מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
ואולם, שמענה ואתה דע לך, כי האמת היא שגם בלי כל הנ"ל,
יש להזדרז בזמנינו לישא אשה קודם גיל עשרים,
שהרי כתבו הפוסקים שכל מה שאמרו שילמד תורה קודם כדי שלא יהיה טרוד בפרנסה,
זה בתנאי שיודע בעצמו שלא יכשל בהרהורי עבירה, אבל בימינו שבעוונות הרבים הדור פרוץ,
מי יוכל לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה, הלוא לא תמצא בחור אחד מאלף שלא נחשף לרחוב,
אם בהליכתו לישיבה וחזרתו, ואם בבין הזמנים, ואם בנסיעה באוטובוסים, ואם במכולת,
ובכל צד ואופן שיהיה.
והלוואי שהיו כולם ספונים וטמונים בישיבה ולא יוצאים מפתחה.
ואפילו הדרים בערים חרדיות, גם שם בעוונות הרבים פשתה המספחת,
ועליהם להזהר במשנה זהירות שלא יתקלקלו ולא יטמאו את עיניהם במראות אסורות,
אם מפאת הבגדים הצמודים, ואם מפאת השמלות הקצרות,
ואם מפאת הפאות השונות והמשונות המחטיאות את הרבים השכם והערב,
ובחור רווק שאין לו פת בסלו, נכשל בהרהורי עבירה, אם מעט ואם הרבה.
וכל מודה על האמת, יודה על זה.
על כן, גם מה שכתבו הרמב"ם והשלחן ערוך (סימן א סי"ד), שמי שחשקה נפשו בתורה,
ונדבק בה כל ימיו, ולא נשא אשה, אין בידו עוון, "והוא שלא יהיה יצרו מתגבר עליו".
דייקו בלשונם "שלא יהיה יצרו מתגבר", אבל לפי המציאות כיום,
שקשה לומר שאין יצרו מתגבר עליו בהרהורים רעים, בודאי שאין היתר זה.
וכן מבואר בביאורי הגר"א שאפילו מי שאומר שלומד תורה ואחר כך נושא אשה,
מודה שאם אי אפשר לו להנצל מהרהורים, נושא אשה ואחר כך לומד תורה,
אף שעל ידי זה מתבטל מלימודו, כי צריך להתבטל מלימודו במקרה זה,
שהרי זה כטובל ושרץ בידו, שלומד ומוחו משוטט בהרהורים רעים.
ובשו"ת שואל ונשאל כתב, שבכל מצב חייב לישא אשה עד עשרים שנה,
שהרי אמרו: "בן עשרים שנה ולא נשא אשה, כל ימיו בהרהורי עבירה",
והיאך ירשה לעצמו להיות כל ימיו בהרהורי עבירה,
והלוא "הרהורי עבירה קשים מעבירה" (מסכת יומא כט ע"א).
וכן כתב מופת הדור הגאון החזון איש (קידושין כט ע"ב),
אף למי שאומר שילמד תורה ואחר כך ישא אשה, מכל מקום לא יאחר מעשרים שנה,
שהרי שנינו: "ואם אי אפשר לו בלא אשה, ישא אשה ואחר כך ילמד תורה",
ולאחר עשרים שנה הוא בגדר שאי אפשר לו בלא אשה,
שהרי שנינו "בן עשרים שנה ולא נשא אשה, כל ימיו בהרהורי עבירה",
ולפי זה אין היתר לאחר יותר מעשרים בשביל תורה.
וכן כתב עוד באגרותיו (ח"ב קלה) וזו לשונו: רצוני להעירך,
כי מן המשנה ומן הגמרא יש להקדים הפרק,
ובשמונה עשרה שנה יש חיוב, וכן נהגו דורות הרבה.
ויש מאחרים מפני עסק התורה, אבל אין דרך זו רק ליחידים,
ולכן אם יזדמן לך ענין הנותן אפשרות [פרנסה] לקבוע על התורה בעתיד הקרוב, אל תזניחהו.
ועל העתיד הרחוק, אין ראוי לחקור, שנאמר "תמים תהיה עם ה' אלוהיך". ע"כ.
וזה נכתב לפני כשמונים שנה שהיתה עניות של ממש בארץ ישראל,
קל וחומר בזמננו שהמצב בחסדי השם יתברך הרבה יותר טוב בענין הפרנסה,
וכמו אברכים רבים 'בן פורת יוסף' שעוסקים בתורה ומתפרנסים ממשכורת הכולל ועבודת האשה ועוד.
שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 93-94