מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

כיצד מונעים בעיות שלום בית?
צילומים
המקום
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
תאריך מוקדם
מקוה ביום החופה
חופה בבין השמשות
על ה' יזעף ליבו
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
לא עשו קנין
די באמירה
ניצול הזמן
"עצם מעצמי"
בני ספרד
וידוי ביום החופה
הוספת שם - בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
הרשמה לשידוכים לחרדים
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
ערך חיי הנישואין
הגעה לאולם
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים תהליך פרימיטיבי?
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
דע את זכויותיך / חובותיך?
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
בנחת ומתינות
חול המועד
ימי העומר
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
מצוה גדולה
מקום הקיום
שבת קודש
דמי שדכנות בחסד
החוט המשולש - תשלום השדכנות
זמן התשלום
ללמוד ולהבין
שידוך לזוג שאינם שומרים
סימן טוב
האירוסין במקורות
האירוסין כיום
בין המצרים
הוחלפו הכתובות
דעה משובשת?!
העיקר שתהיה ברכה
כתיבת התנאים
קנין
הגינות ויושר בקנין
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
שידוכים לחרדים
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
צדקה לעניים
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתיבה מוקדמת של הכתובה
קבלת רשות
תקנה טובה
זמן מילוי הכתובה
ערב שבת
עצה טובה לבני הזוג
קבלת ברכה
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
ענין השידוכין
שינויים בשם- כתובה
כתובה לכתחילה
מהתורה או מדברי חכמים
סוגריים
תיבה תלויה
מילוי חלל - טיוט
איך מוצאים את האישה הנכונה
טעות בשם
תענית לבני אשכנז
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שני שמות עריסה
שני שמות יהודי וגויי
סכום הכתובה
אהבה דווקא לאחר הנישואין
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
כל המוסיף גורע- כתובה
התנגדות לכתיבת שם האב
שם נוסף לאבא
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
עזר כנגדו
המצוה הראשונה
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
שני שמות בשני מקומות
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הוא לא בן אדם
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
הכתובה בארמית
נשיאת חן
שם עריסה שמואס בו -כתובה
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
מנהיגות
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
במה קונה איש את אישתו?
שידוכים בידי שמים!
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
אב מאמץ
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
במי תלויה פרנסת הבית?
חופה בבית כנסת
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
איך מוצאים את האשה הנכונה
"לא טוב היות האדם לבדו"
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
מסר לרעיה יקרה!
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
היום המסוגל לשידוכים
הדרך הקצרה לשידוך
תפילה
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
שדכן צריך לומר רק את האמת
האשה - חומה לבעלה
בין אדם לחברו מתכפר?
חרם על הבחורים
עצות והנהגות טובות לאשה
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
טבעי שזו את
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
במה תלויה שמחת הבית?
שם משפחה בכתובה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
מסר לבעל היקר!
כשאתה צועק לא שומעים אותך
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
רודף שלום...!
טיפוח החן
הכל לפי הענין
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
ראיה בפגישות
אופן ההיתר לברר
מידע בעייתי על המשודכים
ענוה
תיקון לאחר החתימות
בחירת שידוך - תפילה
בדיקת שמות החתן והכלה
בן תורה
יציאה לחוץ לארץ
דעת תורה
יראת השמים של המשודך
בירורים מוקדמים
בירור על המשודך
בירור על המשודכת
שני אחים לשתי אחיות
התנגדות ההורים לגיורת
בת אחיו או בת אחותו
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
גם היהלום קטן הוא
גיל נישואי הבת
תבנית מוגדרת
בן/בת הנידה
התערבות ההורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
לעזוב את הוריו
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
לשון הרע ורכילות
התנגדות הורים בנישואין
בשמים לכלה
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
הלכות טהרה
מספר הפגישות
אל תלחץ
לא נראה לו
בת עם הארץ
פגישה במקומות אסורים
פגישה אחרונה
מקום הפגישות
"הצעת נישואין"
בושם בזמן פגישה
בין האירוסין לחתונה
משך זמן הפגישות
חלופת מכתבים
פגישה מוקדמת
בררנות יתר
אח צעיר לפני אח גדול
לא לבייש בת ישראל
חתימת השטר
חשיבות העזרה לזוג
ביקורים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
מעלית
מסירה מיד ליד
בין האירוסין לחתונה
הליכות והנהגות
"דברים היוצאים מלב טהור..."
קודם יראת שמים
שבוע קודם החופה
חובות וזכויות הבעל
כלה גרושה
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
חֵ נָ ה
יום החופה - מחילת עוונות
שם ומשפחה
תמונות משפחתיות
החתימות - שם ברור
אין להקל
יחוס
חתימת החתן
מילויים שונים - כלה בעולה
הפרדה
שינויים בנוסח
איסור נגיעה במשודכ/ת
שידוכין מיוחדים שמות שווים
שבירת צלחת
תיקון בתאריך מוקדם
חלוקת סיגריות
צילומים בקדושה
בעל תשובה
לא זכו
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
אופן המחיקה
קיום לתיקון
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
תפילין רבנו תם
חגיגת השידוכים [וורט]
אומנות הקבלה
הזמנת קרוב שנפטר
עשרת ימי תשובה
מתנות
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
פסוקים ומאמרים
לבוש צנוע
רק אין יראת שמים
הזמנת תלמיד חכם
תאריך לועזי
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
חודש אלול
בושה ובזיון מצד ההורים
צביעת השיער
שם המשפחה - כלה גרושה
גר צדק
הזמנת רחוקים מתורה
נוסח הקיום
גר וגיורת
מחזיר גרושתו
חודש מנחם אב
החופה - הפרדה בחופה
ביאור נוסח הכתובה
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
חול המועד
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
מוצאי שבת
תעניות
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
18/11/2023
17

'דחזו ליכי'

הנוסח הנכון להלכה בכתובה: 'כסף זוזי מאתן דחזו ליכי' [כסף זוזים מאתיים שראויים לך],
אבל בני אשכנז כותבים: 'דחזו ליכי מדאורייתא' [שראויים לך מהתורה],
כי כך היה מנהגם מקדם, ואינם משנים אותו.

על כן, על מסדרי הקידושין לבני ספרד לעמוד על המשמר שיביאו כתובה ספרדית שכתוב בה,
'דחזו ליכי' בלבד, כי אם כתוב בה 'דחזו ליכי מדאורייתא',
הכתובה פסולה לבני ספרד, [מאחר שאין חיוב זה מן התורה אלא מדברי חכמים],
ונמצא ששוהה עם אשתו בלי כתובה.

רבותינו הראשונים דנו אם חיוב הכתובה הוא מהתורה או מדברי חכמים.

וזו לשון תשובת הגאונים: "הלכה פסוקה היא לכל חכמי בבל שכתובה מדרבנן היא,
ואין ספק בזה לשום אדם, ואין מעולם אדם מוסמך שאמר שכתובת אשה מהתורה,
ומגונה מאוד אצלנו מי שכותב בכתובה דחזו ליכי 'מדאורייתא', ומחזירים אותו".

וכן פסקו מר בר רב חנניה גאון, רבנו חננאל ורבנו ברוך,
וכתב הריטב"א שכן הסכימו כל הגאונים פה אחד.

וכן פסקו רוב ככל רבותינו הראשונים,
ומהם: הלכות גדולות, הרי"ף, הרמב"ם ובנו רבי אברהם, רבנו יונה, הרמב"ן, הרשב"א,
המאירי, המגיד משנה, הר"ן, הריטב"א, תוספות רי"ד, הריב"ש, ארחות חיים,
התשב"ץ ועוד, וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן סו ס"ו).

אולם, רבנו תם אומר, כי מה שנהגו לכתוב בכתובה 'דחזו ליכי מדאורייתא',
סומכים על דעת רשב"ג שאמר, "סמכו חכמים לכתובה מן התורה".

והרא"ש כתב, אף שכתובה מדרבנן היא, נהגו לכתוב 'מדאורייתא',
כי כך תקנו חכמים לגבות מחיר גבוה כפי ערך כסף של תורה,
כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה, ולא יטעו לגבות מכסף מדינה [שהוא שמינית ממנו].

אולם הרמב"ן כתב, אותם שכותבים 'דחזו ליכי מדאורייתא',
טעות היא בידם, ואינם גובים בגלל הכתובה כלום,
כי מן התורה באמת לא חייב לה כלום,
אך גובה מתקנת חכמים כדין מקום שלא נהגו לכתוב כתובה.

גם הריטב"א כתב: ואין זה נכון, כי מכל התלמוד מוכח שכתובה דרבנן,
לכן ראוי לכתוב 'דחזו ליכי מדרבנן'.

ומיהו, לצאת ידי ספק, טוב לכתוב 'דחזו ליכי', ולא לכתוב לא 'מדאורייתא' ולא 'מדרבנן'.

ואם כתב 'דחזו ליכי מדאורייתא', אין לה כתובה מהתורה ואסור להשהותה.

גם בהגהות מיימוניות כתב בשם רבנו שמחה,
שברוב הכתובות שאצלם כתוב 'דחזו ליכי מדאורייתא',
ויש גאונים פוסקים שהכתובה מדרבנן, ורואה אני את דבריהם,
ולכן מסתבר שלא לכתוב לא מדאורייתא ולא מדרבנן.

ודע, שכתב עוד הרמב"ן, שאף לרשב"ג אין סכום הכתובה מן התורה ממש,
ומה שאמר, סמכו חכמים לכתובה מן התורה, היינו אסמכתא מדרבנן.

כלומר, שמדין תורה כל סכום שסיכמו ביניהם נחשב מוהר,
ובאו חכמים ותקנו סך מאתיים זוז שלהם, וכן בארו הרשב"א, הר"ן והרא"ה.

וכן בארו התוספות במסכת סוטה.

וכתב הגר"א שמפורש בירושלמי כהרמב"ן,
שרוב האמוראים סוברים שגובה כמטבע של מדינה ולא של תורה,
ולא כרבנו תם והרא"ש הנ"ל.

לאור האמור, כתב מרן זצוק"ל (שו"ת יביע אומר חלק ג סימן יב):
בבואי פה העיר פתח תקוה [תשט"ז], ראיתי שנוהגים לכתוב בכל שטרי הכתובות,
בין לאשכנזים בין לספרדים "כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא".

ואנכי העירותי בצדק, שאינו נכון לכתוב כן בשטרי כתובות של הספרדים ועדות המזרח,
כי אנחנו נוקטים כדעת הגאונים והרי"ף והרמב"ם וסיעתם שכתובה דרבנן,
וכן פסק מרן שקבלנו הוראותיו.

על כן, בודאי שאינו נכון כלל המנהג שנהגו פה לכתוב 'דחזו ליכי מדאורייתא' גם לבני הספרדים,
וטעות היא, וכמבואר בכל הפוסקים הנ"ל. עי"ש.

חתן ספרדי שהיה כתוב לו בכתובה 'דחזו ליכי מדאורייתא',
יעבירו קו בעט על תיבת 'מדאורייתא' לאות מחיקה. (קכ)

ואין צורך לקיים את התיקון,
כפי שמקיימים כאשר יש טעות בכתובה, וכמבואר להלן.
(ועי' בית חתנים א קסח)

מאחר ולדעת רוב הראשונים ומרן השלחן ערוך הרי זה שקר,
כי אין חיוב הכתובה מהתורה, ממילא שטר זה פסול ואינו תקף,
על כן יעבירו קו על תיבת 'מדאורייתא'.

ואין צורך בקיום התיקון, מאחר והיום דרים אשכנזים וספרדים יחד,
ויש מהספרדים שטועים לכתוב תיבה זו,
ואם תצטרך האשה לגבות את הכתובה חס ושלום,
בית דין יכשירו את הכתובה,
כי יתלו לומר שמחקו את התיבה מפני שהחתן מבני ספרד,
ולא מחמת זיוף שהוא.

לא כן בזמן רבותינו הראשונים, שבאותו מקום כולם היו נוהגים מנהג אחיד,
על כן כשיש שינוי דנו את זה כדיני זיוף בשטרות,
והיה צריך לקיים את התיקון.

וכן ראיתי מעשה רב בילדותי, שכאשר מרן זצוק"ל סידר קידושין,
והביאו לפניו כתובה שכתוב בה 'מדאורייתא',
העביר קו עליה ולא עשה קיום כלל.

ומצאתי שכן הביא בספר משפט הכתובה (ג ס) ששאל את מרן זצוק"ל,
והשיב לו ככל הנ"ל, ותאזרני שמחה.

והוסיף עוד בשם הגאון רבי נסים קרליץ,
שמאחר והמחיקה היא לרעתה להוריד לה מגובה הסכום,
אין לחשוש שהיא עשתה כן אחר שקיבלה את הכתובה,
ובודאי שהבעל עשה כן מתחילה בפני העדים.

]ואין לחשוש שהבעל זייף אחר שמסר לה, שכיון שהכתובה בידה יכולה לשומרה אם תרצה].

ובלאו הכי, כיון שכאשר אין קיום, אין למדים מתיבה זו,
ממילא היא תגבה את הסכום הפחות,
ושוב לא תהיה תקלת גביה. (ה שנט, תכז)


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 176-177


הרשמה למאגר ענק של שידוכים בחינם!

נרשמים --> משתבצים לשדכן רלוונטי --> ומתחילים לקבל הצעות שידוך בע"ה



טופס לגברים
טופס לנשים
 
השלם :
+
=