חינוך במחשבה תחילה :



 כמו בהתנהלות של יעל בחיי היומיום, 
שהיתה מאד מחושבת מראש ומאורגנת,
 כך גם בחינוך הילדים, 
נקטה בגישה של "סוף מעשה במחשבה תחילה". 

לא התנהלות של התמודדות תמידית עם "פגעי הזמן", 
מה שמכנים היום "כיבוי שריפות", 
אלא מחשבה מראש, לדבר על הדברים,
 ולהתכונן לקראתם. 

פעמים רבות כאשר היתה הולכת עם ילדיה לאיזו שמחה או אירוח, 
היתה בדרך מזכירה ומסבירה להם כללים שונים, 
בצורה מפורטת, איך צריך להתנהג, 
מה מותר ומה אסור, וכדומה.


כך גם ידעה לשוחח מראש עם ילדיה על זמן הקימה מחר בבוקר, 
זמן התפילה וכדומה, מה שנקרא 'תיאום ציפיות'. 

כי כאשר מדברים על הדברים מראש, 
הרי שבשעת מעשה כבר יש רקע והדברים נראים אחרת. 

היא ידעה את הסוד: מילה אחת לפני, חוסכת הרבה מילים אחרי...
 

מתוך החוברת תבורך מנשים עמודים 77-78