שדכן צריך לומר רק את האמת

צריך לדעת את האמת:

היה זה בחודש חשון שנת תש"כ. הזמינו את מרן הרב מפוניבז' להשתתף במסיבת אירוסין וכיבדוהו לדרוש בשבחם של החתן והכלה המצויינים, שני הצדדים היו ממיודעיו.

פתח הרב ואמר: מצינו בפרשת השבוע חיי שרה סיפור מלא איך הלך אליעזר לשדך את רבקה ליצחק.

הסיפור נכתב פעמיים - אחת, כשהדברים התרחשו לפי סדר המאורעות. ושנית, כשאליעזר מגולל את הדברים באוזני בתואל ולבן.

יש להבין, הרי הפרטים בשתי המהדורות של הסיפור זהים כמעט לחלוטין, לשם מה איפוא כפילות זו?

 אלא בנוהג שבעולם, רוב השדכנים רואים הכרח לעצמם לדבר בשתי לשונות. אצל צד החתן מדברים כך ואצל צד הכלה מדברים אחרת... הכל לפי ראות עיניהם ולפי שנדמה להם שבדרך זו יעלה בידם להביא את השידוך לידי גמר טוב.

אליעזר שאפשר לכנותו בתואר אבי השדכנים, הוא דולה ומשקה מתורת רבו בא ללמד אותנו שאין צורך כלל בתכסיסים כאלה ואין לשדכנים לזוז מן האמת, יפה שיחתן של עבדי אבות! 

אליעזר כפי שקוראים בפרשה סיפר דברים כהווייתם, שיחזר את השתלשלות המאורעות כפי שהם התרחשו מבלי שיזדקק לייפות ולסדר את סיפורו. 

סיים הרב מפוניבז', מעיד אני בשידוך הנוכחי שנשלם אף הוא ברוחו של אברהם אבינו. אף אחד מהצדדים לא שינה בדיבורו, גם השדכנים לא היו זקוקים לספר מעלות ושבחים שאינם במציאות וכיוצא בזה אלא כמאמרם "לא כחל ולא שרק ולא פרכוס ויעלת חן". 

מתוך הספר הרב מפוניבז' ח"ג עמוד עד