בת זוגו של אדם היא משורש נפשו :
ובייטב לב (גהר דף ברז)
כתב ובזה יש להבן הענין נשואין
שכל אחד
נושא בת זוגו אשר היא משורש נפשו,
וז״ש חכמים אסור לו לאדם
לקדש את האשה עד שיראנה,
והטעם כי הרבה שלוחים לאדם בעניני
שידוכים
ומי יודע איזה מנת חלקו וגורלו,
והי׳ הנערה אשר תיטב
בעיניו היא האשה
אשר הוכיח ה׳ לו משורש נפשו ונשמתו,
וכמו שפי׳
האוה״ח הק׳ וראית בשבי׳ אשת יפית
היא נה״ק שבה והכרתה היא עיי
שאתה חושק בה,
תהה שלא אמר וחשקת אותה כי אם וחשקת בה
כל רב מת שבתוכה חלקה טוב שבה
(בי מינן הוי ואדחי בדמציגו בנפש דוד שהי׳
בבנות לוט וגשמות גרים הבאים להתגייר)
ואז ולקחת לך לאשה כי שלך היא
עיייש.
וראה מש״כ בלקוטי מדזרצ״א(מדינוב)
פרשת תולדות עה״פ ויתרוצצו,
שבדורות הקודמים ידעו את בת זוגם ששמעו ה כרת בת פלוני לפלוני.
מתוך הספר נטעי גבריאל (שידוכים ותנאים) עמוד כג'