.

והראשון תובע שליש בתור מתחיל׳ עפ׳׳י הרמ׳׳א שפסק
שראובן חייב לתת לשמעון סרסרותו,
אעפ׳׳י שראובן לא קבל דבריו.

והשני דוחה דבריו בטענה כי ראובן נהג ברמאות לפיכך
חייב ראובן לתת לו סרסרות,
מה שאין כן בעובדא דהשידוך אבי הבת לא נהג ברמאות אלא כפיו כן לבו,
לא הי׳ מוכן לקחת חתן עבור בתו רק בן תורה,
אלא שהשני שינה דעתו כי השפיע על אביו שיכריחו לכך.

ופסק השב יעקב כיון שהמתחיל לא עשה שום פעולה טובה אצל הדבר הזה,
הואיל והבע״ד לא הי׳ מרוצה,
ואילולי השני הי׳ נשתקע הדבר,
והשני בא מעצמו ולא ידע שום דבר מהמתחיל כלל,
א״כ לא ידעתי שום טעם ליתן לו דבר,
דודאי הראשונים לא תקנו לתת שכר בחנם אם לא פעל שום דבר,
ודאי אם הבע״ד מרוצה לדברי המתחיל רק המניעה היתה
שהמתחיל לא הלך לגמור איזה דבר,
משום דאפשר אי לא היו נכנסים דברי המתחיל באזני הבע׳׳ד
שהתרצה לדבר הזה לא היו הגומרים לבד יכולין לגמור אח״כ הדבר,
משא׳׳כ אם דברי המתחיל לא נכנסו לאזני הבע״ד
בלי רמאות א״כ לא פעל שום דבר עכ׳׳ד.

וצ׳׳ע שלא הביא דברי הרא׳׳ש והרמ״א סי׳ קפ״ה ס״ז דיש לחייב 
את 'הראשון לשלם לשדכן סרסרותו.

אולם המעיין בשב יעקב יראה שהרגיש
 דיש לחלק בזה בין עובדא דידי׳ שבתום לב דחה
את הראשון בלי שום רמאות,
משא״כ בעובדא ז־הרא׳׳ש,
קבל בעל השב יעקב את הטענה של השני שראובן שדחה
את שמעון בטענה שלוי הוא שונאו ואינו רוצה למכור לו,
הי׳ בזה רק רמאות, כלומר שבלבו כן קבל ההצעה והסכים למכור ללוי,
אלא שרצה להפטר משמעון שלא יצטרך לשלם לו דמי סרסור.

ובשו׳׳ת הרא׳׳ש מובא עובדא זו שהלך ראובן בעצמו אל לוי ומכר לו י הבית,
הרי שבודאי מגיע לשמעון דמי סרסור שהרי רק על פי הצעתו נגמר המקח.

והרמ״א שמשנה העובדא וכותב והלך ראובן ומכר ללוי על ידי אחר,
גם כן אפשר לומר שראובן הוא שהכניס אחר ברצונו לסלק ברמאות את שמעון,
אבל על ידי שמעון נתגלגל הדבר ובאו לידי גמר על ידי השני,

ח. אם היו שני שדכנים, ואחד מהשדבנים מוותר על חלקו,
אין זה נוגע לשני כלל, אלא הוא גובה חלקו המגיע לו יא).

ט. כשבא שדכן ומציע שידוך שכבר הציע שדכן אחר,
אינם רשאים לגמור השידוך על ידו,
וצריכים לחזור לשדכן הראשון יב),
אבל אם חושב אחד מן הצדדים ששדכן השני יותר מוכשר
או שמא השני יקלקל רשאים לגמור השידוך על ידו,
רק כשיגמר הדבר צריך לפשר עם הראשון יג).

אבל באמת כן נכנסו דבריו של שמעון באזני ראובן,
ולפיכך לא הפסיד סרסרותו.

ולפ׳׳ז אם הראשון גורם שיתקבלו השידוך
אע״פ שנפסק הענין והשני התחילו עוד הפעם וגמרו,
אפ״ה ביון דסו״ס הראשון גורם לזה שיכנסו הדכר להצדדים,
לכן מגיע להראשון חלק שליש.

י) כיון דמדברי הנוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו מוכח שאפ״ה מגיע להראשון,
לכן יש לפשר עמו, וכן מורין בי מדרשא.

וכ׳׳ב שו׳׳ת לבוש מרדכי (אפשטיין) סי״ ע׳׳ח
שאחד הציע שידוך ובא שגי וגמרו שאין מגיע להראשון,
וז׳׳ל היכא דלאו בידו לא אמרינן שהוא התחייב לזה,
נמצא דאימתי אמרינן בפועל שהתחיל במלאכה שהוא התחייב .

בזה כדין בעלים י כאמירה לעשות, דוקא בדבר שבידו,
אבל בדבר שאין בידו לא הר כלל מה שהתחיל התחייבות,
ואם יחזור בו אף בקבלן יוכל לחזור בו,
דהיבא דלאו בידו לא הוי ההתחייבות,
וממילא כיון שהוא לא התחייב אף הנותן לא התחייב,
נמצא היכא דהוא סרסור או שדכן שהוא דבר שלא בידו,
לא שייך כלל לומר שמה שהתחיל במלאכה היא התחייבות
ובזה הכל יכולים לחזור בהן׳ אלא דצריך רק לשלם לו שכר פעולתו,
א״כ מה שהוא התחיל זה צריך לשלם ולא יותר עיי׳׳ש.

יא) הדרת קודש (נשואין׳ להגרצ׳׳פ פראנק),
סי׳ מ״א אות י׳.

יב) כ״כ פתחי חושן שכירות פי״ד סק׳׳י.

יג) כן יש ללמוד מדברי הגהות חכמת שלמה .
סי׳ קפ״ה ס״ו, דאף שידע י. 
שדכן שהציע שידוך ולא הועיל ורק עי״ז נודע לחבירו שיש כאן אחד הזקוק לשידוך,
והציע השידוך לאחר,
אין לו להשדכן הראשון כלום יי),
ולכהחלה יש לפשר עם שדכן הראשון כיון שסו״ם נגרם י שע״י הצעתו נתעורר הדבר טו).

יא. שדכן שהציע שידוך לאחד ובינתים פגש השדכן
באיש שרוצה ליתן לו מעות יותר והציע לו אותו השידוך ונתבטל הראשון,
ובינתים לא הצליח השדכן,
אך הורי המזור הראשון עם הודי הכלה נתרצו ביניהם להתקשר 
בזה השידוך והחליטו להמשיך בעצמם את הפגישות ונגמר השידוך,
אק לו לשדכן הראשון אלא לכל היותר רק שליש כדין מתחיל טי).

השני מהראשון,
מ״מ כיון שבלא הראשון הי׳ צריך להשתדל טרחא יתירה
להשוותם אחר שהיו רחוקים זה מזה,
א״כ הוי מסייע להשני וצריך ליתן להראשון כפי אשר יושת לו הבי״ד עיי״ש.

יד) ע״פ שו״ת חוט השני סי׳ ג׳ ופת״ש אה״ע סי׳ ג׳ סקט׳׳ז.

טו) כ״כ ספר משפט שלום חו״מ סי׳ קפ׳׳ה,
שאם הציעו שידוך לצד אחד והם עשו שידוך אחר,
ואח׳׳ב התבטל השידוך השני ועשו את השידוך שהציע הראשון,
שבספר שו״ת יהושע אהע״ז סי׳ ס״ו כתב שהואיל ־
ונתבטלה ההצעה הראשונה ע״י השידוך האחר שנעשה,
אין לשדכן הראשון כלום,
אלא שסיים במשפט שלום שעכ׳׳פ ראוי לפשר ובפרט בשידוך שקשה לזווג זיווגים,
ולכן למרות שלא הועילה עצתו של השדכן בראשונה,
עכ״ז יכול להיות כי לולא שהתחיל הוא להציע
את הדבר לא היה נשמע למשודכים כאשר השני הציע.

 או אחר שהתעורר להציע שוב את הדבר,
 לכן יש לפשר עיי״ש.

לכך תלוי כל דבר בשיקול הדעת, אם נגרם הנאה מחמת הצעת הראשון.

טז) כן נראה דהנה יסוד תשלומי שדכן הוא עבור מה שמקשר הצדדים
ומסדר הפגישות והתחייבות שני הצדדים,
וא״כ בנ״ד הרי השדכן הראשון הפסיק ע״י שהציע אותו השידוך לאדם אחר,
וא״כ אף שנמשכו הפעולות הצריכות,
זה" עשו הבעלי דבר והאיך שייך לקרותו שגומר השידוך כיון יכ.

שדכן אחד הציע שידוך לאמו של החתן,
ואותו השידוך הציע שרכן אחר אח״ב לאבי החתן,
עוד בטרם שאמו של החתן הספיקה לדבר עם בעלה אורות
הצעה שהציע השדכן הראשון, השדכן הראשון זכה,
ואם שניהם המשיכו ביחד להשתדל והם ביחד גמרו השידוך
אז מגיע לשרק השני שליש ולשדכן הראשון שגי שליש,
אמנם נכון שהשדכן הראשון יוותר חלק גם בעד ההתחלה
לשדכן השני לצאת ידי שמים יז),
שעשה פעולה לבטל הצעתו,
לכן כודאי אין דינו כשדכן,
אלא כיון שסו״ם על ידו נודע השידוך דיגו כמתחיל,
הגם שאפשר לומר שגרע ממתחיל דשם עשה רק התחלה ולא הצליח לגמור,
משא׳׳ב הכא עשה פעולה לבטל השידיד ע״י שהציע לאדם
אחר והוי במחילה מצד השדכן,
לכן יש להתפשר עמו ליתן איזה סכום בפי הוראת ת׳׳ח.

יז). שו״ת הליכות ישראל סי׳ ס״ב דכיון שאשתו כגופו וכשהיא מקבלת הצעה עבור
בנה הרי הקבלה בכדי למסור לבעלה וכאילו גם בעלה כבר שמע ע״ד הצעה,
והשדכן השני לא חידש כלום.

מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים שצו'-ת'

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים