איסור נגיעה במשודכ/ת
מאחר וכל הבחורות הפנויות הן באיסור נידה מן התורה, שהרי הן רואות דם ואינן טובלות,
על כן ברור שאסור לגעת בשום בחורה פנויה, [ומן הדין אף אם היו טובלות היו אסורות בנגיעה].
ואין שום הבדל בין בחורה פנויה לבין המשודכת שלו, שאף היא אסורה בנגיעה.
ויש להתריע על זאת, כי לצערנו, פעמים כאשר החתן והכלה מטיילים או יושבים אחד על יד השני בנסיעה באוטובוס וכיוצא בזה, לא שמים לב לחומרת איסור נגיעה ונכשלים בו.
וחובה גמורה על הרבנים מנהיגי העם להזהיר את הציבור בחומרת האיסור,
וכבר קרא על זה הגאון רבי יהונתן אייבשיץ את הפסוק (משלי ז כד):
"ועתה בנים שמעו לי, והקשיבו לאמרי פי כי רבים חללים הפילה ועצמים כדי להרגיהוְ ",
ה' יצילנו. (סג)
ואוי לאותה רעה חולה המצויה בעוונות הרבים אצל אותם צעירים אשר בדרך כלל משתדלים בקיום המצוות, ומתפללים שלוש תפילות ביום, אך כאשר יגיע אליהם הנסיון בדבר המשודכת,
לא יעמדו בו ויאריכו התקופה הרבה הרבה עד לקביעת זמן נישואיהם,
ובינתיים לא יחושו על עצמם ונוגעים ומחבקים ומנשקים זה לזו,
ופעמים רבות נכשלים בעבירות חמורות של איסורי כרת, בר מינן, ואין ליבם נוקפם על זה,
וטענת הבל בפיהם שכיון שכל מטרתם להכירה ועומדים להינשא, הרי זה מותר.
ואין צורך להשיב על חלומותיהם ועל דבריהם כלל, כי המה מהבל ימעטו.
וכבר אמרו חז"ל (מסכת קידושין מ ע"א): עבר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר.
אמרו חז"ל (מסכת עירובין יח ע"ב):
המונה מעות לאשה מידו לידה בשביל שיסתכל בה,
אפילו הוא כמשה רבנו שקיבל את התורה מידו של הקב"ה,
לא ינקה מדינה של גהינם,
שנאמר (משלי יא כא): " יד ליד לא ינקה רע" - לא ינקה מדינה של גהינם.
וכתב בשו"ת זכרון יוסף, כל הנוגע אפילו בפנויה,
עובר באיסור לאו מן התורה, שנאמר (ויקרא יח יט):
"ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב", שאפילו קורבה לבד אסורה וחייב מלקות על זה,
ופשוט הוא, ומרוב פשיטותו לא ניתן לכותבו,
רק כתבנו כדי להוציא מלב הבורים ועמי הארץ שחושבים שאין איסור לגעת בפנויה,
אך האמת שאין חילוק, וחס ושלום לא יעלה על הדעת לחלק כלל וכלל. ע"כ.
שידוכים לחרדים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 121-122