איסור הסתכלות בכלה

כתב מרן השלחן ערוך (סימן סה ס"ב): "אסור להסתכל בכלה".

אמרו בגמרא (כתובות יז ע"א):
אמר רבי יונתן, מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה,
כדי לחבבה על בעלה.

'ולית הלכתא כוותיה' [ואין הלכה כמותו].
וכן פסקו כל הפוסקים שאסור להסתכל בכלה.

וכתב הרא"ש, אפילו ביום הראשון שהוא עיקר החיבוב,
ואפילו שעה אחת אסור להסתכל בה,
אבל מותר להסתכל בתכשיטים שעליה או בפריעת שערה,
שאין זו הסתכלות בפניה.
(בית יוסף אבן העזר סימן סה והרמ"א שם)

ועיין בספר החינוך (מצוה קפח) שכתב:
לא יעשה האדם שום דבר בעולם המביאו לידי הרהור בנשים,
לא במעשה ולא בדיבור ולא בשום הרהור רמז,
לקרב דעת האשה הקלה אל דעתו.

ואף אם הוא מוצא עצמו חשוך התאוה קצת,
לא יאמר כיון שאני מוצא עצמי כן,
מה איכפת לי אם אסתכל בנשים,
כי יודע אני בעצמי שלא יתעורר יצרי בכך,
שהרבה אמרו כן ונכשלו.

ואתה בני, הזהר הרבה על זה מאוד,
ואל יבטיחך יצרך אף אם אלף ערבים יתן לך. ע"כ.

וכתב בערוך השולחן (אבן העזר סימן כא ס"ז):
כללו של דבר, השׁ ם אורחותיו ומעגלותיו, לא יכשל לעולם,
ואשר לא ישים אל לבו, יפול ברשת היצר הרע,
כי חזק הוא ממנו. ע"כ.


מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 230