אב מאמץ
חתן או כלה מאומצים, אין לכתוב את שם המאמץ אלא את שם האב האמיתי.ובמקום צורך
[כגון שהחתן מתבייש שידעו שאין זה אביו האמיתי,
או שהמאמץ אינו רוצה שיוודע שאין זה בנו,
או שלא ידוע שם אביו האמיתי או שאביו האמיתי גוי],
אפשר לכתוב: "החתן פלוני בן פלוני [שם המאמץ] שגידלו, למשפחת פלוני [משפחת המאמץ]".
וקודם החופה יראו זאת לשני העדים החותמים בכתובה,
אבל בהקראת הכתובה ברבים לא יקריאו תיבה זו 'שגידלו'. (ב שיט, של, תפח)
חתן מאומץ, יכתבו לו כתובה כפי מנהגי בני עדתו, ולא כמנהג המאמץ. (ב שכה)
אב שהמיר דתו
אב שהשתמד וקרא לעצמו שם גויי שאינו מקובל אצל יהודים,
אם שמו היהודי עדיין לא השתקע, יכתבו את שמו היהודי בלבד.
אבל אם השתקע שמו היהודי, לא יכתבו את שמו כלל,
אלא שם ומשפחה של החתן או הכלה.
אולם אם אי אפשר שלא לכתוב את שמו הגויי, וכגון שיגרום להם איבה וצער,
יכתבו את השם היהודי ואחר כך השם הגויי בסוגריים. (ב ריז, שלז)
אבא גוי
חתן שנולד מגוי ויהודיה, אין כותבים את שם אביו הגוי,
ואפילו שמו כשם יהודי, מאחר ואינו מתייחס אחרי אביו, ואינו נחשב בנו כלל.
על כן יכתבו את שם החתן ומשפחתו בלבד.
(שו"ת הראשון לציון ח"א אבה"ע סימן כג. ב קנו, רעא, שלז. ועיין מסכת יבמות מה ע"א)
שידוכים לדתיים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 174-175