חלוקת הברכות

אין החתן עצמו מברך את שבע הברכות,
לפי שאינן ברכות המצוות אלא ברכות שבח להשם יתברך ותפילה
בעד החתן והכלה וגאולת עם ישראל ובנין ירושלים,
ואין ראוי שיברך אדם ברכה כזו על עצמו.

על כן, מן הראוי היה שהגדול שבנמצאים שם, יברך את כל הברכות.

אולם, כיום המנהג לחלק את שבע הברכות שבחופה,
לכמה תלמידי חכמים שיברכום,
וכן ראוי לעשות מפני כבוד התורה וכבוד הבריות. (רל)

כתב רבנו אברהם בן הרמב"ם,
לפי ששבע ברכות אינן אלא שבח להשם יתברך ותפילה בעד החתן והכלה וישראל,
לכן ראוי שיברך אותן הגדול שבנמצאים שם, וכן המנהג הפשוט,
ואין ראוי שיברך אותם החתן, לפי שהם ברכה לו,
ואין ראוי שיברך אדם ברכה כזו לעצמו.

ואבא מארי ז"ל כעס על החתן שבירך ברכות אלו לעצמו, 
וזָכר סיבת כעסו, מה שזכרתי. ע"כ.

ובחתונת הרב משה יוסף שליט"א, בנו של מרן זצוק"ל,
הכריז מרן קודם החופה:
"אילו היו לנו בחופה שבעים ברכות, היינו מכבדים את כל הרבנים הנמצאים כאן,
אבל בהיות ויש לנו רק שבע ברכות, אני אברך את כולן.

שתי הברכות הראשונות, 'הגפן' ו'שהכל ברא לכבודו',
לא יחלקום לשני אנשים, אלא אחד יאמר את שתיהן,
כדי שיהיה ניכר על מה באה ברכת 'הגפן'.

ישנם שנהגו לכבד גם את קרובי המשפחה בברכות,
ובלבד שיהיו יראי שמים ומבטאים את הברכות כהוגן בלי לבלוע
מילים מחמת התרגשות או דבר אחר. (רכח, רלב)

טוב ונכון להודיע מראש לכל המוזמנים לברך,
כדי שיכינו את עצמם להיות קרובים לחופה,
וכך לא יהיה הפסק בין הברכות. 
שו"ת יביע אומר חלק ד אבן העזר סימן ז)

וטוב להודיע כמה ימים לפני החתונה לכל המוזמנים לברך,
כדי שיזדרזו להיות בחופה, כי פעמים שממתינים להם,
והם אינם יודעים, ונגרם טורח ציבור בחינם.

וכמו כן, יש להכין למנחה החופה,
דף מסודר עם שמות המברכים להזמינם ללא עיכוב.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 212