חכמת לב
והנה, מצאנו שהדגישה התורה כמה וכמה פעמיםבפרשיות של בניית המשכן את הצורך ב"חכמת לב".
למשל: "וְאַתּה תְּדַבֵּר אֶּל כָּל חַכְמֵי לֵב אשר ִׁמלאתיו רוח חָכְמָה" (שמות כח ג),
"ובלב כל חֲכַם לֵב נָתַתִּׁי חָכְמָה" (שם לא ו),
"וְכָל חֲכַם לֵבבכם יבאו וַיֲעשו" (שם לה י),
"ְוכל ִׁאשה חַכְמַת לֵב בָיֶּדיה טוו" (שם כה),
"מִׁלּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶּאכֶּת חָרָש " (שם לה).
"וְכֹל אִׁיש חֲכַם לֵב אֲשר נָתַן ה' חכמה ותבוָנה בָּהֵמּה" (שם לו א) ועוד.
ויש להבין, מה הדגש של התורה כל כך שחוזרת שוב ושוב
שהעוסקים במלאכת המשכן היו "חכמי לב"?
מתוך החוברת תבורך מנשים יעל עמוד 5