יום החופה - מחילת עוונות
גדול יום החופה שבו מקבלים החתן והכלה הזדמנותפז שמוחלים להם על כל עוונותיהם שעשו מעודם עד היום הזה.
בתלמוד ירושלמי (מסכת ביכורים פ"ג ה"ג) דרשו על הפסוק (בראשית כח ט):
" וילך עשיו אל ישמעאל, ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם, אחות נביות, על נשיו לו לאשה",
וכי מחלת שמה, והלוא בשמת שמה? אלא מכאן שחתן מוחלים לו על כל עוונותיו.
ואף לכלה מוחלים על כל עוונותיה, כמבואר בילקוט שמואל.
ואחד הטעמים בזה, מאחר והחתן והכלה פותחים עתה דף חדש בחייהם,
אזי כדי לתת להם חשק וכח להתחיל בטוב בלי לשאת על כתפיהם משא של עבירות מהעבר,
עושה עימהם בורא עולם חסד חינם, ומוחק להם את כל העבר הפלילי,
ובכך יקל עליהם להתחיל התחלה טובה ונקיה.
(עי' שו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן ט אות א, ב)
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 149