מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

היום המסוגל לשידוכים
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
תפילה
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
בני ספרד
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
הבטחת הקב"ה לאשה
הדרך הקצרה לשידוך
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
יותר מיום כיפור
קבלה לעתיד
קבלת ברכה
בין אדם לחברו מתכפר?
גדולי רבני אשכנז
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
האשה - חומה לבעלה
שם משפחה בכתובה
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
אומנות הקבלה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
האשה היא הבית!
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
רודף שלום...!
טיפוח החן
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
במה תלויה שמחת הבית?
טבעי שזו את
תדמית
וידוי ביום החופה
מסר לבעל היקר!
המקום
כתיבה מוקדמת של הכתובה
גרפיקה
כתב לא מחיק
ראשי תיבות
מילוי הכתובה
התאריך בכתובה
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
ניצול הזמן
תענית לבני אשכנז
ענין השידוכין
על ה' יזעף ליבו
השמות בכתובה - תארים
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
ז"ל בכתובה
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
תאריך מוקדם
בנחת ומתינות
לא עשו קנין
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
הוספת שם - בכתובה
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
שנה ראשונה - יסודות הבנין
חיים ב"ארמון-יה"
דע את זכויותיך / חובותיך?
חופה בבין השמשות
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
מקוה ביום החופה
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
ערך חיי הנישואין
השתתפות בחתונה
קביעת חתונה בשנת האבל
איסור שינוי מנהג
השתתפות בשבת חתן
שמחת הלב
שבע ברכות בבית האבל
התרפאה המשפחה
השבועה בכתובה מקורות טהורים
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
ובחרת בחיים
חוץ לארץ
אלמן ובתולה
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
שינויים בשם- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
שלבי השידוכים בחברה החרדית
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
כל גדולי עולם
יב. תשובה למערערים
ביקורים
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
המערערים
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
מרוקו
ח. ביאור הנוסח
ט. צורת השבועה
מעט מדיני אבלות בנישואין
יא. טענות המערערים על השבועה
אלמן ואלמנה
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
ה. השבועה בקהילות מרוקו
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
ספרדי אצל חתן אשכנזי
בחור ובעולה מאחר
הסבא עם הכלה יד ביד
בחור ואלמנה
נשיאת חן
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
המצוה הראשונה
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
שידוכים שקריים
חלק בשם זה וחלק בשם זה
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שני שמות יהודי וגויי
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
שידוכים בידי שמים!
עזר כנגדו
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
מסר לרעיה יקרה!
חרם על הבחורים
עצות והנהגות טובות לאשה
צדקה לעניים
מנהיגות
אהבה דווקא לאחר הנישואין
אל תחטאו בילד
שם נוסף לאבא
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
הכניסה לזרים אסורה
כוח הדיבור בין בני הזוג
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
במה קונה איש את אישתו?
אב מאמץ
תמונות משפחתיות
החלפת שם -כתובה
שם חיבה -בכתובה
כל המוסיף גורע- כתובה
שם עריסה שהשתקע - כתובה
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
שני שמות עריסה
הכתובה בארמית
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
בירורים מוקדמים
גדול עוונו מנשוא
הנהגת הפגישות
ראיה בפגישות
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
נוסח הקיום
בושה ובזיון מצד ההורים
ענוה
טבעת לאיש
לבוש צנוע
יציאה לחוץ לארץ
צביעת השיער
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
שני אחים לשתי אחיות
פגישה מוקדמת
משך זמן הפגישות
מידע בעייתי על המשודכים
אופן ההיתר לברר
בחירת שידוך - תפילה
בת אחיו או בת אחותו
צילומים
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
אפר בראש החתן
ליווי בנרות
מיקום החתן והכלה בחופה
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
הפרדת תמונות
לעזוב את הוריו
פגישה במקומות אסורים
סיום הש"ס / לישא אשה ?
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
שידוכים מיוחדים שמות שווים
התנגדות ההורים לגיורת
לשון הרע ורכילות
התערבות ההורים
קודם יראת שמים
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
די באמירה
חלופת מכתבים
פגישה אחרונה
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
בין האירוסין לחתונה
בין האירוסין לחתונה
שינויים בנוסח
"דברים היוצאים מלב טהור..."
לא זכו
בשמים לכלה
אל תלחץ
מעלית
מסירה מיד ליד
הלכות טהרה
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
איסור נגיעה במשודכ/ת
קנין
וידיאו
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
בן תורה
שבירת צלחת
לא לבייש בת ישראל
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
דעה משובשת?!
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
כתיבת התנאים
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
מקום הפגישות
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
כספי מעשר
חגיגת השידוכים [וורט]
חלוקת סיגריות
הוחלפו הכתובות
גר צדק
בעל תשובה
העיקר שתהיה ברכה
חול המועד
תפילין רבנו תם
זריזות במועד הנישואין
ערב שבת
מוצאי שבת
שידוך לזוג שאינם שומרים
חתונה בימי העומר
שידוכים לחרדים
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
מיקום התזמורת
עשרת ימי תשובה
האירוסין כיום
תאריכים מסויימים
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
פסוקים ומאמרים
תעניות
חול המועד
הוא לא בן אדם
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
תיקון בתאריך מוקדם
חודש אלול
עצה טובה לבני הזוג
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
משפט הכתובה
מהות הכתובה וטעמיה
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
תקנה טובה
קבלת רשות
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
מתנות
איך מוצאים את האישה הנכונה
חֵ נָ ה
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
היופי מושג רוחני
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
גיל נישואי הבת
כתובה לכתחילה
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
קיום לתיקון
האירוסין במקורות
מילוי חלל - טיוט
זמן מילוי הכתובה
כסף
סוגריים
טבעת
ברכות הקידושין הזמנת העדים
אבן טובה
הטבעת בידו
שווה פרוטה
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
ברכות ברמקול
טבעת לחתן?!
טעימת הכוס
תזמורת
אופן המחיקה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
אין להקל
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
רק אין יראת שמים
צילומים בקדושה
שתיקה
שכח טבעת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
הגעה לאולם
סימן טוב
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
ערב שבת
הזמנת רחוקים מתורה
ימי העומר
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
כוונה בברכות
דמי שדכנות בחסד
תיבה תלויה
זמן התשלום
ללמוד ולהבין
טבעת זהב או כסף
תאריך לועזי
הכלה
מנין עשרה
ברכות בפני פריצות
יין אמיתי
יין לבן
באור ברכת האירוסין
שבת קודש
טעם הקנין
מעלת המשמח חתן וכלה
קריאה נכונה
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
בסימנא טבא
איסור הסתכלות בכלה
אחיזה בימין
ידיעת הסכום
כולם עומדים
פרישת הטלית
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
קריאה בניגון
כיצד משמחים את החתן?
אחיזה בימין
מהתורה או מדברי חכמים
שבירת כוס - זכר לחורבן
זכוכית
עטיפת הכוס
טבעת הקידושין
הכתובה
טעימת הכוס
קריאת התורף
איסור יחוד
אשכנזי אצל חתן ספרדי
טעות בסדר הברכות
אחיזה בימין
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
ברכת שהחיינו
פסק זמן של התבוננות
כוס היין
ריקודים מעורבים
הרהור תשובה
בני אשכנז
כיסוי פני הכלה
חתימת החתן
יד ביד לא ינקה
הגבהת הכלה
חדר יחוד - בני ספרד
תמונת הכלה
לא ברבים
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
ניגון הברכות
יחוס
זריקת סוכריות?!
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
שני העדים
סמוכים לעד לעולם
יכירו וידעו
עדי יחוד
מה לך נרדם
מסירת הכתובה לכלה
תחת כיפת השמים
הקידושין - האשה נקנית
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
בכל החתונות
הכרת החתן והכלה
תפילה בציבור
אשורר שירה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
לימוד תורה בעיון
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עשיית מלאכה
ליווי החתן והכלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
שותפות בחנות
וידוי
עליית החתן לתורה
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
התנאים לשבע ברכות
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
יסודתו בהררי קודש
חופת נידה - דחיית חתונה
לא לשם יחוד
ללא אבנט
ירידת הדורות
ישיבה מעורבת
איסור נגיעה
גילוח ותספורת
הברכה הגדולה ביותר
לא אכל כזית
ריקוד במטפחת עם הכלה
ריקוד לפני הכלה
כיסוי פני הכלה
חתן וכלה בשמחה אחרת
בגדי כבוד
כיסוי ראש
"מנהג" אותיות "גהנם"
חלוקת הברכות
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
הפרדה מליאה
כבודה בת מלך פנימה
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
החתן קובע
ברכת חתנים בעשרה
ממהר ללכת
מזיגת הכוס
יין אמיתי
פעמיים באהבה
כוונה בברכת הגפן
ברכות מהכתב
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
צילום אחיזת הכתובה
כזית פת
טעימת הכוס
'מצוה טאנץ' בזמנם
'מצוה טאנץ' בזמנינו
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
החתן עם הכלה יד ביד
לימוד תורה בליל הנישואין
שבע ברכות
כבוד הבריות
זמן ברכת המזון
החתן דומה למלך
שתי כוסות
ימי שמחה. ימי ברכה.
בקול רם
לא לדבר
תענית אסתר
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
חופה ביום ויחוד בלילה
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אין טעויות
מטרת צניעות האישה
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
בטוב טעם ודעת
מלאכה. וידוי.
שבת חתן - בית מלון
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
העליה לתורה
"היום היה לי יום של ישועות"
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
חבל להפסיד תורה של רבים
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
מיהו עבד נאמן?
קבלת היסורים בשמחה
"אשר ברא" עם בני ביתו
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
משקפי האמונה
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
"תהיה לה ישועה גדולה"
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
להתעטף בציצית
שבע ברכות עד השקיעה
המברך אוכל פת
בחור ובעולת עצמו
מחיצה
הכל נשאר במשפחה
שבעה מלאים
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
שלשה אנשים
צירוף קטן לשלשה
שבעה אכלו פת
ז. נוסח השבועה
שבת - היום השביעי
לא ידעו ולא יבינו
שבע ברכות בליל הסדר
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
הרם קולך
טבעת המלך
"ואברהם זקן"
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
מחלל שבת
כיבוד לקהל
העיקר שהיא שומעת
סעודה שלישית
מילויים שונים - כלה בעולה
עורו ישנים משינתכם
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
השתתפות החתן והכלה
כזית פת לחתן ולכלה
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
צדקתך
כאילו היא לא חולה
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
חכמת לב
העצבות היא בידי האדם
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
חכמה זו יראת שמים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
ביטול שידוכין
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
מי יודע איזה שכר עצום?
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
ספר התורה ממקום למקום
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
תעודה משלמה המלך
חופה בבית כנסת
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
כלה גרושה
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
החופה - הפרדה בחופה
איפה מגיע כח הרצון?
שם ומשפחה
"חכם לב" = רצון!
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
שכר שדכנות
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
קריאת התנאים:
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
"אשת חבר הקני"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
הכל בסדר, הכל טוב...
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
ראשית עריסותיכם...
יבואו טהורים
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
לדבר אל הרובד הגבוה
שידוכים לדתיים
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
סוף דבר:
תורת חסד על לשונה
גדול כח הרצון
סוד הבחירה של אליעזר
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
חינוך במחשבה תחילה
פרק כו כתיבת שטר תנאים
הלימוד משליחות אליעזר:
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
העצבות היא בידי האדם
גודל האחריות בשידוכין:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
כסף שדכנות
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
להזהר מלשון הרע בשידוכים
רצון הצדדים
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
לשאול עצת המורה
לעולם ישא אדם בת ת״ח :

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
30/06/2024
169

ונתבונן, 
אם לא נפרש כן אלא כמשמעות הפשוטה "שיתן לה כבוד", 
וכי אם לא תהיה שבועה בכתובה, 
יובן לנו מה שסידרו חז"ל מילה זו בכתובה,
להתחייב בדבר שבוודאי "כל יום" יעבור עליו?

 ואיך יתקנו חז"ל לאיש להתחייב לאשתו שיכבדנה לעולם, 
והלא ידוע שזה מהדברים הקשים, 
וכי כולם מלאכים שיכולים לכבד את זולתם כל החיים? 

ובפרט אשתו שליבו גס בה ממאורעות רבים שעברו עליהם בחיים,
 ואיך יתקנו חז"ל בכתובות שבכל הדורות לכתוב כן, לאנשים ברמה הרוחנית הגבוהה, 
ולאיכר ולפועל ברמה הנחותה והירודה,
 התחייבות בקנין וחתימת עדים שמהיום יכבד?

 וכי התקנה היא שכל בעל מתחייב לאשתו שמרגע החופה ואילך 
 יעזבהו יצר הרע ולא יטרידהו עוד בכעסים ומתחים, 
ושמידותיו ישתנו ויהפכו פתאום להיות סבלניים ורגועים?! 

אלא ודאי שמתחייב להעריכה בליבו פנימה, 
ולהבין את הטובה שיש לו ממנה בנישואין אלה,
 אף שאולי באיזה פעמים יכעס עליה, וישתדל לרסן כעסו כשיוכל.

 ואמרתי דבר זה לכמה גדולים, ואשרוהו. 

ועתה נברר מה כולל חיוב הכבוד לאשה, באופן מעשי.

 כי הנה מצאנו חיוב כיבוד להורים להאכילם ולהשקותם דהיינו להגיש לפניהם האכילה ושתיה, 
אף שמחיר המאכל והמשקה אינו על הבן. 

ומאידך בחיוב כבוד הבעל לאשתו הוא להיפך, 
אף שמחיר המזונות מוטל על הבעל, 
 אך לא נזכר בשום מקום חיוב להכין לה אוכל או להגיש לה וכיוצא בזה. 

גם לא נזכר בחז"ל איזה פרט שיש לבעל לעשות לאשה מפני חיובו לכבדה. 

והחובה שהבעל יקנה בגדים נאים ותכשיטים בעיקר בחגים, 
היא כדי שתוכל לקיים מצות 'ושמחת בחגך',
 כי מוטל עליו למנוע ממנה זלזול במקום או בזמן שרוב הנשים מתקשטות, 
ובפרט שדבר זה שורשי באשה, עד שאמרו 'אין אשה אלא לתכשיטין...'. 

ומה שאמרו בגמרא (מסכת יבמות סב ע"ב) 
שהבעל יכבד את אשתו 'יותר מגופו', 
פירש"י מפני שהזולות והזלזול קשה לאשה יותר מלאיש, 
הרי שהביא בצורך לכבד, רק את איסור הזלזול. 

נמצא שכוונת כבוד האשה בחז"ל, 
הוא בעיקר למנעה מזלזול, שלא יגרום לה מצב של בושה או בזיון, 
על כן לא ילעג לדעתה, ולא יסרב לשמוע עצתה, ולא יתייחס אליה כלאחר יד, 
ובזה שמעריכה ומחשיבה, נמצא שמכבדה ששולל ממנה בזיון ובושה, 
ובהנהגה זו היא מתייקרת ומתכבדת שניתן לה ערך ובטחון עצמי בעצמה, 
אבל לא שיגיש לפניה מאכלים ומשקים כמו שמצווה לעשות להוריו. 

ומפורסם לשון הרמב"ם שכתב, האשה צריכה לכבד את בעלה 'ביותר מדאי',
 ו'יהיה בעיניה כמו שר או מלך', אבל לא כתב שהאיש צריך לכבד את אשתו 'ביותר מדאי', 
ו'תהיה בעיניו כמו שרה או מלכה'. 

ולא נאמר בשום מקום חיוב למזוג לה שתיה תחילה וכדומה, 
שבזה אין הבעל חייב, ובודאי שאם מזג לעצמו קודם, 
אינו עובר על הכתובה. 

ואמנם, בדבר האיסור לזלזל בה, להעליבה או לבוז לה, 
או לנהוג אליה בהמעטת כבודה, 
כמו שנמצא לפעמים שהבעל טועה ועושה כן בפני הוריה או ילדיה או משפחתה, 
הנה בלאו הכי זהו איסור גמור מהתורה שאסרה לעשות כן לכל אחד מישראל, 
שנאמר "לא תונו איש את עמיתו", 
ומה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך. 

ואף בינו לבינה, יש איסור גמור לצערה מדיני אונאת דברים ואונאת אשתו, 
שהן קיימות ומבוארות בשלחן ערוך (חושן משפט סימן רכח). 

כך שהאיסור לזלזל בה קיים ועומד גם אילולא הכתובה או השבועה עליה, 
ואם כן מה שכתוב בכתובה "ואנא אוקיר", הוא רק להזכיר ולזרז את מה שבלאו הכי הוא חייב,
 וגם השבועה לא באה להוסיף על חיוביו כלום, 
אלא רק לזרז את מה שהוא חייב כבר. עוד יש לומר, 
לעצם ההתחייבות לכבד את אשתו, כי התחייבות הכתובה בכלל לא עוסקת בכל רגע ורגע, 
כך שברגע שלא יכבד את אשתו יעבור על מה שכתוב בכתובה, 
כי אפילו חתן האוהב את אשתו מאוד, לא יתחייב דבר כזה אפילו ביום שמחת לבו, 
אחר שהכל יודעים את קשיי החיים ואת קושי יצר הרע, עד שיוצרו קראו רע,
ומי יערוב לבו להתחייב כך אפילו בעת החופה, דבר שידוע שאין אדם כמעט העומד בו. 

וממש צחוק הוא, והרי זה כמו הנשבע 'אעבור את הים ברגלי'. 

אבל האמת, שהתחייבות הכתובה היא, 
שהחתן מתחייב שהוא יהיה מהבעלים המכבדים את נשותיהם, 
ובכתובה הוא מודיע מהו סגנון החיים הכללי שהוא מתכוין אליו ולא על כל רגע ורגע. 

והוא והיא יודעים שלא נישאה אלא לאדם רגיל, 
ושניהם יודעים שלא יבצר שלא יקניטנה ולא יתפרצו בו מידותיו,
[ולפעמים אין אפילו איסור להשיב בקטטה, 
כגון העוברת על דת או שהיא מתחילה להקניטו או שאינו יכול להתאפק מול הצער שעושה לו,
 וכמו שכתב בספר החינוך (מצוה שלח): 

"ואין במשמע שאם בא אחד והרשיע לצער חבירו בדברים הרעים, 
שלא יענהו השומע, שאי אפשר להיות האדם כאבן שאין לה הופכים, 
ובאמת לא תצווה התורה להיות האדם כאבן שותק למחרפיו כמו למברכיו"]

רק שנשבע שיהיה מהאנשים השׂמים ליבם על דרכיהם, 
 ומשתדלים שלא להקניט, ואם הקניט ליבו נוקפו על זה, 
ולמחר משתדל שלא לעשות כן, ואם עשה כן שוב, 
ניחם על זה שוב, וכן חלילה, 
באופן שעדיין הוא רוצה בליבו בכבוד אשתו ושלא להקניטה, 
ומפייסה לפעמים ובערב יום הכיפורים, ודרך אשה לגלגל עם בעלה, 
והיא יודעת שבסתר לבבו אינו רוצה לזלזל בה, ויודעת שזה דרך העולם, 
וכלל ידוע הוא בנדרים שנשבע כדעת בני אדם, 
וגם החתן מצידו כוונתו כן שיהיה מהבעלים המכבדים, 
ומשתדל כפי יכולתו ואינו מתכוין להרשיע. 

ובמקרים שהאשה בעייתית והיא הסיבה שאינו מכבדה, 
בוודאי שאינו עובר, כי ברור שלא נשבע שיכבדה גם כשתצער אותו, 
או כשכלו כוחותיו הנפשיים. וגם היא לא חשבה אחרת, 
וכי חשבה שבעלה שונה מכל האנשים, 
וכשתעמיד אותו במצב שלפי טבעו לא יכבד אותה, 
וכי עדיין יכבד אותה בגלל הכתובה?! 

והגע עצמך: "מורד" על אשתו, שבוודאי אינו מכבדה ומצערה, 
ויש תשובות רבות בספרי השותי"ם על דינו אם חייב לגרש או לזון וכו', 
והיאך לא נרגשו להזכיר שהוא "עובר על השבועה"?!

וכן בני זוג המתקוטטים לקראת הגירושין עד שהיא מוחלת על הכתובה בשביל הגט, 
איך לא עלה על דעת בתי הדין להזכיר לו שיתיר את השבועה, 
ואחר כך ימשיך להתקוטט, שהרי כתוב בכתובה "שלא יסיתנה שתמחול לו סכי כתובתה"?! 

ומוכרחים לומר, שפירוש הכתובה הוא המצבים הרגילים בעולם,
 ועליהם בלבד הוא נשבע. 

כלומר: שלא להיות באופן חריג מתחת למקובל, 
ולא על מקרים שהיא מקניטתו וכדומה. 

והכרח גמור לומר כן, כי עולם כמנהגו נוהג, 
ודור הולך ודור בא, ומה שהיה הוא שהווה, 
 וממילא גם מה שהווה כבר היה לעולמים, 
ואי אפשר להעלות על הדעת שבדורות הקודמים שהיו נשבעים בלשון כמו: 

"באמת התורה שבועה חמורה בלי שום התרה עולמית", 
היו כל העם מכבדים את נשותיהם כראוי ממש, 
ובוודאי גם אז היו אנשים המתפרצים ולא מכבדים כיאות בכל יום, 
אף שהאשה לא הכעיסה אותם. 

ובכל זאת, לא חשו גדולי הדורות עד עתה לבטל את השבועה 
"מפני שהוא עובר בכל יום על שבועת ואנא אוקיר". 

ומה התחדש בדורנו?! 

ואדרבה, 
 טענה זו שייכת למי שלא קרא ולא שנה בספרי השותי"ם מכל הדורות, 
כי הם מלאים שאלות על בעלים שאינם מפרנסים או מכבדים, 
ולא נשתנה כלום בזה. 

ובפרט בקשר לפרנסה - אדרבה בזמננו יש שינוי לטובה. 

ועתה שמענה ואתה דע לך, 
כי כל אלו הדברים אמורים לפי המקובל ומפורסם אצל ההמון 
 "שבכתובה כתוב שהבעל חייב לכבד את אשתו", 
וממילא הוא גם נשבע על זה. 

אבל האמת אגידה, כי לכאורה יש כאן שגגה בהבנת נוסח הכתובה, 
ובאמת אין כאן ציווי כלל "שהבעל מתחייב לכבד את אשתו". 

ואבאר שיחתי: 

הנה כל בר דעת הקורא את הכתובה יעמוד תמה על מחזה משונה זה, 
מה ראו מסדרי הכתובה להכניס חיוב כזה לשטר כתובה, 
והלא השטר כולו מיוסד לענייני ממון מובהקים, 
או להתחייבויות הניתן לפורטם למעשה באופן ברור, 
כגון שלא ישא עוד אשה או לא יצא מהארץ ללא רשותה;

 אבל מה שייך להתחייב בכתובה 'לכבד', 
 שהוא דבר המסור ללב, ונוגע לאין ספור של מקרים? ו

איפה יש לנו אח ורע לדוגמא כזו שאדם 
"מתחייב בשטר וקנין ועדים" להתנהג כראוי אל זולתו?!

 ואיך יוכל מוציא השטר לאכוף התחייבות כזו בבית דין?! 

וגם מה יש לאשה בידה בשעה שיש לה 
שטר על זה - יותר מאשר כשאין לה שטר?! ועוד, 
ששני חיובים קרובים יש לבעל אל אשתו, 
'אוהבה כגופו' 'ומכבדה יותר מגופו', 
ולמה לא כתבו בנוסח הכתובה גם שהבעל מתחייב לאהוב את אשתו? 
או לרחם עליה ועל ילדיה? או לחיות עמה בשלום ובלי קטטות? 
ולמה כתבו רק את חיוב הכבוד? 

והממשמש בחיובי הכתובה שוב ושוב, 
יראה כי הוא פלא גדול להכניס "התחייבות לכבד". 

אבל עוד יגדל הפלא, כי המקום שבו נזכר חיוב זה בשטר, 
הוא בין תיבת "אפלח" - אעבוד, 
 לתיבת "אזון" - אתן מזונות, ואינו מובן כלל. 

והלא כל המילים במשפט זה מתפרשים לחובת מזון ופרנסה דווקא: 

כי בתחילה אומר 'אפלח' שיעבוד כדי להביא מזונות, 
'ואזון' יביא מזון, 'ואפרנס' ידאג גם לכל צרכי פרנסת האשה, 
ביגוד וכלי בישול וחשמל ועוד; 

'ואכלכל' יהיה אחראי לניהול הממון לכלכל הבית כהוגן; 

'ואסוֹבר' שישא את כל משׂ אה, 
כי היא פטורה מכל השתדלות בפרנסה. 
נמצא שכל משפט זה מדבר בהתחייבויות ממוניות, 
ומה מקום להכניס בתוכם באמצע התחייבות לכבדה, 
שאינה ענין של ממון כלל? 

ואולי היה מתאים לכותבה להלן, 
 כשכתוב שהיא מכניסה לו נדוניא, 
בתנאי שלא יפתנה שתמחול סך כתובתה, 
ובתנאי שלא יעזבנה וילך לחוץ לארץ, "ובתנאי שיכבד אותה".

 וצריך לבאר שתיבת 'ואוקיר', אינה התחייבות של כבוד כללי כפי שהבנו לעיל,
 אלא היא חלק מהנהגת הפרנסה! 

כלומר התחייבות הבעל לפרנס מתוך כבוד. 

או בנוסח זה: 
אעבוד לפרנסתך בגלל היותך מכובדת אצלי. 

ומעתה הנוסח מחוור ונאה, 
כי חז"ל הקיפו ברוב חכמתם את כל הגוונים של חיוב הפרנסה, 
באופן שהבעל מבטיח את מזונה בצורה בטוחה ומרגיעה את הדעת,
והיינו שידאג לזון ולפרנס, ולעשות זאת בכבוד, 
לא שישפילנה בעקבות זה שהוא מביא את הכסף ולא היא, 
ולא שיתן לה להתבזות עד שתאלץ להתחנן על קניית מזון או צרכי פרנסה אחרים, 
או שתצטרך להתקוטט עמו על רמת המזון או על זמינות ונוחיות המזון, 
אלא יתן מזון מתוך כבוד, בלי גבהות הלב ורעות המידות, 
אלא כפועל יוצא מהערכה וכבוד שלו אליה. 

ומעתה פירוש הכתובה בהיר ונהיר: 

אפלח, מתוך שאוקיר ואחשיב אותך כמי שראויה לעבוד עבורה, 
ובכסף אזון ואפרנס, ואכלכל ואסובר, 
אהיה אחראי לניהול כלכלת הבית כהוגן. 

וכן נראה מלשון החלקת מחוקק (סימן ע ס"ק יב)
שפירש מילת אוקיר "שיפרנסה ברווח לפי כבודה". 

 [ובספר נחלת שבעה פירש שמילת 'אוקיר' שייכת למצות עונה, 
והיינו שמכבדה על ידי שמקרב הנאת תשמישה. 
וכיוצא בזה פירש האור זרוע.] 

עוד יש לומר, שגם אם נאמר שפירוש המילה 'ואוקיר' הוא כבוד כללי, 
מכל מקום שבועת הכתובה אינה חוזרת על מילת ואוקיר. 

כי הנה בשו"ת המבי"ט כתב על שטר שידוכין שבסופו כתוב 
"ונטלו קנין... ונשבעו על 'כל' הכתוב למעלה", 
ובשטר כתוב גם שלא יאחרו את זמן הנישואין, 
ואף על פי כן השבועה אינה על איחור הזמן, 
כי הזמן אינו אלא אזהרה שיכין כל אחד מה שצריך עד לזמן זה, 
אבל אם ישנה איזו סיבה לאיחור לא נתחייב על זה קנס, 
 ומעשים בכל יום שעובר הזמן, וכיון שהוא מרוצה בזיווג, 
ויש לו סיבה לאיחור, אין לחייבו בקנס. 

וכמו שהקנס אינו על איחור הזמן אלא על החזרה מן הזיווג, 
כן השבועה אינה על איחור הזמן. עכ"ד. 

והיינו שהסברא אומרת שכיון שמצוי שאנשים מאחרים את הזמן, 
ממילא אין בכוונתם להתחייב בקנס על תנאי שמצוי לעבור עליו, 
ולכן גם השבועה אינה חלה על זה, אף שכתוב שנשבע על "כל האמור". 

ומעתה גם אנו נאמר, 
מכיון שרוב העולם רוצים בכיבוד נשותיהם, 
ואף על פי כן מצוי שנכשלים בזה, 
לא על זה נשבע החתן. 

ואין זו סתירה למה שכתבו הפוסקים, 
שבזמנינו שכותבים את השבועה 'על כל האמור לעיל' והיא חוזרת על "כל" הכתובה,
 כי כוונתם היא על כל חיובי הכתובה המתחדשים לבעל בגלל שנושא אשה זו לאשתו, 
וכגון תנאֵ י קבלת הנדוניא, והתחייבויות סכומי הכתובה, 
והתחייבויות הפרנסה, אבל החיוב לכבד את אשתו לא נוצר דווקא בגלל הנישואין, 
אלא הוא חובה מכל איש ואשה בישראל לכל איש ואשה בישראל, 
רק בדרך כלל אין לאיש קשר עם אשה, ובשעת נישואין שמותר לו להיות עם אשה זו, 
חוזר ומתעורר חובת הכבוד שחייב לנהוג בה בלאו הכי, 
 כשם שחייב לנהוג עם כל איש ואשה מישראל שמזדמן לו עסק איתם. 

וכיון שהאשה נמצאת עתה בביתו באופן קבוע והמכשול מצוי יותר, 
לכן משתמשים בכתובה להזכיר חיוב זה. 

אבל אין זה חיוב של "הכתובה", 
וממילא אין שבועת הכתובה הולכת על זה. 


תועליות נוספות שיש בשבועה, 
עיין עוד במשפט הכתובה ח"ה מעמוד ריח עד עמוד רלו.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 316-319

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים