לזכות להיות השליח
כאשר מגיע אליעזר עבד אברהם לבאר המים בעיר נחור, הוא מתפלל תפלה מיוחדת כדי שהקב"ה יזמין לו נערה מתאימה ליצחק, וכך הוא אומר בתפלתו:
"ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדוני אברהם". וה' שמע תפלתו, וזימן לו את האשה הראויה והמתאימה ליצחק אבינו.
ותמוה לשם מה היה צריך אליעזר להקדיש לכך תפלה מיוחדת, הרי כבר אברהם אבינו הבטיחו בצורה ברורה בתפלתו "ה' אלוקי השמים וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם", וכי לא סמך על תפלת אדונו שתתקבל?
מיישב האור החיים הקדוש: "בטוח היה אליעזר באדונו שתפלתו מקובלת, והוסיף הוא להתפלל שיהיה הוא ראוי להעשות הדבר על ידו". כל תפלתו היתה שיזכה הוא להיות שליח המצוה בשידוך קדוש זה, שהונחו בו היסודות של עם ישראל.
לפעמים שידוכים צריכים לצאת לפועל,
אך כיון שאין זכות לכל שדכן להקים את בנין הבית,
רק כשמגיעים להשדכן המתאים, הכל הולך למישרין.
הדברים אמורים גם בכל ענין. ישנם תהליכים שאמורים לקרות בין כה וכה, תפלתנו ושאיפתנו צריכה להיות שיהיה הדבר ראוי להיעשות על ידינו, שאנו נזכה להיות השליחים הנכונים במקומות הנכונים, להקים בתים נאמנים בישראל, להשיב יהודים למורשת אבותם וכו'.
יום אחד הגיע לעירו של רבי יששכר דוב מראדושיץ זצ"ל אחד מחבריו, אשר עמו הסתופף בצלו של המגיד הקדוש מקוז'ניץ זצ"ל. אותו ידיד הגיע עם מכתב המלצה מרבו לסייע בידו לחתן את בתו, וביקשו לבוא לעזרתו.
צר היה לרבי יששכר דוב. "אני עני ואביון", אמר לחברו "אם אאסוף כספים, יתנו לי פרוטות עלובות. לך אל פלוני, הנגיד העשיר. הוא יתן לך ביד רחבה!".
הלה לא נפגע מן הסירוב. באדישות ובשוויון נפש משך בכתפיו ואמר: "לו יהי כדבריך. כנראה, שאינך רשום בפתקתו של הקדוש ברוך הוא", ויצא לעבר ביתו של אותו עשיר.
הדברים פילחו את לבו של רבי יששכר דוב כחץ. מה פירוש הדברים: איזו פיתקה? מי כתוב בה?... הוא סגר את הגמרא ורץ אחרי האיש.
משהשיגו, שאלו לפשר דבריו. ענה הלה ואמר: "כשפניתי אל הרבי ותיניתי לפניו את צרתי, אמר לי: אתן בידך מכתב המלצה. אמרתי לו: רבי, לא ניסיתי מעודי לקבץ כספים. אמר לי: בכל מקום שתבוא, תמצא מישהו שיאסוף עבורך. הוא יזכה במצוה, ואתה תוושע. אמרתי לו: מי יסכים להתבזות במקומי?
אמר לי: אל תדאג לכך, בפתקתו של הקדוש ברוך הוא כתוב בפרוטרוט מי יעזור לך וכמה כסף יאסוף. הגעתי לעיר זו, וחשבתי בלבי: מי כאן זכאי יותר מחברי ורעי, רבי יששכר דוב? עכשיו שסרבת, הבנתי שאינך כתוב בפתקתו של הקדוש ברוך הוא...". נרעש רבי יששכר, ושאל: "לכמה כסף הנך זקוק?".
אמר לו: "לארבע מאות זהובים". נטל רבי יששכר את ההמלצה, והלך לשוק. בדרכו, פגש בסוחר. הראהו את מכתבו של הרבי. "הגעת ממש בזמן!" נפעם הסוחר "זה עתה סיימתי עסקה ברווח של ארבעת אלפים זהובים. אתן לך את כל דמי המעשר - ארבע מאות זהובים".