"אשר ברא" עם בני ביתו
כשהחתן סועד עם עוד שני אנשים מבני ביתו,וכגון שהוזמן אצל הוריו לארוחת צהרים, למנהג בני ספרד,
מברכים ברכת המזון על כוס יין, ויברך המזמן 'הגפן' וברכת 'אשר ברא'.
ולמנהג בני אשכנז, אין מברכים בכיוצא בזה,
אלא אם כן הזמינו אנשים במיוחד לסעודה, אבל לא עם בני ביתו.
בגמרא (כתובות ח ע"א) אמרו, אם יש פנים חדשות,
מברך את כל שבע הברכות, ואם לא, ריבוי שמחה בעלמא הוא,
ומברך רק 'אשר ברא'.
ופירש הרמב"ן, ריבוי שמחה היינו שמזמין רעים לסעודה,
אבל אם לא זימן, אלא החתן סועד עם בני ביתו,
אינו מברך כלום.
וכתב על זה הר"ן:
ואינו נכון כלל, ואי אפשר לומר כן,
כי בסתם אמרו בגמרא 'שבעה לברכה',
ולא תיקנו ברכה זו אלא לריבוי שמחה בעלמא,
ולפיכך אפילו חתן הסועד עם בני ביתו מברך כל שבעה 'אשר ברא'. ע"כ.
ומדברי מרן הבית יוסף מבואר כהר"ן,
והרמ"א (סימן סב ס"ז) כתב שמנהגם כהרמב"ן.
וכתב בסידור בית עובד, בערי הקודש ומערב ומזרח נהגו לברך 'אשר ברא',
אפילו כשסועד החתן עם אנשי ביתו.
וכן כתב בפני יצחק אבולעפייא, ובספר יפה ללב.
וכן המנהג, ובמקום מנהג לא אומרים 'ספק ברכות להקל'.
(שו"ת יביע אומר חלק ג אבן העזר סימן יא אות ח)
מתוך החוברת בהלכה ובאגדה קידושין עמוד 272