ערך 200 זוז
רבותינו הראשונים נחלקו ב-200 זוז אלו שהם עיקר הכתובה,האם ערכם לפי ערך הכסף המוזכר בתורה, דהיינו כסף טהור,
או לפי ערך הכסף שהיה בזמן חז"ל שהוא שמינית ממנו,
וכן פסקו רוב ככל הראשונים. (ג מב)
ונרחיב הענין מעט, כי הנה בתורה כתוב שמוהר הבתולות הוא, 50 כסף,
וסתם כסף בתורה הוא שקל.
וכל שקל הוא 4 זוזים, נמצא שסכום הכתובה הוא: 200 זוז.
בזמן התורה, היו השקלים והזוזים עשויים מכסף טהור,
אך במשך השנים היו השקלים והזוזים מלאים בסיגים ורק שמינית מתוכם היה כסף טהור.
אם ה-200 זוז הם כערך כסף של התורה,
החשבון כדלהלן: כל זוז הוא משקל מיתקאל,
שהוא דרהם וחצי (כסף משנה הלכות כלי המקדש פ"ב ה"ג),
נמצא ש-200 זוז הם, 300 דרהם.
וכל דרהם הוא, 3 גרם, בסך הכל, 900 גרם כסף טהור.
ויש לחשב לפי מחיר הכסף הגולמי המשתנה לפי הזמן.
אבל אם ה-200 זוז הם כערך הכסף שבזמן חז"ל,
הוא שמינית מהסכום הנ"ל, דהיינו 112.5 גרם כסף טהור.
ונכון לחודש כסלו ה'תשע"ח, מחיר גרם כסף טהור:
1.9שקל נמצא ש-200 זוז לפי מחיר של תורה:1,710 שקלים.
ולמחיר של חז"ל: 213.75 שקלים.
יש להבהיר ש-200 זוז בזמן חז"ל,
היה מספיק למחיית אדם עני לשנה בצמצום.
וקבעו סכום זה, כדי להשוות את הכתובות גם לעניי העם,
ולהבטיח שהאשה הנשארת לבדה תוכל לחיות לפחות שנה עד שתסדיר את חייה מחדש.
ואף שבזמנינו סכום זה אינו מספיק לאף אדם,
מכל מקום עדיין מתקיימת קצת כוונת חז"ל,
כי עצם הדבר שישנה כתובה המזכירה לבעל את אהבתם הראשונה,
ויודע שיצטרך ללכת לבית הדין לשלם אותה,
עדיין ישנה בכך רתיעה מסויימת.
שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 175-176