שבע ברכות בליל הסדר

אם חל ליל הסדר בשבעת ימי המשתה [וסועדים בבית החתן, לבני ספרד],
אין מברכים על שתי כוסות כנהוג בכל השנה,
כדי שלא יהיה נראה כמוסיף על ארבע כוסות.

על כן, בסיום ברכת המזון יברך המזמן 'הגפן' ואחר כך את שש הברכות הנותרות,
על אותה כוס. (שו"ת חזון עובדיה חלק א כרך ב סימן מח. שיג)

לכתחילה ימתינו כל המסובים עד שהמזמן יברך את כל שבע הברכות,
ואחר כך יברכו הם ברכת 'הגפן' וישתו כל אחד מכוסו.

ומכל מקום אם כיוונו לצאת ידי חובת ברכת 'הגפן' מהמזמן והמתינו לו עד סיום הברכות,
יצאו ידי חובה, אך לכתחילה לא יעשו כן,
כי אז צריכים להיזהר שלא לדבר כלל במשך כל הברכות פרט לעניית 'אמן',
ויש חשש שיסיחו דעתם,
הן על ידי עניית 'ברוך הוא וברוך שמו' כנהוג,
והן על ידי אמירת קטעים מהברכות בניגון יחד עם המברך,
ובין בסתם דיבורים.

אולם עצם אמירת הברכות בינתיים אינה מהווה הפסק,
מאחר שכל המסובים התחייבו בסעודת החתן באמירת הברכות.

מאחר ונהוג בכל השנה לערב את שתי הכוסות
של ברכת המזון ושבע הברכות יחד,
על כן, יערה המזמן מכוסו [שהיא בעצם גם כוס שבע הברכות]
מעט לכוס החתן ומעט לכוס הכלה,
וישתו כל אחד מכוסו רביעית או מלוא לוגמיו
כדין כוס שלישית של ליל הסדר.

[ואין צריך לערות גם מכוסם על כוסו,
שהרי כל הכוסות הן כוס ברכת המזון,
ורק הם היו צריכים לקבל מכוסו,
כי בכוסו יש גם מעלה של שבע ברכות.]


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 271