אל תלחץ
מרן זצוק"ל היה מזהיר תמיד שלא להכריח את ההורים להתחייב יותר מכפי יכולתם,כי יש לחוש בזה לממון שלא ביושר, שאין רואים בו סימן ברכה.
וגם הבן-החתן יזהר שלא לדחוק את אביו, ומה שיתן לו יקבל באהבה ובסבר פנים יפות.
והדוחק באביו, פעמים שיכול להכשל בכמה איסורים מן התורה,
כמו: 'לא תחמוד', 'לא תתאווה'.
ואם גורם צער להוריו, עובר גם על 'כיבוד', 'מורא', ו'מקלה' אביו ואמו, 'ואהבת לרעך כמוך' ועוד.
(מהר"ם מינץ, שבט הלוי, להורות נתן. חוברת "כבוד אב ואם בהלכה ובאגדה")
בגמרא (קידושין ע ע"א) אמרו, כל הנושא אשה לשם ממון, יהיו לו בנים שאינם הגונים.
וכתב מרן הבית יוסף (סוף סימן סו) בשם הראב"ד, הממון שאדם לוקח עם אשתו,
אינו ממון של יושר, ולכן אמרו חז"ל (עירובין סד סע"א) הרוצה שיתקיימו נכסי אשתו ולא יפסידם, יעשה מהם מצוות.
וכתב הרמ"א (סימן ב ס"א):
מי שפסקו לו ממון הרבה לשידוך וחזרו בהם, לא יעגן כלתו משום זה,
ולא יתקוטט בעבור נכסי אשתו.
ומי שעושה כן, אינו מצליח, ואין זיווגו עולה יפה, כי הממון שאדם לוקח עם אשתו
[בתקיפות שהכריחום (ערוך השלחן)], אינו ממון של יושר, וכל העושה כן,
נקרא נושא אשה לשם ממון.
על כן, כל מה שיתנו לו חמיו וחמותו, יקח בעין טובה ואז יצליחו. ע"כ.
וכתבו הראב"ד והאורחות חיים, ראוי לכל איש דעת,
שלא יעגן עצמו ולא לבת זוגו מפני ממון רב, שהממון ההוא לא יצליח מפני העיגון, ומפני הרהור עבירה,
ורבים נכשלים בעבירות כשאינם נושאים אשה במהרה, והמתעכב מלישא אשה בשביל חמדת ממון, גורם לו להוליד בנים זרים, השם יצילנו.
שדכנית לדתיים
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמודים 126