הכל נשאר במשפחה
אם המשתתפות בסעודת החתן והכלה הן בנות המשפחה הקרובה בלבד,אין חיוב לתת מחיצה בין הגברים לנשים,
שהרי זה ככל סעודות שבת בכל בית.
אך ברור שעליהם להקפיד שישבו הגברים מול הגברים והנשים מול הנשים.
בסעודת שבת במשפחה המצומצמת,
אין שום בעיה שישבו אח מול אחות.
ובסעודה הנערכת עם קרובי המשפחה, כגון גיסים,
דודים וכדומה, מותר שישבו כולם באותו שולחן
אך ברור שיסדרו את מקומות הישיבה באופן שהגברים יתרכזו בחצי
אחד של השולחן והנשים בחצי השני,
כך שלא ישבו הגברים מול הנשים,
אלא גברים מול גברים ונשים מול נשים.
וכאן המקום לעורר על משפחות הנמנות בין מקיימי התורה והמצוות בהידורים רבים,
ואילו דווקא בדברים אלו אינם נותנים דעתם לחומרת הענין,
ובשלחן שבת יושבים זוגות מול זוגות,
באופן שאיש יושב מול אשת אחיו וכדומה.
ואליהם נשאל שאלה,
וכי מותר להסתכל על אשת אחיו?!
הרי בודאי שדינה כאשה זרה בשבילו,
ואיך יכול לשבת מולה במשך שעה או שעתיים,
וכי אפשר שעיניו יהיו נתונות רק בצלחת?!
ובעת השירה ודברי התורה היכן יתן את עיניו?!
וכשדיברנו בזה בכמה מקומות, רבים הודו,
שעתה הם מתבוננים שהנהגתם לא נכונה,
וכל שכן שלא ראויה להנהגותיהם שמהדרים בכל ענין.
ואברך חשוב אמר שבבית חמיו לא נזהרים בזה,
ואין לו ישוב הדעת בסעודות שבת,
כי תמיד יושבת גיסתו מולו,
והיא מסתכלת עליו והוא אינו יודע היכן לתת את עיניו,
ודבר זה גורם לו פעמים רבות שלא להתארח שם בשבת,
ואשתו מצטערת מזה וכו'.
ישמע חכם ויוסף לקח.
וכבר לימדונו חז"ל (חולין מד ע"ב): "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו"
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 270-271