ידיעת הסכום
אם העדים או החתן לא הקשיבו משום מה לקריאת הכתובה,אין לתת להם לחתום עד שלפחות יודיעום את הסכום האמור בכתובה,
שאם לא כן הרי העדים אינם יודעים על מה הם מעידים,
והחתן אינו יודע כמה הוא מתחייב, שהרי הסכום משתנה בין כתובה לכתובה. (ה תעח)
כתב בספר משפט הכתובה (ה תצג):
מעשה בחתן מבני תימן, שכיבד בקריאת הכתובה לזקן מבני עדתו,
והלה קרא אותה בכל עומק הביטוי ודיוק הניקוד בסלסולי ההטעמות של
מנהג העדה המקובל אצלם.
ושני העדים שהעמיד החתן, היו אברכים מבני אשכנז מישיבתו,
והתבוננתי עליהם בעת הקריאה וראיתי שאינם מבינים את האמור כלל.
אחר סיום הקריאה פניתי אליהם בשאלה האם הבינו את הנקרא,
והשיבו שלא הצליחו להבין אפילו מילה אחת.
והנה אם העדים אינם יודעים מה כתוב בשטר,
אסור להם לחתום עליו טרם יקראוהו.
ומה שחותמים העדים אף שלא ראו את הכתוב,
הוא רק בגלל שקוראים ברבים ויש אימת ציבור ויראה לשקר.
אבל אם אינם מבינים מה קוראים, מה תועיל הקריאה,
הלוא בפועל אינם יודעים מה שם הכלה, וכמה כסף התחייב החתן וכו'.
על כן, לא טוב עשה מסדר הקידושין שם שהחתים את העדים כך,
והיה לו לתת להם להתעכב רגע אחד לקרוא בעיניהם את עיקר השטר,
ורק אחר כך להחתימם.
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 208