מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
פגישה במקומות אסורים
חיים ב"ארמון-יה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
אהבה דווקא לאחר הנישואין
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
בין האירוסין לחתונה
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
שנה ראשונה - יסודות הבנין
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
שידוכים שקריים
ראיה בפגישות
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
קודם יראת שמים
פגישה אחרונה
חרם על הבחורים
לעזוב את הוריו
איסור נגיעה במשודכ/ת
הנהגת הפגישות
בין האירוסין לחתונה
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
מעלית
משך זמן הפגישות
התערבות ההורים
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
במה קונה איש את אישתו?
גדול עוונו מנשוא
המצוה הראשונה
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
אומנות הקבלה
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
עצות והנהגות טובות לאשה
נשיאת חן
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
טיפוח החן
הדרך הקצרה לשידוך
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
רודף שלום...!
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
עזר כנגדו
על ה' יזעף ליבו
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
היום המסוגל לשידוכים
דעה משובשת?!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
שבע ברכות בבית האבל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
התרפאה המשפחה
לא ידעו ולא יבינו
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
כתיבת התנאים
אופן המחיקה
קביעת חתונה בשנת האבל
בת אחיו או בת אחותו
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
אופן ההיתר לברר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
המערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
קבלת ברכה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
בחור ובעולה מאחר
ט. צורת השבועה
איסור שינוי מנהג
יא. טענות המערערים על השבועה
השתתפות בשבת חתן
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
השתתפות בחתונה
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
ח. ביאור הנוסח
השבועה בכתובה מקורות טהורים
כזית פת לחתן ולכלה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
שני אחים לשתי אחיות
יב. תשובה למערערים
הלכות טהרה
צביעת השיער
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
הוא לא בן אדם
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בחירת שידוך - תפילה
מסירה מיד ליד
סיום הש"ס / לישא אשה ?
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
אל תלחץ
חלופת מכתבים
לא לבייש בת ישראל
בשמים לכלה
כוח הדיבור בין בני הזוג
התנגדות ההורים לגיורת
גיל נישואי הבת
העיקר שתהיה ברכה
פגישה מוקדמת
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
יציאה לחוץ לארץ
שידוכים מיוחדים שמות שווים
ענוה
נוסח הקיום
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
מידע בעייתי על המשודכים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
בושה ובזיון מצד ההורים
ימי העומר
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
התאריך בכתובה
תאריכים מסויימים
זמן התשלום
יין אמיתי
בעל תשובה
חול המועד
זריזות במועד הנישואין
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
מוצאי שבת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
צילומים בקדושה
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
ערב שבת
תעניות
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
סימן טוב
ללמוד ולהבין
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
תיקון בתאריך מוקדם
לבוש צנוע
רק אין יראת שמים
תאריך לועזי
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
חול המועד
ערב שבת
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
האירוסין כיום
פסוקים ומאמרים
מהות הכתובה וטעמיה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
תענית לבני אשכנז
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
גרפיקה
קבלה לעתיד
כתיבה מוקדמת של הכתובה
בין אדם לחברו מתכפר?
משפט הכתובה
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
הגעה לאולם
חגיגת השידוכים [וורט]
יותר מיום כיפור
בנחת ומתינות
סוגריים
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
היופי מושג רוחני
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתב לא מחיק
קבלת רשות
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
תמונות משפחתיות
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
צדקה לעניים
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
ענין השידוכין
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
תקנה טובה
כתובה לכתחילה
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שם עריסה שהשתקע - כתובה
אב מאמץ
כל המוסיף גורע- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מילוי חלל - טיוט
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שני שמות עריסה
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
הוחלפו הכתובות
שם נוסף לאבא
ז"ל בכתובה
שבירת צלחת
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
תאריך מוקדם
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
פסק זמן של התבוננות
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
מנהיגות
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה - חומה לבעלה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
שני שמות יהודי וגויי
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
חלוקת סיגריות
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הכתובה בארמית
מילוי הכתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
המקום
מסר לבעל היקר!
אפר בראש החתן
לא עשו קנין
ליווי בנרות
חתימת החתן
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
ליווי החתן והכלה
ברכות בפני פריצות
תחת כיפת השמים
תיבה תלויה
ראשי תיבות
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
קיום לתיקון
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
כלה גרושה
מנין עשרה
החלפת שם -כתובה
הכניסה לזרים אסורה
השמות בכתובה - תארים
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
לא זכו
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
שם משפחה בכתובה
מילויים שונים - כלה בעולה
הוספת שם - בכתובה
חופה בבין השמשות
שם חיבה -בכתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
מיקום החתן והכלה בחופה
גר צדק
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
חופה בבית כנסת
שינויים בשם- כתובה
יכירו וידעו
טבעת
ניגון הברכות
כולם עומדים
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
טעימת הכוס
שווה פרוטה
הכרת החתן והכלה
הטבעת בידו
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
הקידושין - האשה נקנית
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שני העדים
קריאת התורף
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
שבירת כוס - זכר לחורבן
להתעטף בציצית
אבן טובה
ברכות ברמקול
ידיעת הסכום
טבעת זהב או כסף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
איסור הסתכלות בכלה
כסף
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
הכתובה
מזיגת הכוס
טבעת הקידושין
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
כיסוי ראש
חדר יחוד - בני ספרד
טעם הקנין
סמוכים לעד לעולם
חופת נידה - דחיית חתונה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
טעימת הכוס
לא ברבים
שכח טבעת
עדי יחוד
בני אשכנז
יד ביד לא ינקה
אחיזה בימין
לא לשם יחוד
השתתפות החתן והכלה
בכל החתונות
חתן וכלה בשמחה אחרת
טבעת לאיש
הגבהת הכלה
לימוד תורה בעיון
טעימת הכוס
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עליית החתן לתורה
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
תמונת הכלה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
וידוי
בגדי כבוד
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
תענית אסתר
"מנהג" אותיות "גהנם"
ריקוד במטפחת עם הכלה
ללא אבנט
'מצוה טאנץ' בזמנם
הפרדה מליאה
כיסוי פני הכלה
זריקת סוכריות?!
גילוח ותספורת
יסודתו בהררי קודש
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ריקודים מעורבים
ריקוד לפני הכלה
איסור נגיעה
הברכה הגדולה ביותר
ישיבה מעורבת
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
ירידת הדורות
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
התנאים לשבע ברכות
החתן דומה למלך
שותפות בחנות
לא אכל כזית
פרישת הטלית
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
באור ברכת האירוסין
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן עם הכלה יד ביד
טבעת לחתן?!
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
תפילה בציבור
לא לדבר
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
בקול רם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
שבע ברכות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
החתן קובע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
מחלל שבת
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
קבלת היסורים בשמחה
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
שידוכים לדתיים
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
"תהיה לה ישועה גדולה"
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
"אשר ברא" עם בני ביתו
ברכת שהחיינו
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
שבע ברכות בליל הסדר
מלאכה. וידוי.
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
העליה לתורה
צירוף קטן לשלשה
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
בחור ואלמנה
הכל נשאר במשפחה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
גדולי רבני אשכנז
שלשה אנשים
שמחת הלב
שבעה אכלו פת
מה לך נרדם
חופה ביום ויחוד בלילה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
המברך אוכל פת
שבת - היום השביעי
צילום אחיזת הכתובה
יין לבן
"ואברהם זקן"
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
ספר התורה ממקום למקום
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גדול כח הרצון
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
חכמת לב
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
"חכם לב" = רצון!
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
חכמה זו יראת שמים
העצבות היא בידי האדם
תעודה משלמה המלך
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
פרק כו כתיבת שטר תנאים
ברכות מהכתב
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
עטיפת הכוס
חלוקת הברכות
זכוכית
יין אמיתי
קריאת התנאים:
כוונה בברכת הגפן
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
טעות בסדר הברכות
הסבא עם הכלה יד ביד
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
ברכת חתנים בעשרה
איפה מגיע כח הרצון?
פעמיים באהבה
חינוך במחשבה תחילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יבואו טהורים
"אשת חבר הקני"
לדבר אל הרובד הגבוה
לשאול עצת המורה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
תורת חסד על לשונה
סוד הבחירה של אליעזר
ראשית עריסותיכם...
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
סוף דבר:
העצבות היא בידי האדם
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בחור ובעולת עצמו
הלימוד משליחות אליעזר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
חבל להפסיד תורה של רבים
רצון הצדדים
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
שכר שדכנות
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
26/06/2024
229

שכר שדכנות: כשיש יותר משדכן אחד 

א. שדכן שהתחיל והשתדל בשידוך ונפסק הדבר,
ואח״ב בא שדכן אחר והתחיל עוד הפעם ונגמר הדבר,
צרך לשלם להראשון כפי שומת מורה הוראה
א). והדרך הנכון לחלקה לג׳ חלקים, מתחיל,
אמצעי והגומר ב).

א) כ״כ בהגהות חכמת שלמה חר״מ סי׳ קפ׳׳ה,
שכן דרכן האנשים רק אחר הרבות דברים מסכים לקרב הדבר,
א״כ אף שהראשון לא יוכל לגמור הדבר,
מ״מ הוקל אצל השני להשוותם בטירחא מועטת,
לכן צריך ליתן לו כפי אשר ישוו הבי״ד כמה הי׳ שוה טירחתו עיי״ש.

ב) שו״ת שב יעקב סי׳ י׳׳ג, וכ״כ שו״ת נוב׳׳י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו,
ערוה״ש סי׳ קפ׳׳ה סי׳׳ב ושו״ת מהרי׳׳ל דיסקין סי׳ קצ׳׳ו,
והיות שקשה לברר בדיוק מי נקרא אמצעי ומי נקרא גומר,
לכן ראוי להתפשר ביניהם ע״י הוראת חכם,
וכ״כ שו׳׳ת בצל החכמה ח׳׳ג סי׳ ע׳׳ד.

וראה פל׳׳ו אות א׳.

וכ״כ לקוטי שושנים מערכת שי״ן אות ז׳ בשם שו״ת שב יעקב הנ״ל,
הובא דבריו בספר ברכת אהרן על מסכת ברכות מערכת ט״ז אות ד,
וכתב שם דעל כן אין מחויבין לתת להמתחיל חלק כפי המנהג,
רק היכי שהוא היה הממציא של השידוך הלז,
ועל ידו נתגלה הדבר באופן שאפשר לומר שאילו לא
היה הוא המתחיל והמעורר לזה לא היה עולה
על דעת אחרים על דבר שידוך הזה,
אז אמנם מגיע לו חלק מהשדכנות כפי מנהג,
מה שאין כן אם הגומר נתעורר מעצמו לאותו שידוך,
וסובר לפי דעתו שהוא היה הראשון,
וניכר לבית דין שאמת בפיו,
בכגון דא אין לתת להמתחיל חלקו,
כיון שלא עשה שום פעולה טובה אצל הדבר ההוא,
הואיל שהבעל דין לא נתרצו על ידו,
ואילו לא בא השדכן הגומר לא היה נגמר הדבר,
והיה נשתקע, וזה הגומר הלא בא מעצמו,
ולא ידע שום דבר מהמתחיל,
על כן אין שום טעם ליתן לו חלק מהשדכנות כיון
שלא פעל מאומה,
ולא תקנו להם שכירות בחנם עיין שם.

ב.שדכן שהתחיל הדבר ולולי הצעתו לא הי׳ הדבר יובל לבוא לידי גמר,
מחויב ליתן להמתחיל שליש ג).

ג בכל ספק יש לעשות פשרה בין השדכנים ד).

ד. הציע שידוך לאחד מהצדדים,
והמחותן עצמו או ע״י שליח מסר למחותן השני,
מגיע להשדכן רק חצי שדכנות ה).

ה. זה הכלל. מי שעשה פעולה לקרב הדבר אפילו
כשהראשון כבר קירב שני הצדדים לדבר השידוך,
ואלמלא הוא לא הי׳ הדבר בא לידי גמר או אפי׳ בא רק אחר זמן מרובה,
יש לו תביעה על חלק שדכנות, לכן יש לפשר עמו ו).

ו) ב״ב שו״ת שב יעקב הנ״ל הובא בפת״ש סי׳ קפ״ה,
שו״ת נוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו, הגהות ח״ס חו״מ סי׳ פ״ז סל׳׳ט,
שו״ת ר׳ טיאה ווייל סי׳ ע/ עיר ש״י חו״מ סי׳ קפ׳׳ה,
משפט שלום (למהרש״ם> שם, שו״ת לבושי מרדכי ח״כ חו״מ סי׳ ט״ז,
שו״ת מהר״ש ענגיל ח״ג סי׳ ט״ו,
שו״ת מהרש״ג ח״ג סי׳ ק״ג ושו״ת אגרות משה חו״מ ח״ב סי׳ מ״ט,
וראה באות ו.

ד) שו״ת הדי כשמים ח״ב סי׳ פ״ד,
כי בענינים כאלו שאין להם יסוד בגט׳ אין בידיגו למצא
עומק הדין ולהתחקות על שורש ההלכה.

ה) שו״ת בצל החכמה ח״ג סי׳ י׳ ופתחי חושן פי״ד סק״י.
 עדוה״ש סי׳ קפ״ה סי״ב כתב כשרבים
הם השדכנים אין בזה דינים קבועים,
ובתקנות נמצא דרק המתחיל והגומר יקחו, והאמצעי ולא כלום,
דמדינא רק המתחיל והגומר העיקר, דהמתחיל שהציע הדבר,
והגומר גומרו, ע״כ ראוים לבא על שכרם, אבל האמצעי מה עשה,
מ״מ נהוג עלמא ליתן קצת חלק גם לאמצעי,
ולהמתחיל נקרא מי שהציע השידוך מה שלא ידעו
אי לא עלה על דעת הצדדים להתקשר ואפילו לא עסק בפרטים,
אבל כלא׳׳ה לא הוי גם מתחיל,
אם לא שנכנס בפרטים ובאיזה מהפרטים עשה

ו. ביקש מחבירו לנסות את הבחור אם הוא בר הכי ועי״ז נגמר השידוך,
אין עליו תביעת ממון עבור זה,
שאין זה רק מסייע ולא שם גומר ז),
אבל במקום שהמנהג ליתן איזה שכר על זה,
יש ליהן כפי ראות עיני המורה ח).

ז. אם השדכן הציע השידוך ונתקבל ההצעה,
אך הצדדים חושבים שכדאי לחכות אולי יציע להם
שידוך יותר טוב או שאין זה לפי כבודם לקבל מהשדכן הזה
כגון שהוא עדיין צעיר לימים וכדומה,
ואח״ב בא שדכן שני והציע אותו שידוך,
אם באמת נתקבל ההצעה מן הראשון צריכין לשלם לו שליש,
אבל אם הראשון לא עשה פעולה ולא נתקבלה הצעתו כלל,
ורק כשהציע השני נתקבלה ההצעה והשני גם גמרו,
השוואה ביניהם ואף שהי׳ אח״כ גומר מ״מ נקרא מתחיל,
ואם גם אחד מפרטיו לא נתקיים לא הוי מתחיל כלל,
וראוי לכל ירא אלקים כשאחד מציע לפניו שידוך שיכול לגמור העני
 שלא יכניס אחר בזה, אפילו אוהבו וקרובו,
אם לא שרואה שעי״ז בלבד לא יוגמר השידוך,
ועכ״ז אם הכניס אף שלא עשה כראוי אין להשדכן תביעה עליו,
ובדרך כלל א״א להיות דינים קבועים בזה,
והדיינים למראה עיניהם והבנת לבם ישפטו בצדק עכ״ל.

ז) שו״ת מהרש״ג ח״ג חו״מ סי׳ ק״ד ושו״ת פרח מטה אהרן סי׳ ק״ג,
וז״ל אין זה ענין לשדכנות, 
כי לא היה שם שום טענת ממון,
וגם אצל החתן לא היה צריך לפעול כלום איזה השתנות,
כי הוא היה מרוצה,
וגם לא היה יודע מזה שבאים לתהות על קנקנו,
כי דרך הסרסור הוא אם שולחו המוכר שיראה שיעשה לו פעולה אצל הלוקח,
או שיחפש לו איזה לוקח לסחורה,
או אם הלוקח שולחו אצל המוכר שיעשה לו פעולה אצל המוכר שימכור לו,
אבל כאן הלוקח שלח לראות אם הסחורה טובה,
וצריך הלוקח לשלם לו שכר שליחותו, אבל אין זה ענין שדכנות,
וכי נאמר אם ילך אצל חכם וישאל ממנו עצה אם לעשות השידוך,
והשידוך נגמר על פי דיבורו, הכי נאמר שיש לו שדכנות עיי״ש.

ח) שו״ת מהרש״ג שם שבענינים אלו הולכין אחר מנהג העולם עיי״ש.
י נחשב כאילו עשה השני הכל וא״צ לשלם להראשון ט),
ומ״מ יש לפשר עמו י),

ט) דהנה רמ׳׳א בחו״מ סי׳ קפ״ה סעיף ר כתב,
ראובן היה לו בית למכור .

ובא שמעון וסרסר למכרו ללוי
 ואמר ראובן שלוי שונאו ואינו רוצה למכור לו,
ואח״כ מכרו ללוי על ידי אחר,
חייב ליתן לשמעון סרסרותו.

והנה דברי רמ״א הללו לקוחים מדברי הרא״ש בתשובה כלל ק״ה והובא בכ״י שם.

וכתב בשו״ת נוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו ואמנם בדברי הרא״ש לא
הוזכרו שמכרו על ידי אחר,
וזה לשון הרא׳׳ש שם וששאלתם על שמעון שהיה סרסור
לראובן למכור ביתו והלך אצל לוי ונתרצה לקנותו,
ושוב לא אכה ראוכן למכור ללוי כי אמר כי היה שונאו ומכרז לאחר,
ועתה תובע הסרסור דמי סרסרותו מראובן.

לא ידענו במה נתחייב ראובן לו מעותיו אף שכועה
אין כאן וכר ולא רצה למכרו בטלה סרסרותו וכר,
כי זה פשוט שהסרסור והשדכנים אם נגמר הדבר בלא סרסור אין 
המוכר נותן כלום,
ידאי אם אחר שאמר לו הסרסור שלוי רוצה לקנותו ואמר
שלוי שונאו ולא רצה למכרו לו ואח״ב מכרו ללוי זה וראי
היה רמאי וצריך ליתן לו שכרו ו כי׳ עיין בתשובת הרא״ש וגם בב׳׳י.

'ואמינא שמה שהוסיף דמ״א שמכרו ע״' אחר,
יש לדון על זה דבשלמא אם מכרו אח״כ ללוי בלי שום
סרסור שפיר מוכח שברמאות דחאו להסרסור במה שאמר לו שלוי שונאו,
כי מה נולד אח״כ שגרס הסרת השנאה או מה נתחדש אח״כ.

דבר ששינה דעתו למכור למי שלא רצה למכור,
אבל אם מכרו אח״ב ללוי ע״י סרסור אחר יוכל להיות שהסרסור
החדש הטעים לו טעמים נכונים שלא יעכב
המכר עבור השנאה וחידש לו טעמים המטים הלב מה
שלא הטעים ראשון ואין כאן הוכחה על רמאות,
וגם צריך להיות שהסרסור כבד גמר דמי המכר ובאותן הדמים מכר,
ולכן ודאי רמאות יש בדבר.

ואמנם נלענ׳׳ד שגם רמ״א שכתב שמכרו ע׳׳י אחר שחייב ליתן לשמעון סרסרותו,
כוונתו כפי חלקו שלא תאמר כיון שמתחלה לא גבנסו
דברי הסרסור באזני הסוחר שוב אין לו שום זכות להסרסור,
קמ׳׳ל הרמ׳׳א^שלא איבד זכותו עיי״ש.

מבואר דאפי׳ אס באמת לא נכנסו דברי השדכן הראשון להצדדים,
אפ׳׳ה קיי׳׳ל דלא איכד זכותו.

אך כשו״ת שב יעקב חו״מ סי׳ כ״ג כתב באחד שהציע שידוך לאבי הבת,
ולא נכנסו דבריו באזניו, מחמת כי הבחור שהציעו לו,
לא הי׳ בן תורה׳ ואבי הבת רצה לקחת לבתו רק בן תורה,
ולאחר חצי שנה שמדעת עצמו עלה ברעיונו אותו השידוך,
אותו השני הלך והציע אותו השידוך לאבי הבת,
ושוב קבל השני אותה התשובה, שרוצה רק בן תורה,
אמנם השני השפיע על הסבא שיורה לבנו שישדך בתו
עם אותו בחור בהטעימו טובת השידוך,
ונגמר השידוך ע״י השני.

והראשון תובע שליש בתור מתחיל׳ עפ׳׳י הרמ׳׳א שפסק
שראובן חייב לתת לשמעון סרסרותו,
אעפ׳׳י שראובן לא קבל דבריו.

והשני דוחה דבריו בטענה כי ראובן נהג ברמאות לפיכך
חייב ראובן לתת לו סרסרות,
מה שאין כן בעובדא דהשידוך אבי הבת לא נהג ברמאות אלא כפיו כן לבו,
לא הי׳ מוכן לקחת חתן עבור בתו רק בן תורה,
אלא שהשני שינה דעתו כי השפיע על אביו שיכריחו לכך.

ופסק השב יעקב כיון שהמתחיל לא עשה שום פעולה טובה אצל הדבר הזה,
הואיל והבע״ד לא הי׳ מרוצה,
ואילולי השני הי׳ נשתקע הדבר,
והשני בא מעצמו ולא ידע שום דבר מהמתחיל כלל,
א״כ לא ידעתי שום טעם ליתן לו דבר,
דודאי הראשונים לא תקנו לתת שכר בחנם אם לא פעל שום דבר,
ודאי אם הבע״ד מרוצה לדברי המתחיל רק המניעה היתה
שהמתחיל לא הלך לגמור איזה דבר,
משום דאפשר אי לא היו נכנסים דברי המתחיל באזני הבע׳׳ד
שהתרצה לדבר הזה לא היו הגומרים לבד יכולין לגמור אח״כ הדבר,
משא׳׳כ אם דברי המתחיל לא נכנסו לאזני הבע״ד
בלי רמאות א״כ לא פעל שום דבר עכ׳׳ד.

וצ׳׳ע שלא הביא דברי הרא׳׳ש והרמ״א סי׳ קפ״ה ס״ז דיש לחייב 
את 'הראשון לשלם לשדכן סרסרותו.

אולם המעיין בשב יעקב יראה שהרגיש
 דיש לחלק בזה בין עובדא דידי׳ שבתום לב דחה
את הראשון בלי שום רמאות,
משא״כ בעובדא ז־הרא׳׳ש,
קבל בעל השב יעקב את הטענה של השני שראובן שדחה
את שמעון בטענה שלוי הוא שונאו ואינו רוצה למכור לו,
הי׳ בזה רק רמאות, כלומר שבלבו כן קבל ההצעה והסכים למכור ללוי,
אלא שרצה להפטר משמעון שלא יצטרך לשלם לו דמי סרסור.

ובשו׳׳ת הרא׳׳ש מובא עובדא זו שהלך ראובן בעצמו אל לוי ומכר לו י הבית,
הרי שבודאי מגיע לשמעון דמי סרסור שהרי רק על פי הצעתו נגמר המקח.

והרמ״א שמשנה העובדא וכותב והלך ראובן ומכר ללוי על ידי אחר,
גם כן אפשר לומר שראובן הוא שהכניס אחר ברצונו לסלק ברמאות את שמעון,
אבל על ידי שמעון נתגלגל הדבר ובאו לידי גמר על ידי השני,

ח. אם היו שני שדכנים, ואחד מהשדבנים מוותר על חלקו,
אין זה נוגע לשני כלל, אלא הוא גובה חלקו המגיע לו יא).

ט. כשבא שדכן ומציע שידוך שכבר הציע שדכן אחר,
אינם רשאים לגמור השידוך על ידו,
וצריכים לחזור לשדכן הראשון יב),
אבל אם חושב אחד מן הצדדים ששדכן השני יותר מוכשר
או שמא השני יקלקל רשאים לגמור השידוך על ידו,
רק כשיגמר הדבר צריך לפשר עם הראשון יג).

אבל באמת כן נכנסו דבריו של שמעון באזני ראובן,
ולפיכך לא הפסיד סרסרותו.

ולפ׳׳ז אם הראשון גורם שיתקבלו השידוך
אע״פ שנפסק הענין והשני התחילו עוד הפעם וגמרו,
אפ״ה ביון דסו״ס הראשון גורם לזה שיכנסו הדכר להצדדים,
לכן מגיע להראשון חלק שליש.

י) כיון דמדברי הנוב״י תנינא חו״מ סי׳ ל״ו מוכח שאפ״ה מגיע להראשון,
לכן יש לפשר עמו, וכן מורין בי מדרשא.

וכ׳׳ב שו׳׳ת לבוש מרדכי (אפשטיין) סי״ ע׳׳ח
שאחד הציע שידוך ובא שגי וגמרו שאין מגיע להראשון,
וז׳׳ל היכא דלאו בידו לא אמרינן שהוא התחייב לזה,
נמצא דאימתי אמרינן בפועל שהתחיל במלאכה שהוא התחייב .

בזה כדין בעלים י כאמירה לעשות, דוקא בדבר שבידו,
אבל בדבר שאין בידו לא הר כלל מה שהתחיל התחייבות,
ואם יחזור בו אף בקבלן יוכל לחזור בו,
דהיבא דלאו בידו לא הוי ההתחייבות,
וממילא כיון שהוא לא התחייב אף הנותן לא התחייב,
נמצא היכא דהוא סרסור או שדכן שהוא דבר שלא בידו,
לא שייך כלל לומר שמה שהתחיל במלאכה היא התחייבות
ובזה הכל יכולים לחזור בהן׳ אלא דצריך רק לשלם לו שכר פעולתו,
א״כ מה שהוא התחיל זה צריך לשלם ולא יותר עיי׳׳ש.

יא) הדרת קודש (נשואין׳ להגרצ׳׳פ פראנק),
סי׳ מ״א אות י׳.

יב) כ״כ פתחי חושן שכירות פי״ד סק׳׳י.

יג) כן יש ללמוד מדברי הגהות חכמת שלמה .
סי׳ קפ״ה ס״ו, דאף שידע י. 
שדכן שהציע שידוך ולא הועיל ורק עי״ז נודע לחבירו שיש כאן אחד הזקוק לשידוך,
והציע השידוך לאחר,
אין לו להשדכן הראשון כלום יי),
ולכהחלה יש לפשר עם שדכן הראשון כיון שסו״ם נגרם י שע״י הצעתו נתעורר הדבר טו).

יא. שדכן שהציע שידוך לאחד ובינתים פגש השדכן
באיש שרוצה ליתן לו מעות יותר והציע לו אותו השידוך ונתבטל הראשון,
ובינתים לא הצליח השדכן,
אך הורי המזור הראשון עם הודי הכלה נתרצו ביניהם להתקשר 
בזה השידוך והחליטו להמשיך בעצמם את הפגישות ונגמר השידוך,
אק לו לשדכן הראשון אלא לכל היותר רק שליש כדין מתחיל טי).

השני מהראשון,
מ״מ כיון שבלא הראשון הי׳ צריך להשתדל טרחא יתירה
להשוותם אחר שהיו רחוקים זה מזה,
א״כ הוי מסייע להשני וצריך ליתן להראשון כפי אשר יושת לו הבי״ד עיי״ש.

יד) ע״פ שו״ת חוט השני סי׳ ג׳ ופת״ש אה״ע סי׳ ג׳ סקט׳׳ז.

טו) כ״כ ספר משפט שלום חו״מ סי׳ קפ׳׳ה,
שאם הציעו שידוך לצד אחד והם עשו שידוך אחר,
ואח׳׳ב התבטל השידוך השני ועשו את השידוך שהציע הראשון,
שבספר שו״ת יהושע אהע״ז סי׳ ס״ו כתב שהואיל ־
ונתבטלה ההצעה הראשונה ע״י השידוך האחר שנעשה,
אין לשדכן הראשון כלום,
אלא שסיים במשפט שלום שעכ׳׳פ ראוי לפשר ובפרט בשידוך שקשה לזווג זיווגים,
ולכן למרות שלא הועילה עצתו של השדכן בראשונה,
עכ״ז יכול להיות כי לולא שהתחיל הוא להציע
את הדבר לא היה נשמע למשודכים כאשר השני הציע.

 או אחר שהתעורר להציע שוב את הדבר,
 לכן יש לפשר עיי״ש.

לכך תלוי כל דבר בשיקול הדעת, אם נגרם הנאה מחמת הצעת הראשון.

טז) כן נראה דהנה יסוד תשלומי שדכן הוא עבור מה שמקשר הצדדים
ומסדר הפגישות והתחייבות שני הצדדים,
וא״כ בנ״ד הרי השדכן הראשון הפסיק ע״י שהציע אותו השידוך לאדם אחר,
וא״כ אף שנמשכו הפעולות הצריכות,
זה" עשו הבעלי דבר והאיך שייך לקרותו שגומר השידוך כיון יכ.

שדכן אחד הציע שידוך לאמו של החתן,
ואותו השידוך הציע שרכן אחר אח״ב לאבי החתן,
עוד בטרם שאמו של החתן הספיקה לדבר עם בעלה אורות
הצעה שהציע השדכן הראשון, השדכן הראשון זכה,
ואם שניהם המשיכו ביחד להשתדל והם ביחד גמרו השידוך
אז מגיע לשרק השני שליש ולשדכן הראשון שגי שליש,
אמנם נכון שהשדכן הראשון יוותר חלק גם בעד ההתחלה
לשדכן השני לצאת ידי שמים יז),
שעשה פעולה לבטל הצעתו,
לכן כודאי אין דינו כשדכן,
אלא כיון שסו״ם על ידו נודע השידוך דיגו כמתחיל,
הגם שאפשר לומר שגרע ממתחיל דשם עשה רק התחלה ולא הצליח לגמור,
משא׳׳ב הכא עשה פעולה לבטל השידיד ע״י שהציע לאדם
אחר והוי במחילה מצד השדכן,
לכן יש להתפשר עמו ליתן איזה סכום בפי הוראת ת׳׳ח.

יז). שו״ת הליכות ישראל סי׳ ס״ב דכיון שאשתו כגופו וכשהיא מקבלת הצעה עבור
בנה הרי הקבלה בכדי למסור לבעלה וכאילו גם בעלה כבר שמע ע״ד הצעה,
והשדכן השני לא חידש כלום.

מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמודים שצו'-ת'

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים