מאמרים שונים בנושא שדכנים ושידוכים

מקודשת מקבצת עבורכם את מיטב המאמרים בנושא שידוכים ושדכנים שיעזור לכם לקבל מידע חשוב להכוונה ולהתסכלות נכונה בשידוכים.

מאמרים

יום הנישואין - יום מחילת עוונות
"דברים היוצאים מלב טהור..."
ביקורים
פגישה במקומות אסורים
חיים ב"ארמון-יה"
הבעל צריך להדגיש את יופי אשתו בעיניו
במה יש להתמקד בבחירת שידוך?
אהבה דווקא לאחר הנישואין
שידוכים בידי שמים!
משדכים לו לאדם על פי מעשיו...
מהי הכרת הטוב בין איש לאשתו?
"קשה לזווגם כקריעת ים סוף"
בין האירוסין לחתונה
"על ידי זה, יושפע שפע רב"
כמה צריך להתאמץ למצוא את השידוך?
שנה ראשונה - יסודות הבנין
תפילה -ההשתדלות בשידוכים
דע את זכויותיך / חובותיך?
ערך חיי הנישואין
"עצם מעצמי"
בעל יקר - דע את חובותיך!... - "לשאת" אשה
תקנת השבועה, מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה למשך הדורות
שידוכים שקריים
ראיה בפגישות
קנין
הגינות ויושר בקנין
חתימת השטר
די באמירה
"מוֹצָא שפתיך תִּשְׁמֹר וְעָשיתָ"
קודם יראת שמים
פגישה אחרונה
חרם על הבחורים
לעזוב את הוריו
איסור נגיעה במשודכ/ת
הנהגת הפגישות
בין האירוסין לחתונה
גם היהלום קטן הוא
בושם בזמן פגישה
מקום הפגישות
מעלית
משך זמן הפגישות
התערבות ההורים
לא נראה לו
מספר הפגישות
"הצעת נישואין"
במה קונה איש את אישתו?
גדול עוונו מנשוא
המצוה הראשונה
טבעי שזו את
תדמית
הבטחת הקב"ה לאשה
האשה היא הבית!
אומנות הקבלה
במי תלויה פרנסת הבית?
"שלי ושלכם - שלה הוא"!
עצות והנהגות טובות לאשה
נשיאת חן
כיצד יקיים הבעל מצות "ושימח את אשתו"?
טיפוח החן
הדרך הקצרה לשידוך
פריה ורביה מצוה גדולה
חשיבות הבת
כל המרבה הרי זה משובח
מי חייב?
"לא טוב היות האדם לבדו"
הכל לפי הענין
"לא תראה את פני עוד עד שתישא אשה"
מסר לרעיה יקרה!
זהירות מאונאה! כיצד יזהר הבעל מהונאה כלפי אשתו?
רודף שלום...!
כמה משפיע כוח התפילה על השידוך
מי יכול לומר שהוא מוגן מהרהורי עבירה?!
מעלת שבעת ימי המשתה - חתן דומה למלך
כיצד שדכן מצליח בשידוכים?
השדכנים הוותיקים חושפים
שידוכים לדתיים
לזכות להיות השליח
הסוד לעיכוב הזיווג
מה הכרחי לבחון בחיפוש שידוך
ליקוטי מוהר"ן פט - דעת המשדך
עזר כנגדו
על ה' יזעף ליבו
דפוסי הנישואין בחברה החרדים
ענין השדוכים מתוך אנשי קודש
ה"תשלום" של הבעל לאשתו
איך מוצאים את האשה הנכונה
שדכן צריך לומר רק את האמת
הבקשה של האדמו"ר לסייע בשידוכים!
בענייני רוחניות אין לסמוך על אחרים
הדבר העיקרי שצריך לבדוק בשידוכים על האשה
זכות השדכן וסגולת המצווה לשדך
היום המסוגל לשידוכים
דעה משובשת?!
טעם שבירת כלי חרס בשידוך
שבע ברכות בבית האבל
הצטרפות אבל למנין או לפנים חדשות
הגאון רבנו בן ציון אבא שאול זצוק"ל
התרפאה המשפחה
לא ידעו ולא יבינו
"אל תטוש תורת אמך"
טעם התקנה
כל גדולי עולם
חוץ לארץ
מרוקו
כתיבת התנאים
אופן המחיקה
קביעת חתונה בשנת האבל
בת אחיו או בת אחותו
איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם
אופן ההיתר לברר
הצעת שידוך עם פגם חיצוני
בירור על בחור שלא הסתדר עימו
לשון הרע ורכילות
בררנות יתר
תבנית מוגדרת
בדיקת שמות החתן והכלה
המערערים
איך נפשיט אדר יקר מנהגינו מעלינו?!
קבלת ברכה
ד. השבועה בקהילות חוץ לארץ בעבר
ה. השבועה בקהילות מרוקו
ו. השבועה על כל פרטי הכתובה
ז. נוסח השבועה
בחור ובעולה מאחר
ט. צורת השבועה
איסור שינוי מנהג
יא. טענות המערערים על השבועה
השתתפות בשבת חתן
יג. האם די בחוק שאוסר לישא שתי נשים, במקום השבועה
השתתפות בחתונה
ההבדל בין שבועה זו לשאר השבועות שנמנעים מהן
מה תוקף השבועה ומהי חומרתה
מדוע כותבים שבועה אם אין בה תוקף
ח. ביאור הנוסח
השבועה בכתובה מקורות טהורים
כזית פת לחתן ולכלה
אלמן ובתולה
אלמן ואלמנה
מעט מדיני אבלות בנישואין
שני אחים לשתי אחיות
יב. תשובה למערערים
הלכות טהרה
צביעת השיער
בירורים מוקדמים
בירור על המשודכת
בירור על המשודך
יראת השמים של המשודך
דעת תורה
בן תורה
הוא לא בן אדם
"ותשוָעה בְּרֹב יוֹעֵץ"
בחירת שידוך - תפילה
מסירה מיד ליד
סיום הש"ס / לישא אשה ?
הליכות והנהגות
שבוע קודם החופה
חשיבות העזרה לזוג
הוצאות מיותרות
כספי מעשר
אל תלחץ
חלופת מכתבים
לא לבייש בת ישראל
בשמים לכלה
כוח הדיבור בין בני הזוג
התנגדות ההורים לגיורת
גיל נישואי הבת
העיקר שתהיה ברכה
פגישה מוקדמת
בת כהן לישראל
בת ישראל לכהן
בת ישראל לעם הארץ
בת עם הארץ
בן/בת הנידה
אח צעיר לפני אח גדול
התנגדות הורים בנישואין
יציאה לחוץ לארץ
שידוכים מיוחדים שמות שווים
ענוה
נוסח הקיום
אל תחטאו בילד
ובחרת בחיים
ומי התיר להכשילם?
"בני, שמעו לי, שאין אדם שומע לי ומפסיד"
ומה אעשה לציוויו של ראש הישיבה?
אין כל חיוב לשמוע לראש הישיבה בענייני הלכה
הודה ולא בוש שכמה תורה יכל ללמוד בקדושה ובטהרה
מידע בעייתי על המשודכים
כיצד יכול להינצל מהרהור עבירה?
בושה ובזיון מצד ההורים
ימי העומר
הזמנת רחוקים מתורה
הזמנת תלמיד חכם
הזמנת קרוב שנפטר
צלם וצלמת מלצר ומלצרית
אין להקל
התאריך בכתובה
תאריכים מסויימים
זמן התשלום
יין אמיתי
בעל תשובה
חול המועד
זריזות במועד הנישואין
בין המצרים
מצוה גדולה
מהתורה או מדברי חכמים
שבת קודש
מוצאי שבת
החוט המשולש - תשלום השדכנות
צילומים בקדושה
שידוכים לחרדים
שידוך לזוג שאינם שומרים
ערב שבת
תעניות
כיצד יתן הבעל כוח לאשתו להמשיך במעשיה הטובים?
סימן טוב
ללמוד ולהבין
חובות וזכויות הבעל
ביאור נוסח הכתובה
החתימות - שם ברור
שם ומשפחה
יחוס
תיקון בתאריך מוקדם
לבוש צנוע
רק אין יראת שמים
תאריך לועזי
חתונה בימי העומר
השתתפות בחתונה שלא לפי מנהגו
חתונה בבין המצרים
חודש מנחם אב
חודש אלול
עשרת ימי תשובה
חול המועד
ערב שבת
הזמנה לחתונה - כתב אשורי
האירוסין כיום
פסוקים ומאמרים
מהות הכתובה וטעמיה
נישואין ללא טהרה - כנישואי אח עם אחותו
עצה טובה לבני הזוג
תענית לבני אשכנז
הפרדת תמונות
וידיאו
תזמורת
מיקום התזמורת
הפרדה
יום החופה - מחילת עוונות
גרפיקה
קבלה לעתיד
כתיבה מוקדמת של הכתובה
בין אדם לחברו מתכפר?
משפט הכתובה
בני ספרד
וידוי ביום החופה
ניצול הזמן
תפילה
מקוה ביום החופה
צילומים
הגעה לאולם
חגיגת השידוכים [וורט]
יותר מיום כיפור
בנחת ומתינות
סוגריים
חֵ נָ ה
מתנות
תפילין רבנו תם
דמי שדכנות בחסד
היופי מושג רוחני
רגיעות ובטחון לאשה
אחריות החתן
אין אישות בלי כתובה
כתב לא מחיק
קבלת רשות
האירוסין במקורות
זמן מילוי הכתובה
איך מוצאים את האישה הנכונה
תמונות משפחתיות
דברי הגאון רבי שריה דבליצקי שליט''א
צדקה לעניים
איש ואישה שזכו
הנהגות חשובות לבית היהודי
ענין השידוכין
כיצד מונעים בעיות שלום בית?
תקנה טובה
כתובה לכתחילה
היכן ניתן להיפגש בשידוכים?
שני שמות בשני מקומות
משפחת 'בן יצחק', 'בן משה'
טעות בשם
התנגדות לכתיבת שם האב
שם עריסה שהשתקע - כתובה
אב מאמץ
כל המוסיף גורע- כתובה
סכום הכתובה
ערך 200 זוז
מילוי חלל - טיוט
שלבי השידוכים בחברה החרדית
שני שמות עריסה
'דחזו ליכי'
נוסח החתן
הוחלפו הכתובות
שם נוסף לאבא
ז"ל בכתובה
שבירת צלחת
מטרת התאריך
חופה לפני השקיעה
תאריך מוקדם
מיצחק ורבקה עד עידן המחשבים
אשה יקרה - דעי את חובותיך!...
פסק זמן של התבוננות
האוהב את אשתו כגופו
"אוהבה כגופו, ומכבדה - יותר מגופו"
עבודות הבית, תפקיד הבעל / האשה?
הזדהות ותמיכה - "עימו אנוכי בצרה"
מנהיגות
במה תלויה שמחת הבית?
מי מנהיג הבית? ומיהו המנהיג האמיתי?
האשה - חומה לבעלה
חלק בשם זה וחלק בשם זה
כשאתה צועק לא שומעים אותך
שני שמות יהודי וגויי
חלון ההזדמנויות של השנה הראשונה
האישה ה"מקורית"- עושה רצון בעלה
סוד הכרבולת - סוד כמוס
הממלכה בפרטית של המלך והמלכה
חלוקת סיגריות
להיות כל איש שורר ביתו - האיש הוא המנהיג בבית
הכתובה בארמית
מילוי הכתובה
שם עריסה שהוחלף וקוראים בו מעט
המקום
מסר לבעל היקר!
אפר בראש החתן
לא עשו קנין
ליווי בנרות
חתימת החתן
מיקום הורי החתן והכלה בחופה
מיקום הרב בחופה
ברכות הקידושין הזמנת העדים
כוונה בברכות
שתיקה
הכלה
ליווי החתן והכלה
ברכות בפני פריצות
תחת כיפת השמים
תיבה תלויה
ראשי תיבות
שינויים בנוסח
תיקונים בכתובה - פרטים רבים
הדרך הבטוחה לזיווג המתאים לך
קיום לתיקון
התמודדות עם דחיות בשידוך – איך לא לאבד תקווה
מקום הקיום
תיקון לאחר החתימות
כלה גרושה
מנין עשרה
החלפת שם -כתובה
הכניסה לזרים אסורה
השמות בכתובה - תארים
שם עריסה שמואס בו -כתובה
שמות בכתובה - ברכות לאחר השמות
לא זכו
הדקדוק בשמות - בכתובה
שמות שיש בהם שם ה'
שורה אחת בכתובה
שם משפחה בכתובה
מילויים שונים - כלה בעולה
הוספת שם - בכתובה
חופה בבין השמשות
שם חיבה -בכתובה
שמות בכתובה -"בחור" לנישואין שניים
מיקום החתן והכלה בחופה
גר צדק
שם המשפחה - כלה גרושה
מחזיר גרושתו
גר וגיורת
סידור חופה וקידושין אוירה נעימה
החופה - הפרדה בחופה
חופה בבית כנסת
שינויים בשם- כתובה
יכירו וידעו
טבעת
ניגון הברכות
כולם עומדים
העדים - לא קרובי משפחה
יראי שמים
טלויזיא. אינטרנט.
טעימת הכוס
שווה פרוטה
הכרת החתן והכלה
הטבעת בידו
כיסוי פני הכלה
מנהג ישראל לכסות את פני הכלה
הרהור תשובה
הקידושין - האשה נקנית
שמירת הכתובה אצל קרובי הכלה
שני העדים
קריאת התורף
טבעת המלך
טלית - הכלה קונה
טלית לבנה
שבירת כוס - זכר לחורבן
להתעטף בציצית
אבן טובה
ברכות ברמקול
ידיעת הסכום
טבעת זהב או כסף
קריאה נכונה
קריאה בניגון
בסימנא טבא
אחיזה בימין
אחיזה בימין
ג. תקנה קבועה בארץ ישראל מלפני 500 שנה
קריאת הכתובה - הקריאה ברבים
איסור הסתכלות בכלה
כסף
כוס היין
איסור יחוד
מהתורה או מדברי חכמים
מעלת המשמח חתן וכלה
כיצד משמחים את החתן?
הכתובה
מזיגת הכוס
טבעת הקידושין
מעשה הקנין
החזרת החפץ
תקיעת כף
ראיית העדים
אשורר שירה
מסירת הכתובה לכלה
כיסוי ראש
חדר יחוד - בני ספרד
טעם הקנין
סמוכים לעד לעולם
חופת נידה - דחיית חתונה
זהירות מונעת אסון
מזל טוב
שבירת הכוס בבכיה
טעימת הכוס
לא ברבים
שכח טבעת
עדי יחוד
בני אשכנז
יד ביד לא ינקה
אחיזה בימין
לא לשם יחוד
השתתפות החתן והכלה
בכל החתונות
חתן וכלה בשמחה אחרת
טבעת לאיש
הגבהת הכלה
לימוד תורה בעיון
טעימת הכוס
שמירה לחתן וכלה
ארבע תעניות
עליית החתן לתורה
" משוט בארץ ומתהלך בה" (איוב א ז)
תמונת הכלה
כיבוס. גיהוץ. תפירה.
וידוי
בגדי כבוד
תיקון חצות
ברכת חתנים
החתן בוצע
תענית אסתר
"מנהג" אותיות "גהנם"
ריקוד במטפחת עם הכלה
ללא אבנט
'מצוה טאנץ' בזמנם
הפרדה מליאה
כיסוי פני הכלה
זריקת סוכריות?!
גילוח ותספורת
יסודתו בהררי קודש
אשכנזי אצל חתן ספרדי
ריקודים מעורבים
ריקוד לפני הכלה
איסור נגיעה
הברכה הגדולה ביותר
ישיבה מעורבת
כבוד הבורא דוחה לכבוד ההורים
ירידת הדורות
'מצוה טאנץ' בזמנינו
ממהר ללכת
כבוד הבריות
לימוד תורה בליל הנישואין
לשם שמים
להדביק הרצון אצלה
שבעת ימי משתה-תקנת משה רבנו
התנאים לשבע ברכות
החתן דומה למלך
שותפות בחנות
לא אכל כזית
פרישת הטלית
קנין כספו
הסרת הכפפה
הרי את מקודשת
באור ברכת האירוסין
ימי שמחה. ימי ברכה.
החתן עם הכלה יד ביד
טבעת לחתן?!
ספרדי אצל חתן אשכנזי
מנהג חוץ לארץ
כולכם חייבים בכבודי
תפילה בציבור
לא לדבר
עשיית מלאכה
הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר
בקול רם
תנאי ההיתר- ב'מצוה טאנץ'
שבע ברכות
כזית פת
זמן ברכת המזון
כבודה בת מלך פנימה
שתי כוסות
החתן קובע
מי באמת יכול לרקוד לפני הכלה?!
מחלל שבת
השגחה פרטית בשידוכים – אין דבר כזה 'סתם הצעה'
מיהו עבד נאמן?
לשכת עבודה או בית מדרש?
אשפה שהיא זכות
מאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו
"אין כמו התורה!"
אֵשֶׁת חֵן תִתְּמְֹך כָּבֹוד
משקפי האמונה
"דבֵרי חכמים בַנחת ִׁנשמעים" (קהלת ט יז)
ברכת מעין שבע
הפסק בין נטילה להמוציא
מחיאות כפיים
הכאה על השולחן
עורו ישנים משינתכם
"בְּמַקְהֵלוֹת בְרכו אֱלֹהִים"
הטענה שהחתן עובר על השבועה בגלל שאינו מפרנס
קבלת היסורים בשמחה
כשההצעות לא מגיעות – להמתין או ליזום?
תפקיד המשפחה בשידוך – ללוות או לנווט?
שידוך מתוך לחץ
כשיש פער בציפיות – האם להמשיך או לעצור?
שידוכים לדתיים
בטוב טעם ודעת
מטרת צניעות האישה
"תהיה לה ישועה גדולה"
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
"היום היה לי יום של ישועות"
מעלת המשדך
אשת חיל עטרת בעלה
הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם
אין טעויות
מעלת רישום ילדים לתלמודי תורה
חייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש
"אשר ברא" עם בני ביתו
ברכת שהחיינו
מחיצה
שבת חתן - בית מלון
שבע ברכות בליל הסדר
מלאכה. וידוי.
שבע ברכות בסעודה שאינה לכבודם
העליה לתורה
צירוף קטן לשלשה
שבע ברכות אחר אכילת עוגות
שבעה מלאים
שבע ברכות עד השקיעה
בחור ואלמנה
הכל נשאר במשפחה
י. כתובה שכתוב בה שבועה ובפועל לא עשו שבועה
גדולי רבני אשכנז
שלשה אנשים
שמחת הלב
שבעה אכלו פת
מה לך נרדם
חופה ביום ויחוד בלילה
כיבוד לקהל
צדקתך
סעודה שלישית
המברך אוכל פת
שבת - היום השביעי
צילום אחיזת הכתובה
יין לבן
"ואברהם זקן"
שבע ברכות בסוכה
החתן והכלה יצאו
הרם קולך
העיקר שהיא שומעת
ספר התורה ממקום למקום
ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים
בלי יראת שמים, לא שווה כלום
גדול כח הרצון
בתנאים מרומזים סודות וענינים נשגבים:
ביטול שידוכין
חכמת לב
ההסתדות בשידוכים נגד הס״מ
"חכם לב" = רצון!
דרך הנכון שהחתן יראה הכלה קודם השידוכין
חכמה זו יראת שמים
העצבות היא בידי האדם
תעודה משלמה המלך
דאגתה בלבה וצהלתה על פניה
כאילו היא לא חולה
מי יודע איזה שכר עצום?
הכל בסדר, הכל טוב...
הטענה שהחתן עובר על השבועה מאחר שאינו מכבד
פרק כו כתיבת שטר תנאים
ברכות מהכתב
סעודת חתן וכלה בבית כנסת
שידוכים גם בלי תקציב – האם זה אפשרי?
עטיפת הכוס
חלוקת הברכות
זכוכית
יין אמיתי
קריאת התנאים:
כוונה בברכת הגפן
מאיפה באה לעם ישראל כל החכמה הזו?!
טעות בסדר הברכות
הסבא עם הכלה יד ביד
ביאור שבע ברכות הנישואין
כולם עומדים
ברכת חתנים בעשרה
איפה מגיע כח הרצון?
פעמיים באהבה
חינוך במחשבה תחילה
מצוה רבה להתעסק בשידוכים
כסף שדכנות
בת זוגו של אדם היא משורש נפשו
מדריך לפגישת שידוך מוצלחת | מקודשת
אשה כשרה עושה רצון בעלה
פרק ד חינוך הילדים
מותר לשאול בעלי לשון הרע עבוד שידוך
יבואו טהורים
"אשת חבר הקני"
לדבר אל הרובד הגבוה
לשאול עצת המורה
הדרך החכמה לניהול שידוכים
"חכמֹות נשים בנתה ביתה"
איך עורכים וורט בצורה נכונה? מדריך מלא
תורת חסד על לשונה
סוד הבחירה של אליעזר
ראשית עריסותיכם...
לעולם ישא אדם בת ת״ח :
סוף דבר:
העצבות היא בידי האדם
להזהר מלשון הרע בשידוכים
בחור ובעולת עצמו
הלימוד משליחות אליעזר:
שלא לעשות שידוך לשם כסף
יחפש שידוך שיש לה מידת החסד
בת פלוני לפלוני, בירור הזיווג האמיתי
בירורי השידוכים בהשגחה פרטית
שידוך הוא ע״י הנהגה למעלה מדרך הטבע
חבל להפסיד תורה של רבים
רצון הצדדים
שידוך שלא נגמר סימן שמעולם לא החל
שכר שדכנות
גודל האחריות בשידוכין:

מעשה רב
סיפורים
תפילות
תשובות בהלכה

בס"ד
30/06/2024
177

ונתבונן, 
אם לא נפרש כן אלא כמשמעות הפשוטה "שיתן לה כבוד", 
וכי אם לא תהיה שבועה בכתובה, 
יובן לנו מה שסידרו חז"ל מילה זו בכתובה,
להתחייב בדבר שבוודאי "כל יום" יעבור עליו?

 ואיך יתקנו חז"ל לאיש להתחייב לאשתו שיכבדנה לעולם, 
והלא ידוע שזה מהדברים הקשים, 
וכי כולם מלאכים שיכולים לכבד את זולתם כל החיים? 

ובפרט אשתו שליבו גס בה ממאורעות רבים שעברו עליהם בחיים,
 ואיך יתקנו חז"ל בכתובות שבכל הדורות לכתוב כן, לאנשים ברמה הרוחנית הגבוהה, 
ולאיכר ולפועל ברמה הנחותה והירודה,
 התחייבות בקנין וחתימת עדים שמהיום יכבד?

 וכי התקנה היא שכל בעל מתחייב לאשתו שמרגע החופה ואילך 
 יעזבהו יצר הרע ולא יטרידהו עוד בכעסים ומתחים, 
ושמידותיו ישתנו ויהפכו פתאום להיות סבלניים ורגועים?! 

אלא ודאי שמתחייב להעריכה בליבו פנימה, 
ולהבין את הטובה שיש לו ממנה בנישואין אלה,
 אף שאולי באיזה פעמים יכעס עליה, וישתדל לרסן כעסו כשיוכל.

 ואמרתי דבר זה לכמה גדולים, ואשרוהו. 

ועתה נברר מה כולל חיוב הכבוד לאשה, באופן מעשי.

 כי הנה מצאנו חיוב כיבוד להורים להאכילם ולהשקותם דהיינו להגיש לפניהם האכילה ושתיה, 
אף שמחיר המאכל והמשקה אינו על הבן. 

ומאידך בחיוב כבוד הבעל לאשתו הוא להיפך, 
אף שמחיר המזונות מוטל על הבעל, 
 אך לא נזכר בשום מקום חיוב להכין לה אוכל או להגיש לה וכיוצא בזה. 

גם לא נזכר בחז"ל איזה פרט שיש לבעל לעשות לאשה מפני חיובו לכבדה. 

והחובה שהבעל יקנה בגדים נאים ותכשיטים בעיקר בחגים, 
היא כדי שתוכל לקיים מצות 'ושמחת בחגך',
 כי מוטל עליו למנוע ממנה זלזול במקום או בזמן שרוב הנשים מתקשטות, 
ובפרט שדבר זה שורשי באשה, עד שאמרו 'אין אשה אלא לתכשיטין...'. 

ומה שאמרו בגמרא (מסכת יבמות סב ע"ב) 
שהבעל יכבד את אשתו 'יותר מגופו', 
פירש"י מפני שהזולות והזלזול קשה לאשה יותר מלאיש, 
הרי שהביא בצורך לכבד, רק את איסור הזלזול. 

נמצא שכוונת כבוד האשה בחז"ל, 
הוא בעיקר למנעה מזלזול, שלא יגרום לה מצב של בושה או בזיון, 
על כן לא ילעג לדעתה, ולא יסרב לשמוע עצתה, ולא יתייחס אליה כלאחר יד, 
ובזה שמעריכה ומחשיבה, נמצא שמכבדה ששולל ממנה בזיון ובושה, 
ובהנהגה זו היא מתייקרת ומתכבדת שניתן לה ערך ובטחון עצמי בעצמה, 
אבל לא שיגיש לפניה מאכלים ומשקים כמו שמצווה לעשות להוריו. 

ומפורסם לשון הרמב"ם שכתב, האשה צריכה לכבד את בעלה 'ביותר מדאי',
 ו'יהיה בעיניה כמו שר או מלך', אבל לא כתב שהאיש צריך לכבד את אשתו 'ביותר מדאי', 
ו'תהיה בעיניו כמו שרה או מלכה'. 

ולא נאמר בשום מקום חיוב למזוג לה שתיה תחילה וכדומה, 
שבזה אין הבעל חייב, ובודאי שאם מזג לעצמו קודם, 
אינו עובר על הכתובה. 

ואמנם, בדבר האיסור לזלזל בה, להעליבה או לבוז לה, 
או לנהוג אליה בהמעטת כבודה, 
כמו שנמצא לפעמים שהבעל טועה ועושה כן בפני הוריה או ילדיה או משפחתה, 
הנה בלאו הכי זהו איסור גמור מהתורה שאסרה לעשות כן לכל אחד מישראל, 
שנאמר "לא תונו איש את עמיתו", 
ומה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך. 

ואף בינו לבינה, יש איסור גמור לצערה מדיני אונאת דברים ואונאת אשתו, 
שהן קיימות ומבוארות בשלחן ערוך (חושן משפט סימן רכח). 

כך שהאיסור לזלזל בה קיים ועומד גם אילולא הכתובה או השבועה עליה, 
ואם כן מה שכתוב בכתובה "ואנא אוקיר", הוא רק להזכיר ולזרז את מה שבלאו הכי הוא חייב,
 וגם השבועה לא באה להוסיף על חיוביו כלום, 
אלא רק לזרז את מה שהוא חייב כבר. עוד יש לומר, 
לעצם ההתחייבות לכבד את אשתו, כי התחייבות הכתובה בכלל לא עוסקת בכל רגע ורגע, 
כך שברגע שלא יכבד את אשתו יעבור על מה שכתוב בכתובה, 
כי אפילו חתן האוהב את אשתו מאוד, לא יתחייב דבר כזה אפילו ביום שמחת לבו, 
אחר שהכל יודעים את קשיי החיים ואת קושי יצר הרע, עד שיוצרו קראו רע,
ומי יערוב לבו להתחייב כך אפילו בעת החופה, דבר שידוע שאין אדם כמעט העומד בו. 

וממש צחוק הוא, והרי זה כמו הנשבע 'אעבור את הים ברגלי'. 

אבל האמת, שהתחייבות הכתובה היא, 
שהחתן מתחייב שהוא יהיה מהבעלים המכבדים את נשותיהם, 
ובכתובה הוא מודיע מהו סגנון החיים הכללי שהוא מתכוין אליו ולא על כל רגע ורגע. 

והוא והיא יודעים שלא נישאה אלא לאדם רגיל, 
ושניהם יודעים שלא יבצר שלא יקניטנה ולא יתפרצו בו מידותיו,
[ולפעמים אין אפילו איסור להשיב בקטטה, 
כגון העוברת על דת או שהיא מתחילה להקניטו או שאינו יכול להתאפק מול הצער שעושה לו,
 וכמו שכתב בספר החינוך (מצוה שלח): 

"ואין במשמע שאם בא אחד והרשיע לצער חבירו בדברים הרעים, 
שלא יענהו השומע, שאי אפשר להיות האדם כאבן שאין לה הופכים, 
ובאמת לא תצווה התורה להיות האדם כאבן שותק למחרפיו כמו למברכיו"]

רק שנשבע שיהיה מהאנשים השׂמים ליבם על דרכיהם, 
 ומשתדלים שלא להקניט, ואם הקניט ליבו נוקפו על זה, 
ולמחר משתדל שלא לעשות כן, ואם עשה כן שוב, 
ניחם על זה שוב, וכן חלילה, 
באופן שעדיין הוא רוצה בליבו בכבוד אשתו ושלא להקניטה, 
ומפייסה לפעמים ובערב יום הכיפורים, ודרך אשה לגלגל עם בעלה, 
והיא יודעת שבסתר לבבו אינו רוצה לזלזל בה, ויודעת שזה דרך העולם, 
וכלל ידוע הוא בנדרים שנשבע כדעת בני אדם, 
וגם החתן מצידו כוונתו כן שיהיה מהבעלים המכבדים, 
ומשתדל כפי יכולתו ואינו מתכוין להרשיע. 

ובמקרים שהאשה בעייתית והיא הסיבה שאינו מכבדה, 
בוודאי שאינו עובר, כי ברור שלא נשבע שיכבדה גם כשתצער אותו, 
או כשכלו כוחותיו הנפשיים. וגם היא לא חשבה אחרת, 
וכי חשבה שבעלה שונה מכל האנשים, 
וכשתעמיד אותו במצב שלפי טבעו לא יכבד אותה, 
וכי עדיין יכבד אותה בגלל הכתובה?! 

והגע עצמך: "מורד" על אשתו, שבוודאי אינו מכבדה ומצערה, 
ויש תשובות רבות בספרי השותי"ם על דינו אם חייב לגרש או לזון וכו', 
והיאך לא נרגשו להזכיר שהוא "עובר על השבועה"?!

וכן בני זוג המתקוטטים לקראת הגירושין עד שהיא מוחלת על הכתובה בשביל הגט, 
איך לא עלה על דעת בתי הדין להזכיר לו שיתיר את השבועה, 
ואחר כך ימשיך להתקוטט, שהרי כתוב בכתובה "שלא יסיתנה שתמחול לו סכי כתובתה"?! 

ומוכרחים לומר, שפירוש הכתובה הוא המצבים הרגילים בעולם,
 ועליהם בלבד הוא נשבע. 

כלומר: שלא להיות באופן חריג מתחת למקובל, 
ולא על מקרים שהיא מקניטתו וכדומה. 

והכרח גמור לומר כן, כי עולם כמנהגו נוהג, 
ודור הולך ודור בא, ומה שהיה הוא שהווה, 
 וממילא גם מה שהווה כבר היה לעולמים, 
ואי אפשר להעלות על הדעת שבדורות הקודמים שהיו נשבעים בלשון כמו: 

"באמת התורה שבועה חמורה בלי שום התרה עולמית", 
היו כל העם מכבדים את נשותיהם כראוי ממש, 
ובוודאי גם אז היו אנשים המתפרצים ולא מכבדים כיאות בכל יום, 
אף שהאשה לא הכעיסה אותם. 

ובכל זאת, לא חשו גדולי הדורות עד עתה לבטל את השבועה 
"מפני שהוא עובר בכל יום על שבועת ואנא אוקיר". 

ומה התחדש בדורנו?! 

ואדרבה, 
 טענה זו שייכת למי שלא קרא ולא שנה בספרי השותי"ם מכל הדורות, 
כי הם מלאים שאלות על בעלים שאינם מפרנסים או מכבדים, 
ולא נשתנה כלום בזה. 

ובפרט בקשר לפרנסה - אדרבה בזמננו יש שינוי לטובה. 

ועתה שמענה ואתה דע לך, 
כי כל אלו הדברים אמורים לפי המקובל ומפורסם אצל ההמון 
 "שבכתובה כתוב שהבעל חייב לכבד את אשתו", 
וממילא הוא גם נשבע על זה. 

אבל האמת אגידה, כי לכאורה יש כאן שגגה בהבנת נוסח הכתובה, 
ובאמת אין כאן ציווי כלל "שהבעל מתחייב לכבד את אשתו". 

ואבאר שיחתי: 

הנה כל בר דעת הקורא את הכתובה יעמוד תמה על מחזה משונה זה, 
מה ראו מסדרי הכתובה להכניס חיוב כזה לשטר כתובה, 
והלא השטר כולו מיוסד לענייני ממון מובהקים, 
או להתחייבויות הניתן לפורטם למעשה באופן ברור, 
כגון שלא ישא עוד אשה או לא יצא מהארץ ללא רשותה;

 אבל מה שייך להתחייב בכתובה 'לכבד', 
 שהוא דבר המסור ללב, ונוגע לאין ספור של מקרים? ו

איפה יש לנו אח ורע לדוגמא כזו שאדם 
"מתחייב בשטר וקנין ועדים" להתנהג כראוי אל זולתו?!

 ואיך יוכל מוציא השטר לאכוף התחייבות כזו בבית דין?! 

וגם מה יש לאשה בידה בשעה שיש לה 
שטר על זה - יותר מאשר כשאין לה שטר?! ועוד, 
ששני חיובים קרובים יש לבעל אל אשתו, 
'אוהבה כגופו' 'ומכבדה יותר מגופו', 
ולמה לא כתבו בנוסח הכתובה גם שהבעל מתחייב לאהוב את אשתו? 
או לרחם עליה ועל ילדיה? או לחיות עמה בשלום ובלי קטטות? 
ולמה כתבו רק את חיוב הכבוד? 

והממשמש בחיובי הכתובה שוב ושוב, 
יראה כי הוא פלא גדול להכניס "התחייבות לכבד". 

אבל עוד יגדל הפלא, כי המקום שבו נזכר חיוב זה בשטר, 
הוא בין תיבת "אפלח" - אעבוד, 
 לתיבת "אזון" - אתן מזונות, ואינו מובן כלל. 

והלא כל המילים במשפט זה מתפרשים לחובת מזון ופרנסה דווקא: 

כי בתחילה אומר 'אפלח' שיעבוד כדי להביא מזונות, 
'ואזון' יביא מזון, 'ואפרנס' ידאג גם לכל צרכי פרנסת האשה, 
ביגוד וכלי בישול וחשמל ועוד; 

'ואכלכל' יהיה אחראי לניהול הממון לכלכל הבית כהוגן; 

'ואסוֹבר' שישא את כל משׂ אה, 
כי היא פטורה מכל השתדלות בפרנסה. 
נמצא שכל משפט זה מדבר בהתחייבויות ממוניות, 
ומה מקום להכניס בתוכם באמצע התחייבות לכבדה, 
שאינה ענין של ממון כלל? 

ואולי היה מתאים לכותבה להלן, 
 כשכתוב שהיא מכניסה לו נדוניא, 
בתנאי שלא יפתנה שתמחול סך כתובתה, 
ובתנאי שלא יעזבנה וילך לחוץ לארץ, "ובתנאי שיכבד אותה".

 וצריך לבאר שתיבת 'ואוקיר', אינה התחייבות של כבוד כללי כפי שהבנו לעיל,
 אלא היא חלק מהנהגת הפרנסה! 

כלומר התחייבות הבעל לפרנס מתוך כבוד. 

או בנוסח זה: 
אעבוד לפרנסתך בגלל היותך מכובדת אצלי. 

ומעתה הנוסח מחוור ונאה, 
כי חז"ל הקיפו ברוב חכמתם את כל הגוונים של חיוב הפרנסה, 
באופן שהבעל מבטיח את מזונה בצורה בטוחה ומרגיעה את הדעת,
והיינו שידאג לזון ולפרנס, ולעשות זאת בכבוד, 
לא שישפילנה בעקבות זה שהוא מביא את הכסף ולא היא, 
ולא שיתן לה להתבזות עד שתאלץ להתחנן על קניית מזון או צרכי פרנסה אחרים, 
או שתצטרך להתקוטט עמו על רמת המזון או על זמינות ונוחיות המזון, 
אלא יתן מזון מתוך כבוד, בלי גבהות הלב ורעות המידות, 
אלא כפועל יוצא מהערכה וכבוד שלו אליה. 

ומעתה פירוש הכתובה בהיר ונהיר: 

אפלח, מתוך שאוקיר ואחשיב אותך כמי שראויה לעבוד עבורה, 
ובכסף אזון ואפרנס, ואכלכל ואסובר, 
אהיה אחראי לניהול כלכלת הבית כהוגן. 

וכן נראה מלשון החלקת מחוקק (סימן ע ס"ק יב)
שפירש מילת אוקיר "שיפרנסה ברווח לפי כבודה". 

 [ובספר נחלת שבעה פירש שמילת 'אוקיר' שייכת למצות עונה, 
והיינו שמכבדה על ידי שמקרב הנאת תשמישה. 
וכיוצא בזה פירש האור זרוע.] 

עוד יש לומר, שגם אם נאמר שפירוש המילה 'ואוקיר' הוא כבוד כללי, 
מכל מקום שבועת הכתובה אינה חוזרת על מילת ואוקיר. 

כי הנה בשו"ת המבי"ט כתב על שטר שידוכין שבסופו כתוב 
"ונטלו קנין... ונשבעו על 'כל' הכתוב למעלה", 
ובשטר כתוב גם שלא יאחרו את זמן הנישואין, 
ואף על פי כן השבועה אינה על איחור הזמן, 
כי הזמן אינו אלא אזהרה שיכין כל אחד מה שצריך עד לזמן זה, 
אבל אם ישנה איזו סיבה לאיחור לא נתחייב על זה קנס, 
 ומעשים בכל יום שעובר הזמן, וכיון שהוא מרוצה בזיווג, 
ויש לו סיבה לאיחור, אין לחייבו בקנס. 

וכמו שהקנס אינו על איחור הזמן אלא על החזרה מן הזיווג, 
כן השבועה אינה על איחור הזמן. עכ"ד. 

והיינו שהסברא אומרת שכיון שמצוי שאנשים מאחרים את הזמן, 
ממילא אין בכוונתם להתחייב בקנס על תנאי שמצוי לעבור עליו, 
ולכן גם השבועה אינה חלה על זה, אף שכתוב שנשבע על "כל האמור". 

ומעתה גם אנו נאמר, 
מכיון שרוב העולם רוצים בכיבוד נשותיהם, 
ואף על פי כן מצוי שנכשלים בזה, 
לא על זה נשבע החתן. 

ואין זו סתירה למה שכתבו הפוסקים, 
שבזמנינו שכותבים את השבועה 'על כל האמור לעיל' והיא חוזרת על "כל" הכתובה,
 כי כוונתם היא על כל חיובי הכתובה המתחדשים לבעל בגלל שנושא אשה זו לאשתו, 
וכגון תנאֵ י קבלת הנדוניא, והתחייבויות סכומי הכתובה, 
והתחייבויות הפרנסה, אבל החיוב לכבד את אשתו לא נוצר דווקא בגלל הנישואין, 
אלא הוא חובה מכל איש ואשה בישראל לכל איש ואשה בישראל, 
רק בדרך כלל אין לאיש קשר עם אשה, ובשעת נישואין שמותר לו להיות עם אשה זו, 
חוזר ומתעורר חובת הכבוד שחייב לנהוג בה בלאו הכי, 
 כשם שחייב לנהוג עם כל איש ואשה מישראל שמזדמן לו עסק איתם. 

וכיון שהאשה נמצאת עתה בביתו באופן קבוע והמכשול מצוי יותר, 
לכן משתמשים בכתובה להזכיר חיוב זה. 

אבל אין זה חיוב של "הכתובה", 
וממילא אין שבועת הכתובה הולכת על זה. 


תועליות נוספות שיש בשבועה, 
עיין עוד במשפט הכתובה ח"ה מעמוד ריח עד עמוד רלו.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 316-319

לאחר ההרשמה מקודשת תשבץ אותכם לשדכן הכי טוב עבורם!

השאירו את הפרטים כאן והתחילו לקבל הצעות שידוכים!


לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פרטי השדכן האישי שלכם.



טופס לגברים
טופס לנשים