שבת - היום השביעי
חתונה שהתקיימה ביום ראשון בצהריים,ויום השביעי יוצא בשבת, והמשיכו בסעודה שלישית לאחר השקיעה,
אם היה היחוד ביום לפני השקיעה,
לא יברכו ברכת חתנים כלל, אפילו בבין השמשות.
אבל אם היה היחוד בלילה, יכולים לברך בבין השמשות,
וכמבואר לעיל (עמוד 274).
כתב מרן זצוק"ל (חזון עובדיה אבלות ח"א עמוד רו):
דע, שאם האריכו בסעודה שלישית של שבת עד הלילה,
אף על פי שלענין תוספת 'רצה והחליצנו',
הולכים אחר התחלת הסעודה ואומרה בברכת המזון,
וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך (אורח חיים סוף סימן קפח),
מכל מקום לענין שבע ברכות,
כל שעבר יום השביעי של ימי המשתה אין לאומרן,
שתוספת שבת אינה מועילה לענין זה.
(הגר"ש קלוגר בשו"ת שנות חיים, שער המים, שלחן העזר).
ואם נהגו לברך, צריך להודיעם שאין הדין כן,
וספק ברכות להקל.
ולא עוד, אלא אפילו בבין השמשות,
נראה לי שאין לברך, אלא יסיימו הסעודה והברכות לפני השקיעה.
ושוב מצאתי כן בספר שמירת שבת כהלכתה. וכן עיקר. ע"כ.
(וכן כתב בשו"ת יבי"א החדש ח"ה אבה"ע סימן ז הערה ט)
וברור שכל זה כאשר היה היחוד ביום,
אבל אם התייחדו בלילה, מברכים בבין השמשות,
כמבואר לעיל משום ספק ספיקא.
וכן מצאתי בספר "זכור לאברהם" (סימן סד אות נז)
שהובאה תשובה משם האדמו"ר מערלוי שאין לברך שבע ברכות לאחר השקיעה,
והסכים עמו האדמו"ר מתולדות אהרון,
אך העיר על מה שכתב שם, "שבמקום שמנהגם לברך,
יכולים לברך, ויש להם על מה שיסמוכו",
וכתב: והנה, לא שמעתי מעולם קביעות מנהג על זה בהיפך,
שבכל המקומות בחוץ לארץ ובארץ ישראל נוהגים להקפיד שלא לברך בלילה.
ומה שראיתי בעצמי את הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי שבירכו אצלו בלילה,
'לגרמיה הוא דעביד' [לשיטת עצמו עשה כן],
כיון שלא מצינו בבירור שום פוסק שיפסוק כן.
ואין שום ראיה מהזכרת 'רצה והחליצנו',
שכשם שאומרים אותה לאחר צאת הכוכבים,
כן יברכו גם שבע ברכות,
שהרי אין הטעם שם בגלל תוספת מחול על הקודש,
שהרי גם בראש חודש אם נמשכה הסעודה עד הלילה,
אומר 'יעלה ויבוא', וכן ב'על הניסים' בחנוכה ופורים,
ומשמע שכל זה הוא רק ענין שהולכים אחר ההתחלה,
בהזכרת מעין המאורע בלבד.
והגם שעל פי החסידות כל שיושבים בסעודה,
עדיין קדושת שבת על האדם,
אמנם אין שייכות בזה לענין הלכה לברך שבע ברכות.
וידוע שהדר גאונו התגורר הרבה אצל האדמו"ר מבעלז זצ"ל
וראה איך שהיה זע וחרד אף מספק ספק ספיקא של חשש ברכה לבטלה,
ואיך פוסק להם לברך,
ומה יזיק לחתן אם לא יברכו בשבילו שבע ברכות בסעודה שלישית,
כיון שכבר בירכו פעמיים בשבת קודש,
ואין לברך מכח ספק ברכה לבטלה.
וכן פסק להלכה הגאון מסאטמר,
וגם אמר כן משם אביו בעל קדושת יום טוב שלא לברך
שבע ברכות בסעודה שלישית כשהחופה היתה ביום ראשון,
אלא מבעוד יום. עי"ש.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 280-281